בשבע 491: משקל של פיל

אם את רוצה, אוכל לספר לך סיפור שיעזור לך להבין, אבל בתנאי שאחר כך תעזרי לי עם הקרש הזה

עדי דוד , י"א באייר תשע"ב

על הגב סחבתי קרש גדול במיוחד, הוא יהיה תוספת יפה למדורה שלנו. כשנעצרתי לנוח, ראיתי את חני רצה לעברי. "אוי, טולי, טוב שאני רואה אותך!" היא אמרה מתנשפת. "כבר חודש אני מנסה להבין ולא מצליחה. התביישתי לשאול אותך אז, כשבהגעלת הכלים טבלת את צלחת הכסף. לא הבנתי למה שיקעת אותה בגיגית הגדולה, מה סימנת בלורד, ואיך טבילת צלחת נוספת מהערימה עזרה לך לקבוע בוודאות שהצלחות הן בדיוק מאותו הסט?"

הקרש הגדול הכביד על כתפי. הנחתי אותו על הארץ. "אם את רוצה, אוכל לספר לך סיפור שיעזור לך להבין, אבל בתנאי שאחר כך תעזרי לי עם הקרש הזה", אמרתי תוך שאני מתיישב. "בבקשה, תספר", אמרה חני בקול מתחנן והבטיחה לסחוב איתי את הקרש.

"לפני שנים חי ביוון מלך ושמו היירון. למלך היירון היו גושי זהב רבים. פנה המלך היירון לצורף המלכותי, השאיר בידיו גוש זהב אחד וציווה עליו ליצור לו כתר מפואר. כשהגיש הצורף את הכתר למלך, נתקף המלך בחשדות שמא כשהצורף יצר את הכתר - הוא לא השתמש בכל הזהב שניתן לו ושמר לעצמו את היתר. שקילת הכתר לא תועיל, שכן ייתכן והצורף הוסיף מתכות שונות כדי להשוות את משקל גוש הזהב למשקל הכתר.

"פנה המלך לגדול היועצים שלו, ארכימדס, כדי שיפתור לו את החידה. זמן רב ניסה ארכימדס למצוא פתרון, ולא מצא. הקושי לחשוב והמתח הותירו את ארכימדס נרגז ועצוב. הוא פנה לבית המרחץ כדי להתרענן. והנה, כשהתיישב באמבט ראה כיצד מפלס המים עולה. "אאוריקה", צעק ארכימדס בהתלהבות, "מצאתי, מצאתי!" הוא לקח את גוש הזהב של המלך, טבל אותו בגיגית מים וסימן את המקום שעד אליו עלה המפלס. אחר כך הוא עשה את אותו הדבר עם הכתר", חייכתי לחני, "גם אני עשיתי כך עם הצלחות. טבלתי את הצלחת שהביא האיש, אחריה בדקתי גם את הצלחות שהוא טען שזויפו, וכך גילינו שהן היו בעלות אותו המשקל ואותו הנפח בדיוק".

"אה", אמרה חני, "ממש כמו האגדה ההודית".

"איזו אגדה הודית?" שאלתי.

"טוב", היא אמרה, "הנה חידה בשבילך, שיהיה לך על מה לחשוב כשנסחב את הקרש: המהרג'ה היה ידוע כאדם רגזן ואכזרי. כולם פחדו ממנו. יום אחד הוא הסתובב בשוק וניגש להתפעל מפיל גדול במיוחד. "כמה שוקל הפיל הזה?" שאל המהרג'ה בקול מאיים את בעל הפיל, כפרי רזה, חלוש ומפוחד. "איני יודע", רעד קולו של הכפרי. "אתן לך שלושה ימים לענות על שאלתי, ואם לא תדע - אעניש אותך", אמר המהרג'ה, והלך משם. כיצד יוכל בן הכפר ההודי לשקול פיל ענקי?" סיימה חני את סיפורה, מחייכת מאוזן לאוזן.

למראה פניי המהורהרים היא אמרה מבודחת: "נו, אתה לא מתכוון לעזור לי עם הקרש הזה?"...