בשבע 491: הספר חוזר לבית הספר

החל מהשנה הבאה לא יצטרכו עוד הורים לכתת רגליהם לחנויות ספרי הלימוד ולשקוע בהוצאות רכישה אסטרונומיות

עפרה לקס , י"א באייר תשע"ב

 ועדת השרים אישרה השבוע את פרויקט השאלת הספרים שיזם שר החינוך גדעון סער, כך שהורים יוכלו להשאיר את ספרי הלימוד של ילדיהם בבתי הספר, ולקבל מהם בתחילת השנה את הספרים הדרושים להם @ בתי ספר שכבר התנסו בפרויקט מדווחים על הוזלת עלויות משמעותית, ועל הנחלת ערכים של שוויון, שמירת רכוש והסתפקות במועט

קרדיט: כיתוב תמונה: הפרויקט מסייע לעקוב אחרי הספק החומר הנלמד.

 

בחנו את עצמכם, לאיזה סוג של הורים אתם משתייכים: אלה שמקדימים וסוגרים את עניין ספרי הלימוד כבר בשבוע הראשון של החופש כדי 'לגמור עם זה', או אלה שנזכרים בשבוע האחרון ש'וואו, עוד לא קנינו ספרים' ו'איפה בכלל הרשימה?'. גם אם אתם מהסוג הראשון וגם אם מהסוג השני, המרדף אחרי ספרי הלימוד והחוברות שלא פעם אזלו מההוצאה או טרם ראו אור, ההידחקות לחנויות הצפופות והתחנונים שמישהו מהמוכרים כבר ישים לב אליכם, ובעיקר הנטל הכלכלי, הם חלק בלתי נפרד מהחופשה הגדולה של בריכה-ארטיק-שמש. במשרד החינוך דווקא חושבים שאת החוויה הזאת אפשר להפסיק, ועל הדרך לחסוך לכם כמה מאות שקלים לילד. תוך כדי, אומרים שם, הילדים ירוויחו ערכים כמו שמירה על הרכוש, שוויון, ו... כן, אפילו יחזרו לכתוב במחברות. לפרויקט הזה קוראים 'השאלת ספרים' וכלליו מעוגנים כבר למעלה מעשור בספר החוקים של מדינת ישראל. אז אם הכל כל כך נפלא, מדוע פחות מרבע מבתי הספר משתתפים בו? מדוע כמעט אין בתי ספר על-יסודיים במשחק, ואיך מתכנן משרד החינוך להנגיש את הפרויקט להורים ובעיקר למנהלים, ולעשות אותו נחלת הכלל?

 

 למנהלים קשה להסתגל

לא מעט מנהלי בתי ספר תפסו השבוע את הראש כשהבינו שהעניין סופי: ועדת השרים אישרה את הרחבת פרויקט השאלת הספרים, כפי שרצה שר החינוך גדעון סער, וכך חוזר מנכ"ל שנשלח אליהם קיבל משנה תוקף: הם חייבים להציע לפני ההורים את האפשרות של השאלת ספרי לימוד כבר לשנה הקרובה. זה לא שהמנהלים לא רוצים להקל כלכלית על ההורים, אבל לא תמיד יש בבית הספר מקום אחסון, ומי ידביק את הכריכות הקרועות וילך לקנות את הספרים החדשים, ובכלל, למי יש זמן בקצב הדרישות של היום לעוד פרויקט כל כך מורכב?

לפי החוק שנהג עד היום, אם 60 אחוזים מהורי התלמידים הסכימו למהלך, בית הספר נכנס לפרויקט ההשאלה. בשנה הראשונה משאירים הילדים את ספרי הלימוד האישיים שלהם כ'מתנה' לפרויקט, משלמים אגרה (280 ש"ח ליסודי ו-320 ש"ח לעל יסודי) ומגיעים באופן מסודר לאסוף את ספרי הלימוד שלהם לפני תחילת שנת הלימודים. משרד החינוך מסייע לבית הספר לרכוש ספרים חדשים כל חמש שנים, כך שהוא יוכל לרענן תוכניות לימודים וגם לחדש ספרים שהתבלו.

ואולם, רק 900 מתוך 4,000 בתי ספר השתתפו בפרויקט. מנהלים רבים לא הציעו להורים את הפרויקט בגלל הקושי הטכני, קושי אשר הביא עשרות בתי ספר למצוא פתרונות חיצוניים. לתוך השוק הזה נכנסו חברות מסחריות שאחת מהן, BookMarket, גרמה עוגמת נפש בערים רבות כגון קריית ביאליק, קריית אונו ומודיעין, תוך שהיא גובה תשלום גבוה יותר, נותנת ספרים בלויים ולא מסדרת את סל הספרים כראוי. החברה פשטה את הרגל, תוך שהיא מותירה את ההורים עם טעם מר. מנגד, בחיפה השאלת הספרים היא מהלך מוטמע בכל המערכת, מהיסודי ועד התיכון, והעירייה מנהלת אותו דרך תשלומי הארנונה.

לפי הנתונים שבידי חיים הלפרין, מנהל היחידה לתוכניות משלימות למידה במשרד החינוך, כ-1,200 בתי ספר נשרו מהפרויקט במהלך השנים. "לרוב הסיבה היתה הגעה של מנהל חדש, שהיה צריך להתמודד עם קשיי ההסתגלות ולא יכול היה לשאת גם בעול הפרויקט הזה". מהיום, כאמור, לא תהיה בידי המנהלים ברירה והם יחויבו להציע להורים את ההשאלה.

הפרויקט מסייע לעקוב אחרי הספק החומר הנלמד.

סיוע למתקשים כלכלית

"לכו על זה", אומרת הדס ארנס, יו"ר ועד ההורים של בית הספר 'אשכולות' בבנימינה, שמשתתף בפרויקט ההשאלה כבר שש שנים. "בהתחלה זה קשה, אבל אחרי שנתיים שלוש זה נכנס לסרט נע, יש מאגר ספרים ורוכשים מיומנות". ארנס מדגישה שהשיקול הוא לא תמיד כלכלי. "נוח לי למסור את כל הספרים בסוף השנה ולאסוף את הכל בסוף החופש הגדול. מרבית הספרים שאנחנו מקבלים הם במצב טוב, וזה גם אקולוגי וגם חינוכי". ותלונות מהילדים? "לפעמים. יש פעמים שהספר משומש מדי ואז אני מנסה להחליף, ואם זה לא מצליח אני אומרת לילדה שזה מה שיש, וגם בזה יש ערך חינוכי גדול". בית הספר 'אשכולות' יצא לדרך עם הורים מתנדבים שלקחו על עצמם למיין את הספרים, לתקן אותם ולהתרוצץ אחרי רכישת חדשים. בשלב השני עשו זאת ההורים בשכר, ולבסוף העבירו את התיק למתנ"ס.
הדס ארנס, בנימינה: "נוח לי למסור את כל הספרים בסוף השנה ולאסוף את הכל בסוף החופש הגדול. מרבית הספרים שאנחנו מקבלים הם במצב טוב, וזה גם אקולוגי וגם חינוכי. יש פעמים שהספר משומש מדי ואז אני מנסה להחליף, ואם זה לא מצליח, אני אומרת לילדה שזה מה שיש, וגם בזה יש ערך חינוכי גדול"

כשמביטים על רשימת הספרים של ילדי א'-ב' ומנסים לתמחר אותה, רואים שרק חוברות עברית, חשבון ותורה שנזרקות בסוף כל שנה, עולות יותר מסכום האגרה שקבע משרד החינוך. "זה נכון שהקטנים צריכים יותר חוברות, ויש בתי ספר שמתמחרים כל שכבה לחוד. אצלנו, מתוך הנחה שילד יעשה מסלול שלם בבית הספר, השכבות הבוגרות, שצריכות פחות חוברות, מחפות על הצעירות".

דורית קליין, מנהלת ממ"ד תורני 'ברויאר-חפץ חיים' ביד בנימין, מפעילה כבר שנה שנייה את הפרויקט בבית הספר שלה, והיא מלאת שבחים. "חד משמעית זה יותר זול. גם הורים שלא הצטרפו בשנה הראשונה, הצטרפו בשנייה". אצל קליין, המועצה לקחה על עצמה להקים מבנה לטובת אחסון הספרים וגם לתקצב אדם שיהיה אחראי על הנושא הטכני. "הודעתי מראש שיש צורך באחראי בתשלום. אפילו אם יש הורים מתנדבים, צריך לרכז אותם". אבל קליין מסבירה שהאתגר העומד לפתחה של המנהלת הוא לא רק טכני. "זה מחייב היערכות אחרת מצד בית הספר. נדרשנו לקבל החלטות פדגוגיות באילו חוברות יכתבו ובאילו לא. החלטנו, למשל, שבכיתה ו' יכתבו בחוברות רק במתמטיקה ואנגלית ובכיתה א' בכל החוברות. רק באופן הזה הפרויקט יכול להחזיק את עצמו". לדברי קליין, העובדה שבממ"דים ההורים נדרשים לרכוש ספרים רבים יותר, לא היוותה מכשול בפני הכניסה לפרויקט. "החלטנו לא להכניס פנימה חומש בראשית וסידור, כי אותם מקבלים הילדים בחגיגה בכיתה א' עם עטיפה מיוחדת, ונכון שהילד יקבל חדש. גם מילון כיס, אטלס וקיצור שולחן ערוך לא נכנסו, אבל היתר כן". הקשיים, אומרת קליין, היו בכך שההורים לא ידעו מראש שהם אמורים להשאיר את הספרים בסוף השנה בבית הספר ומכיוון שכך, לא הקפידו שילדיהם ישמרו על הספרים. גם כאן התגייסה המועצה לסייע ורכשה ספרים חדשים, "מה שאפשר לנו להציב רף גבוה בשמירה על הספרים. כשאתה מקבל ספר במצב ירוד אתה לא שומר עליו, אבל כשהספר במצב טוב, הילד שומר עליו וגם ההורה מקפיד על כך, כדי שהוא לא ייקנס". קליין אומרת שהפרויקט מאוד סייע למתקשים מבחינה כלכלית ואיפשר לבית הספר לעזור להם.

 

מפתח למניעת גניבות

לא כל המועצות האזוריות הן מועצה אזורית שורק של המנהלת קליין, ולא כולם גרים בבנימינה עם  מתנ"ס שאפשר לסמוך עליו. אבל משרד החינוך, שמאוד רוצה שבתי ספר יילכו על השאלת ספרים, מקים מינהלת שתהיה אחראית על הנושא, ומשקיע בעניין מאה מיליון שקלים. "כשבדקנו למה בתי ספר לא מצטרפים לפרויקט בקצב שרצינו, ראינו שהמרכיב הדומיננטי טמון בחוסר היכולת להתמודד עם כאב הראש שהוא גורר. אז החלטנו להקים מינהלת שתסייע", אומר חיים הלפרין.

"האחריות", הוא מוסיף, "תהיה לפני הכל ואחרי הכל על המנהלים. הם יזמנו את ההורים, יסבירו להם על החשיבות, יגבו את הכסף וייתנו צ'ק של בית הספר לרכישת הספרים". אבל את הזמנת הספרים, הדבקת הכריכות והכנת השקיות לכל תלמיד - יעשה רפרנט של משרד החינוך, במימון המשרד. גם את רכישת המאגר הראשוני שישלים את הספרים שבידי ההורים, יתקצב משרד החינוך לפי מפתח סוציו אקונומי ומספר משתתפים בפרויקט בכל מוסד לימודי, וזו הבשורה הגדולה. ההודעה של שר החינוך על הרחבת הפרויקט איחרה לבוא, משום שהחברה שלא זכתה במכרז ערערה ורק כעת, כשהערעור שלה נדחה, החברה הזוכה יכולה לצאת לדרך והיא בהחלט צריכה לעבוד בקצב מזורז.

הלפרין אומר שמנהלי בתי הספר יצטרכו להתארגן עם רשימת הספרים בהקדם האפשרי, ולא "למסור אותה עם התעודה, כבכל שנה". הספרים יצטרכו להיות מותאמים כמה שניתן לספרים שנלמדו השנה, כדי שהמאגר שנמצא בידי ההורים, ואמור להיתרם לבית הספר, יהווה תשתית מספקת לשנת הלימודים הבאה. לבסוף יצטרכו המנהלים לכנס את ההורים, להסביר את השיטה ולקיים הצבעה. לדברי הלפרין, משמעותה של ההצבעה היא שההורים שהצביעו בעד ישתתפו, ומי שלא - לא יוכנס בכוח.

הלפרין אומר שהפרויקט עשה הרבה טוב בבתי הספר, ולא רק לילדים. "פתאום המנהלים היו צריכים לעבוד עם תקציב נתון. אז הם התחילו לחשוב מחדש מדוע יש צורך בחוברת הזאת, והגיעו למסקנה שבחוברת אחרת בכלל לא עובדים". לדבריו, בכמה בתי ספר מחלקים ילדי כיתה ג' וד' ביניהם את ספר הלימוד במולדת, שנלמד בשתי השנים האלה מחצית-מחצית, "וזה מאפשר אפילו לעקוב אחרי הספק החומר הנלמד". לדבריו, בבתי ספר חלשים נושא גניבות הספרים נעלם, לאחר שעם עודפי הכסף שנותר קנו בתי הספר תוכנה לניהול ההשאלה והכניסו ברקוד עם שם הספר ושם הילד, מה שלא מאפשר גניבות. "מה שכן", הוא מזהיר, "הפרויקט לא נועד לאנשים קטנוניים. מי שאומר 'הספר הזה יקר, רכשתי אותו לבד ואשאיר אותו אצלי' עדיף שלא ייכנס. מי שאין לו עין טובה, שילך לחנות".

 

הספרים נכנסים למחשב

בשבוע שעבר, כשנכנסנו לחנות ספרי לימוד כדי להשלים ציוד לימודים בפעם המי יודע כמה, שאלנו את הבעלים מה בכוונתו לעשות לאור המהלכים האחרונים של שר החינוך. הוא השיב בחצי קריצה, כמי שמנוסה בהכרזות של פוליטיקאים, שבכוונתו לסגור את העסק ולפתוח מסעדה. אבל האמת היא שאפילו הוא עלול להרצין, במידה ובתי הספר בעירו יצביעו בעד כניסה לפרויקט. ההורים וכיסם הם צד אחד של המטבע, אבל חנויות ספרי הלימוד, שתמוז-אב הם החודשים הכבדים שלהן, והוצאות הספרים הן הצד השני.

גילה בן הר, מנכ"לית המרכז לטכנולוגיה חינוכית, דווקא לא נשמעת מודאגת. אמנם 70 אחוזים מבתי הספר בארץ משתמשים בספרים שהמרכז מוציא לאור, אבל היא קודם כל רוצה לראות שהחטיבה העליונה תיכנס לתוך הפרויקט הזה. לדבריה, בחטיבה העליונה וגם בחטיבת הביניים נלמדות תוכניות הוראה ומוכנסים ספרים שכלל אינם מאושרים על ידי משרד החינוך. פרויקט השאלת הספרים יאפשר למשרד החינוך גם את הפיקוח על הספרים הנלמדים, וכך ייתכן שספרי מט"ח ייהנו דווקא מביקושים גבוהים יותר בגילאים האלה, כי "אנחנו מקפידים שכל הספרים שלנו יהיו מאושרים".

אבל האמת היא שבן הר ומט"ח נמצאים כמה צעדים קדימה מהדיונים על עטיפת ספרים ותיקון כריכות. "אנחנו משקיעים היום מיליוני שקלים בתהליך של דיגיטציה. כל ספרי הלימוד שלנו נמצאים ברשת וכל מי שקונה ספר מודפס מקבל גם קוד של ספר דיגיטלי". בן הר צופה שבעוד כארבע שנים ילקוטם של הילדים ייראה אחרת לגמרי. ייתכן שהם יגיעו לבית הספר רק עם מכשיר קצה קטן, שבאמצעותו יוכלו לעשות כל מה שהמורה דורשת בבית הספר ובבית. ספר דיגיטלי, היא אומרת, צפוי לעלות 60 אחוזים ממחיר ספר מודפס, מה שמעלה את השאלה הבלתי נמנעת מדוע החליט משרד החינוך להשקיע 100 מיליוני שקלים בהקמת מינהלת שתטפל בהווה, במקום להשקיע אותם בטכנולוגיית המחר ולקרב את היישום שלה כמה שניתן".

"משרד החינוך משקיע בדיגיטציה יותר ממיליארד שקלים", אומר הלפרין אבל מסביר שהטכנולוגיה לא רק מביאה איתה אתגרים של פיתוח, אלא גם סוגיות ערכיות ומשפטיות כגון זכויות יוצרים, פיקוח על התכנים שנכנסים לתוך הכיתה כשהטכנולוגיה פתוחה לרווחה ועוד. "כרגע, מעט מאוד מהחומרים הדיגיטליים הם רלוונטיים ונמצאים ברמה מספיק גבוהה כדי שהילדים יוכלו להשתמש בהם", הוא מסביר, "אנחנו אכן צופים שבטווח של חמש שנים תיכנס הדיגיטציה לבתי הספר, אבל עד אז אנחנו רוצים להקל על ההורים, וזה שלב הביניים". לגבי העלויות בעידן הדיגיטלי הממשמש ובא, אומר הלפרין, לא בטוח שהן יהיו זולות יותר, ובינתיים משרד החינוך משקיע 100 מיליון בפרויקט ההשאלה. ההורים במדינת ישראל, הוא מעריך, יחסכו כ-300 מיליון שקלים בשנה הקרובה, גם אם רק חלק מבתי הספר יצביעו בעד.

הרחבת פרויקט ההשאלה היא חלק ממהלך כולל של השר גדעון סער בעקבות מסקנות ועדת טרכטנברג, שנועדו להקל על ההורים בנושאי חינוך. ואולם, כשריח הבחירות הולך ומתחזק, קשה להתעלם מהאסוציאציה המעט סלאח שבתית העולה מקידום נושא ההשאלה דווקא עכשיו. הלפרין הוא עובד מדינה ובלתי מזוהה פוליטית, אבל הוא מגן על השר שלו מקצועית ואומר ש"הדיון אצלו היה עוד לפני שמישהו חלם על אופציית בחירות ועוד לפני תוצאות ועדת טרכטנברג. מגיע לו קרדיט על המהלך".

 

ofralax@gmail.com