חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

אפרת צחור - בגליון השבוע

יוני גנוט. 38. נשוי לאורית ואב לילד. תושב תרום. מוסיקאי, זמר וחבר להקת 'בין השמשות'
10/05/12, 14:39
עפרה לקס

התחלה: חורף שנת 73', או אם תרצו אדר תשל"ג, בני ברק. "כשעוד היתה כיפה סרוגה בעיר ובסניף בני עקיבא היו 1000 חניכים". השני מבין ארבעה ילדים. אבא בנקאי ואמא מורה לחינוך גופני ומחול, שהדביקה את כולם.

החיידק: תרבות. החל בקונצרטים, דרך פסנתר "עם מורה שמרביצה על האצבעות" וכלה בסדנאות לדמיון מודרך במוזיאון בתל אביב, "נדיר במשפחה דתית של אז".

התוצאות: "האח שמתחתיי עוסק בצילום ובימוי קולנוע, אבל הוא הזמר מבין שנינו". גם האחים האחרים שלא עוסקים בתחום הם בעלי "טעם מוקפד ודעה בענייני תרבות".

לימודים: יסודי ב'מעלות'  והמכינה בגבעת שמואל. אהבת הספורט ומשחק בנבחרת כדורעף, כולל חלום לתפקיד מחשק מקצועי ופוטנציאל למימושו, הביאו לחריגה מהמסלול הצפוי של ישיבת כפר הרא"ה.

האלטרנטיבה: הבחירה באמי"ת טכנולוגי 'בר אילן' - "בית ספר לציונים באווירה תחרותית", התבררה כשגויה, והשנתיים האחרונות של התיכון בכל זאת התרחשו על ראש הגבעה. "זכינו עוד ללמוד עם הרב נריה. הלימודים שם הציעו לי את העומק הרוחני שחיפשתי".

תנועת נוער: בני עקיבא. "התורה ועבודה שהנחילו לנו המדריכים הראשונים נדבקו בי, ולכל מקום שהלכתי אליו הלך איתי השילוב של קודש וחול". ההדרכה בסניף כפר הרא"ה. "אידיאליזם והמון שובבות".

הר עציון: הבחירה בישיבה לא היתה מספיק מושכלת, אך התבררה כמדויקת, "עם כל זה שאני לא הגושניק הקלאסי בעיסוק או בנטיית הלב". המורכבות המחשבתית איפשרה התפתחות בכיוונים מגוונים. השיעור ה"נדיר בייחודו", הביא לייסוד הישיבות בעתניאל וירוחם ואחר כך גם לפתיחת ישיבת 'שיח'.

צבא: קיבל שריון, שאף לחי"ר והצבא הפך אותו לג'ובניק, לפי פרופיל רפואי. הפור נפל על מש"קות מודיעין בפיקוד המרכז. "נפגשתי עם צפונבוניות מאוד מתנשאת על נותני השירות בצה"ל, וגם על הדתיים. החבר'ה לא פספסו אפשרות לעקוץ".

שחר של בין השמשות: במקביל לשיעורים הגבוהים בהסדר היתה הדרכה ב'עמיעד' ו'גשר'. סיום הפעילות לווה תמיד בשיר על אמונה. לאט לאט נגסה המוסיקה בחלק העיוני של הפעילות, "עד שזו הפכה להופעה משולבת בדיבורים וטקסטים".

להקת חימום: באחת השנים, כש-1500 בנות שירות לאומי הגיעו לסמינריון ב'עמיעד' וגנוט התבקש לתת הופעה שלפני ההופעה, "תפסתי אנשים שניגנתי איתם פעם אחת, ובנינו את הגרעין של 'בין השמשות'".

אקדמיה: הרצוג. "מתבקש. מרצים שאתה רגיל ואוהב לשמוע". אחרי הגוש, החל התואר השני בבר אילן במחשבת ישראל, שהולך ומסתיים בימים אלה. אבל במקביל לבר אילן היו ימי 'רימון'.

רימון מצא: "הבנתי שאני הולך להתעסק במוסיקה, רציתי ללמוד יסודות ורקע וקצת להתערבב עם מה שקורה בעולם". הפתעות גדולות לא נרשמו. "זה לא פתח לי את העיניים בצורה מדהימה. לא הכי התחברתי ולא מסיבות דתיות: זה לא מקום עם השראה רוחנית. מצד שני אתה לומד וגם רואה שיש עוד כמוך".

הבארבי הישן: כתבה של דב אלבוים על החזרה בתשובה השקופה, הציתה את הזיק. "רצינו להקים מקום לימוד שיהיה גם מקום מפגש שבו אנשים יתערבבו ויתחברו". אחרי סקירה מעמיקה של הפעולות הרוחניות המתקיימות בתל אביב (הימים ימי טרום 'ראש יהודי'), הוחלט על המועדון הזה, שם התקיימו הופעות של עדי רן מדי מוצ"ש.

פאב מדרש: מדי חודש התקיים במועדון הצפוף ערב לימוד של טקסטים יהודיים וכלליים עם מופע אמנותי מלווה. מאיר אריאל הופיע שם הרבה "בתקופה שבה הוא לא היה פופולרי", מה שהביא לקשירת קשר הדוק איתו.

פרה אדומה: מועדון נוער. "ריכזתי את הנוער באלקנה במשך 4 שנים. אז התחילו להתמודד עם הנוער הלא ממסדי". אחר כך היו שנתיים ב'בית מורשה', "כי הייתי כמה שנים בלי לימוד מסודר".

דיסק בכורה: "הצטברו לי הרבה שירים שהרגשתי שלא נופלים לשום מגירה, והרגשתי שצריך לעשות עם זה משהו". היו גם רגשי נחיתות והשוואה לסטנדרט של הלהקה האהובה והמשפיעה ה'דייר סטרייטס', והיו מורי דרך כמו עדי רן ואהרן רזאל. השירים הדתיים שוחררו ראשונים וזכו להצלחה, האחרים התבשלו קצת יותר זמן, אבל בסוף גם הם ראו אור.

נושאי הכלים: בזמן העבודה על האלבום השני הגיע חיים ברגיל, שהציע לעשות הרכב חתונות. ברגיל טוען שהיה סירוב מתמשך של כמה שנים. גנוט לא זוכר את הפרק הזה.

מוסיקת חתונות: "פעם היתה נחותה, היום זה ורסטילי ויש עדנה למוסיקה יותר עממית. לוקחים את הליבה החסידית ועושים אותה עם דגש על גרוב, ונותנים לכל דבר את המקצב הצבע והאותנטיות שלו".

לילה לילה: "יכולה להיות שחיקה בעיסוק הזה, אבל זה אתגר רוחני". אחת הדרכים להתמודדות היא העמקה בתפקיד של מנגן. "אתה בא לעשות תפקיד חשוב בשביל שני אנשים, שזה אחד הערבים החשובים בחייהם, ואתה מתבטל לתפקיד ועושה אותו על הצד הטוב ביותר".

בקרוב אצלך: בגיל הנושק ל-34, בדירה בתל אביב אחרי עוד דייט כושל, השתפכה על המקלדת 'הקינה המאוחרת' שהתפרסמה ועשתה הדים. "רוב האנשים הזדהו עם הכמיהה וזה מאוד נגע באנשים, היו שהפריע להם שזה השפריץ יותר מדי דם".

קולולולו: בן דוד שני של גנוט הוא חבר ילדות של אורית, שהתחילה כמוהו בבני ברק אבל עשתה סיבובים באילת ובחו"ל. הבן דוד עקב אחרי גנוט ואז שידך. "וזה הצליח גם בזכות ההפקה ט"ו באהבה שעשינו עם הרב פרומן ואביתר בנאי. היא ראתה ברשת והסכימה ליצור קשר". שבועיים אחרי חזרתה לארץ התקיימה פגישה ראשונה, תוך פחות משלושה חודשים היו האירוסין.

החתונה: בבית הכנסת הגדול בתל אביב. מסדר הקידושין היה הרב איתמר אלדר.

מי לא בא: "רצינו את הרב אלון שמאוד עזר לנו להגיע לחתונה, אבל הוא סירב. שבועיים אחר כך התפוצצה הפרשה". לביא יהודה הוא היום בן שנה וחצי, וגדל בבית "בלי טיטולים, מטרנה או מעון". אורית, מעצבת אופנה בהכשרתה, מתמסרת לזה.

הישיבה לאמנויות: ראש הישיבה, הרב בני פרל, הזמין אותו להיות ר"מ, ואחרי שנות חינוך הורד המינון. "אנשים לא יודעים, אבל חינוך הוא מעמסה רגשית גדולה".

סולו: בשבועות הקרובים ייצא דיסק הסולו הראשון 'אות לאות'. "אני עדיין מנגן עם חברי בין השמשות, אבל זו עבודה מאוד קבוצתית והיה לי נכון לעבוד נטו עם מפיק".

נטו: באלבום יש הרבה שיתופי פעולה. החל מדניאל סלומון וכלה באהוד בנאי ובאריק סיני, ששבר את השיניים כדי ללמוד את 'א-ל אדון'. "אנשים חושבים שצריך קשרים, אבל אם אמן חושב שנכון לו להיות בתוך שיר, הוא משתף פעולה".

הטקסטים: הרוב מקורות, ארבעה שירים מורכבים ממילים מקוריות. "האלבום השני של בין השמשות היה יותר מיוסר, ממקום של חיפוש, האלבום הזה הוא ממקום של מציאה". 

אם לא במוסיקה: חינוך, רבנות, וכן על זה הדרך. "זה תמיד היה אצלי חלק משליחות רוחנית-חברתית. מעולם לא הייתי רק אמן".

 

ובמגרש הביתי

על הבוקר: משתדל לסיים את התפילה עד שהאישה והילד מתעוררים, לוקח את הבן לזמן איכות. "כיף גדול".

דיסק ברכב: "לא חוכמה, את הדיסק שאני עומד להוציא", כדי לשמוע אם יש צורך בתיקונים. "אבל הגיע הזמן להפסיק". בתקופת טרום הוצאת הדיסק היה קשב לשירים בכפוף למקום הרוחני שבו הוא רוצה להימצא. מרק קנופלר בשיריו האחרונים, או משהו "יהודי מיוחד".

שבת: קודם כל קריאת קודש לקוראים, להגיע ולהשלים מניין אשכנזי במושב תרום המתרחב, מקום מגורי משפחת גנוט.

וחוץ מזה: "סעודות שבת ברוגע ובנייחא עם לא מעט אורחים, חלקם מהביצה התלאביבית". ויש גם השלמה של המון שעות לימוד פרשת שבוע: שפת אמת, מי השילוח, והשגת הפערים בדף יומי. ראו ערך 'עיתים לתורה'.

עיתים לתורה: המגורים בחיק הטבע אולי פסטורליים, אבל במובן של לימוד תורה "זה קצת חיסרון". הלימודים לתואר שני מביאים איתם לימוד יהודי, ויש דף יומי אותו הוא משתדל ללמוד מדי יום.

מאכל: מאכלים של סבתא, גם הצ'ולנט וגם ה(תחזיקו טוב) לינגנהושט, "נקניק מריאות ואורז". מצד שני, אין מתחרים למתוקים של הרעייה.

עזרה בבית: לפני חצי שנה היתה כניסה לנעלי הגנן שתחזק את חצר הבית "וזאת וואחד עבודה", וגם הדחת כלים.

מפחיד: "צרות אופקים. סוג מסוים של קנאות".

דמות מופת: כל תקופת חיים צועדת בעקבות דמות מופת משלה. בשנות 'הר עציון' היה זה הרב עמיטל, ברווקות המאוחרת השפיע מאוד הרב שג"ר, "כי בתוך עולם שיכול להיראות מפורז ונטול משמעות, ניתן למצוא בכל זאת עוגנים, משמעויות ודיבור אלוקי". היום יש הרבה השראה מהרב קרליבך כמודל "איך להשתמש במוסיקה לעורר תחיה רוחנית יהודית ולימוד חסידות".

פנאי: ריצה עם הכלבה אוראו, שהיא "גולדן מקסימה אורגינלית" ועלתה מארה"ב עם אורית, ודלילה, כלבה אסופית מצומת שמשון. אם היה עוד פנאי, היה עיסוק משמעותי יותר בספורט.

כשתהיה גדול: אין חלום אחד. "אני שמח על מה שיש, ומזה משתדל לבנות קדימה".

ofralax@gmail.com