בשבע 491: מחיר הדמוקרטיה

ריח בחירות נישא באוויר, ואיתו העלויות הנלוות

ערוץ 7 , י"א באייר תשע"ב

מומחי כלכלה אינם חוששים מהתנהלות של כלכלת בחירות, ואף סבורים שהדבר יתרום לעמידה ביעדי הגירעון בהעברת התקציב הבאה

ותרת: משנה: כיתוב תמונה: עלות הבחירות לכלכלת ישראל היא זניחה.

 

אם זה טוב ואם זה רע, אין כבר דרך חזרה. הבחירות לכנסת ה-19 תוקדמנה ותיערכנה או ממש לפני חגי תשרי או מיד לאחריהם. יורם גבאי, מי שהיה הממונה על הכנסות המדינה בשנות ה-90 ועומד כיום בראש חברת 'פעילים ניהול תיקי השקעות', סבור כי הכתובת נכתבה על הקיר כבר ברגע שבו החליט נתניהו ללכת לפריימריז בתוך מפלגתו שלו. "ברגע שנתניהו החליט ללכת לפריימריז נוצרה במערכת הפוליטית התחושה שהבחירות מתחילות להתקרב. האווירה שנוצרה, אווירה של ערב בחירות, איננה מאפשרת להעביר תקציב מדינה בהתאם לכללים הנהוגים כיום במדינת ישראל ולמעשה מקובלים על כל חלקי המערכת הפוליטית. לא ניתן לשמור על משמעת תקציבית, לקצץ בסעיפי תקציב מסוימים על מנת להעביר כספים לסעיפי תקציב אחרים כאשר ריח הבחירות נישא באוויר. הדברים הם ברורים וזהו טבעה של המערכת הפוליטית. לאור זאת, כבר כמה חודשים ברור שהממשלה הנוכחית לא תוכל להעביר את התקציב הבא, בין אם יהיה זה תקציב 2013, ובין אם יהיה זה תקציב דו שנתי לשנים 2014-2013. החוק בישראל קובע שאי העברת תקציב בתוך פרק זמן נתון מראשית השנה האזרחית משמעותו בפועל היא הקדמת הבחירות, כך שעצם העובדה שהבחירות יוקדמו היתה ברורה כבר מזמן, ללא כל קשר לחוק טל ובעיות קואליציוניות אחרות".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, העריך בראשית השבוע כי עלותן של הבחירות לקופת המדינה תעמוד על 400 מיליון שקלים. גפני נמנע מהבעת עמדה בעד או נגד הקדמת הבחירות אך ציין שישנן מספר רפורמות שקידומן יעוכב אם יוקדמו הבחירות ויקוצר מושב הקיץ הנוכחי. יחד עם זאת ציין גפני כי "ועדת הכספים תמשיך לפעול גם אם יוקדמו הבחירות ממש עד ליום הבחירות, עקב חיוניות עבודת הוועדה למשק ולמדינה". בעקבות דברים אלו מציין גבאי, כי בהסתכלות תקציבית רחבה עלותן של הבחירות לכלכלת ישראל היא זניחה באופן יחסי. "אם אנחנו מדברים על עלות ישירה של 400 מיליון עד חצי מיליארד שקלים, ייתכן שצירוף העלויות העקיפות יביא את המספרים עד למיליארד שקלים. אלו אינן הוצאות שיכבידו על מדינת ישראל, במיוחד לאור העובדה שחלק מההוצאות הללו הן הוצאות מעודדות פעילות כלכלית. כספים שהמדינה מוציאה והולכים לגופים עסקיים בישראל, חוזרים בסוף בחלקם לקופת המדינה בצורת מיסים ישירים ועקיפים, כך שעצם קיומן של הבחירות איננו פוגע במשק ובכלכלה".

עלות הבחירות לכלכלת ישראל היא זניחה.

קיצוצים ומיסים

אולם, מלבד ההשפעה הישירה של קיום הבחירות על הכלכלה בישראל, ישנה גם השפעה עקיפה על דרך ניהול המדיניות הכלכלית. גם בתחום זה גבאי סבור כי ככל שישנה השפעה שכזו, היא דווקא חיובית ולא שלילית, למרות מה שניתן היה לחשוב. "עצם קיומן של הבחירות בעיתוי הנוכחי דווקא יסייע ליציבות הכלכלית. במציאות הנוכחית חסרים לממשלה 15 מיליארד שקלים על מנת לאזן את התקציב ולעמוד ביעד המינימליסטי של שלושה אחוזי גירעון. על מנת להעביר את התקציב יש צורך להעלות מיסים ולקצץ בתקציבים שונים, דבר שממשלה על סף בחירות איננה מסוגלת לעשות. העניין רגיש אפילו יותר מכיוון שחלק מקיצוצי התקציב יצטרכו להיות ככל הנראה גם בדברים שהם לב מדיניות הממשלה, כמו המלצות ועדת טרכטנברג".

כתוצאה מכך מעריך גבאי כי דווקא הבחירות הן אלו אשר תאפשרנה את העברת התקציב הבא תוך עמידה ביעדי הגירעון. "לאחר שמדינת ישראל תלך לבחירות, כל ממשלה שתוקם ותהיה בראשית דרכה תוכל לבצע את הצעדים הנדרשים, כאשר האופק השלטוני מולו היא עומדת עוד רחוק. לאור ההבנה הזו, שהבחירות אינן נמנעות וממשלה חדשה תוכל לעשות את מה שדרוש בתקציב, שוק ההון איננו מתרגש מהגירעונות ולא מהבחירות. לכולם ברור שיהיה קיצוץ מחד והעלאת מיסים מאידך, סביר להניח שבחלוקה שווה. העלאות המיסים צפויות ככל הנראה במע"מ, בתשלומי המעסיקים לביטוח הלאומי, מס יסף (המכונה גם "מס עשירים") והעלאות של מיסי הקנייה על טבק ואלכוהול. לא בטוח שכל ההעלאות הללו תתבצענה, אך אלו הכיוונים האפשריים. קיצוצי התקציב תלויים במידה רבה בהרכבה של הקואליציה הבאה. אם המפלגות החרדיות תישארנה בתוך הקואליציה, סביר להניח שנראה קיצוץ רוחבי כזה או אחר. אולם אם המפלגות החרדיות תישארנה מחוץ לקואליציה, אנחנו בהחלט צפויים לראות קיצוצים רחבים בסעיפים שזכו לתמיכתם המסורתית כמו קצבאות, תקציבי דת וכדומה".

מכלכלת בחירות גבאי דווקא אינו חושש, והוא מציין כי בעשורים האחרונים התופעה הזו פסה למעשה מן העולם. "מי שזוכר עוד את ימי מפא"י, זוכר בוודאי כיצד לפני הבחירות היתה הממשלה מחלקת תקציבים ומיד לאחר הבחירות היתה מעלה את מיסי הקנייה על מנת לעמוד ביעדי הגירעון. אז היתה זו כלכלת בחירות של ממש, כזו שאכן השפיעה על מצבו של המשק. כיום היכולת לבצע כלכלת בחירות ירדה באופן ניכר משום שהפיקוח על התקציב השוטף המבוצע בידי אנשי האוצר הוא אפקטיבי מאוד ולא מאפשר חריגות תקציביות. לעיתים ניתן לראות קצת מיצוי של סעיפי הוצאה אולם מדובר בתופעות שוליות שאינן בעלות השפעה. מה שניתן לראות הרבה מאוד לפני בחירות הוא הבטחות תקציביות, אולם בכל הנוגע להבטחות כבר למדנו מזמן שאותן לא ממש חייבים לקיים".

 

 

כלכלת בית

חיסכון לילדים – חלק א' 

 דידי רוזנברג

נולד לכם ילד? בשעה טובה ובמזל טוב! איתו נולדות גם השמחות שבדרך כלל מלוות בהוצאות. כדי שהשמחה תהיה שלמה ולא תוביל למשבר כלכלי – צריך לתכנן זאת מראש. עצרו כמה דקות, קחו דף ועט וחישבו מה תרצו להעניק לילדכם, ובהתאם לזה תכננו את החיסכון שלו. לדוגמה: בן זכר? יש ברית בעוד שמונה ימים: מה סדר הגודל הרצוי? מה היכולת הפיננסית כרגע? ובהמשך חייו: באיזה אופן תרצו לחגוג איתו את בר המצווה? האם אתם מעוניינים לממן לו את הלימודים הגבוהים או שמא תתמקדו בחתונה בלבד? פשוט לרשום כל תחנה משמעותית. לאחר שחישבתם מה הן השמחות וההוצאות הגדולות לילדכם, חשבו כמה כסף תרצו להעניק לו בכל מאורע שכזה ובהתאם לכך תגזרו את החיסכון שתפרישו לו בכל חודש. כך תימנעו מסיטואציה שבה התאמצתם כל השנים ובסוף תגלו שהסכום לא מספיק למה שתכננתם.

בשלב זה אנחנו רק מנסים למפות את ההוצאות הגדולות סביב השמחות ולנסות לתקצב אותן על פי שיקול דעתכם ויכולתכם. נכון שזה נראה לכאורה מצחיק להתעסק עם בר המצווה בעודכם מתלבטים היכן לערוך את ברית המילה, אבל מהניסיון שצברנו לאורך יותר מעשור וליווי של אלפי משפחות, תמיד חוזר אותו הניגון: "פתאום נחתה עלי הבר מצווה...". אז חישבו איך וכמה תרצו לחלק את הוצאותיכם העתידיות (והמשמחות). בטור הבא בנושא זה נדון בשאלה כיצד למקסם את הרווחים מהכסף שנחסך.

ובכל זאת, טיפ ראשון: עם הולדת ילדכם הראשון, ביטוח לאומי מתחיל לתת לכם סכום כסף מדי חודש. כדאי לבודד סכום זה ולמען אותו לילד בלבד, ומאותו הרגע להכניס אותו לחיסכון שמור וסגור. כך רצוי לעשות גם עם הולדת אחיו הקטנים.

הכותב הוא דובר 'פעמונים'