בשבע 491: ההתנתקות של לבני

פרישתה של ציפי לבני מהכנסת מסמנת את התפכחותו של הציבור הישראלי מאשליות השלום, מחזון המדינה הפלשתינית ומטעות הנסיגה מעזה -

עמנואל שילה , י"א באייר תשע"ב

1.       הניסיון מלמד שבפוליטיקה הישראלית מי שנוטש היום עשוי בהחלט לחזור מחר. אך גם אם לא מדובר בפרישה סופית, ואפילו אם יתברר כי מי שנטשה השבוע את הכנסת תחזור כבר לכנסת הבאה ברשימה אחרת, עדיין התפטרותה של ציפי לבני היא מועד נכון לסיכום הסיבוב הזה בקריירה הפוליטית שלה, שמסתיים בתחושת החמצה.

לבני נבחרה לראשונה לכנסת רק לפני 13 שנים. בעקבות ההתפטרות שנכפתה על אולמרט, היא הגיעה תוך עשור בלבד למעמד של ראש ממשלה בפועל. היא קיבלה הזדמנות וכשלה בניסיון להקים ממשלה בראשותה, ופנתה למערכת בחירות שבה מפלגת קדימה בראשותה זכתה אמנם במנדט אחד יותר מהליכוד, אך הזיהוי שלה עם המחנה השמאלני-חילוני הותיר אותה בראש גוש פוליטי של מיעוט. בעקבות תפקודה החיוור כיו"ר האופוזיציה והירידה בסקרים, היא ספגה לאחרונה בפריימריז מפלה צורבת שהובילה לפרישתה.

כבתו של קצין המבצעים של האצ"ל והח"כ מטעם חרות איתן לבני, ציפי לבני גדלה על ערכי המחנה הלאומי. אך הפיחות האידיאולוגי שחל בעמדותיה הפך אותה לתקוותו הגדולה של השמאל בבחירות האחרונות. לצדם של צחי הנגבי, אהוד אולמרט, דן מרידור ואחרים, לבני היא דוגמא מובהקת לשחיקה האידיאולוגית המאפיינת את הדור השני של המשפחה הלוחמת. היא החלה את דרכה בפוליטיקה עם עמדות לאומיות מובהקות, ופרשה ממנה כאשר המרחק בין דעותיה למצעה של זהבה גלאון ממרצ הוא כחוט השערה.

2.      המפנה הגדול בדעותיה של לבני חל בימי ממשלתו השנייה של אריאל שרון, ממשלת ההתנתקות. כמו אהוד אולמרט התייצבה גם ציפי לבני, אז שרה זוטרה, לצדו של מנהיג המפלגה, והעניקה לו סיוע מיוחד בשעות קשות כדי שעגלת ההתנתקות ששקעה בבוץ תוכל להמשיך בדרכה. בימים שאחרי תבוסת שרון במשאל המתפקדים, כאשר נראה היה ששרון ייאלץ להיכנע להתנגדות הפנימית בליכוד ולסגת מהתכנית, לבני היתה שם עם רהיטות תקשורתית ותרגילים פוליטיים שאפשרו לאיוולת המדינית והעוול המוסרי הנורא להפוך למציאות.
בניגוד לרוב אנשי השמאל בישראל, ציפי לבני מעולם לא הודתה שהנסיגה החד-צדדית מעזה היתה טעות. היא לא התנצלה על העוול המוסרי שנעשה בסיועה לעשרת אלפים המגורשים, והיא לא הודתה בטעות הביטחונית הקשה גם כאשר מיליון ישראלים בדרום מצאו את עצמם חיים בצל הגראדים

האם הגורם העיקרי לשינוי האידיאולוגי החד שחל בה היו אמביציות פוליטיות ושאיפות קידום שזכו למימוש בזכות היצמדותה אל מנהיג המפלגה? או שמא בשלב מסוים נפקחו עיניה לראות את צדקת מרצ, עד שחזון המדינה הפלשתינית הפך מבחינתה לתקווה הגדולה של מדינת ישראל? קשה לדעת. כך או כך, ירידת מניותיה של ציפי לבני באה בד בבד עם פקיחת העיניים שעבר רוב הציבור הישראלי, אשר מבין היום שהנסיגה מעזה היתה טעות מרה ושבצד הפלשתיני אף אחד לא מתכוון לסיים את הסכסוך איתנו בעתיד הנראה לעין. בניגוד לרוב אנשי השמאל בישראל, לבני עצמה מעולם לא הודתה שהנסיגה החד-צדדית מעזה היתה טעות. היא לא התנצלה על העוול המוסרי שנעשה בסיועה לעשרת אלפים המגורשים, שגם לאחר שבע שנים מרביתם עדיין חיים במעברות. והיא לא הודתה בטעות הביטחונית הקשה גם כאשר מיליון ישראלים בדרום מצאו את עצמם חיים בצל הגראדים, מרותקים פעם אחר פעם למרחבים מוגנים, כשאלפי רקטות שמוברחות ללא קושי לעזה החמאסית מכסות באש את אשקלון, אשדוד ובאר שבע.

3.      התנהלותה הפוליטית הובילה את לבני להצטרפות לקדימה - מפלגה שהתיימרה להיות סמל לפוליטיקה נקייה, אך בפועל היתה מעוז האופורטוניזם הפוליטי וגם ניקזה אליה כמות מבהילה של מושחתים, חשודים, נחקרים ומורשעים. המפלגה שרבים מחבריה בחרו להיות בה רק מתוך שיקולים של דבקות במנעמי השלטון, מיהרה לבעוט בלבני כאשר הסתבר שהיא לא מסוגלת לספק את הסחורה. שיקולים של כדאיות פוליטית רוקנו את מחנה תומכיה בסיעה כאשר הסקרים הראו שהיא עומדת להפסיד. מי שעלתה לגדולה תוך התנהלות אינטרסנטית ואופורטוניסטית מצאה את עצמה ננטשת מתוך שיקולים דומים.

 

4.      בשבוע בו ראש הממשלה נתניהו יושב שבעה על אביו, פרופ' בן-ציון נתניהו שנפטר בגיל 102, עולה התהייה האם המהפך השמאלני של לבני היה יכול להתרחש בעוד אביה איש האצ"ל בחיים. רבים חוששים שהקדנציה הבאה של נתניהו בראשות הממשלה עלולה להתאפיין בפנייה חדה שמאלה, כפי שקרה בקדנציה השנייה של אריאל שרון. נתניהו הוא אדם שניגודים מתרוצצים בקרבו. מצד אחד הוא מזוהה עם אמריקניות, נהנתנות, בית בקיסריה, סיגרים, זחיחות, גימיקים, הופעה טלוויזיונית נוצצת. מצד שני, יש בו גם תודעה יהודית היסטורית מפותחת וחיבור עמוק לשורשים יהודיים לאומיים. אין ספק שהצד היהודי העמוק באישיותו של נתניהו כרוך במורשת בית אביו - חוקר תולדות ישראל, מקורבו של זאב ז'בוטינסקי ומי שבתולדות חייו נשזרו המאורעות ההיסטוריים הגדולים שעברו על העם היהודי במאה ושתיים שנות חייו. אם אכן ייבחר נתניהו שוב כפי שצופים הסקרים, יש לקוות שדמות דיוקנו של אבא, כמו גם דמותו של אחיו הבכור יוני, תוסיף לעמוד לנגד עיניו גם לאחר הסתלקותו.

 

 

5.      ומכיוון שאין להסתפק בתקוות ויש להוסיף עליהן מעשים, ראוי שהמחנה היהודי-לאומי יפעל בכל דרך אפשרית כדי שתוצאות הבחירות שהתרגשו עלינו פתאום יבטיחו שהממשלה הבאה תהיה חזקה יותר מקודמתה ולא חלילה להיפך.

בבחירות הפנימיות שיתקיימו בליכוד יש לפעול בתבונה ובחריצות כדי להבטיח שרשימת הליכוד הבאה תהיה ימנית עוד יותר מהנוכחית. יש לתגמל בקידום את מי שהוכיחו נאמנות אידיאולוגית בכנסת הנוכחית, להרחיק לתחתית הרשימה את מי שהתגלו כהבטחות שווא, ולדאוג שבסיעת הליכוד בכנסת הבאה יכהנו הפעם גם אפי איתם ומשה פייגלין.

בבחירות לכנסת יש לחזק את כוחן המאוחד של מפלגות הציונות הדתית - בתקווה שאכן ישכילו כמובטח להתגבר על המחלוקות הפנימיות, לחסוך מאיתנו את המאבקים הפנימיים ולרוץ ברשימה משותפת שתכלול את המחנה כולו.

יש מי שמדברים על הצורך לרענן את הרשימה, אך נדמה כי ריענון לשם ריענון אינו דרוש, שהרי מתוך שבעה ח"כים של האיחוד הלאומי והבית היהודי בכנסת הנוכחית יש לא פחות מארבעה חדשים - כצל'ה, בן-ארי, הרשקוביץ ואורבך. שינויים פרסונליים נדרשים לא כדי ליצור חידוש, אלא רק במידה ויש בהם כדי לשפר את איכות הרשימה ואת האטרקטיביות שלה, ולהביא לייצוג של ציבורים נוספים שכעת אינם מיוצגים ברשימה, אינם מרגישים שייכים וממילא גם אינם תומכים.