בשבע 494: סיפורים עם מסרים

דרקון שובב, מנגינה אישית שאבדה וסיפור על כיבוד הורים * שלושה ספרי ילדים חדשים עם תובנות חינוכיות

עפרה לקס , ג' בסיון תשע"ב

מה קורה לילד שהולך לים עם בני משפחתו ובונה ארמון מושלם בחול? ובכן בארמון עתיד להתאכסן דרקון! כן כן. בהתחלה הדרקון עושה דברים נפלאים עם הילד, אבל אחר כך, הדברים מתחילים להסתבך...

במילים ספורות ובציורים מרהיבים וממחישים, הקורא הצעיר מוצא את עצמו מול המציאות שהוא חווה לא פעם, כשהוא מפליג אל עולם דמיוני אמיתי מאוד, והסביבה מתייחסת לכך בסקפטיות ריאלית מרגיזה. וכאשר ה'דרקון' מתחיל להתנהג ממש לא יפה, זורק חול על האחות, זולל את כל הכריכים ומכרסם את עוגיות השוקולד של המשפחה, הילד בוחר להיפרד ממנו. המאזין הצעיר, אם הוא תופס את הרובד המוסתר, מוזמן לחשוב על הפעמים שבהם הוא מגלגל את מעשי השובבות שלו על מישהו אחר.

למרות הפרידה מהדרקון, בסוף הסיפור מחכה טוויסט שמח. הספר חמוד ומתוחכם משהו, ומיועד לבני ארבע עד שבע. נראה שגם מי שלא יבין את הרבדים הנוספים ייהנה מהעלילה המתוקה והבדיונית.

 

מנגינה כחולה עם תלתלים, אלדד כהן

 

ילד חמוד אחד ניסה להירדם ולא הצליח. שום דבר לא הפחיד או הטריד אותו - השינה פשוט לא באה. ואז הוא החל לשמוע את המנגינה האישית שלו: כחולה עם תלתלים, הוא האזין לה ופתאום היא נעלמה! מכאן ואילך הוא מתחיל לחפש אותה בעזרת נגן רחוב שהוא פוגש במקרה, אישה עם תוף מרים והשׂרה של המנגינות הנעלמות. המנגינה, כך הוא לומד, היא אישית שלו, רק הוא יכול למצוא אותה, וכמו שהיא ברחה - כך היא גם חוזרת.

הסיפור החמוד הזה, בו המבוגרים מתייחסים ברצינות לעולמו הפנימי של הילד, מגלה לילדים שעל אף גילם, יש דברים שהם רק שלהם ואף אחד לא יכול לשחזר, לבטל או לקחת אותם מהם. הדמויות המשולבות בו מגיעות ממקומות חברתיים שונים, וגם השרה היא לא פייה קלאסית, אלא מישהי שדומה יותר לשכנה בבית ממול עם טיפה עודף משקל. סיפור מקסים והאיורים המלבבים של הול מעשירים ומוסיפים לאווירה.

מסר על ייחודיות. 'מנגינה כחולה עם תלתלים'

 

כיבוד הורים לא מוכרים, שי אלבוים

מגיל צעיר מכירים ילדינו את סיפורו של דמא בן נתינה שלא הסכים להעיר את אביו בעד הון אמיתי שהציעו לו החכמים. כשאביו בסופו של דבר התעורר, הוא הצליח לסגור עיסקה תוך שהוא מתעקש על המחיר שנקבו החכמים בראשונה. הקב"ה, שרואה את מידותיו הטובות, מברך אותו באוצר של ממש: פרה אדומה, מה שמסדר אותו לכל החיים.

שי אלבוים בחר לספר את הסיפור הזה לילדים. הוא עיבד אותו לסיפור דרמטי, מההיסטריה הקלה שתוקפת את הכהן הגדול שמגלה שהאבן נעדרת, ועד ריצתו של דמה והשגת החכמים ברגע האחרון כדי למכור את האבן. אלבוים ארז את הסיפור בחרוזים קצביים, והוסיף לו ציורים של אורה חן בוהדנה, שמוסיפים המחשה, אווירה וגם קריצה.

המוטו של הספר 'כיבוד הורים לא מוכרים' מופיע כמה פעמים בין הדפים - מסר חשוב שהלוואי שיעזור במשהו בשבת אחרי הצהריים. מצד שני, אלבוים מפספס את יכולת ההעמקה ובניית הרובד הנוסף בסיפור כל כך מוכר. הוא היה יכול להוסיף משפט או שניים על מבחר נושאים, כמו למשל מה מסמלות אבני החושן, מה החשיבות של כיבוד הורים או שמירה על שינה של אנשים אחרים או אפילו מה החשיבות של פרה אדומה.

רוב ילדי המגזר לא יפגשו כאן סיפור חדש, אבל העיבוד נחמד, ועוד קצת מהמסר הזה יכול להוסיף רק טוב.

עיבוד מוצלח. 'כיבוד הורים לא מוכרים'

ofralax@gmail.com