בשבע 493: בחזרה לרובע

לרגל יום ירושלים: מהדורה חדשה לספר אהוב על קורותיה האישיות והלאומיות של ילדה בעת המצור על ירושלים בתש"ח

עפרה לקס , כ"ה באייר תשע"ב

'מתוך ההפיכה' איננו ספר חדש. פועה שטיינר הוציאה אותו לראשונה לכבוד יום ירושלים לפני כמעט 30 שנה וכעת הוא רואה אור במהדורה מחודשת ומעודכנת. לפני שאביע את דעתי האישית, ראוי להביא את דעתם של הקוראים הרבים שעיניהם שזפו את פרקי הספר בעבר. ההתלהבות של אלה היא שהביאה לכך שהמהדורה הנוכחית היא ה-12 במספר, בלא ששטיינר עשתה לספר יחסי ציבור או הסתייעה בהוצאה מוכרת. אכן תופעה.

שטיינר מתחילה את סיפורה בשנת תשל"ז, ביום שבו היא ובעלה וילדיה מתיישבים במקום שבו גדלה, ברובע היהודי ממנו יצאה 29 שנים קודם לכן בבהלה ובפחד, תחת עיניהם של חיילי לגיון, עם אחיה, אמה, סבתה ותושבי הרובע המובס.

הסוף הטוב הזה, כך נדמה, נותן כוחות לקרוא את הסיפור המתחיל מיד אחר כך, ונסוב על משפחה רגילה בהווי של הרובע הירושלמי טרום תש"ח. היא מספרת על ילדות לצידה של אחות גדולה ואחיות קטנות, אב מסור, מחנך דגול ואיש ציבור (הרב שלמה מן ההר), אמא המקדישה את כל כולה לבית ולילדים, חברות, בור מים וקניות בשוק הערבי.

החברות של שטיינר משחקות, אבל גם מתחלקות ביניהן לתומכות 'הגנה' ולתומכות 'אצ"ל'. פעמים שהמשחק מפסיק בגלל ויכוחים על המצב ודיונים על הדרך להילחם בבריטים, ואחר כך בערבים. דרך פועה הילדה מתוודע הקורא לאכזריותם של הבריטים ולתמיכתם בערבים, ודואג לגורלה של המשפחה, כשפועה ואחותה מתנתקות ממנה ושוהות שבועות ארוכים אצל סבא וסבתא שמתגוררים מחוץ לרובע, שם הן זוכות להפגזות של הערבים ולקציצות חוביזה.

כשפועה ואחותה מתאחדות סוף סוף עם המשפחה, לא מצפה להן גן של שושנים. הלחימה ברובע קשה, והפחד הוא פחד מוות, לא פחות. יום הכניעה וההימלטות הוא יום קשה. המשפחה נקרעת מהאב ואט אט גם נוטשת את חפציה, תוך שמראות הערבים המחריבים ומציתים את רכושם של היהודים מוסיפים לאימה. בעיניים של מבוגר, מפליא לחשוב איך הנשים שבעליהן נפלו בשבי וחוו קשיי מלחמה וטראומה של אובדן בית שהוא גם סמל הצליחו להמשיך לקיים את המשפחות בלי רכוש משלהן. כעבור מספר חודשים האבות משוחררים מן השבי והמשפחות מתחילות להשתקם, אבל המעגל ייסגר רק בעוד כמה שנים.

הציפייה לשוב אל הרובע ואל הכותל, כידוע, לא נפסקה מעולם. עם ישראל זכה לחזור כעבור 19 שנים, ושטיינר מתארת את החוויה הקשה של הביקור הראשון ברובע, בו ראתה את ההרס והחורבן וחזרה אל החוויות הקשות. עם זאת, עשור אחרי, היא זכתה לעבור עם משפחתה אל הרובע הזה בדיוק, ובספר הנוכחי היא הקדישה גם פרק לבית הכנסת של ילדותה, 'החורבה', שזכה להיבנות מחדש לפני שנתיים.

סיפור על ירושלים של פעם, על מאבק לעצמאות ומלחמה, על משפחה ואמונה, על כניעה, ניצחון וגאולה. מומלץ מאוד לקריאה לילדים ולמבוגרים כאחד.

כותרת: משנה: אינפ': 'מתוך ההפיכה - בין חומות ירושלים במצור תש"ח', פועה שטיינר,

ofralax@gmail.com