בשבע 492: למרות הכל - ביחד

הסכם הריצה המשותפת בין האיחוד הלאומי לבית היהודי שנחתם השבוע לאחר מאמצים ממושכים, הביא עימו ברכות גורפות

שמעון כהן - ערוץ 7 , י"ח באייר תשע"ב

 בראיון משותף לרגל האיחוד, מסבירים יו"ר האיחוד הלאומי ח"כ יעקב כץ וח"כ אורי אריאל מדוע הם מתנגדים לפריימריז, מזימים את השמועות לגבי הדחת כצל'ה בידי הרב ליאור, לא מתרגשים מתווית התמימות הפוליטית שהודבקה להם ומבטיחים שבן ארי יהיה חלק מהרשימה המשותפת

המותג הלוהט ביותר בציונות הדתית הוא לרוץ ביחד. אחרת אין הסבר לכך ששוב ושוב מצאו לנכון בכירי הפוליטיקה הסרוגה להכריז בשלוש השנים האחרונות על ריצה משותפת בבחירות המתקרבות ומתרחקות חליפות. פעם זה קרה בישיבה משותפת, פעם בסיור משותף, פעם בראיון משותף ופעם בהצהרה משותפת. העיקר שיהיה משהו משותף. השבוע זה קרה בחתימה משותפת על הצהרת הכוונות לריצה משותפת לבחירות הבאות יחד. האירוע התרחש בלשכתו של יו"ר האיחוד הלאומי, חבר הכנסת יעקב כץ (כצל'ה), שהשיק כוסיות לחיים עם יו"ר סיעת 'הבית היהודי', חבר הכנסת אורי אורבך.

עד כאן הכול לכאורה אופטימי, ורוד ומבטיח, ובכל זאת היה ניתן לצפות שבאירוע מסוג זה יהיו נוכחים עוד כמה חברי כנסת מצמד הסיעות. אבל מסתבר שלפעמים קל הרבה יותר לדבר על איחוד בין המפלגות מאשר על איחוד בתוך המפלגות עצמן. עם כצל'ה עצמו, יחד עם חבר הכנסת אורי אריאל, ניסינו לברר איך קורה שתחת מטרייה פוליטית אחת יכולים לשבת דן מרידור וציפי חוטובלי, דני דנון ומיקי איתן, ו(עדיין)לא מסוגלים לשבת חברי הכנסת בן ארי ואורלב.

כצל'ה דווקא מלמד זכות. עבורו מדובר בעדות לכך שלציבור הציוני דתי יש אמנם מכנה משותף גדול מאוד, "אבל הם בעלי עקרונות של אהבת ארץ ישראל, אהבת כל עם ישראל, אהבת התורה, אהבת הצבא, אהבת הממלכתיות. חשוב לנו ששום ערך לא ייפגע. אין אצלנו רב'ה אחד שמחליט. יש אצלנו מאות ואלפי רבנים, והפגיעה באחד העקרונות נראית לכל אחד כפגיעה בנפש. זו מעלתו של הציבור שלנו ולא להיפך".

כצל'ה משוכנע שהציבור הציוני דתי רוצה לראות תחת מסגרת פוליטית אחת גם את אורלב וגם את בן ארי, והוא אפילו משוכנע שאכן כך יהיה בסופו של יום. הסיבה לטעמו מאוד פשוטה: "הציבור שלנו רוצה את זה, ולציבור הענק שלנו באיכות ובכמות מגיע שזה יקרה. לבחירות הללו נלך ביחד. אני מאמין שאצל אף אחד לא מדובר בעניין פרסונלי. אנשים מייצגים מגוון של דעות ורוצים שהדעה שלהם תהיה הדעה הדומיננטית".

"אנחנו בטוחים שמי שחפץ חיים ולא מתכוון להתאבד פוליטית יצטרף לחבורה", מוסיף ח"כ אריאל, שמזכיר למי ששכח שהחבורה אכן רצה ביחד, ולא מזמן. קחו רק קדנציה אחת אחורה ותיזכרו בתשעת המנדטים שהנפיק הפתק המשותף 'טב'. "אפשר לעבור מקטגוריית המפלגות הקטנות לקטגוריית המפלגות הבינוניות, אלה שיש להן כעשרה מנדטים, ומשם לשאוף להשתלב בין המפלגות הגדולות. יש לנו שטח מצוין, יש לנו מה להציע מול הליכוד והאחרים שמדברים על מדינה פלשתינית ורעיונות מהסוג הזה", משוכנע אריאל.

"אני לא יכול לדבר על עצמי, כמה אני טוב". כצל'ה ואורי אריאל

 "אין דבר יותר מושחת מפריימריז"

המחלוקות סביב הדרך בה ייקבע סדר המועמדים ברשימה, הובילו בשבועות האחרונים למסכת האשמות שגלשו ממסדרונות הכנסת לתקשורת, וממנה לרחובות בדמות פשקווילים שקראו לאורי אריאל שלא לפלג את האיחוד הלאומי. זהותם של תולי השלטים עדיין לא ידועה, אך ככל הנראה את הדלק ואת הדבק לכך סיפקו השמועות על החלטתו של הרב דב ליאור לפעול להדחת כצל'ה מראשות המפלגה. אריאל וכצל'ה משוכנעים שמאחורי השמועות אין בדל אמת. הם מדווחים על מפגשים שקיימו עם רבני האיחוד הלאומי, הרב שטיינר, הרב מלמד והרב ליאור, מפגשים בהם נדונו כל העניינים שעל סדר היום ובמהלכם לא נרמז על כוונה שכזו מפיו של הרב ליאור.
אמרנו למיכאל ולאריה: למה אתם מטיחים את ראשכם בנו? לכו לרבנים, שכנעו אותם ומה שיוחלט יהיה מקובל עלינו. הם הלכו וכנראה שלא הצליחו. אין מה להדיח את מי שלא רואה בתפקיד עניין אישי. מי שהרבנים יבחרו, הוא שיעמוד בראש ואנחנו הראשונים שנתייצב מאחוריו

ולמרות שזה לא כל כך נעים, אין ברירה אלא לרדת מאולימפוס ההצהרות האידיאולוגיות על ערך האחדות ולהיכנס אל תוככי הפוליטיקה הפנים מפלגתית, כדי להבין איך קורה שגם בין הארבעה שנמצאים תחת כותרת של 'איחוד לאומי' יש מחלוקת לא קטנה. בעוד חברי הכנסת אלדד ובן ארי מעוניינים לקיים פריימריז שיקבע את שיבוץ המועמדים, כצל'ה ואריאל מתנגדים בתוקף. "אין דבר יותר מושחת מפריימריז", מסביר אריאל את הסיבה העיקרית להתנגדות. אני מזכיר לו את הפריימריז במפלגת העבודה שהוכיח את עצמו כנקי, ושואל אם הציבור הנפלא שזה עתה דובר בשבחו, לא יוכל להציג פריימריז מופתי בטהרתו. אריאל מתקן ומוסיף מילה - 'כמעט', "כמעט בכל מקום זה מושחת", ומביא תזכורת מהתפילה "הציבור שלנו אמנם טהור, מאוד טהור, אבל בכל יום אנחנו אומרים בתפילה אל תביאנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון...".

סיבה נוספת להתנגדות השניים לפריימריז מעט מפתיעה, בהתחשב בכך שמדובר באנשי ציבור מזה שנים רבות. "אני יכול לומר לך מה טוב באנשים אחרים. אני לא מתכוון להעיד על עיסתי", אומר אריאל, "אני לא יכול לדבר על כמה אני טוב. אני יכול להגיד כמה כצל'ה טוב או כמה בן ארי הוא מצוין, אבל לא לדבר על עצמי. כך חונכתי וזו דרכי. מעולם לא הגעתי לתפקיד כלשהו, לא בצבא, לא באמנה, לא בכפר אדומים או כל מקום אחר, מתוך שקידמתי והרצתי את עצמי", הוא אומר ומיד מדגיש שהתחושות האישיות שלו "לא מחייבות את הרבנים או את מרכז האיחוד הלאומי. אם יוחלט שם שיהיו פריימריז אז יהיו פריימריז. אני חושב שאני לא אהיה שם, אבל בינתיים לא זה המצב".

דברים דומים משמיע גם כצל'ה. "אני לא יכול להגיד על עצמי מילה אחת טובה... אני יכול להגיד על אחרים. אני יכול להגיד למה הרבנים שלנו טובים, למה הציבור שלנו טוב, אבל מה זה העניין האישי הזה? אני יכול להצביע על מאות אנשים טובים לא פחות ממני".

רק הרבנים קובעים

וחזרה לשמועות על כוונת הרב ליאור להדיח את כצל'ה. על פי השמועות מסביבתו של הרב ליאור, הכעיס אותו "מכתב האולטימטום" ששיגרו כצל'ה ואריאל לאלדד ובן ארי בדרישה לסכם את סוגיית סדר המועמדים עד אמצע מרץ. במכתב שנשלח באמצע פברואר קבעו השניים שאם לא יקבלו תשובה כלשהי מאלדד ובן ארי, יהיו חופשיים לנהל באופן עצמאי את המגעים מול ראשי 'הבית היהודי'. היה מי שטען שהשניים נוטשים את בן ארי לטובת חבירה לאורלב, אבל אריאל כלל לא מקבל את המינוח 'אולטימטום' בהקשר הזה. "כשאחרי שנתיים אומרים להם: חברים, תנו תשובה. הבחירות בפתח, בואו נתארגן. גם 'לא' זו תשובה, אבל תנו איזושהי תשובה. כשזה המצב זה לא אולטימטום".
על כל הכוחות להבין שיש כעת רשימה אחת וצריך לתמוך בה. אפשר להעלות רעיונות כאלה ואחרים בפני ועידת האיחוד הלאומי או בפני הנהגת המפד"ל, אבל להישאר בפנים ולא להמשיך ולפלג את הציבור. יש לנו ציבור רציני שמעניש את מי שהולך בנפרד

"לגבי היחס לרב דב ליאור, אומר לך מה שהיה עד עכשיו", אומר כצל'ה. "מעולם לא היה דבר שלא ניהלנו מול הרב ליאור שהוא אחד מרבותינו, יחד עם הרב שטיינר והרב מלמד. זכינו, אורי ואני, להקים את מפלגת 'תקומה' יחד עם הרב חנן פורת זצ"ל ויבדל"א צבי הנדל, אחרי שראינו שדברים לא מתנהלים על דרך הקדושה והטהרה. לא ראינו בדבר הזה משהו אישי. לא התייחסנו לכבודנו שלנו", הוא אומר, ואורי ממשיך אותו כמעט באותה נשימה: "הקמנו את 'תקומה' במאמץ כספי ואנושי לא פשוט. הגענו לבחירות אחרי ועידת וואי. חנן וצבי באו ולקח לנו משהו כמו עשרים שניות להחליט אחרי שהסתכלנו אחד לשני בעיניים, שחנן ראשון וצבי שני ברשימה ואחרי זה אנחנו. זה אולי נשמע טיפשות או תמימות, יקרא לזה כל אחד כרצונו, אבל יש כאן די.אן.איי פוליטי אחר. אומרים לנו שצריך לשחק במגרש הפוליטי כמו שמשחקים שם, אבל אני מציע לעצמנו לא לאבד לא את הישרות ולא את התמימות שיש בנו ולא את האמונה שלנו בקב"ה". את המשפט המשותף והארוך הזה חותם כצל'ה, וקובע שבדיוק כדי לשמור על הערכים הללו נמצאים הרבנים כמצפן למפלגה. "לכן החלטנו שיהיו בראשנו הרבנים. קיימנו איתם עשרות ישיבות בביתו של הרב ליאור, בירושלים, בבית אל, והכול פנים מול פנים, לא דרך רדיו ואפילו לא דרך טלפון. היו הרבה פעמים שנאמרו דברים בשם הרב, וכשישבנו מולו הדברים התבררו כהפוכים...".

וכדי שהדברים יהיו ברורים, מוסיף כצל'ה ומבהיר ש"בסופו של יום, מה שהרבנים יחליטו זה מה שיהיה. דרכנו היא כבוד לרבנים. העניין האישי מתגמד ולא קיים מבחינתנו. אף אחד לא מחפש דבר לעצמו". וגם כאן אריאל ממשיך את הדברים: "אמרנו למיכאל ולאריה (בן ארי ואלדד): למה אתם מטיחים את ראשכם בנו? לכו לרבנים, שכנעו אותם ומה שיוחלט יהיה מקובל עלינו. הם הלכו וכנראה שלא הצליחו". "אין מה להדיח את מי שלא רואה בתפקיד עניין אישי. מי שהרבנים יבחרו, הוא שיעמוד בראש ואנחנו הראשונים שנתייצב מאחוריו", מחדד כצל'ה.

הרבנים אכן מתכנסים והתכנסו גם השבוע, ועל פי הידוע במפלגה, בסוגיית הפריימריז סבור הרב ליאור שניתן לשקול את הרעיון, ואילו הרבנים מלמד ושטיינר מתנגדים. לפי שעה אין פריימריז.

"מגיע לנו להיות בממשלה"

"ואולי בעצם בן ארי לא טוב לכם?" אני חוזר לפוליטיקה הקטנה. "אולי אתם חוששים שבן ארי חזק במפלגה משמעותו שהסיכויים שתשולבו בממשלת נתניהו הבאה יקטנו מאוד? אולי אתם יודעים שנתניהו לא יוכל "לבלוע" בקואליציה שלו מפלגה שאיש 'כך' לשעבר מהווה בה גורם משמעותי?". אריאל לא מתכחש לקיומה של הטענה הזו, וביושר אופייני אומר שאכן "יש אנשים שיש להם התנגדות לבן ארי. אני אישית אומר להם שאין להם שום זכות לפסול אף אחד, ואם הם יתחילו לפסול גם אנחנו נפסול אצלם. אמרנו את זה לאנשים בצורה הכי חדה שניתן לומר". גם לגבי האפשרות שנתניהו יקבל מפלגה שהסמן הימני ביותר של הכנסת הוא חבר מרכזי בה, משוכנע אריאל ש"זה לא לעיכובא", כלשונו, והוא מסביר: "היום מיכאל (בן ארי) בולט כי הוא אחד מארבעה. הוא בולט מכל בחינה שהיא. הוא גם פרלמנטר מצטיין. הוא בולט גם בעבודה בכנסת וגם באום אל-פאחם... אבל כשהוא יהיה אחד מעשרה הסיפור יהיה שונה לחלוטין. אבל בסופו של דבר מה שיקבע הוא מידת הנחיצות של נתניהו בנו. בצורה פשטנית הכול עניין של צורך, ואם ראש הממשלה צריך אותנו, גם שלושה בן ארי ברשימה יתקבלו".

אזכור האפשרות לחבור לממשלת נתניהו, מעלה בשיחה תזכורות מרגעים לא נעימים בהם הפר נתניהו את הבטחתו לשילוב האיחוד הלאומי בממשלתו.

מאוד רצית להיכנס לממשלה, ונתניהו ידע לנצל את זה ופשוט עבד עליך. אולי אתה תמים מדי? סמכת על סיכומים ועל היכרות אישית, והנה נתניהו שהבטיח שתשולב בממשלה ברגע האחרון חתם בלעדיכם.

כצל'ה לא מתרגש מההגדרה 'תמים'. "אני מאוד גאה בכך שרציתי להיות בממשלה". אורי מצידו מוסיף ומזכיר כיצד בעוד דנו בפרטי הסכם ההצטרפות לממשלה עם זאב אלקין, התקשר נתניהו לאלקין שוב ושוב וביקש 'תסגור איתם'.

כצל'ה: "זו הייתה אחת ההבטחות שלנו לציבור. הלוואי שהיינו יכולים להיות בתוך הממשלה. היינו יכולים לפעול פי מליון יותר מאשר מחוץ לממשלה. אני רואה בכך ערך עליון. אין טבעי יותר משנהיה שותפים לממשלה שבה חברים אלקין, דנון, חוטובלי, יעלון ואחרים, וזו אחת הסיבות לכך ששאפתי שנהיה ביחד עם הבית היהודי. כך נהיה מספיק גדולים וחזקים עד שראש הממשלה לא יוכל להסתדר בלעדינו. הליכה במפלגות קטנות ועלובות לא נותנת ערך מיניסטריאלי או מעשי. לנו, שהוכחנו עשייה בכל המערכות, בתורה, בצבא, בחקלאות, בהתיישבות, מגיע להיות מעורבים גם בממשלה. הרצון להיות בפנים הוא רצון טבעי ובריא מתוך שמירה על העקרונות שלנו".

ולגבי התמימות שבה הוא "מואשם", כצל'ה לא רואה בכך בעיה אישית. "זו בעיה שלנו. מה נעשה שאנחנו תמימים ולא פוליטיקאים?", הוא שולח שאלה לחלל החדר. על נתניהו ש"סובב אותו", הוא מזכיר "הוא לא סובב רק אותנו. הוא סובב את הבוחרים שלו, את המצביעים מתוך הציבור שלנו שהצביעו בשבילו. הוא הבטיח הר של שושנים ונתן הקפאה, הכריז על שתי מדינות, הבטיח שיכניס אותנו ולקח את ברק שהרס ולא חמל. מסתבר שכל הציבור שלנו תמים. כל מי שישר הוא תמים".

אריאל שומע את הדברים מחייך ומוסיף משלו, "שאלו מישהו שהיה אצל נתניהו איך היה. הוא אמר שכשנתניהו אמר לו 'בוקר טוב', הוא הסיט את הווילון כדי לוודא שאכן השמש זרחה... זו לא תעודת כבוד לראש ממשלה. אמנם צריך להיות לראש ממשלה חופש תמרון מסוים, אבל פנייה של מאה ושמונים מעלות זה לא תמרון. להפוך את הדברים לאמנות של כחש ואי אמירת אמת זה לא מקצוע, ואני לא מעוניין להיות שם. יש בנו תמימות מסוימת ואני מקווה שנדע לשמור עליה".

"כדי שלא יוכלו עוד להתעלם מאיתנו נחוץ האיחוד שחתמנו עליו השבוע", חוזר וקובע כצל'ה, כשהוא מזכיר נתוני סקר ולפיו רבע מאנשי הציונות הדתית הצביעו לליכוד, ועוד 40 אחוזים התפזרו בין מפלגות אחרות שאינן מוגדרות חלק מהציונות הדתית. "הציבור מעניש את מי שמתפלג. שאלנו בסקר את אותם שלא הצביעו למפלגות הציונות הדתית למה נהגו כך, והתשובה הייתה ברורה, כי אנחנו קטנים ומפוצלים. הציבור רוצה מפלגה גדולה ואפילו אחת כמו הליכוד, שפוגעת בארץ ישראל".

בהסכם עליו חתמו אורבך וכצל'ה השבוע התחייבו השניים כיושבי ראש הסיעות כי "בבחירות הבאות לכנסת ה-19 נרוץ בע"ה ברשימה משותפת אחת של הציונות הדתית מסורתית בחברות ובנאמנות. מתוך ראיית צורכי הכלל ומתוך אחריות ציבורית נפעל יחדיו למען חיזוק כוחה ועוצמתה של הציונות בתחומי החינוך, ההתיישבות, החברה, הביטחון ובעיצוב דמותה היהודית של המדינה".

כצפוי, לא מדובר בסוף הדרך המאוחדת אלא בעוד שלב בדרך להשלמת המשימה, וגם מסמך האיחוד מעיד על כך: "הסכם בין המפלגות ייערך בתום בחירת הנציגים של כל מפלגה בנפרד ויהיה כפוף לאישור יושבי הראש שייבחרו בשתי המפלגות".

ההסכם זכה לברכה גורפת של רבני האיחוד הלאומי וצעירי שתי המפלגות, שהגדירו את האירוע כ"יום בשורה לכל המחנה הציוני-לאומי". כצל'ה עצמו משוכנע שאכן מדובר בשינוי שמשמעותו היא הרבה מעבר לחבירה הפוליטית. "כל הפגיעה בהתיישבות שחווינו, ואנחנו עדיין חווים, לא יכולה הייתה להתקיים אם היינו גדולים וחזקים", הוא קובע ומבטיח שבשנה וארבעת החודשים שנותרו עד לבחירות, תשטוף הרשימה המשותפת את הארץ במותג המתחדש 'טב'. "החתימה שלנו השבוע הייתה תוצאה של עבודה שנמשכה שלוש שנים שבהן זחלנו, התחננו, בכינו, דרשנו, ביקשנו בכל דרך אפשרית להתאחד עד שהגענו לחתימה. יש לנו פחות משנה וחצי. זה לא הרבה זמן לעבודה, אבל סקרים שהזמנו מוכיחים שהליכה משותפת מובילה אותנו למספר מנדטים דו ספרתי".

מי שהולך בנפרד - נענש

וממש לקראת סיום, נראה שיש כמה שמות שהצליחו קצת להכעיס השבוע את כצל'ה. הוא מקפיד שלא לנקוב בשמות, אבל ניתן לנחש למי הוא מכוון את דבריו כשהוא מבקר את אותם "מסיחים", אנשי ימין שהחליטו להתמודד ברשימות עצמאיות. "בכל בחירות היו כאלה שהתמודדו, הציגו סקרים שהוכיחו שהציבור אוהב אותם והם עוברים את אחוז החסימה, ובסופו של דבר איבדנו עשרות אלפי קולות. מי שעבד הכי קשה והיה הכי קרוב לעבור את אחוז החסימה היה ברוך מרזל, שגם הוא הציג סקרים מחמיאים, ולמרות זאת הפעם היחידה שהנציג שלו נכנס לכנסת היתה כשהוא התמודד איתנו. כל אלה שמתכוונים להתמודד לבד לא מסוגלים להגיע למספרים שמרזל הגיע אליהם. הם יביאו לאובדן של עשרות אלפי קולות. על כל הכוחות להבין שיש כעת רשימה אחת וצריך לתמוך בה. אפשר להעלות רעיונות כאלה ואחרים בפני ועידת האיחוד הלאומי או בפני הנהגת המפד"ל, אבל להישאר בפנים ולא להמשיך ולפלג את הציבור. יש לנו ציבור רציני שמעניש את מי שהולך בנפרד". ומה עם בן ארי ואלדד? האם גם הם ימצאו דרך אל הרשימה המשותפת או שוויכוחי הפריימריז, כן או לא, יותירו אותם בחוץ? לכצל'ה התשובה ברורה, וכמו תמיד נחרצת: "אני בטוח שבן ארי ואלדד יהיו בפנים. אני יכול להבטיח שכך יהיה".