בשבע 491: תסמונת הש"ג בדיסניוורלד

זה נשמע כמו אגדה אורבנית", ילדה ישראלית נחטפה בדיסניוורלד, כך סיפרה כהן.

הלל גרשוני , י"א באייר תשע"ב

"זה נשמע כמו אגדה אורבנית", פתחה כתבת חדשות 10, סיוון כהן, את האייטם שלה במהדורה האחרונה שהגיש יעקב אילון. ילדה ישראלית נחטפה בדיסניוורלד, כך סיפרה כהן. ההורים המודאגים פנו למאבטחים, והללו הורו על סגירת שערי הפארק ולקחו את ההורים לחדר הבקרה במטרה לאתר את הילדה. לבסוף אותרה הילדה באחד מחדרי השירותים, כשהיא לבושה בחולצה ישנה, חלק משערה מגולח והיא מסוממת. כהן סיפרה כי שוחחה עם ההורים, שאמרו כי כבר פנו לעורך דין בארצות הברית שאמר כי יבדוק את האפשרות לתבוע את פארק השעשועים.

הסיפור המעניין הזה זכה לתפוצה גם ב'מעריב', ב'וואלה' ואף לאתר ערוץ 7 הגיע, עד שהתברר למחרת כי לא רק שהסיפור נשמע כמו אגדה אורבנית, הוא אכן אגדה אורבנית ותו לא. כמה בלוגרים, ובהם שוקי בלס מ'לאטמה', הצביעו על כך שסיפור מעין זה מסתובב כבר כמה שנים ברשת, וכי אין לו ידיים ורגליים. איתרע מזלה של כהן, והיא אף לא יכלה לקבל תגובה רשמית מדיסניוורלד שכן האייטם פורסם ביום ראשון, יום המנוחה בארצות הברית. משביקשו כלי תקשורת אחרים את התגובה למחרת, התברר כי אכן מדובר בעורבא פרח.

משהבינו בחדשות 10 את גודל הפדיחה, פעלו אנשי הערוץ מהר: הכתבה הוסרה מאתר נענע 10, פורסמה התנצלות במהדורת החדשות למחרת והוכרז על השעייתה של הכתבת עד לבירור העניין. מאוחר יותר אף דווח כי כהן זומנה לשימוע לפני פיטורין.

תגובה מהירה וחדה אמנם, אך נשאלת השאלה מדוע לעורכיה של כהן, שהיו אמורים לבדוק את הסיפור העסיסי ולוודא את אמיתותו, לא נעשה דבר? האם שוב נצפית כאן תסמונת הש"ג?

ועוד: היו שנזכרו השבוע באייטם דומה, עת הפך כתב ערוץ 2 אוהד חמו תמונה משעשעת וישנה של כלב לבוש במדי צה"ל ("אגב, קצין בדרגת סרן") לחלק מההקצנה של הימין וההסתה שלו נגד חיילי צה"ל. האם גם חמו צריך לחשוש למשרתו, או שמא כשמדובר בעורבא פרח שמפורסם נגד הימין הדבר כה רגיל, שעוד שקר פה או טעות שם לא באמת משנים?

הלל גרשוני

 

הבית האדום של צה"ל

אף שאין לי טלוויזיה בבית, התחלתי לאחרונה לבקר במקום שבו הקירות מעוטרים בכמה מכשירי טלוויזיה במקביל. בשבוע שאחרי החגים הציוניים, כשנגמרו הטקסים הדתיים של הדת האזרחית הישראלית, יכלה התקשורת החזותית לחזור לשגרה, וכך זכיתי לשיעור חינוך בחינם. החינוך הרגיל חזר לשגרה: שלום, דו קיום, שוויון בין ערבים ליהודים, כיבוש. המסרים והערכים הנעלים שהתקשורת הישראלית מנחילה לצופה הישראלי חינם אין כסף, על חשבון הפרסומות במסך הציבורי שלנו, באופן גלוי וסמוי.

מצד ימין שלי שודרה אפיזודה הזויה של 'עבודה ערבית' בערוץ 2: יהודים וערבים נקלעים יחדיו למקלט משותף בירושלים בזמן הפגזה, אין קליטה במקלט ואין אפשרות לצאת. בצד שמאל שלי מעטר את המסך ירון לונדון בערוץ 10. לונדון משתף את הצופים בדילמות על הנרטיב הציוני, ושואל-דורש מהצעירים הציונים להכיר בנרטיב הערבי על הנכבה וכיבוש עריהם וכפריהם כתנאי לדו קיום.

שני ערוצים מתחרים, ובשניהם תחרות קשה:  מי יכניס את 'הנרטיב הפלשתיני' בצורה נאורה ומקצועית יותר. מציירים לנו דמויות סטריאוטיפיות קומיות עד טראגיות של הישראלי המצוי, כשמולן צעירים ערבים שבטוחים בצדקתם ומעבירים את גרסת המיעוט הערבי הנרדף, הקורבן הנצחי. כך ישראל נצפית ממרומי מגדל הווארד וצפון תל אביב, וכך היא משתקפת בערוצים המרכזיים שלה.

כשאנשי התקשורת והתרבות  באים מאותה גזרה חשיבתית, לא פלא שדמות שנויה במחלוקת המזדהה עם "המאבק הפלשתיני" כמו אחינועם ניני ("אם כל ערבי הוא מחבל אז כל יהודי הוא רוצח") – מקבלת במה לאירוח בעיצומו של יום הזיכרון לחללי צה"ל והטרור, ברדיו הממלכתי של צה"ל, גלי צה"ל. ואם בגל"צ עסקינן, אי אפשר להתעלם מהיום האדום שחגגו בתחנה הירוקה – האחד במאי. חג הקומוניסטים והסוציאליסטים קם לתחייה בשידורי האקטואליה, בתוספת שידור ישיר של ערב במועדון תלאביב המוקדש לטרוצקי. הבית האדום של החיילים.

חני לוז

 

מה בין משורר לרב

דבריו של ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין היו ללהיט תקשורתי. בעניין האיראני הוא שומע נביחות של כלב לא-נושך, המנהיגות הפוליטית "מקבלת החלטות מתחושות משיחיות", ו"הקנאות הימנית הרבה יותר אלימה מהקנאות השמאלנית. זו עובדה". אלא שהוא עצמו שואף לראות אלימות, כנראה. בעניין המחאה החברתית אמר דיסקין כי בארצות ערב היו אנשים מוכנים לשלם מחיר אישי כבד, אלא שבישראל ''ברוטשילד עם סיום הקיץ ולאחר שהמשתתפים במחאה סיימו לעשות את צרכיהם בחצרות הבתים, הם התפזרו לביתם". הוא הוסיף כי ההבדל בין המפגינים הערבים לאלה שלנו הוא ש"מי שרוצה לעשות מהפיכה צריך להיות מוכן לשלם את המחיר".

יו"ר ועד מתיישבי בנימין, סא"ל (מיל') איציק שדמי (גילוי נאות: מפקדי לשעבר במסגרת גדוד מילואים, במה שהתקשורת כינתה בזמנו "הפלַנגות של גוש אמונים"), תקף את הפרקליטות על כך שלא הזדרזה לפתוח נגד דיסקין בחקירה. לדידו של שדמי: "מה זה אם לא הסתה לשמה? הוא קורא לעשות את מה שעשה האספסוף המצרי בכיכר תחריר. במילים אחרות – אלימות". שדמי הוסיף כי "אם זה היה רב, הוא כבר היה נלקח לחקירה באזהרה".

ומה אם המשורר אמיר אור היה רב? אור, המכהן כמתאם הישראלי של 'משוררים למען השלום' שליד האו"ם, פרסם בכ"ח בניסן ב'הארץ' שיר שכלל שורות שיש בהן שימוש בסמלים מחרידים, שאם היו נכתבים בעיתון חרדי או 'ימני קיצוני' היו מעלות עליהן את חמתם של כלי תקשורת רבים שהיו דורשים להעמיד אותם לדין. הנה, תשפטו בעצמכם: "עוד מעט והעיר נהפכת / ...על אקרני החדשות... על העיתונים להשכיר העושים רצון קונם / עוד מעט והעיר נהפכת / על עכברים ואנשים / על העיניים המושפלות במחסומי הדרכים / על המתים, כובשי ההר / תמונת נוף מולדתם / על התנחלויות אושוויץ והתנחלויות מצדה / על השואה שהיתה, ועל זו הבאה / ...ואל נאמר אמן, ואל נדבר בשפתם / ואל נלך עוד לשיטתם, בחוקיהם, בעולתם / עוד יום, עוד יומיים - והעיר נהפכת / ואם לא תהפך, הפכוה!". מילא התוכן הפוליטי הפלקטי הרדוד. אבל הביטויים המעליבים והפוגעניים לא זעזעו את העורכים ולא הצליחו להרים קול תקשורתי מהדהד. האם הסיבה היא שרק אנשים מסוימים, קנאים ממחנה אידיאולוגי אחד, מצליחים לעורר התעניינות תקשורתית?

ישראל מידד

 

 

חדשות בחדשות

פרס ישראל לתקשורת הוענק במוצאי יום העצמאות ליעקב אחימאיר. בנימוקי ועדת הפרס נאמר כי "אחימאיר הקפיד בעבודתו על הפרדה מוחלטת בין דעות ועובדות. סגנונו העיתונאי נטול פניות, אמין, מעמיק ורחב אופקים. סגנון זה שימש השראה ומופת לדורות של עיתונאים".

 

נכשל הליך הגישור בין רביב דרוקר למשפחת נתניהו במסגרת התביעה שהוגשה נגד דרוקר וערוץ 10, עקב תחקיר 'ביביטורס' ששודר בתוכנית 'המקור' בערוץ. כך דווח בעיתון 'גלובס'.

 

המגיש יעקב אילון נפרד מצופי חדשות 10 במהדורה האחרונה שהגיש, שזכתה לצפיית שיא של 18.7%. אילון הודיע לפני כחודשיים על פרישתו מערוץ 10, עקב הרעת תנאי עבודתו לאור מעבר אולפני הערוץ מגבעתיים לירושלים.

 

ביקורת הנקרא

"סדרת התבטאויות שנויות במחלוקת" ('הארץ')

כך מכנה 'הארץ' התבטאויות אנטישמיות למהדרין של 'אבי לימודי השלום' הנורווגי, שבין היתר קרא לקיים דיון פתוח ב'פרוטוקולים של זקני ציון'. מעניין מה לא שנוי במחלוקת ב'הארץ'.

 

"האם ישראל היא האפשרות היחידה ליהודים?" ('הארץ')

והאם 'הארץ' הוא השם המוצלח לעיתון שמעלה כתבות כאלה לכבוד יום העצמאות?

 

("חרדי, דעות") (ynet)

הפניה לטור דעה של חרדי בעד לפיד. מה, יש לחרדים גם שמות?