בשבע 493: איזו נַכּבה יפה

יש לנו מדינה כל כך דמוקרטית, שמאפשרת לאויביה לציין את יום מפלתם במוסדות ציבוריים מרכזיים.

הלל גרשוני , כ"ה באייר תשע"ב

 יש לנו תקשורת כל כך דמוקרטית, המאפשרת לצרכניה לבהות בכותרות מפלסטיק, לא לדעת על המציאות ליד הבית, ולהתעלם מהשיסוי הרדיקלי המאיים על הלגיטימיות של מדינה יהודית אפילו בלב תל אביב (שייח' מוניס).

על פי העיתונטים ואתרי החדשות, "יום הנַכּבה" עבר בסדר, על פי הנוהל. ההתייחסות היא פרווה עד חלבי: ב-nrg ציינו בכותרת קטנה את ה"מהומות ביהודה ושומרון". באתר גל"צ כינו אותן "הפרות סדר" וב-ynet "עימותים". עיתון השמאל 'הארץ' מספר על "הפגנות מקומיות ברחבי הגדה", מאמר המערכת שלו קורא "לכבד את הנכבה" והכותרת הראשית של העיתון היא בכלל על בעיית רישום הקרקעות בבית אל. לאנשים שחושבים שהם חושבים יש צורך בפרופורציות. וכי מה חשובה המציאות האלימה והמדממת מול האפשרות להבאשת ריחם של מתנחלים?

בעולם האמיתי נראה יום שלישי, "יום הנכּבה", כך. תחליטו בעצמכם אם מדובר ב"מהומות", "הפרות סדר", "עימותים" או "הפגנות":

בקבר רחל בבית לחם התקיפו עשרות ערבים את המתפללים במתחם הקבר המבוצר. המקום נסגר ונפתח כמה פעמים במשך היום עקב ההתפרעויות, והמתפללים נאלצו לשהות במבצר הנצור כבני ערובה עד חלוף הזעם הנכבאי.

בירושלים – הפגנות אלימות, קריאות "בדם ואש נפדה את פלשתין", ערבים שרפו דגלי ישראל.

התפרעויות קשות בביתוניא הסמוכה לכלא עופר. חיילים נרגמו באבנים, חייל נפצע בפניו. עשן שחור כבד באזור, כנראה מצמיגים בוערים, גז מדמיע הושלך לעבר המתפרעים.

במחסום קלנדיה, לא רחוק מכלא עופר, המוני ערבים מתפרעים, נזרקים אבנים ובקבוקי תבערה. התפרעות גם באזור מחסום נעלין.

רגימות אבנים בציר גוש עציון באיור אל חאדר (אפרת).

בחברון - ערבים מיידים אבנים ובלוקים לעבר תושבים יהודים וחיילים. צמיגים הובערו באזור הקסבה ובית רומנו. אוטובוס נרגם בדרך לקריית ארבע. בצומת תפוח נתפסו ערבים עם שקית ובה מטעני חבלה.

עד כאן מקבץ מהמציאות. "התפרעויות קשות" או אפילו "אלימות קשה"? לא בכותרותינו.

חני לוז

 

פרשן לא צמחוני

גדעון עשת, אחד הפרשנים הכלכליים של 'ידיעות אחרונות', כנראה לא ממש מחבב דתיים. ביום שלישי השבוע הוא תקף בטורו במוסף 'ממון' את האיסור על ייבוא בשר לא כשר, תחת הכותרת המעודנת במיוחד, "חזיר כחול-לבן". כתוצאה מהאיסור, הסביר עשת, רק "אנשי העשירון העליון כמו נתניהו ורעייתו יכולים להרשות לעצמם לאכול במסעדה לא כשרה כמו 'הסדנא' בירושלים". על פי עשת, מי שמרוויח מהעניין הם מגדלי הבשר הלא כשר בארץ, וכמובן "המערכת הענפה לחלוקת ג'ובים ל'משגיחי כשרות' בחו"ל".

עד כאן רטוריקה 'לפידית' (האב או הבן, תבחרו לבד) רגילה. אבל מכאן עובר עשת לתצוגה מביכה של חוסר הבנה בהלכות כשרות בסיסיות: "אפילו אם מדובר בבשר פרה, שמותר לאכול לפי ההלכה, יש איסור לייבאו ללא החותמת המפורסמת של הרבנות". כלומר עשת חושב שמספיק שהבשר הגיע מפרה כדי להפוך אותו לכשר. לא משנה אם שחטו אותה כהלכה (וגם זה כידוע מורכב מדינים רבים), או קיפדו את חייה בצורה אחרת. בהמשך הוא מתפלא: "חשבתם פעם איך זה שבכל סופרמרקט מוכרים מוצרי חלב וגם מוצרי בשר? ואיך הם מצליחים להיות מוגדרים 'כשרים' על אף התערובת הזו?" את הבורות שבשאלה הזו אין צורך לפרט בפני קוראי 'בשבע'.

אז מילא עשת, אולי רגשותיו השליליים הפריעו לו לכתוב בדייקנות, אבל מה עם עורכיו – גם להם אין מושג ירוק בהלכות כשרות?

עדי גרסיאל


פינה משלה

למי שאינו יודע, גאולה אבן כבשה לעצמה פינה יקרה בלוח השידורים של הטלוויזיה של הערוץ הראשון וסיפחה לעצמה נתח זמן אוויר משמעותי. מחטף? אינני בטוח. מה שכן, בתום 48 דקות של 'מבט' (שמתחיל בשמונה לפני שמונה), עולה גב' אבן למסך ומראיינת, וגם מביעה דעה על אירועי היום, מה שנקרא 'טור אישי'.

צפיתי במשדר שלה ביום רביעי בשבוע שעבר. בפתיח התייחסה אבן לכשל של העיתונאים שלא ידעו מה מתבשל מתחת לפני השטח מסביב לבחירות ולא דיווחו על גיבוש ההסכם בין שאול מופז לבין בנימין נתניהו. לא רק זה, אלא הם קבעו נחרצות שכל מיני דברים יתרחשו מבלי שהיה להם בסיס אמיתי. מתוך רגש סולידריות עם חבריה וכדי להגן על עמיתיה העיתונאים (ואולי גם על עצמה), אמרה אבן: "לא לייחס לעיתונאים אמינות, אחרי שראינו שקצת קשה להאמין לכל מילה שיוצאת מפיו של פוליטיקאי ב-48 שעות האחרונות, זה קצת מרחיק לכת".

אלא שאבן הרחיקה לכת בעצמה. הציבור כבר מזמן אינו מצפה מפוליטיקאים לדבר אמת, לפחות לא בישראל. ולפעמים, מסיבות טובות מאוד, למשל, תאריך ושעה של הפצצת הכור הגרעיני בעירק (אחרת פוליטיקאי שמתנגד ומאוד מקושר לעיתונאים יכול לקלקל את המבצע, כפי שבאמת אירע). יתר על כן, ויחי ההבדל הקטן, עיתונאים מחויבים על פי חוק וקוד אתי למסור ידיעות בצורה מדויקת ואמינה, ומצפים שלא ישקרו ולא יסתירו מידע מסיבות אישיות או אידיאולוגיות.

ולכן, אני מקווה שיובהר לגב' אבן שמעבר לעיסוק המיותר בנושא (הרי הטורים האישיים בוטלו ברשות השידור, לא?), גם ההשוואה שלה מוטעה ומטעה. בינתיים, קיבלתי ממר אלישע שפיגלמן, הממונה על קבילות הצבור, הודעה שהוא העביר את מכתבי לתשומת ליבה של אבן. יש לקוות שהיא תטרח לקרוא אותו.

ישראל מידד

 

חדשות בחדשות

בכנס שנערך בשבוע שעבר באוניברסיטת תל אביב, אמר עורך 'הארץ' לשעבר, חנוך מרמרי, כי בסוגיית גלעד שליט "העיתונות שלנו לא הצליחה לעמוד במבחן העיתונות המקצועית... אנחנו עובדים כל הזמן בעיקר על ציר המרגש. המחויבות לחשוב במידה רבה התפוגגה". כך דיווח אתר 'העין השביעית'.

 

הוועד המנהל של רשות השידור אישר את עקרונות התקציב לשנת 2012. 'גלובס' פרסם כי התקציב שאושר יעמוד על כמיליארד שקלים. התקציב אושר מתוך הנחה שהרפורמה ברשות תצא לדרך.

 

עיתונאי הערוץ הראשון רותם אברוצקי נבחר השבוע ליו"ר אגודת העיתונאים בתל אביב. לאברוצקי נבחרו שלושה סגנים חדשים: אורי תובל, לילך רחמני ואורי בינדר.

 

ח"כ ציפי חוטובלי הודיעה כי תגיש תלונה נגד העיתונאים שהתגודדו סביב ביתו של הנער שהותקף יחד עם חברתו בחניון בתל אביב. המשטרה הזהירה את העיתונאים כי צילומו של הנער מהווה עבירה על חוק נפגעי עבירות מין.

 

 

ביקורת הנקרא

"טורקיה טוענת: ציפור ריגלה עבור שירותי הביון הישראליים" ('גלובס')

יש לה מזל שהיא לא נפלה למלתעותיו של הכריש מהמוסד

 

"האיש ששינה את קו השיער ואהב את ישראל" (nrg-מעריב על מותו של וידאל ששון)

נאחל לעורך שניסח את הכותרת הזו הספד קצת יותר מוצלח אחרי מאה ועשרים

 

אלפים מחו ברחבי הארץ: אנחנו ה-99 אחוז ('הארץ')

רק לנו יש בעיה חשבונית קלה עם הכותרת הזו?