בשבע 491: רצים אל הכנסת הבאה

רוב חברי הכנסת יתמכו כנראה בשבוע הבא בהחלטה לפזר את הכנסת, אולם נראה כי הסיעות עצמן אינן ערוכות לבחירות

ניצן קידר , י"א באייר תשע"ב

בישראל ביתנו מצפים להחלטת הפרקליטות בעניינו של ליברמן, סיעת עצמאות לא עוברת כרגע את אחוז החסימה, יאיר לפיד סופג מכה בסקרים למרות התוכניות שהציג ובקדימה ייתכן פילוג נוסף | מפלגות הציונות הדתית שואפות לאיחוד שיגדיל משמעותית את כוחן, אבל ח"כי המפלגות עוד לא הגיעו לעמק השווה

 אם לפני שבוע מרבית המפלגות בישראל דיברו על בחירות, אבל לא ממש היו בטוחות שהן אכן יוקדמו, הרי שהשבוע אווירת הבחירות השתלטה על המערכת הפוליטית כולה, וככל הנראה כבר ביום שני הקרוב תניח הקואליציה על שולחנה של הכנסת הצעת חוק לפיזורה.

למרות ההצהרות שנשמעו מצד המפלגות הגדולות, כמו הליכוד, ישראל ביתנו וש"ס, מרביתן דווקא נמצאות בשלבים ראשוניים של היערכות לבחירות. הדבר היחיד שניתן לחיזוי בשלב הזה הוא תאריך הבחירות, שקביעתו נדחתה בעיקר בשל העובדה שראש הממשלה יושב שבעה על אביו. על פי כל ההערכות הבחירות יתקיימו או בחודש ספטמבר, זמן קצר לפני חגי תשרי, או באוקטובר, מיד עם סיום תקופת החגים.

 

ליברמן נגד החרדים

הנושא המרכזי של מערכת הבחירות הקרובה יהיה השוויון בנטל – או במילים אחרות החוק שאמור להחליף את חוק טל. הבעיה המרכזית היא ריבוי הפתרונות. לשאול מופז יש הצעה משלו שסיעת קדימה מעוניינת להוביל, ושר הביטחון ברק הציג פיתרון אחר שיציב מכסה מסוימת לנהנים מפטור בשל "תורתו אומנותו" – וזכה להתלהבות גם כן מצד חברי קדימה בעיקר. גם לשר החוץ אביגדור ליברמן ולמפלגתו יש הצעת חוק חדשה בנושא, ועוד לא דיברנו על יאיר לפיד, שעתיד לרוץ בין היתר על אג'נדת ה'שירות לכולם'.

מעבר לסכסוך סביב הנושא הזה, קיים גם המאבק בין ישראל ביתנו והסיעות החרדיות סביב נושא הכנסת סעיף מיצוי כושר ההשתכרות לשם קביעת זכאות לדיור מוזל או להנחה במעונות יום. "מי שמתנה כסף לתינוק במעון יום בכך ששני ההורים שלו קיבלו ג'וב ומיצו את כושר ההשתכרות הוא אדם שפל, אנטי-דמוקרט, מתנגד לשוויון ובלתי אנושי", אמר השבוע חבר הכנסת ישראל אייכלר מיהדות התורה, והוסיף עוד גפרור למדורה אחרי שעמיתו, ח"כ משה גפני, אמר כי במצב שבו יוכרחו תלמידי הישיבות להתגייס הם יעדיפו ללכת לכלא. "לא ניתן לפתור את סוגיית חוק טל על בסיס הצעות החוק החלופיות שהוגשו עד עתה", אמר גפני במהלך דיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

סוגיה נוספת שמערערת את יסודות הקואליציה של נתניהו היא היחס להתיישבות. "נוצר מצב שדווקא מפלגת העצמאות, שמונה מספר חברים מצומצם ביותר, מצליחה ליצור בוקה ומבולקה בקרב השרים, ומביאה לכך שממשלה לאומית שנבחרה על ידי ציבור של ימין ומרכז, פועלת כממשלת שמאל – ואת זה יש לשנות", אומר לנו גורם בכיר בממשלה.

אבל זו לא הבעיה היחידה שמטרידה את הקואליציה. סוגיית המאחזים, מגרון ושכונת האולפנה חשפה את הבעיה המרכזית של נתניהו בתוך סיעתו שלו: חוסר תמימות דעים בנוגע להתנהלות מול מערכת המשפט, ולהחלטיות שבה צריכה הממשלה להתנהל מולה. בליכוד אומרים ל'בשבע' כי עצם ההשתתפות של חברי כנסת רבים במפגן הכוח בשכונת האולפנה בשבוע שעבר מראה שכוחה של הסיעה גדול, ונתניהו, שמעדיף את מוקד הכוח בידיים שלו, צריך לזכות שוב באמון הבוחר. דווקא השר אריאל אטיאס, שכדאי לקחת בחשבון את מעט הפרשנות הפוליטית שהוא מוכן לנדב, דיבר על כך שהבעיה ממנה יחשוש נתניהו ושתוביל לבחירות היא תקציב 2013 – ולשם, אם וכאשר, יכול נתניהו להגיע רק לאחר הבחירות, עם קואליציה חדשה שתסור למרותו. אגב, המחאה החברתית שהאופוזיציה מנסה לעורר, אינה נלקחת אצל אנשי נתניהו בחשבון כפקטור משמעותי בהחלטה על הקדמת הבחירות, למרות שהדבר עשוי לחסל את סיכויי המחאה להתרומם שנית.

במוקד מערכת הבחירות תעמוד סוגיית השוויון בנטל

 

מחזרים אחרי דרעי

במפלגות כאמור מתארגנים לקראת הבחירות. המפלגה השנייה בגודלה כיום, זו שהסקרים צופים שתהפוך לגדולה ביותר בכנסת הבאה, היא הליכוד. דווקא במפלגה הזו התקשו השבוע להתקדם, בשל חסרונו של ראש הממשלה – ועסקו בעיקר בסוגיית התאריך. יו"ר הכנסת ריבלין אמר כי יש לערוך בחירות כמה שיותר מוקדם. "צריך ללכת ולשאול את הריבון האמיתי, את העם, מה הוא פסק דינו לגבי הרכב הכנסת שתבוא ותכריע באותם נושאים שבגללם מתפזרת הכנסת ה-18", אמר ריבלין, וציין כי להערכתו המועד הנכון לבחירות הוא בין עוד חודשיים לעוד חמישה חודשים. נתניהו עצמו אמר למקורביו כי הבין שבמצב הנוכחי הישגי הממשלה מועמדים למבחן על ידי מה שהגדיר "סחטנות פוליטית", וכי מוטב במצב כזה ללכת לבחירות. חברי הכנסת גם מתחילים לחשוב על הקמפיין האישי שלהם משום שטרם התקיימו הפריימריז לראשות הליכוד, שם צפוי מאבק קשה, למרות שמספר חברי הסיעה צפוי לגדול.

השותפה הגדולה ביותר של נתניהו בממשלה הזו, מבחינת גודלה כמובן, היא ישראל ביתנו. אביגדור ליברמן, שר החוץ, הוא אחד האנשים שדחפו את המערכת הפוליטית לבחירות, והוא גם היה שמח לקיימן בתוך חודשיים בלבד. ליברמן אמר השבוע: "נגמרה הסבלנות, הבטחות צריך לקיים. את חובותינו כלפי הקואליציה מילאנו, כעת על הקואליציה למלא את חובותיה כלפינו וכלפי בוחרינו". הדברים נאמרו בקשר לחוק טל ולנושא מיצוי כושר ההשתכרות, בניסיון של ליברמן להשיג הישגים, אם לא במעשה אז לפחות בהצהרות, לפני שהכנסת מתפזרת.

אבל הסוגיה האמיתית שמטרידה את המפלגה היא החלטת הפרקליטות הצפויה בנוגע לחשדות שהועלו נגד ליברמן. היועץ המשפטי לממשלה הבטיח השבוע כי ההכרעה האם להעמיד את שר החוץ לדין תתקבל לכל היותר בתוך שבועות אחדים, ובישראל ביתנו חוששים ממצב שבו יאבדו דווקא בתקופת הבחירות את יושב ראש המפלגה, המהווה את מוקד המשיכה המרכזי שלה מבחינת קהל הבוחרים. חברי הכנסת והשרים של המפלגה גם יודעים כי ליברמן הוא הממליך מלכים בסיעה, ועל כן ייאלצו להמתין עד שיידעו אם אכן הם ממשיכים לבחירות הבאות, ומאיזה מקום.
חבר הכנסת ניסים זאב אומר כי החיזורים אחרי דרעי הגיעו עד לכדי מסרים שהועברו מביתו של הרב עובדיה יוסף וקראו לו לשוב ולהשתלב בהנהגת התנועה. דרעי בינתיים שומר על שתיקה באשר לאפשרות שיקים גוף פוליטי נפרד

ש"ס היא המפלגה עם סימן השאלה הגדול ביותר – וחלק מגורלה כלל לא נתון בידיה. השם אריה דרעי מרחף מעל מנהיגי ש"ס, ולא נותן להם מנוח. הסקרים צפו בתחילה ירידה בכוחה של המפלגה, אבל דווקא מאלו שהתפרסמו השבוע עלה כי ש"ס תשמור על יציבות, לפחות מבחינת כמות המנדטים שלה. חבר הכנסת ניסים זאב אומר כי החיזורים אחרי דרעי הגיעו עד לכדי מסרים שהועברו מביתו של הרב עובדיה יוסף וקראו לו לשוב ולהשתלב בהנהגת התנועה. דרעי בינתיים שומר על שתיקה באשר לאפשרות שיקים גוף פוליטי נפרד. ח"כ זאב אומר גם כי "אסור שתקום מפלגה חדשה שתיצור פילוג בין הרבנים בפרט, ובציבור החרדי בכלל". השרים אלי ישי ואריאל אטיאס כבר היו מוכנים לעשות מעט ויתורים עבור דרעי, אבל הוא שומר את הקלפים קרוב אל החזה. בש"ס, כמו בישראל ביתנו, אין צורך בפריימריז, והרשימה נקבעת על ידי הרבנים. במקביל, ההיערכות לבחירות החלה כבר מהיום שלאחר הבחירות הקודמות, ולכן דווקא המפלגה הזו צפויה להגיע לבחירות כשהיא מוכנה יחסית, גם אם יתקיימו בקרוב.

גם ביהדות התורה אין פריימריז, וגם מספר הח"כים שלה לא משתנה כמעט מכנסת לכנסת. המפלגה נהנית מהצבעה אוטומטית בשל קריאת גדולי התורה לתמוך בה, ועל כן היא היחידה שיכולה לקחת את הזמן בענייני קמפיין בחירות.

השבוע הכריז יושב ראש מפלגת העצמאות, שר הביטחון אהוד ברק, כי מפלגתו תתמודד באופן עצמאי בבחירות הקרובות. "באנו להפריך את השמועה שאנחנו לא רצים, או משוריינים", אמר ברק, ושלח עקיצות לעבר מתחריו הפוליטיים. מה שהוא שכח לספר בהכרזתו הוא שלמפלגתו אין כמעט פעילים או צוותים שיכולים לשנות את הסקרים לפיהם היא לא עוברת את אחוז החסימה. אגב, ברק התייחס לדברים וטען כי הוא יעבור את אחוז החסימה. בליכוד תהו בתגובה האם במידה וזה אכן יקרה, ישוריין בסופו של דבר לברק מקום בליכוד, והאם נתניהו לא ימנה אותו כשר בממשלתו גם אם לא יהיה חבר כנסת, כפי שעשה עם יעקב נאמן.

ומה מתרחש בינתיים באופוזיציה? מפלגת קדימה, הגדולה ביותר בכנסת הנוכחית, מתכננת קמפיין ראשון בלי ציפי לבני, שפרשה השבוע מהכנסת ונתפשה בתוך חלקים גדולים במפלגה כמי שעבר זמנה. ח"כ עתניאל שנלר הבהיר כי לבני הנהיגה מפלגה שהיתה "מפלגת אנטי, שחיפשה את השלילי אצל החרדים והמתנחלים, ולכן לא הצליחה". קדימה זקוקה לזמן להיערך לבחירות ולכן מעוניינת שהן ייערכו לכל המוקדם רק אחרי החגים, אבל בינתיים, עוד לפני הקמפיין, יש לה צרות משלה. בימים האחרונים פורסם כי כמה חברי כנסת של המפלגה שוקלים באופן אירוני למדי לנצל את "חוק מופז", שנועד בעבר לתת ליושב ראש הנוכחי את האפשרות להתפצל מקדימה, ולהקים מפלגה חדשה שתרוץ כבר בבחירות הקרובות. ההערכה בקדימה היא שלבני פועלת ממניעי נקמנות והיא מעוניינת להקים מסגרת פוליטית חדשה, בין היתר כדי לפגוע במספר המנדטים שתקבל קדימה. ויש גם את הסוגיה הקשה ביותר: הפריימריז. על פי הסקרים, למעלה ממחצית מחברי קדימה לא יכהנו בכנסת הבאה, ועל כן ההתמודדות על כל קול תהיה קשה ואכזרית, כשסביר להניח שתומכיו של מופז ירצו לראות את מקורביו במקומות הריאליים.

 

"הקדמת הבחירות – בזבוז כספי ציבור"

המתחרה הגדול של קדימה, לפחות על הנייר, הוא יאיר לפיד. כך לפחות עד ליום שלישי השבוע, אז קיים את כנס הפעילים הראשון, ושוב ספג ירידה בסקרים. לפיד הציג את תוכניתו לשירות שווה לכולם. על פי התוכנית יינתן בשלב הראשון של התוכנית לכל החרדים פטור אוטומטי מגיוס, אשר להערכת לפיד יביא לעזיבתם של רבים את הישיבות לטובת עולם העבודה. הוא גם מציע כי כעבור חמש שנים, כל אזרח שיגיע לגיל 18 יחויב להתגייס לשירות צבאי או אזרחי. "יש ריח בחירות באוויר, ולכן פתאום הפוליטיקאים מגלים שצריך למצוא מודל חדש. אבל איש לפנינו לא הציג פתרון כולל, עמוק ורציני, שיביא את הבעיה הסבוכה הזו לידי פתרון שהחברה הישראלית יכולה לחיות איתו", אמר לפיד, אך נגרר גם להתבטאויות בעייתיות. "צריך להסביר לחרדים - אנחנו לא יכולים לעמוד בזה יותר חברתית וכלכלית, זה מפרק אותנו כחברה אנושית ויוצר תופעות מגונות כמו תופעת ההשתמטות. במשך הרבה מאוד שנים מעמד הביניים נשא את החרדים על גבו, אולם אי אפשר יותר לפרנס עשרות אלפי תלמידי ישיבה שלא מצטרפים לשוק העבודה", אמר לפיד והוסיף כי הוא לא שונא את הציבור החרדי. "שאף אחד לא ישקר לחרדים - אנחנו לא שונאים אותם, אנחנו פשוט לא עומדים בזה יותר. הם יבינו. תסמכו עליהם שהם יבינו. אנחנו לא רוצים להיכנס עם טנקים לבני ברק, אבל כן לרוקן את הישיבות מהפחדנים והבטלנים. הישיבות נהפכו לבתי כלא, והן צריכות להיות מקום שלומדים בו תורה. לא בית סוהר שבמסגרתו צבא ההגנה לישראל מתפקד בתור הסוהר", אמר לפיד וזכה לתגובות נזעמות, אבל גם לאחת מלגלגת במיוחד מבית היוצר של אלי ישי. "מר לפיד, אנחנו לא שונאים אותך אבל הציבור לא עומד יותר במשחקי הלשון הצבועים שלך. אם רק היית מעמיק מעט היית מגלה שלומדי היהדות אינם מקבלים קצבאות מיוחדות ורוב מוחלט של הציבור הדתי-מסורתי שירת בצה"ל - ביחידות קרביות ובסיירות מובחרות - בזמן שאתה הסתערת על עיתונים ישנים בג'בלאות עיתון במחנה. תנסה פעם אחת ללמוד ברצינות בלי קומבינות באקדמיה", לשון תגובתו של השר ישי.

ואחרונות חביבות: סיעות הבית היהודי והאיחוד הלאומי. הרצון בשתי הסיעות הוא להתאחד כדי לחזק את כוחה של הציונות הדתית, ולנסות להגיע בחזרה לימי השיא שלה, שעמדו על 12 מנדטים. יו"ר האיחוד הלאומי, ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה), הזדרז להכריז השבוע במליאת הכנסת כי האיחוד הלאומי והבית היהודי ירוצו יחד. אלא שהבעיות בשתי המפלגות רבות. באיחוד הלאומי מסכימים למהלך רק חברי הכנסת כ"ץ ואורי אריאל, בעוד עמיתיהם אריה אלדד ומיכאל בן ארי לא יהיו שותפים במהלך כזה. בבית היהודי דווקא כולם מסכימים למהלך, אבל כל אחד מנהל מגעים באופן עצמאי, ולא ברור בסופו של דבר לאן יובילו, ועד כמה יהיה עמוק השיתוף. בבית היהודי גם לחוצים מאוד בשל הצורך לשנות את מועד תום המפקד וקיום הבחירות לתפקיד יו"ר המפלגה והרשימה לכנסת, ובנושא זה מתקיים מאבק של ממש בין תומכי ח"כ זבולון אורלב, לבין מקורביהם של השר דניאל הרשקוביץ וח"כ אורי אורבך.

המערכת הפוליטית, למרות כל הטענות, אמנם רוצה בבחירות, אבל ספק אם היא מוכנה אליהן. ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה) היה אולי היחיד השבוע שאמר באופן אמיתי כי "הקדמת הבחירות תהיה מעילה באמון הציבור ובזבוז כספי ציבור". ח"כים רבים מסכימים עם האמרה הזו אבל יתמכו בסופו של דבר בהצעה לפיזור הכנסת. פרשנים פוליטיים מתקשים להעריך כיצד תיראה הכנסת הבאה ובמיוחד איך תיראה הממשלה, למרות שרובם מעריכים שנתניהו יעמוד בראשה. נקודת הפתיחה של כל המפלגות כמעט בבחירות האלה אינה טובה, ובשבועות הקרובים ינסו בכולן לשפר עמדות, ולהיערך טוב יותר לקראת מערכת בחירות לא ארוכה אבל אינטנסיבית מאוד.