בשבע 492: המחלות של מערכת הבריאות

לא רק בישראל, מערכות הבריאות במדינות מפותחות רבות אינן 'מספקות את הסחורה'. מדוע בעצם?

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , י"ח באייר תשע"ב

בארה"ב המצב גרוע יותר. חולים במזדרון בית חולים בדרום הארץ    צילום אילוסטרציה: פלאש90'

מערכת הבריאות בישראל בבעיה. אמירה זו, אשר הפכה בשנים האחרונות לאחת מן המפורסמות שאינן צריכות לראיה, מגובה גם בנתונים שאינם ניתנים לערעור. שיעור מיטות האשפוז ל-1,000 נפש הולך ויורד, מקצועות רפואיים בהם מתהווה מחסור במומחים, לחץ בלתי פוסק להרחבת סל התרופות שאיננו מקבל מענה ושביעות רצון הולכת ופוחתת ממערכת הבריאות הם רק חלק מהתסמינים של הבעיה. אולם, מה שרבים אינם יודעים הוא כי מערכת בריאות 'חולה' איננה רק נחלתה של מדינת ישראל. ארצות הברית, אחת המדינות העשירות בתבל, סוחבת על גבה כבר שנים מערכת בריאות בעייתית מאוד. תחלואיה של המערכת האמריקנית הם רבים, אולם די אם נציין את המרכזי שבהם. בארה"ב ביטוח הבריאות הוא עניין של החלטה אישית. וכך, לכחמישית מהאמריקנים אין כל ביטוח בריאות, דבר המעמיד אותם במצב בעייתי מאוד במקרה של מחלה או בעיה רפואית מכל סוג שהוא. גם במדינות אירופה מצבה של מערכת הבריאות איננו טוב בהרבה. באירופה נהוגות גרסאות שונות של מערכת בריאות ממלכתית והתוצאות הן בהתאם. כך ניתן למצוא במדינות אלו תורים של חודשים לטיפולים מורכבים, תרופות נדרשות שאינן בסל הבריאות ועוד שורה ארוכה של בעיות. לחולאיהן של מערכות בריאות יש סיבות רבות, אולם בבסיסן עומדת בעיה כלכלית. מתברר שטרם נמצא מודל כלכלי שיעמיד על רגליה מערכת בריאות שתזכה לשביעות רצון מצד לקוחותיה.

הבריאות כעסקה כלכלית

על מנת להבין את מוקד הבעיה, נחשוב על ביטוח בריאות כעל עסקה, פשוט כך. על מנת שעסקה תהיה מוצלחת צריך להתקיים בה תנאי אחד בסיסי, והוא שוויון בידע. לדוגמה, כאשר אנו נכנסים לסופרמרקט ורוכשים ק"ג עגבניות, אנחנו יודעים כמה אנחנו מוכנים לשלם עבורו. אנו יודעים גם איזה מחיר לא נהיה מוכנים לשלם, משום שעבורנו ק"ג עגבניות לא שווה כל כך הרבה. גם הנהלת הרשת יודעת באיזה מחיר היא מוכנה למכור ק"ג עגבניות, ובאיזה מחיר לא משתלמת להם המכירה. במקרה שבו המחיר שהרשת מציעה מתאים לצרכן, עשויה להתבצע עסקה, ממנה יוצאים שני הצדדים מרוצים. עסקת העגבניות היא דוגמה לעסקה במידע מלא. עסקה מסוג אחר היא עסקה במידע חסר. דוגמה קלאסית לעסקה במידע חסר היא עסקה של ביטוח שריפות. כאשר אני מתקשר עם חברת הביטוח על מנת לבטח את ביתי מפני שריפה, גם אני וגם החברה לא יודעים אם אכן תפרוץ בבית שריפה במשך תקופת הביטוח. מי שינסה לצמצם את מרחב אי הוודאות מצידו, כלומר להפוך את הבית למזומנים בסיועה של חברת הביטוח, עשוי למצוא את עצמו בחוסר כל ועם תיק פלילי על הונאת ביטוח. כך ניתן לכרות עסקה כלכלית לשני הצדדים כאשר המידע חסר, בתנאי שהוא חסר בשני הצדדים.

מבחינה זו, עסקה של ביטוח בריאות היא שונה. מטרתו של ביטוח בריאות הוא לאפשר למבוטח לעשות שימוש בשירותים רפואיים שידו לא היתה משיגה לרכוש מתוך הכנסתו השוטפת. אולם, בניגוד לשריפה שהיא אירוע לחלוטין לא צפוי, בריאות היא עניין מורכב יותר. ישנם אמנם מצבים בריאותיים מפתיעים, אולם מנגד ישנם דברים שניתן להגדיר אותם כמעט כמתוכננים, הריון למשל. אישה שתחליט להיכנס להריון מדי שנה עלולה 'להכות' את ביטוח הבריאות שלה, וזאת ללא שלביטוח תהיה הזדמנות 'להתגונן'.

 בעיה נוספת קשורה לחתכי אוכלוסיה. מה יעשו ביטוחי הבריאות אם אנשים יעדיפו להתחיל את הביטוח רק בגיל 35, מתוך ההנחה הסבירה שעד אז הסיכויים למקרה ביטוח רציני נמוכים? גם כאן ישנו פער ידע שגורם לעיוות בחוזה בין הצדדים.

בארה"ב המצב גרוע יותר. חולים במזדרון בית חולים בדרום הארץ

מעשנים משלמים יותר

ביטוחי הבריאות מנסים להתמודד עם פער הידע בשיטות שונות. כך לדוגמה, גובות החברות פרמיות גבוהות יותר ממעשנים, מתוך ההנחה הסבירה שהם צפויים לעלות להן יותר כסף בעתיד. אולם, בעוד ככל שהדבר נוגע בעישון, פעולה הנעשית מתוך בחירה חופשית, מדובר בהבחנה שנראית לרבים מאיתנו הגיונית (מדוע מי שאינו מעשן צריך להשתתף בהוצאות הטיפול במי שמעשן) מה תגידו כאשר חברת הביטוח תבקש להרכיב פרופיל גנטי של המבוטחים ולפיו להתאים את הפרמיה? למי שהדבר נשמע לו כמדע בדיוני, נזכיר כי מדע הגנטיקה מתקדם בצעדי ענק. כבר כיום ניתן לשייך (בשלב זה במקרים ספורים) מוטציה גנטית ספציפית וניתנת לזיהוי לסיכוי רב לחלות במחלה מסוימת. תוצאתו של 'מרדף הידע' היא עליה במחיריהם של ביטוחי בריאות ואוכלוסיות שלמות העלולות למצוא את עצמן ללא ביטוח.

על מנת לפתור את הבעיה הומצאה השיטה האירופית (שגרסה מסוימת שלה הונהגה בישראל, אולם בשנים האחרונות חלה בה נסיגה). על פי שיטה זו, המדינה גובה מיסים ולוקחת על עצמה את הטיפול הרפואי בכלל האזרחים. כך נמנעות כל בעיות פער הידע (ברגע לידתו של אדם וכניסתו למערכת, הוא באמת לא יודע כלום) ולכאורה זכאים כולם לקבל טיפול רפואי איכותי, בסטנדרטים מערביים מקובלים. אולם כאן נכנסת למשוואה בעיה כאובה המוכרת לנו כבעיית סל התרופות. מתברר שמשאבים הם לעולם מוגבלים ובמערכת מסוג זה המדינה חייבת להיות ממונה על חלוקתם. כך מוצאים את עצמם פקידים, ועדות ושאר גורמים ממשלתיים לנאלצים להכריע האם להעניק טיפול מציל חיים לחולי סרטן או טיפול מציל ראייה לחולים העומדים להתעוור. הנטייה הטבעית לתת את הכל לכולם יפה בתיאוריה, אולם במציאות אין כסף לכל. כאשר אדם עושה את ביטוח הבריאות שלו בעצמו, הוא מוכן לרוב לשאת בתוצאות החלטותיו (קניית ביטוח בריאות זול יותר, לדוגמה), אולם כאשר זו החלטה מדינתית היא נתפשת כשרירות לב. כך גם הכנסת תרופה חדשנית לסל משמעותה פחות רופאים, והכשרת אחיות נוספות משמעה ויתור על חיסונים. בין כך ובין כך, טרם נמצא המודל האידיאלי למערכת בריאות.

 

 

: כלכלה והלכה

קנייה "כחול לבן" – בכל מחיר?

הרב שלמה אישון

 

על הפסוק (ויקרא כה יד) "וכי תמכרו ממכר לעמיתך, או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו" מביא רש"י את דברי חז"ל: "מנין כשאתה מוכר, מכור לישראל חברך, תלמוד לומר וכי תמכרו ממכר לעמיתך מכור. ומנין שאם באת לקנות קנה מישראל חברך, תלמוד לומר או קנה מיד עמיתך".

ברור שחז"ל בדרשתם זו קובעים שיש לקנות מיהודי גם כאשר המחיר אותו הוא דורש גבוה יותר ממחירו של מוצר זהה הנמכר אצל אינו יהודי. שאם לא כן, הדבר פשוט מסברא ולא היה צורך בדרשה בכדי ללמוד זאת (שו"ת הרמ"א סימן י). מאידך ברור גם שאין משמעות דברי חז"ל שיש להעדיף קנייה מיהודי אף אם הוא גובה מחירים שאינם סבירים. השאלה היא אפוא מהו טווח המחירים בהם יש להעדיף קנייה מיהודי.

מסתבר שהחובה להעדיף יהודי קיימת כל עוד לא מדובר בהפסד מרובה. ביחס להגדרת הפסד מרובה מצאנו בפוסקים שתי הגדרות: יש המגדירים זאת באופן סובייקטיבי ומבחינים בין עני לעשיר, ויש המגדירים זאת באופן אובייקטיבי ורואים תוספת של 20 אחוז על הקרן כהפסד מרובה, ומסתבר שיש להשתמש באחת משתי ההגדרות גם בנידון דידן (ע' שו"ת מנחת יצחק חלק ג סימן קכט).

עם זאת, יש לשים לב לכך שהפסוק מטיל חובה גם על המוכרים להעדיף מכירה ליהודים, ועל כן ודאי שאסור למוכר לנצל את העובדה שיהודי נותן לו עדיפות בכדי להעלות את המחיר אותו הוא דורש ממנו לעומת המחיר אותו הוא דורש ממי שאינו יהודי שמוכן לקנות גם אצל אחרים (מנחת יצחק שם). על כן יש למחות על התופעה שיצרנים בארץ מוכרים את תוצרתם בשוק המקומי במחיר גבוה יותר מאשר בחו"ל.

עוד יש להעיר שאם מדובר באדם שאם לא יקנו ממנו עלול לרדת מנכסיו – יש בקנייה ממנו משום קיום מצוות צדקה. במצב כזה ראוי שיקנה מאותו אדם גם אם מדובר בהפסד מרובה, ואת הפרש המחיר אותו הוסיף בכדי לתמוך במוכר – יוכל להחשיב כחלק ממעשר כספים.

 

הכותב הוא ראש מכון כת"ר