בשבע 494: הדילמה באירופה: לקצץ או דווקא להתרחב

למשבר החובות האירופי מוצעים שני פתרונות הפוכים, המגובים בתיאוריות כלכליות * אפקט המחאה התפוגג: שוק הנדל"ן ממשיך לעלות

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , ג' בסיון תשע"ב

המשבר הכלכלי באירופה מתגלגל במהירות רבה לשדה הפוליטי והופך למוקד של עימות פוליטי ביבשת. שתי הדוגמאות הבולטות ביותר בתקופה האחרונה היו משני קצותיו של המצב הכלכלי: יוון פושטת הרגל וצרפת, אחת משתי המדינות החזקות ביותר ביבשת. הגלגל הפוליטי סובב, ובמדינות הללו שהיו במשך תקופה ארוכה תחת שלטון שמרני-ימני, עלה במידה רבה כוחן של מפלגות השמאל. פרנסואה הולנד, נשיא צרפת הטרי, רשם הישג נדיר כאשר הדיח נשיא מכהן מארמון האליזה. הסיבה לכך איננה ככל הנראה אישיותו הכובשת או חסרונותיו האישיים של יריבו המודח, סרקוזי. מוקד העניין הוא מחלוקת תהומית בכל הנוגע לפתרון הרצוי למשבר הכלכלי. מתברר שהעם הצרפתי, אמנם ברוב קטן, מעוניין לתת סיכוי לגישה הסוציאליסטית לפתרון המשבר.

על מנת להבין את המחלוקת בין שני הצדדים צריך להיזכר קודם לכן במצבה של אירופה. בימים אלו מתמודדות מדינות היבשת עם משבר כלכלי שתחילתו בבעיית חובות. המדינות החלשות של אירופה: יוון, ספרד, פורטוגל, אירלנד ובמידה מסוימת גם איטליה, אינן מסוגלות לעמוד בהחזר חובותיהן. הגישה השמרנית להתמודדות עם משבר כזה מסתכלת על מדינה כמו על משק בית. משפחה שטובעת בחובות ואיננה מסוגלת להתמודד איתם, חייבת קודם כל, לפני כל דבר אחר, לבצע קיצוץ חד בהוצאות. לשיטתם של השמרנים, גם מדינה חייבת לקצץ בהוצאותיה, כי רק כך תוכל, אולי, לעמוד בטווח הבינוני והארוך בהחזר חובותיה.

הגישה המרחיבה, המזוהה עם המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות, מקורה בתיאוריה שפיתח כלכלן בשם ג'ון מיינארד קיינס. על פי תיאוריה זו, קיצוץ תקציבי בשעת משבר איננו פתרון למשבר אלא דווקא שמן למדורה. קיינס הסביר כי קיצוץ כלכלי משמעותו פיטורין, הורדות שכר וצמצום פרויקטים, במעגל הראשון. אותם עובדים שפוטרו או ששכרם קוצץ קונים פחות וממילא פוגעים בפרנסתם של אנשי המעגל השני. וכשאנשי המעגל השני מרוויחים פחות, הם משלמים פחות מיסים, הכנסות המדינה הולכות וקטנות ונוצר צורך בקיצוץ נוסף. הצמצום הנוסף גורר קיצוצים נוספים ונוצר מעגל קסמים של קיצוצים ומיתון כלכלי. הפיתרון על פי קיינס הוא יצירת גירעון מכוון והגדלת ההוצאה הממשלתית, על מנת להניע את גלגלי המשק. זו אמורה לדחוף לצמיחה שתביא לכיסוי החובות שנוצרו בזמן המשבר.

על גישתו של קיינס חלקו רבים, ובראשם מילטון פרידמן, אבי הכלכלה המוניטריסטית. על מנת שלא לייגע במושגים מורכבים ותיאוריות סבוכות, נציין רק כי פרידמן ובני אסכולתו חלקו מכל וכל על גישתו של קיינס. החוגים השמרניים בארה"ב ובאירופה אימצו את הגישה הזו, וכעת שתי הגישות הללו מתגוששות על ליבם של אזרחי אירופה. בזמן משבר, באופן מסורתי עולה קרנם של הקיינסיאנים, מהסיבה הפשוטה שאיש איננו אוהב קיצוצים. אולם רק השנים הבאות ילמדו האם אכן החליטה אירופה לשנות את התנהלותה הכלכלית.

מתנגד למדיניות הקיצוצים. נשיא צרפת החדש, פרנסואה הולנד

 הדירה ממשיכה להתרחק

אם נדמה היה לנו שמחירי הדירות הפסיקו לעלות ואולי אפילו התחילו לרדת, מתברר שאנחנו עדיין רחוקים משם. יחד עם מדד המחירים לצרכן, מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד מחירי הדירות (שאיננו כלול במדד המחירים לצרכן). מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים פברואר–מרס 2012, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים ינואר–פברואר 2012, עולה על פי נתוני הלמ"ס, כי מחירי הדירות עלו ב-0.3 אחוזים. עלייה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. עם זאת, בלמ"ס מסייגים את הקביעה ומציינים כי הנתון אינו סופי, מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. את מגמת עליית המחירים ניתן לראות גם בבחינה רחבה יותר של הנתונים. מהשוואת העסקאות בפברואר–מרס 2012 לעומת פברואר–מרס 2011, עלו המחירים ב-2.2 אחוזים. מהשוואת העסקאות ינואר–פברואר 2012, לעומת ינואר–פברואר 2011, עלו המחירים ב-2.8 אחוזים.

למרות זאת, חלה ירידה במחיר דירה ממוצעת שנמכרה ברבעון הראשון של 2012, לעומת מחיר דירה ממוצעת שנמכרה ברבעון האחרון של 2011. המחיר הממוצע הכלל-ארצי של עסקאות שבוצעו ברבעון הראשון של שנת 2012 עמד על 1.091 מיליון שקלים, בהשוואה למחיר העסקה הממוצעת ברבעון הרביעי של שנת 2011 שעמד על 1.098 מיליון שקלים. ירידה זו, של 0.6 אחוז, מבטאת הן את השינוי שחל ברמות המחיר, אולם בעיקר את השינוי באיכות הדירות שנמכרו ובגודלן.

פעילים בענף הנדל"ן מציינים כי מדובר אמנם בעליות מחירים, אולם הן נמוכות באופן ניכר מאלו שחווינו עד למחצית שנת 2011. לדבריהם, עד אז ניתן היה לראות עליות מחירים של עד 15 אחוזים בשנה, כך שעלייה של 2 עד 3 אחוזים בשנה מהווה שינוי מגמה משמעותי. למרות זאת הם מציינים כי הירידה הזמנית של המחירים, אשר אפיינה את תקופת הקיפאון שחווה השוק בסוף השנה שעברה, נעלמה מיד כאשר השוק התחיל להפשיר. החשש כעת הוא כי חידוש הפעילות המשמעותית בשוק עשוי להחזיר את מגמת עליות המחירים, אם לא בטווח הקצר אז בטווח הבינוני והארוך.

מי שמרגישים יותר מכל את מצבו של השוק הם זוגות צעירים רבים, שחלמו על חזרה למחירי נדל"ן שפויים יותר, כמו לפני כמה שנים. אותם זוגות שקיוו לראות בירידת המחירים הקלה שנרשמה ברבעון האחרון של השנה שעברה תחילתה של מגמה משמעותית הרבה יותר, חווים בעיצומם של הימים הללו אכזבה קשה. נראה שגם בתקופה הקרובה זוגות שיחפצו בדירה משלהם ואינם נהנים מעזרה מאסיבית מההורים ייאלצו להסתפק באזורים הזולים יותר, בפריפריה, בשכונות המבוקשות פחות ובאזורי יהודה ושומרון. שם עדיין ניתן למצוא בכמה מקומות דירה במחיר שפוי יחסית.

 

 

 כלכלת בית

חיסכון קטן גדול

איך לנהל תוכנית חיסכון מוצלחת לילדים. חלק ב'

 דידי רוזנברג

בטור הקודם למדנו כי על מנת לכלכל את צעדינו בתבונה כדאי לחשוב רחוק ולראות את הנולד. אז איך עושים זאת בצורה הטובה ביותר?

* ראשית, חשבו איזה סכום אתם רוצים להעניק לילדכם והחליטו על שנות החיסכון, נניח: מגיל 3 עד 23. מכאן תגזרו את סכום הכסף אותו תפרישו כל חודש. חבל שתתאמצו כל השנים ובסוף תגלו שהסכום לא מספיק למה שתכננתם (אל תשכחו גם לחשב את הריבית שתקבלו בגין ההפרשות, כפי שיבואר בהמשך).

* ככל שתתחילו להפריש לילד בגיל צעיר יותר, כך ייצבר לזכותו סכום גבוה יותר. זאת משום שהכסף ששוכב צובר ריבית דריבית. לדוגמה, 200 שקלים בחודש למשך 18 שנים הם 200x12x18=43,200. בחישוב עם ריבית דריבית שהם יצברו (נניח 2 אחוז) יוצא שבתום התקופה תקבלו 51,948. לעומת זאת, אם תפרישו 400 שקלים בחודש ל-9 שנים, תקבלו בסוף התקופה רק 47,290. כלומר, אותו סכום הפקדה עם פריסה שונה משנה את התוצאה.

* זכרו שיכול להיות שהריבית שאתם מקבלים היום היא טובה, אבל בעוד חמש שנים עלולה להיות לא כדאית. על כן סגרו את הכסף במסלולים עם נקודות יציאה שהן רשות ולא חובה.

* כדאי לדעת: לא תמיד שווה לחסוך לילד בתוכנית נפרדת, משום שגם לתפעול החשבונות יש עלויות. תוכלו להפקיד סכום קבוע אצלכם בחשבון כחיסכון אחד, וכך לחסוך בעלויות הכרוכות בניהול החיסכון. כל זאת רק במידה שאתם סומכים על עצמכם במיליון אחוז שלא תתפתו להשתמש בכסף למשהו אחר.

* דאגו שמסלולי החיסכון שאתם בוחרים יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן. בישראל כיום המדד הממוצע לשנה עומד על כ-2.5 אחוזים. גם אם תקבלו ריבית יותר טובה, אפילו באחוז אחד במסלול לא צמוד, בסופו של דבר תפסידו 1.5 אחוז בשל עליות המחירים.

הכותב הוא דובר פעמונים

 

 מבזקים

הכנסת אישרה את הצעת חוק 'עידוד התיישבות' של הח"כים זאב אלקין וציון פיניאן (ליכוד). הצעת החוק מוסיפה את המושג 'עידוד התיישבות' לשורה של מטרות שעליהן זכאיות עמותות לקבל הטבות במס. בין הדוחפים לחקיקת החוק היו אנשי תנועת 'רגבים'.

 

סיטיפס, זכיינית הרכבת הקלה בירושלים, ומשרד הביטחון חתמו על הסכם שיאפשר לחיילים נוספים לנסוע ברכבת הקלה ללא תשלום. במסגרת ההסכם, גם חיילים בעלי היתר לנסיעה ללא מדים וכן חיילים במילואים יוכלו לנסוע בחינם ברכבת הקלה. זאת על פי נהלים שנקבעו.

 

הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק לפיה קופת גמל תהיה פטורה ממס על הכנסותיה מהשכרת דירות מגורים לטווח ארוך. הצעת החוק באה כחלק מהמלצות ועדת טרכטנברג ומטרתה גיוון אפיקי ההשקעה של הגופים המוסדיים ויצירת שוק דירות להשכרה לטווח ארוך.

 

ועדת המחירים המשותפת ממליצה לפקח על רווחיות חברות הגז הטבעי בישראל. בשלב זה תעמוד רמת הפיקוח על הרמה הנמוכה ביותר שכוללת בין היתר גם דיווח על רווחיות ומחירים, מתוך ציפייה שהפעילות הרגולטורית המבוצעת בענף תוביל ליצירת שוק תחרותי ורמת מחירים סבירה.

 

רשות הסחר הפדרלית (FTC) מאיצה את החקירה שהיא מנהלת מזה מספר חודשים נגד גוגל, בחשד להפליית אתרים המתחרים בשירותים שהיא מספקת. הרשות פנתה ליותר מעשר חברות אינטרנט, במטרה לבדוק האם המדיניות של גוגל מפרה את חוקי התחרות ברשת.

 

פרטנר הציגה למשרד התקשורת את פעילות הטלוויזיה שלה שתושק בעוד כ-6 חודשים. פרטנר מתכוונת להשיק פתרון טלוויזיה רב ערוצית עשיר בסרטים וסדרות במחיר של כ-90 שקלים לחודש, על גבי תשתית האינטרנט של הצרכן.