בשבע 494: מה זה קשור ליהדות?

ערוצי אינטרנט המציגים יהדות אותנטית לצד גישות כפרניות אינם ראויים לכותרת 'יהדות' * ויכוח עם עורך ynet שהוא בעצם ויכוח בתוך המחנה הדתי

עמנואל שילה , ג' בסיון תשע"ב

 

1.      ביום שלישי השבוע התקיים בכנסת 'יום הזהות היהודית' - מיזם משותף של ח"כ זבולון אורלב וארגון הרבנים 'צהר'. במסגרת אירועי היום התקיימו בוועדות הכנסת השונות דיונים ועלו לדיון ולהצבעה יוזמות חקיקה הקשורות לזהותן היהודית של מדינת ישראל והחברה הישראלית.

בצהרי היום התקיים באודיטוריום של הכנסת אירוע מרכזי פתוח לקהל. בין הנאומים המכובדים והשירים המצוינים בביצוע עמיר בניון ולהקתו, התקיים רב שיח שעסק בזיקתה של התקשורת הישראלית אל היהדות. הוזמנתי לקחת חלק בפאנל הזה, בהנחייתה של סיוון רהב-מאיר ובהשתתפות בכירים בתקשורת הישראלית: מיכאל מירו - מנהל קול ישראל, יון פדר - העורך הראשי של אתר ynet, וגולן יוכפז מערוץ 2 וגל"צ. אחת הטענות שהשמעתי שם עוררה ויכוח נוקב ועשתה כותרת באחד האתרים המגזריים באינטרנט, ואני מבקש לחזור עליה כאן בנוסח יותר מורחב ומנומק. בהתייחס לאתר ynet אמרתי שבעיניי הערוץ הכי גרוע באתר זה אינו ערוץ הרכילות, גם לא ערוץ 'יחסים' העוסק בענייני אישות בחוסר צניעות מוחלט, אלא דווקא ערוץ ynet  יהדות. זאת משום שהערוצים האחרים, לצד תכנים חיוביים או לא מזיקים, מכילים אמנם הרבה תכנים שתוקפים את היהדות או עומדים בניגוד מוחלט לערכיה. אבל ערוץ ynet יהדות עושה דבר מסוכן יותר: הוא מזייף את היהדות. הוא מכנה בשם יהדות דברים שאינם יהדות אלא ההיפך ממנה.
את הצימאון הקיים ליהדות צריך להרוות ביהדות אמיתית, לא בלימוד תורה שבא מתוך גישה של כפירה במקורה האלוקי ותפיסתה כיצירה אנושית עתיקה. אסור ליצור את הרושם כאילו מבחינתנו הגישה הזאת היא עוד פרשנות לגיטימית, עוד אחד משבעים הפנים של התורה

2.   בשנים האחרונות קיימת תופעה מבורכת של התעניינות גוברת והולכת ביהדות מצד הקהל הישראלי הרחב. רמת הלימוד וההתעניינות נעה מטעימה בלבד ועד ללימוד רציני ומעמיק, מחויבות גוברת והולכת וחזרה בתשובה מלאה. בניגוד לחוזרים בתשובה של הדור הקודם, שרובם ניתקו כל קשר עם עברם ואימצו אורח חיים חרדי לחלוטין, בדור הזה יש רבים שממשיכים בעיסוקיהם הקודמים גם לאחר שחזרו בתשובה שלמה, ויש מי שחוזרים בתשובה באופן חלקי. יש לשמוח על כל התקרבות אל היהדות, גם אם היא חלקית. יש לשמוח על כל עיסוק של יהודי בתורת אמת, גם אם בשאר זמנו הוא עושה מעשים שאינם עולים בקנה אחד עם הכתוב בתורה. אבל מי שדורש דרשות של דופי, מי שהוא בגדר "לומד על מנת לקנטר", מוטב לו שלא יעסוק ביהדות כלל. לא עליו נאמר "הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו". לא על לומד כזה נאמר כי המאור שבתורה יחזירנו למוטב.

3.  יש מי שסבורים שכדי למשוך את החילונים לשמוע דברי תורה, כדאי ונכון להגיש להם יהדות מדוללת, מעורבבת בחילוניות. לטעמי זה מיותר ומזיק. את הצימאון הקיים ליהדות צריך להרוות ביהדות אמיתית, לא בלימוד תורה שבא מתוך גישה של כפירה במקורה האלוקי ותפיסתה כיצירה אנושית עתיקה. כמובן אין אפשרות למנוע עיסוק כזה ממי שמעוניין בו, אך אסור ליצור את הרושם כאילו מבחינתנו הגישה הזאת היא עוד פרשנות לגיטימית, עוד אחד משבעים הפנים של התורה. החילוני שצמא ליהדות זקוק לניסוח בהיר, ידידותי למשתמש ובעל משמעות רלוונטית, אך אין לו צורך ביהדות אוטנטית מעורבבת עם עיסוק לעומתי במקורות היהדות. גם מי שאינו בשל עדיין למחויבות מלאה לתורה ומצוותיה, אין צורך להגיש לו לימוד תורה בגירסה חילונית, אלא לאפשר לו בינתיים את התרכובת של המסורתיות - זו שמשלבת בחיי החול יהדות אותנטית במנות קטנות לפי בחירה. מעט התורה שבחייו של היהודי המסורתי צריכה להיות תורה אמיתית שנשענת על אמונת ישראל המסורתית. באמונה היהודית לדורותיה יש שפע גישות וגוונים, אבל הגישה הכופרת בקדושת התורה איננה אחת מאותם גוונים לגיטימיים.

לכן גם אין מקום לדעתי לפרסום מאמרים תורניים ותשובות הלכתיות של תלמידי חכמים לצדם של מאמרים הנכתבים מנקודת מוצא של כפירה בקדושת התורה וקוראים לביטול של חלק ממצוותיה. באתר שבו כותבת קבועה של מדור פרשת שבוע מקדישה את טורה השבועי לקריאה לביטול מצוות הנידה, אין מקום להשתתפותם של תלמידי חכמים האמונים על קדושת טהרת המשפחה. ערוץ 'יהדות' שבו ההלכה היהודית מותקפת יום יום ושעה שעה אינו הבמה הנכונה לפרסום פסקי הלכה רבנית-אורתודוקסית. למרבה הצער, תרכובת הכלאיים הזאת בין יהדות אותנטית ליהדות של כפירה נוצרה בידי עיתונאים דתיים, מנוהלת עד היום בידי עיתונאים דתיים, ואף פתחה לעצמה סניף בדמותו של מוסף מוצש של 'מקור ראשון' שהקו היהודי שלו נע בין דתי-לייט לדתל"ש.

4.  הוויכוח שלי בנושא הזה אינו באמת עם עורך ynet יון פדר. פדר מבחינתו פועל בהתאם לתפישת עולמו. בעולם שלו היהדות היא עוד ערוץ בין הערוצים השונים - ספורט, פוליטיקה, כלכלה, תרבות, רכילות. התפישה של התורה כדבר ה' שנמסר למשה בסיני היא בעיניו במקרה הטוב אחת מתוך הרבה פרשנויות לגיטימיות, ובמקרה הפחות טוב אמונה פרימיטיבית שאפשר אולי להתייחס בסלחנות מסוימת למי שמחזיקים בה. לכן הוויכוח שלי הוא דווקא עם הגוף שהזמין אותי לפאנל הזה, רבני צהר, שמקיימים שיתוף פעולה קבוע עם ynet יהדות ובכך נותנים לגיטימציה רבנית אורתודוקסית להכללתם של דברי כפירה תחת הכותרת 'יהדות'. אפשר להבין את הרצון להשתמש בפלטפורמה של אתר אינטרנט פופולארי כדי להפיץ דברי תורה בקהל הרחב, אבל לדעתי התועלת אינה מצדיקה את המחיר. טוב יעשו רבני צהר אם יתנו את המשך שיתוף הפעולה עם ערוץ היהדות בכך שתינתן בידם האפשרות לעצב את הקו המערכתי שלו ולהחליט מה ראוי ומה לא ראוי להתפרסם תחת הכותרת 'יהדות'.