בשבע 494: שאלת השבוע

האם נכון לקבוע שיום העצמאות יצוין תמיד ביום חמישי בשבוע?

ירעם נתניהו , ג' בסיון תשע"ב

 

פתרון קלוקל

ד"ר דרור אידר

חוקר ספרות ותרבות

הדיון הזה הוא חלק מקוצר הרוח וחוסר הסבלנות המאפיינים את החברה הישראלית, מה שכונה בידי השר משה יעלון כמחלת העכשוויזם או הפתרוניזם. לכל בעיה קלושה מוכרחים להציג פתרון קבע. ה' באייר אינו תאריך שרירותי: ביום הזה הכריז העם היהודי באמצעות דוד בן גוריון על הקמתה של מדינתו העצמאית לאחר אלפיים שנות.

העם היהודי אמון על קידוש הזמנים. תפישת הזמן שלנו אינה קווית אלא מעגלית. בכל שנה אנחנו חוזרים לאותו תאריך ומתמלאים בעוצמות רוח שפיכו בו אז ומשפיעות עלינו גם כיום. זה נכון לכל חג ומועד, אבל בעיקר זה נכון ליום העצמאות, משום שמדובר עדיין בחג בהתהוות, שחלק מעמנו אינו חוגג בשל סיבות אינפנטיליות במסווה של ויכוח תיאולוגי. כך אירע גם בחגים אחרים כמו פורים וחנוכה. עברו שנים רבות עד שהחגים נתקבעו בתודעת העם.

כדי להימנע מחילול שבת, החליטו פרנסי המדינה עוד בתחילה להקדים או לאחר את החגיגות במקרים שבהם החג או יום הזיכרון שלפניו קרובים לשבת וההכנות עלולות לפגוע בשמירת השבת. עם זאת, אין זה אומר שמכיוון שדוחים או מקדימים פעמים רבות, אפשר לקבוע תאריך קבוע אחר. ממש לא. הן ההקדמה והן הדחייה מעוגנות וקשורות בתאריך היסודי של ה' באייר. מקדימים את ה' באייר ומאחרים את ה' באייר. התאריך המקורי נמצא כל העת ברקע ולכן משַמר את עיצומו של יום. לא כך יקרה כשנסיט את החג באופן קבוע לסוף השבוע.

יש פה גם אמירה ערכית: לא קובעים את יום ההולדת של המדינה – האירוע החשוב ביותר בתולדותינו באלפיים השנים האחרונות – לפי מועדי החופשות של הציבור או העדפות הנוחוּת שלו. אנחנו אלה שצריכים להתכונן לכבוד החג ולא החג צריך להתאים עצמו אלינו. הסטת התאריך תפגע ברצינות החגיגית – והדתית - שמבקשים לשוות ליום העצמאות. 

 

זילות החגים

גאולה בוסידן

אם שכולה

לדעתי לא. כל חגי ישראל יש להם משמעות הלכתית, ובכלל זה החגים שנקבעו מזמן הקמת המדינה והלאה. לכל חג יש משמעות מסוימת והוא קשור לתאריך מסוים, ולכן עליו להיות נחוג תמיד באותו תאריך. לא ייתכן שהכנסת תיקח על עצמה סמכויות רבניות. רבניות - כי אנו יודעים שגם יום העצמאות ויום ירושלים יש להם משמעות הלכתית כמו אמירת הלל ודברי שבח והודיה, הלכות אבלות של ספירת העומר וכדומה. וכל שינוי בתאריך גורר שינויים בהלכה.

הקמת המדינה היא ראשית צמיחת גאולתו, וחיכינו כ-2000 שנה לשוב אל נחלת אבותינו. ואם רצה הקב"ה שזה יהיה בה' באייר – עלינו להשאיר זאת על כנו. ברור שלעיתים יש שינויים וחגים נדחים מפאת כבוד השבת וכדומה, וכך יש לנהוג גם ביום העצמאות, אבל אין להפוך את זה לדבר קבוע.

לגבי יום הזיכרון – אם יקבעו שיום העצמאות יהיה רק בחמישי, יום הזיכרון יהיה צמוד אליו - ברביעי. שמעתי שאחד השיקולים למהלך הזה הוא הרצון להתחשב במשפחות השכולות. זה נשמע לי כמו תירוץ. הרי אין מה להתארגן או להיערך לפני יום הזיכרון. לא מדובר פה בהיערכות לחגיגות. כל היערכות רק תכביד את הכאב למשפחות.

וגם חשוב לזכור שכבוד החג חשוב יותר משיקולים זרים, ואל לנו ליצור זילות בחגים ולהעביר לדור הבא מסר שכל דבר הוא בר שינוי. אני לא מצליחה לדמיין מה היה קורה לו היו מציעים הצעה כזו במדינה אחרת. איני יכולה שלא לתהות מה יחשבו עלינו אומות העולם אם בעצם אנו מבטלים את התאריך שבו הוקמה המדינה. לא יהיה לדבר סוף ואפשר יהיה לשנות כל מועד אחר.

מי שרואה ביום העצמאות רק יום של מנגלים – באמת לא חשוב לו התאריך. אבל אנו מבינים שיש כאן משמעות מעבר, ולכן אין לשנות, גם למען אלה שנפלו בהגנה על המדינה. וכל מי שצריך לאשר את ההצעה הזו – כדאי לו לחשוב על כך.

 

 

בידול בין החג לחגיגות

הרב דוד סתיו

רב העיר שהם

בשנים האחרונים יש מאבק גלוי וסמוי על זהותה היהודית של מדינת ישראל. יש רבים מהאגף השמאלי קיצוני שמנסים להפוך את המדינה למדינת כל אזרחיה, בלי כל סממן יהודי. בלי כוונת מכוון, ההחלטה שהתקבלה השבוע בוועדת השרים לענייני חקיקה תורמת גם היא לחיזוקה של המגמה הזו.

בקביעה שאין שום משמעות לתאריך העברי שבו הוכרז על הקמת מדינת ישראל יש בעצם אמירה שמדובר בחג אזרחי של מדינה חילונית, ולכן שיקולי הנוחות לסוף שבוע ארוך גוברים על שיקולים היסטוריים ומסורתיים שאופייניים לדת היהודית ולפיהם נקבעים מועדים בלוח השנה. ברור לי שאלה שחוקקו זאת לא עשו זאת בכוונה מכוון, אבל בעצם ההחלטה הם תרמו לכך שגופים שבלאו הכי לא אהבו לחגוג את יום העצמאות ופקפקו וערערו בחשיבותו של יום זה יוכלו לשוב ולנגח ולהעצים את הביקורת שלהם כלפי חגיגת יום זה, באומרם שאפילו את התאריך זנחו לטובת נוחיות מזדמנת כזו או אחרת.

לו ההחלטה הזו תתקבל, נצטרך לחשוב על בידול אפשרי בין החגיגה הדתית והטקס הדתי ובין החגיגות הכלליות. אבל הפרדה כזו אינה רצויה ואינה ראויה, ולכן אני מקווה שההחלטה הזאת לא תעבור בסופו של דבר.

צריך להיות ישרים עם עצמנו ולומר שלאור החלטת הרבנות הראשית, יום העצמאות אינו נחגג ביום ה' באייר עצמו, כך על פי רוב, וזה מה שעומד מאחורי ההיגיון של הצעת החוק. אבל בסופו של דבר, ההצעה הזו תוביל להשכחת התאריך האמיתי של הקמת המדינה. הרי אם החגיגות הציבוריות יהיו תמיד ביום חמישי, ועל פי הלוח השנה העברי ה' באייר יכול לחול רק בימים שני, רביעי, שישי ושבת – לעולם לא יחול ה' באייר בתאריך האמיתי שלו.

 

 

תשובות הגולשים

משמעות התאריך

חגי ישראל, להבדיל מחגי הגויים, מחוברים משמעותית לתאריך שבו הם נקבעו. בארה"ב כל ימי החג הם בימי שני. שם הם רק רוצים לחגוג איזשהו יום והנוחות של לחבר לסופשבוע ארוך גוברת על שיקולי הזיכרון והמהות.

אצל העם היהודי יש משמעות גדולה לתאריך עצמו. יום העצמאות נקבע כ"יום הולדת למדינה", בתאריך בו הוכרזה הקמת המדינה. כולם זוכרים את התאריך, כולם חוגגים אותו. אם נשנה את היום כך שיהיה סתם יום חמישי אחד בחודש אייר, נאבד חלק משמעותי מאוד מערך היום. מכאן הדרך קצרה להעברת עוד תאריכים משמעותיים לימי חמישי מטעמי נוחות.

יעל בלומנטל, אפרת 

 

 

קביעה הגיונית

על פי הכלל לא בד"ו פסח ועל פי הכלל של א"ת ב"ש, הרי שיום העצמאות לא יכול לחול בימים א', ג' וה' בשבוע. לעומת זאת, ימים ב', ד' ו-ו', שבהם יכול לחול יום העצמאות, שלושה מהם נדחים מפני קדושת השבת. יום ב יידחה בגלל יום הזיכרון שחל בצאת השבת. ימי ו' ושבת יידחו מאותה סיבה. יכולה להיות רק אפשרות אחת שבה יחול יום העצמאות ביום ד' כדי שיחוג בו ביום.

לכן ראוי הדבר, שאם מתוך ארבע אפשרויות רק באחת מהן יחול יום העצמאות בזמנו המקורי, לקבוע זמן קבוע לחג שיהיה בכל שנה באותו יום בשבוע מבלי לדחות או להקדים.

ישי אביעזר, חיפה