בשבע 493: שאלת השבוע

כיצד יש להתמודד עם בעיית האלימות המתפשטת בחברה הישראלית?

ירעם נתניהו , כ"ה באייר תשע"ב

חינוך מונע ומשקם

חנה נאמן

לשעבר מנהלת גמנסיה הרצליה

כדי לענות על שאלתך אני מבקשת להניח כמה נתוני יסוד.

1. תופעת האלימות מלווה את האנושות מאז בריאת העולם – זו כנראה משימה בלתי אפשרית לשרש אותה לחלוטין. עם זאת, ניתן לרסן ולתעל כעסים באופן הולם ועל ידי כך להקטין את תופעת האלימות.

2. ההורים הם הגורם המשפיע החשוב ביותר בעיצוב אישיותו של הילד. וכאן נשאלת השאלה: כיצד ניתן להביא לניתוקה של שרשרת חינוך הורי לקוי? יש מדינות המחייבות הורים, באזורים ממוקדים בלבד, לשלוח את ילדיהם בני השנה וחצי למעונות המנוהלים וממומנים על ידי המדינה. אני מאמינה שניתן להקטין את הפערים בין תלמידי המדינה בגישת החינוך המונע, קרי – לחייב את הורי הילדים בגיל הרך לשלוח את ילדיהם לפעוטונים הממומנים על ידי המדינה ולציידם במיומנויות שאינם מקבלים בבית הוריהם.

לנוכח תופעת האלימות שהתגברה בשנים האחרונות, שומה על מערכת החינוך לשקול שינוי יעדים ועדיפויות במדיניותה החינוכית. לצד השאיפה להגדלת זכאי תעודת הבגרות ראוי לחולל שינוי ולהציב סולם ערכים הזהה בחשיבותו לתעודת הבגרות.

3. החינוך הפורמלי הוא הגורם המשפיע השני בחשיבותו בעיצוב אישיותו של הילד. המטרה העיקרית, ואולי היחידה, של המערכת היא השגת תעודת בגרות. אין להתפלא שהערכים שעליהם מושתתת החברה ואשר דרושים לביצור חוסנה אינם מוכרים לתלמידינו.

4. כמו ברפואה, על מערכת החינוך לעסוק בחינוך מונע ובחינוך הגורם לשינוי או שיקום. אני מציעה לשנות מטרות ותכנים במסגרת החינוך המשקם (בשלב העל-יסודי) ולהשקיע יותר בחינוך מונע (בגיל הרך). בגיל הרך ראוי להשקיע בפיתוח היכולות השכליות לחשיבה, לאמנויות ולהשתלבות נכונה בחברה. יש לוודא שהילדים שאינם מקבלים את הנדרש לעיצוב מוחם ואישיותם במסגרת המשפחתית, יקבלו זאת מהמדינה. החסכים בגיל הרך מלווים את הילד במהלך כל תקופת חייו והמאמץ לסגירת הפערים, בגיל ההתבגרות, קשים ויקרים מאוד.

 

התקשורת אינה אשמה

פרופ' אמיר חצרוני

ביה"ס לתקשורת, המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון

איני מקבל את הקביעה בשאלה. מדינת ישראל אינה מדינה אלימה בסטנדרים המערביים. אם נסתכל בתמונת תקריב על שבוע מסוים ייתכן שנגלה שבוע 'עמוס' באלימות, אבל בסטטיסטיקה השנתית לא רואים עלייה. הדוחות המשטרה מראים שהפשע בירידה.

עם זאת, אני כן מוכן לקבל שמן הסתם במדיה יש יחסית ייצוג גבוה של פשיעה מסוג מאוד מסוים. לא נשמע הרבה בטלוויזיה על חוטפי ארנקים או על אנשים שחצו את הכביש באור אדום. גם על עבירות צווארון לבן לא נשמע אלא אם כן מדובר בפוליטיקאים. מנגד, כן נשמע על פשעים אלימים, בדרך כלל בנסיבות פיקנטיות כמו פשע על רקע לאומני או שמעורב בו רקע רומנטי.

האם הדבר מעודד תופעה של מעשי חיקוי? האם זה גורם לעלייה הדרגתית של העבריינות? התשובה נוטה יותר לכיוון לא מאשר כן. אם מביטים בסטטיסטיקות רב שנתיות שמנסות למצוא את הקשר או אי הקשר בין שינויים בכמות הדיווחים על הפשיעה במדיה ובין שינויים בפשיעה, לא מוצאים עלייה. דהיינו, כשמדווחים יותר על הפשיעה אין בהכרח עלייה בפשיעה. כך שבכל הקשור לתקשורת – אין מה לשנות כי היא אינה מביאה לעידוד הנושא.

מנגד, מה שהמדיה מלמדת אותנו הוא דווקא לפחד. בעיקר התקשורת הבידורית, אם כי גם החדשות, משדרת מסרים שלעולם אי אפשר להיות חשדן או פחדן מדי. הרי אם שומעים על מי שהותקף בשירותים בגן העיר, המסקנה היא שמוטב להתאפק ולא להיכנס לשירותים ציבוריים. סטטיסטית הסיכוי להיפגע שם נמוך יותר מהסיכוי להיות מיליארדר, אבל בפועל אנשים מפחדים. כך למשל אומרים לנו שאם לא נתפוס מחסה מטיל קסאם נגמור כמו משפחה מסוימת בשדרות שכמעט נמחקה. התקשורת לא מסקרת את המקרים שנגמרו בלי שום דבר כי אלה אינם אירועים חדשותיים. כך שבסופו של דבר התקשורת לא מלמדת אותנו להיות פושעים, אלא יותר חשדניים ופחדנים.

 

 

יותר שוטרים, פחות אלימות

רב ניצב בדימוס יעקב טרנר

לשעבר מפכ"ל המשטרה וראש עיריית באר שבע

איני בטוח שהאלימות מתפשטת בחברה הישראלית. על פי הנתונים שיש עד רגע זה לשנת 2012 – אם נשווה זאת לנתונים מקבילים בשנת 2011 נראה שהאלימות נמוכה יותר. ברור שכל מקרה הוא מקרה חמור כשלעצמו, אבל על פי הסטטיסטיקה היבשה רואים שאין התפשטות.

תשובתי העקרונית לשאלה היא שחסרים שוטרים במדינת ישראל. כל המחקרים והבדיקות הוכיחו שלו היו יותר שוטרים היה ניתן לייצר נראות רבה יותר בערים, בפארקים וכדומה. כל עוד אין נראות כזו ואין נוכחות כזו של שוטרים, אנו נאלצים להיעזר בחיילי חובה, במשמר האזרחי וכדומה.

כשהייתי ראש עיר הצעתי להקים משטרה אזרחית משותפת למשטרה ולעירייה, בדמות של צוות שוטר ופקח. עד היום זה עובד בבאר שבע. שם יש לנו יחידה שמונָה 14 שוטרים ו-14 פקחים. תוספת של 8 ניידות. ונוכחנו לראות כי היכן שיש שוטרים ופקחים המצב טוב יותר.

לכן יש להגדיל את הנוכחות המשטרתית, להוסיף תקנים, לגייס עוד שוטרים. וגם כשמוסיפים למשטרה תקנים הם לא מתמלאים כי אנשים אינם מוכנים להיות שוטרים בשל המשכורת הנמוכה. לכן צריך גם להגדיל את השכר וגם את מצבת השוטרים.

אין פתרונות קסם, וכל עוד המדינה לא תאפשר למשטרה להיות גדולה יותר – לא נוכל לברוח מהבעיה. צריך לדעת פרט חשוב: משטרת ישראל מחלקת את פעילותה לשלוש משמרות: הראשונה, מהבוקר עד הצהריים, היא המשמרת הפעילה ביותר ו-85% מהשוטרים משרתים בה. השנייה היא אחר הצהריים, ובה משרתים 13% מהשוטרים. בשלישית, בלילה, משרתים 2% מהשוטרים. ואילו מצב הפשיעה בכל שלוש המשמרות הללו מתחלק כמעט שווה בשווה. נוסף על כך, בתי משפט, השמירה וכדומה כולם עובדים עד הצהריים פלוס. וכך הלילה משלם את המחיר.

 

תשובות הגולשים

בלי בטלנות

סרטים ותוכניות שאין עליהם הגבלה או צנזורה של אלימות - זאת התוצאה. וכן בטלנות כגון המקרה של הרצח בבאר שבע, שנוער התאסף בשעות לילה בגינות ציבוריות והרעיש מבלי שיהיה פיקוח או אכיפה של רעש שמפריע לשכנים. ונכון להקים מועדון נוער שינתב את האנרגיות העצומות שלהם לדברים חיוביים, כגון שיעורי תורה, לערכים ולהתנדבות בעזרה לנזקקים. אחר כך לא יהיה להם כוח וזמן לדברים שליליים ובטלים.

משה כהן, בת ים

 

תורת חיים

אין ספק שהדרך היחידה היא הציות לבורא עולם, הוא יצר אותנו והוא נתן לנו הוראות יצרן, זו הדרך היחידה לחיים טובים ואמיתיים.

בן יעקב, נצרת עילית

 

אפס אלימות במרחב הציבורי

כאשר רוצים למנוע תופעות של אלימות צריך פשוט מאוד להוריד את רף האלימות שכולנו נחשפים אליה כל יום וכל שעה. סרטים ופרסומות אלימות שהחוק עדיין לא אוסר את פרסומם או הפצתם, וכן משחקי מחשב שמעודדים אלימות. אין פלא שמי שנחשף לאלימות גבוהה יחפש לממש את מה שראה במרקע גם במציאות. לעומת זאת, אם נשכיל ונדע לאסור הפצת סרטי אלימות או משחקי מחשב אלימים וכך נשדר יום יום שעה שעה לציבור כולו ש"אין אלימות" לא בספורט, לא בבית הספר ואפילו לא במחשב הפרטי שלי בבית, אז נוכל לומר בקול גדול "אין אלימות!".

יהודה פואה, עפולה