בשבע 494: במירוץ מול ראש הממשלה

ח"כ דני דנון, המתמודד לנשיאות הליכוד מול נתניהו, ממשיך להיות אופוזיציה לוחמת נגד ראש מפלגתו ולא חושש מחשבונות אישיים-פוליטיים

עפרה לקס , ג' בסיון תשע"ב

 כיו"ר השדולה לטיפול בבעיית המסתננים, הוא פועל לכך שעמדת המדינה בבג"ץ תתמוך בגירוש הזרים | בכובעו הימני במפלגה הוא מקדם פתרונות חלופיים להסדרת גבעת האולפנה, מקדם את סיפוח שטחי יו"ש למדינת ישראל וסבור שהאחדות עם קדימה היא משגה חמור

"צריך לגרש אותם וזהו", "נמאס מההתייפייפות שלכם", קרא ביום שני חבר הכנסת דני דנון לעבר חבר הכנסת ניצן הורוביץ, יושב ראש הוועדה לעובדים זרים של הכנסת. בדיון סוער שהתנהל בוועדה בעקבות העלייה במעשי הפשיעה של המסתננים ומהגרי העבודה, התייצבו חברי הכנסת של הליכוד לצידם של תושבי שכונות דרום תל אביב. הללו סובלים מנוכחות של עשרות אלפי מהגרי עבודה בשכונותיהם, מה שגורם לירידה ברמת הביטחון האישי, ירידת ערך הדירות וגם נגיסה בהרבה מקומות עבודה פוטנציאליים.

למרות שאנחנו חולקים, ראש הממשלה מעריך את העובדה שפי וליבי שווים". ח"כ דני דנון

 פגישה עם נשיא סודני

חבר הכנסת דנון, יו"ר השדולה בכנסת לטיפול בבעיית המסתננים, אומר כי הוא עוסק בנושא זמן רב, וכי עד היום לא היתה לגיטימציה לומר בקול רם את העובדות הקשות. "היתה הירדמות של כל המערכת. אנשים אמנם רצו לסייע, אבל עבדו בקצב איטי ולא הבינו שמדובר בפצצת זמן. עד היום לא התקיים שיח אמיתי בנושא, ומי שדיבר על זה הואשם בגזענות". ובכל זאת, כשדנון נשאל אם ממשלת הליכוד כשלה בטיפול בנושא, הוא מצייר מאזן חיובי של שניים מול אחד. לדבריו, בניית הגדר על הגבול הדרומי מתקדמת וכן בניית מתקן שהייה עבור המסתננים. האחד השלילי הוא גירוש העובדים, הצעד המשמעותי ביותר בטיפול בבעיה הקיימת. דנון מודה שאכן כאן היה כשל. התמריץ שהמסתננים העוזבים היו אמורים לקבל, אם עשו זאת מיוזמתם עד לפני חודשיים, עמד על אלף דולר. כל מסתנן היה אמור לקבל את הבונוס במתנה מממשלת ישראל פלוס טיסה הביתה. בודדים לקחו את המתנה והלכו. דנון מודה שהסכום היה נמוך ולא השתלם לעובדים, שמרוויחים בישראל 1,500 דולר בחודש. זאת גם הסיבה שהוא מתקומם על דבריו של מפקד משטרת מחוז תל אביב, ניצב אהרון אקסול, שקרא להעסיק את המסתננים ובכך להפחית את הפשיעה שלהם: "אם ניתן להם לעבוד, נגביר את הרצון של אלפים נוספים להגיע לכאן", מסביר דנון, "במולדתם הם משתכרים 30 דולר לחודש והמידע כמה מרוויחים פה זורם אליהם לשם, והם באים לכאן בהמונים".

בקיץ האחרון היה דנון בדרום סודן, שם נפגש עם נשיא המדינה, שאמר שאזרחיו יוכלו לשוב למולדתם ולחיות בבטחה. מתוך 60 אלף המסתננים המתגוררים היום בישראל, רק 5,000 מגיעים מדרום סודן, אבל אם מדינת ישראל תצליח להחזיר אותם למדינתם - גם זו התחלה. עניינם עומד היום בפני בית המשפט העליון, שהוציא צו מניעה נגד גירושם. לפי דנון, עמדת המדינה בנושא אמורה להיות מוגשת עד סוף השבוע הבא לבג"ץ, וההכרעה תיפול בקרוב. דנון מקווה וגם פועל לכך שעמדת המדינה תהיה בעד הגירוש. אם בג"ץ לא ימנע את המהלך, יהיה צורך לאתר אותם. הבעיה המורכבת יותר היא עם עשרות האלפים הנוספים, רובם מאריתריאה, שם, הוא אומר, המצב לא מאוד יציב ולא פשוט לגרשם. אבל הוא מבטיח להמשיך ולטפל בסוגיה, כי "יש לפעול בנחישות".

 

 מפלה לנתניהו בוועידה

חבר הכנסת דנון, כך נראה, לא ממש מפחד מיושב ראש המפלגה שלו. הוא לא נרתע מלשמש מולו אופוזיציה בשלל נושאים, אם כי הוא אף פעם לא שוכח להוסיף שבנימין נתניהו הוא המנהיג הנבחר ומועמד הליכוד בבחירות הקרובות לראשות הממשלה.

הפעם האחרונה בה התייצב דנון בקומה זקופה מול נתניהו, במהלך שאף גרם לראש הממשלה מפלה קטנה, היתה לפני שבועיים וחצי, עת הוא וח"כ מיכאל איתן התמודדו מולו על תפקיד נשיאות ועידת הליכוד. השניים אספו חתימות של חברי הוועידה בעד הצבעה חשאית על תפקיד הנשיא. נתניהו כמובן העדיף את האפשרות של הצבעה גלויה, מה שהיה גורם לאנשים להצביע בצורה מחויבת יותר כלפיו. שני הח"כים ניצחו, היועץ המשפטי של הליכוד פיזר את האסיפה וקבע שהבחירות ייערכו במועד מאוחר יותר ובאופן חשאי.
לא היה נוח לעמוד מול יו"ר התנועה חודש לפני פריימריס, אבל להיות באותה רשימה עם עינת וילף ואהוד ברק? או עם מופז ושבעת הגמדים של 'קדימה'? לא נעים לעמוד מול ראש הממשלה, אבל אני עושה את זה כשאני חושב שיש צורך

דנון מסביר שהתפקיד הזה, שהפך לנחשק, לא טומן בחובו טובות הנאה או משכורת והוא אפילו איננו תפקיד ארוך טווח. הוועידה אורכת 90 יום, ובמהלכה מתכנסת המפלגה ומחליטה על שינויים בחוקה שלה. "לנשיא הוועידה יש סמכויות רבות. הוא יכול להחליט על הצבעות חשאיות והחוקה יכולה להשתנות ברוב רגיל. אני חשתי שאם נתניהו יהיה נשיא יינתנו שריונים לברק ולחבריו, ונאבקתי כדי למנוע אותם. יש לי חלק לא קטן בכך שסיעת 'עצמאות' לא התמזגה לתוך הליכוד וגם צעירי הליכוד אמרו לראש הממשלה שהם לא ייתנו יד למחטפים האלה".

הבחירות לנשיאות יתקיימו בשבועות הקרובים, ודנון צופה שעד אז ח"כ איתן יפנה לו את הבמה. "אני מניח שבסופו של יום הוא יבין שכוחי רב משלו. הוא נהנה לחזור ולדבר עם השטח והפעילים, אבל הוא לא מחובר למחנה הימין המגובש והוא לא מתמיד לפגוש את השטח ביומיום. בוועידה חברים 3600 צירים ואני חורש את השטח כבר זמן רב, וראו את זה בכינוס. אני חושב שיהיה איחוד סביב המועמד בעל הסיכויים הגבוהים ביותר".

דנון לא בוחר בדרך המשתלמת. היציאה ההיא נגד נתניהו התרחשה כשעם ישראל כולו, כולל מרבית חברי הכנסת, היו משוכנעים שאוטוטו יוצאים לבחירות. "לא היה נוח לעמוד מול יו"ר התנועה חודש לפני פריימריס, אבל להיות באותה רשימה עם עינת וילף ואהוד ברק? או עם מופז ושבעת הגמדים של 'קדימה'? לא נעים לעמוד מול ראש הממשלה, אבל אני עושה את זה כשאני חושב שיש צורך".

צורך כזה התעורר לאחרונה גם בנושא ממשלת האחדות עם 'קדימה', אותה הזכיר דנון. כשהוא מתאר איך התנהלו הדברים - המילה 'דאגה' בהחלט נשמעת שייכת לסיפור. "זו היתה סיטואציה מהסרטים. העירו את חברי הכנסת בשתיים לפנות בוקר לישיבה שהתחילה שעה אחר כך. העמידו מולנו הסכם שרוב חברי הכנסת לא היו במצב לקרוא את הסעיפים שלו, ונדרשנו להצביע עליו". דנון הצביע נגד ההליכה לממשלת אחדות. הוא חושב ש'קדימה' הגוססת קיבלה ערכת החייאה חינם מהמפלגה שלו, וכי היה עדיף ללכת לבחירות בארבעה בספטמבר. "המפלגה הזאת נולדה בחטא והגיע לה להיעלם. היא היתה בדרך להתרסקות ואם היו בחירות במועד ההוא, היא לא היתה עוברת את אחוז החסימה. ממשלת האחדות היתה טעות, אסור היה להכניס לממשלה את האנשים האלה שהציבור מאס בהם".

השאלה היא אם צירוף 'קדימה' הוא שידוך לרגע, כלומר לצורכי חיזוק הממשלה, או שליו"ר המפלגה שלך יש תוכנית ארוכת טווח כמו מיזוג 'קדימה' ו'עצמאות' לתוך הליכוד והחלשת הכוח הלאומי במפלגה, או אפילו התפצלות, דוגמת 'קדימה' של שרון.

"ראש הממשלה לא הולך להרפתקאות כאלה. הוא מבין מה הוא הבסיס הפוליטי של המחנה הלאומי, והציבור בחר במותג הזה ששמו ליכוד כדי שייצג את הערכים שלו ולא של אחרים".

אבל כדי שראש הממשלה יבחר בסוגיה זו או אחרת באופציה היותר לאומית, דנון וחבריו מפעילים מכבש של גיוסים, ישיבות ולחצים. האם נתניהו הוא האיש הנכון להובלת הקו הלאומי? "על ראש הממשלה יש לחצים רבים. בסוגיית גבעת האולפנה, למשל. הוא, ברמה האישית, לא רוצה לראות דחפורים עולים עליה והורסים. אבל באים ולוחצים עליו ואומרים שאנחנו לא ניראה טוב ושבזירה הבינלאומית נהפוך למוקצים. אז אנחנו מפעילים לחץ בכיוון הנגדי".

בעיני דנון סוגיית גבעת האולפנה היא סוג של אבן בוחן. "זה מבחן חשוב לראש הממשלה ולקואליציה הזאת, ואחריו נדע אם הוא הולך לכיוון של ברק ומופז - כי אז ממשלת האחדות תוכח כטעות אסטרטגית, או שהוא לוקח את הקואליציה לדרך של הליכוד".

דנון מאמין שיש עוד סיכוי לבניינים שבגבעה ומציג כמה חלופות שהוא עובד עליהן, כמו תפיסה צבאית של השטח, מה שישנה את מעמדו מבחינה חוקית אבל לא ישפיע על היומיום של התושבים. "אני מקווה שראש הממשלה יאזור את האומץ לבחור באחת החלופות המוצעות לו היום".

ועם כל זה, דנון רואה היום מגמות חיוביות יותר בממשלת הליכוד מאשר אלו שהסתמנו בשלב ההתחלתי שלה, מצד שרי הליכוד וגם מצידו של ראש הממשלה. בעוד הוא, בקול כמעט בודד, התנגד לנאום בר אילן של נתניהו, הרי ש"היום שרים בכירים מתנגדים ונאבקים ברעיון של מדינה פלשתינית". וגם, הוא מוסיף, אין מגמה של חתימה על הסכמים מדיניים. "מבחינתי אנחנו במצב ביניים. לא נמצאים איפה שרציתי שנהיה, אבל גם לא במדרון מסוכן".

 

 מתקפלים בלחץ התקשורת

ממשלת נתניהו כבר עברה את גיל החלאקה, תופעה שהפכה די נדירה בממשלות ישראל האחרונות שלא ממלאות את ימיהן ואפילו לא קרוב לכך. ואולם תקוות רבות שנתלו בה, חוקים רבים שהופרחו לאוויר הנוגעים לשינויים במעמד בג"ץ, מינוי השופטים ואפילו מימון עמותות שמאל - קומטו ונזרקו לפח האשפה שלא על מנת למחזר.

"אני מסכים שבמקרים רבים מדי היתה כניעה ללחץ ציבורי ולגורמים רבים בתקשורת. המאבקים שלנו צודקים, ואנחנו צריכים לשלוט. מה שקורה כאן במישורים רבים הוא מקומם והעליהום התקשורתי גורם למקבלי ההחלטות להתקפל". עם זאת, גם כאן דנון לא מאבד תקווה ואומר שבסופו של דבר נראה לו שדברים יתקדמו, "זה לא יקרה ביום אחד, ומה שנשיג לא יהיה במאה אחוז, אבל אנחנו נצליח".

אחד הדברים שדנון מנסה לקדם וממתין לשעת הכושר הנכונה, הוא חוק החלת הריבונות של מדינת ישראל על שטחי יו"ש. התוכנית החלה להירקם בספטמבר, כמענה לתוכניותיה של הרשות הפלשתינית שהתכוונה להכריז על עצמה חד צדדית כמדינה. "גיבשתי רוב בליכוד סביב ההצעה והתחלתי לעבוד עליה בוועדת השרים". בשבוע שעבר נפלה הצעה דומה של חברת הכנסת מירי רגב בהצבעה בוועדת השרים לענייני חקיקה. דנון לא חושב שגורל שתי ההצעות עשוי להיות דומה. על זו של רגב הוא אומר שהיא נידונה מראש לכישלון, משום שיש להמתין לבשלות ולשעת כושר.

מה שמדרבן אותו לקדם את הנושא, מלבד המבט המדיני הכולל, הוא המפגש שלו עם בעיות פרטיות של תושבי יו"ש, אשר נאלצים להתמודד עם שרירות לב של נותני שירותים או ספקים. אלה לא תמיד מוכנים להביא סחורה עד לבתי הצרכנים או משיתים עליהם תשלומים נוספים כמו 'מס מחסום' (200 שקלים, 'הום סנטר'). לפי ההצעה של דנון, בשלב ראשון יישובי יו"ש הם אלו שעליהם יוחל החוק הישראלי. בשלב השני, גם השטחים שאינם מאוכלסים ייהפכו לכאלה שהחוק הישראלי שולט בהם. והמאחזים? "עדיין לא נכנסתי לדקויות. מקום שבו משלמים ארנונה לרשות המקומית - יהיה חלק ממדינת ישראל. זה יפסיק את אי הבהירות בסוגיות שונות, ולא יהיה הבדל בין יהודי שגר באריאל, למשל, ליהודי שגר בכל חלקי הארץ האחרים".

דנון אומר כי המחלוקות בינו לבין ראש הממשלה הן ענייניות בלבד, וכי הוא משוחח עם נתניהו במגוון נושאים. "גם כשאני חולק עליו, אני חושב שהוא מעריך את העובדה שפי וליבי שווים, לא כמו חברי כנסת שמתדרכים כתבים נגדו בשקט ומולו אומרים דברים אחרים".

האם אתה חושב שהמהלכים האחרונים שעשית עלולים להזיק לך ושתמצא את עצמך ברשימת חיסול כזו או אחרת של נתניהו, לקראת הפריימריס?

"הרבה אמרו לי שמבחינה פוליטית המעשים שלי אכן מסוכנים עבורי. אבל אני לא עושה חשבונות כאלה, אלא את מה שטוב לעם ולמדינת ישראל - ומשם אני ממשיך הלאה".

ofralax@gmail.com