בשבע 492: אש משמיים

הרב אמר לגל: "האוצר נמצא מתחת לבית שלך. אתה רק לא רואה אותו". גל לא הבין למה הרב מתכוון במילה "אוצר",

עודד מזרחי , י"ח באייר תשע"ב

נסים וגל בני החמש עשרה, אוהדים שרופים של בית"ר ירושלים, קיימו בל"ג בעומר כמדי שנה חפלה עם נערים ונערות באזור הפרדסים בפאתי רחובות. הם הדליקו מדורה גדולה, עשו על האש, שתו משקאות משכרים והשמיעו מוזיקה רועשת.

כאשר היו שתויים, נסים שאל: "למה מדליקים מדורות בל"ג בעומר?"
הרב אמר לגל: "האוצר נמצא מתחת לבית שלך. אתה רק לא רואה אותו". גל לא הבין למה הרב מתכוון במילה "אוצר", והרב הוסיף: "תגלה את זה ביום שתקרא לעצמך יהודה..."

"מה זאת אומרת למה?!", ענה גל, "בשביל לזרוק למדורה צעיפים של הפועל תל אביב!"

"לא!", אמר אחד החברים, "בשביל לזרוק לאש את הדגל של בני סכנין!"

הצעות דומות לשריפה עלו והצחוקים הלכו וגברו.

למחרת התפכח נסים משכרותו, אבל השאלה לגבי מדורת ל"ג בעומר עדיין הטרידה אותו. הוא ניסה לבררה אצל אחותו המבוגרת מירית, שהתקרבה ליהדות ולמדה במדרשה. היא קפצה על המציאה והתקשרה לרב גדעוני.

לאחר זמן קצר צלצל הפלאפון של נסים.

"מדבר יעקב גדעוני", נשמע קול לא מוכר, "אחותך מירית הציעה שאפגש איתך לגבי שאלה שמטרידה אותך. באתי עם הרכב שלי ואני מחכה לך למטה".

"אין לי חשק לרדת", ענה נסים.

הרב גדעוני הפציר בו עד שירד לבסוף. נסים ראה יהודי נחמד עם זקן וכיפה. הרב גדעוני הזמין את נסים לשיעור במקלט תורני שהקים עבור קירוב רחוקים. לאחר ששוחחו מעט, הרב הזמינו גם לשיעור בליל שבת. בשעה אחת עשרה בליל שבת הגיע נסים עם חברו גל למקלט. הרב החל להסביר באריכות את עניין הדלקת האש בל"ג בעומר:  

"בדרך כלל כאשר נפטר צדיק זהו יום אבל, אבל כאשר רבי שמעון בר יוחאי נפטר בל"ג בעומר ירדה להבת אש משמיים והתגלה האור הנפלא של ספר הזוהר הקדוש, וזו הסיבה שבגללה מדליקים מדורות".

נסים וגל הוסיפו לשאול שאלות והחלו לקבל תשובות, והיהדות החלה לדבר ללבם. הם המשיכו לבוא מדי שבוע וחשו יותר ויותר שהתורה אמת.

פעם נסע הרב גדעוני עם נסים וגל לבלות שבת בישיבת 'מחנה ישראל' בירושלים אצל הרב שלמה עופר. באותה תקופה לא הצליח גל בחייו, כל מה שנגע בו נכשל, והוא סיפר על כך לרב עופר. הלה הציע: "תוסיף לשמך את השם יהודה, אבל לפני כן תקרא ארבעים יום ברציפות בתהלים מזמור קי"ט, את האותיות שקשורות ליהודה. אחר כך השם יתקבל בשמיים. אם תשכח יום אחד, עליך להתחיל מהתחלה". לאחר מכן הוסיף: "האוצר נמצא מתחת לבית שלך. אתה רק לא רואה אותו".

גל לא הבין למה הרב עופר מתכוון במילה "אוצר", והרב הוסיף: "תגלה את זה ביום שתקרא לעצמך יהודה..."

גל קרא 38 ימים רצופים תהילים ושכח ביום ה-39. אחר כך קרא 39 ימים ושכח ביום הארבעים, ממש לא הצליח לסיים בשום אופן, אבל הוא לא התייאש והמשיך לקרוא מבלי שיצליח לסיים.

יום אחד בא גל לרב גדעוני ואמר:

"אני לא מצליח לקרוא ארבעים יום ברצף את פסוקי התהלים של השם יהודה. מה לעשות?!"

הרב אמר: "אם ככה, תארגן סעודת מצווה אצלך בבית, נאמר כמה דברי תורה, נוסיף לך את השם יהודה, תעלה לתורה והשם יתקבל בשמיים". גל עשה כדבריו ומאז הוא נקרא גל-יהודה.

כעבור שבועיים הלך למשרד הפנים להוסיף את השם יהודה לגל. כאשר יצא משם התקשר אליו נסים, שזכה באותה עת להקים בית בישראל: "יש לי משהו חשוב לומר לך. תבוא אלי עכשיו!"

"אין בעיה", אמר גל-יהודה והגיע לבית חברו.

נסים שאל: "אתה מוכן להיפגש עם אחותי הקטנה הדר?"

גל-יהודה המופתע אמר: "תן לי לחשוב על זה".

גל-יהודה הלך לעבר לביתו והחל לשוחח עם בורא העולם:

"ריבונו של עולם, קודם כל מדובר בבחורה צדיקה, ומי יודע אם אני בכלל ראוי לה. ושנית איך אוכל להתחתן עם אחות של חבר כל כך קרוב, הרי אני ממש בן בית אצלם?!"

לפתע נזכר במה שאמר הרב עופר כי ביום שיוסיף את השם יהודה ימצא את האוצר שלו מתחת לבית, ואז חש בבירור שעליו להיפגש עמה.

גל-יהודה והדר נפגשו בביתה של אחותה הגדולה ולאחר זמן קצר החליטו להתחתן.

הרב גדעוני ביקש מהמקובל הרב חממי לקדש את בני הזוג בתאריך שנקבע. הרב חממי בדק ביומנו ואמר: "אני מצטער, אבל אני עמוס מאוד באותו לילה במתן שיעורים ולא אוכל להתפנות כדי לחתן אותם".

הרב גדעוני אמר: "אם רבי שמעון בר יוחאי הטריח את עצמו ממרומי מרומים להגיע למדורת ל"ג בעומר שהשתתף בה גל-יהודה ולעוררו, גם כבוד הרב יוכל להטריח את עצמו ולחתנו ובכך לגמור את המלאכה...". וכך היה.