בשבע 493: חדשות

משבר אמון עם השב"כ והמדינה ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר דנה ביום שלישי בבקשתם של שלומי דביר ועופר גמליאל לקצר שליש מעונשם.

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ה באייר תשע"ב

 השניים, אשר נידונו לעונשי מאסר כבדים בפרשה שכונתה "מחתרת בת עין" יושבים כבר בבית הכלא עשר שנים, וכעת הגיעה העת לבקשה לקצר שליש ממאסרם. בבקשתם ציינו השניים את התנהגותם המופתית לאורך כל התקופה, את החרטה המוחלטת אותה הביעו, ואת העובדה שגם גורמי הביטחון סבורים שלא נשקפת מהם כל סכנה. למרות זאת החליטה ועדת השחרורים לדחות את בקשתו של שלומי דביר לקיצור שליש ולדון בה פעם נוספת רק בעוד חצי שנה. בעניינו של עופר גמליאל החליטה הוועדה לדחות את ההחלטה עד לסוף החודש.

החלטת ועדת השחרורים התקבלה בעקבות עמדת המדינה אשר התנגדה לשחרור, אולם כעת מתברר כי עמדה זו שהציגה המדינה מעלה סימני שאלה כבדים. הרב אביחי רונצקי, הרב הצבאי הראשי לשעבר וראש הישיבה באיתמר, סיפר בשיחה עם 'בשבע' כי בכירים בשב"כ מסרו לו כבר לפני למעלה מחודשיים שהשב"כ לא יתנגד לשחרור מכיוון שלא נשקפת מסוכנות מצד השניים. "אני נמצא מזה שנים בקשר רציף עם השב"כ, עם הבכירים ביותר בארגון. במקביל, החל מהתקופה בה נכנסתי לתפקיד הרבצ"ר, נוצר קשר ביני ובין אסירים רבים, זאת בעקבות פעילותה של הרבנות בבתי הסוהר. כך נוצר גם קשר ביני ובין שלומי דברי ועופר גמליאל, שבעקבותיו התחלתי ללוות גם אותם וגם את בני המשפחות".

הרב רונצקי מציין כי בעקבות הקשר שנוצר הוא ניסה לסייע לשניים בנושאים שונים, בין השאר ביציאה לחופשות שנמנעה מהם. לקראת הדיונים על קיצור שליש מהעונש החל הרב רונצקי לפעול מול השב"כ על מנת להבטיח שהארגון לא יתנגד לבקשה. ואכן, לדברי הרב רונצקי, התקיים דיון בנושא בשב"כ שבסופו הוחלט לא להתנגד לשחרור. בכירים בשב"כ הכניסו את הרב רונצקי בסוד העניינים, והוא העביר את העמדה לבני המשפחות ולעורך דינם, עדי קידר מארגון 'חננו', אשר שמרו את העניין בסוד ולא פרסמו דבר.

 "ביום שני, יום אחד לפני מועד הדיון בוועדה, קיבלתי טלפון מעו"ד עדי קידר בו הוא מספר לי כי המדינה מתנגדת לשחרור. אני נדהמתי ופשוט לא האמנתי. התקשרתי מייד לבכיר בשב"כ וניסיתי להבין מה קרה, אך הוא התחמק ולא נתן לי תשובה ברורה", מספר הרב רונצקי, אשר מעריך כי "ככל הנראה הפרקליטות הצליחה לכופף את השב"כ ולגרום לו לסגת מהחלטתו הראשונית". הרב רונצקי מביע זעם על ההחלטה ומציין כי ברור לו שהתקבלה ממניעים לא ענייניים. "השב"כ יודע שהם כלל לא מסוכנים. הם התחרטו מזמן על המעשה שבגינו נשפטו. בוועדת השחרורים מביאים בפני הוועדה חומר סודי שהאסירים לא רשאים לקבל. מה כתבו שם? איזה מידע הביאו שעלול להעיד על מסוכנות? האם ייתכן שמישהו שיקר לוועדה? אני לא רוצה להאמין שדבר כזה יקרה".

הרב רונצקי מודאג גם מהשלכות העניין על מערכת היחסים בין התושבים והנוער בשומרון לבין המדינה. "אני נחשב פה בשומרון לגורם ממתן. אני נמצא בקשר עם בכירים בצבא ועם השב"כ ומאמין בכל לב שאנחנו חלק בלתי נפרד מהמדינה וממוסדותיה. אבל פעמים רבות אני שומע מבני הנוער אמירות בנוסח "אתה תמים, עובדים עליך". איך אני יכול לבוא בפני בני הנוער אחרי שקורה דבר כזה? מה אני יכול לומר להם על השב"כ, על המדינה? הכאב שלי הוא עצום, גם ברמה האישית אך יותר מכך ברמה הציבורית, זה משבר אמון של ממש".

שכונת האולפנה: המשטרה הקימה "מפקדת הרס"

שלמה פיוטרקובסקי

המשטרה הקימה לאחרונה מפקדה משימתית בראשות תת ניצב יורם אוחיון, שתיערך להריסות הבתים הצפויות עד סוף השנה, כך דווח בעיתון 'הארץ'. תחת המפקדה, שכפופה לאגף המבצעים במשטרה ועובדת בשיתוף פעולה עם מחוז ש"י, יפעלו כוחות רבים שייקחו חלק בהריסה במקרה הצורך, ובהם יס"מ, מג"ב ועובדי קבלן אזרחים שיבצעו את ההריסה בפועל ואת פינוי החפצים. בשלב זה לא ברור אם המפקדה תעסוק גם בתרחישים של הפרות סדר במרכז הארץ, או שהנושא יטופל על ידי כל מחוז בנפרד. בשנה האחרונה היה תת-ניצב אוחיון אחראי על הטיפול המשטרתי בהפגנות השונות של המחאה החברתית.

"חוק ההסדרה", אשר נועד לפתור את בעייתם של כמה שכונות ויישובים, ביניהם גם שכונת האולפנה בבית אל, לא עלה להצבעה בכנסת גם השבוע. הסיבה להחלטתם של היוזמים, ח"כ יעקב כץ (כצל'ה), ח"כ זאב אלקין, ח"כ זבולון אורלב וח"כ דוד רותם, שלא להעלות את החוק, היתה החלטת ראש הממשלה שלא לאפשר חופש הצבעה לשרים בסוגיה זו. חוק ההסדרה על גרסאותיו השונות הוא הצעת חוק פרטית, ואם ייפול לא ניתן יהיה להעלותו להצבעה פעם נוספת במשך חצי שנה. החשש הוא ממצב שבו החוק יעלה בקריאה טרומית וייפול בקולות מפלגות השמאל ושרי הליכוד, ואז לא תישאר דרך לנסות ולהציל את שכונת האולפנה באמצעות חקיקה.

בראיון לערוץ 7 הבהיר כבר בראשית השבוע יו"ר הקואליציה, חה"כ זאב אלקין, כי אמנם במושב החורף העביר החלטה לאפשר חופש הצבעה לקואליציה, בניגוד לעמדת הממשלה, "אבל זה לא מספיק כי יש במבנה הכנסת הנוכחי הפרש זעום בין ימין לשמאל, וכידוע יש חלק מהימין שמתנגדים כמו השרים בגין, מרידור ושמעתי שגם מיקי איתן. לכן הסיכוי היחיד שהחוק יעבור הוא אם יאושר לשרים להצביע בחופש. זה לא טריוויאלי שהדבר יתרחש", כלשונו. אלקין הוסיף והדגיש בדבריו כי הוא מעדיף שראש הממשלה יכריע בעד החוק וייתן הוראה לשריו להצביע בעד, אך מכיוון שהדבר עשוי לגרום למיעוט השרים התלבטות קשה בשל עמדותיהם המתנגדות, הרי שכעת הוא מבקש שלפחות לא ייכפו את דעת המיעוט על רוב השרים, ויגרמו להם להצביע בניגוד לצו מצפונם.

בתוך כך ממשיכים לטעון בסביבתו של ראש הממשלה כי הוא עמל על מציאת פתרון לנושא שכונת האולפנה שלא יצריך חקיקה. בין השאר נמשכים המגעים מול בעלי הקרקע, למרות שבראשית השבוע ציין ראש הממשלה כי "הם לא מוכנים לשום הסדר של מכירה או פיצויים". עוד בוחנים בסביבתו של נתניהו אפשרויות שונות להפקעת הקרקע. נזכיר כי לוח הזמנים מתקצר והולך, לאחר שבג"ץ הורה לממשלה להרוס את חמשת הבתים עד ל-1 ביולי, בעוד פחות מחודש וחצי.

המחבל המשוחרר התקבל ביפו בחאפלה חגיגית

ניצן קידר

ערביי העיר יפו אמורים לקיים הערב (חמישי) מסיבת ענק לרגל שחרורו של המחבל חאפז קונדוס, אחרי 28 שנות מאסר בכלא הישראלי. באירוע, בו אמורים להשתתף אלפי ערבים מיפו ומערים נוספות, ינאמו על פי התכנון מנהיגים בכירים של הציבור הערבי בישראל. אלא שזוהי איננה החגיגה הראשונה לכבוד חזרתו של המחבל קונדוס לביתו. עם שחרורו של קונדוס ביום שני הוא זכה לקבלת פנים חגיגית על ידי מאות מתושבי יפו, אשר קיבלו אותו במחיאות כפיים, ריקודים וחאפלה שכללה גם שחיטת כבשים. שדרות ירושלים, אחד הרחובות המרכזיים ביפו, אף נחסמו בשעת החגיגות למשך זמן קצר.

קונדוס הוא המחבל היפואי האחרון שהיה כלוא בבית כלא ישראלי, ובצאתו מן הכלא שיבח את חבריו המחבלים על עמדותיהם, ועודד אותם להמשיך בשביתת הרעב שלהם (טרם נחתם ההסכם לסיומה). קונדוס נעצר לראשונה בשנת 1984 לאחר שזרק רימון על גג ביתו של ראש הווקף המוסלמי ביפו. קונדוס נידון אז ל-17 שנות מאסר, ולאחר מספר שנים נידון לתקופת מאסר נוספת בגין עבירות ביטחוניות נוספות, ביניהן החזקת כלי ירייה וחברות בארגון טרור. בשנת 98' נשפט קונדוס פעם נוספת, הפעם בגין ניסיון בריחה מהכלא, ולתקופת מאסרו הארוכה ממילא נוספה שנה. בשנת 2003 ביקש קונדוס שחרור מוקדם לאחר שריצה שני שליש מעונשו, אולם ועדת השחרורים הגיעה למסקנה כי הוא ממשיך להוות סכנה לשלום הציבור עקב קשריו הנמשכים עם ארגוני המחבלים.

מבזקים

ח"כ אורי אריאל נבחר לתפקיד יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, זאת למרות מחאת חברי סיעות העבודה, מר"צ והערביות, אשר טענו כי אריאל אינו אופוזיציונר של ממש. לאחר מינויו אמר אריאל כי "מדובר באחד התפקידים החשובים והמשפיעים ביותר בכנסת. אני מודע לכובד המשקל ובכוונתי לפעול ללא משוא פנים - "מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך".

בתום שלושה סיבובי הצבעה נבחר שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, יוסף שפירא, לתפקיד מבקר המדינה. השופט שפירא, אשר הגיע למערכת המשפט מקריירה מצליחה כעורך דין עצמאי, זכה בסיבוב השלישי לתמיכתם של 68 חברי כנסת, לעומת 40 קולות להם זכה מתחרהו העיקרי, שופט ביהמ"ש העליון בדימוס אליעזר ריבלין.

ועדת הכספים החליטה להעביר תקציב של 40 מיליון ₪ לחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית, על מנת לממן את פעולות החטיבה ביהודה ושומרון. באופוזיציה זעמו על ההחלטה שעברה ללא התנגדות, זאת עקב היעדרות חברי האופוזיציה המצומקת מישיבת הוועדה.

שופט ביהמ"ש המחוזי בירושלים רם וינוגרד הוציא צו עיכוב ביצוע, המונע את פינוי בית זכריה בחברון מתושביו היהודים. הצו, אשר הוצא בעקבות בקשה שהוגשה לבית המשפט מטעם "חברת טל בנייה והשקעות" - החברה שרכשה בשעתו את הבית עבור היישוב היהודי בחברון, מעכב ביצוע פסק דין שניתן בנושא.

חברי סיעת קדימה יואל חסון, רוברט טיבייב ונינו אבסדזה, הצביעו בעד הצעת חוק האוסרת על הדרת נשים במרחב הציבורי, בניגוד לעמדת הקואליציה. חברי סיעה אחרים נעדרו במופגן מההצבעה. יו"ר הקואליציה, ח"כ זאב אלקין, תקף בעקבות כך את קדימה ואמר, כי "כנראה שחברי הכנסת בקדימה סובלים מפיצול אישיות ולא מצליחים עדיין לבחור אם הם בקואליציה או שהם רוצים לחזור למערכת הבחירות ממנה כמעט כולם לא יחזרו לכנסת. הייתי ממליץ להם לעבור טיפול פסיכולוגי דחוף".