בשבע 494: לוקחים פיקוד

לציבור הדתי נמאס להיות מש"קי הדת של הפוליטיקה. הוא רוצה להוביל לא רק בנושאים מגזריים * לכן אני מתמודד ב'בית היהודי'

נפתלי בנט , ג' בסיון תשע"ב

הרב אביחי רונצקי, איילת שקד (מייסדת 'ישראל שלי'), ואני, יחד עם תנועת ישראלים, התאחדנו השבוע עם הבית היהודי והצטרפנו למיפקד הציונות הדתית, על מנת לפתוח אותה לכלל היהודים הציונים.

המטרה היא לחבר את כל הציבור היהודי-ציוני במדינה תחת מטרייה אחת: דתיים, מסורתיים וחילונים. כל מי שמשתוקק למדינה בעלת זהות יהודית-ציונית ברורה, ומוכן לקחת אחריות מעבר לקיום הבסיסי והאישי שלו. זו המשמעות של 'בית יהודי'. בית לאנשים בעלי זהות יהודית, גם אם הם אינם שומרי מצוות.

הציבוריות הדתית הפוליטית גוססת. אם לא נבצע מהפכה דרמטית, פשוט לא נהיה. הבית היהודי לא יעבור את אחוז החסימה. משנים עשר מנדטים בעבר, לשלושה בהווה, להיכחדות בבחירות הקרובות, על פי כל הסימנים. שינויים קוסמטיים לא יעבדו. חייבים מהפכה, לא פחות.

הגיע הזמן לסיים את עידן ה'מגזר' ולצאת החוצה לכלל עם ישראל גם במרחב הציבורי.
הציבור שלנו אינו רק 'דתי'. הוא כלל-ישראלי. ישראלי שלוקח אחריות בנושאים המדיניים, החברתיים, הכלכליים והחינוכיים. הציבור שלנו רוצה לצאת החוצה. ובמקום דלת יש קיר גדול, מיושן ומתקלף

זו המהפכה.

כמו רבים אחרים, בתפקידים השונים שמילאתי בחיי - כמפקד פלוגה ביחידה מובחרת, כראש המטה של נתניהו, כמנכ"ל מועצת יש"ע וכמנכ"ל חברת הייטק המעסיקה 140 עובדים - לא הייתי 'הדתי'. הזהות הבסיסית של כולנו היא יהודית-ציונית.

הציבור שלנו יודע להוביל בכל מקום: בפיקוד בצה"ל, במערכת החינוך, בגרעינים הפזורים ברחבי הארץ, במפעלי חסד, ורק במקום אחד לא סופרים אותנו: בכנסת ישראל.

בתחום הפוליטי, משום מה, אנו עסוקים בעיקר בסידורים ובעסקנות. דואגים בעיקר "לסדר לנו את העניינים". זה בוודאי חיוני, אך זה לא מספיק. חינוך ערכי לכלל ילדי ישראל? ביצוע מהפכה בבית המשפט ובפרקליטות? שמירה על אדמות הנגב? חוק העמותות? עזבו, בואו נדאג לאליהו מהמועצה הדתית בגזר. במקום להיות המפקדים, הפכנו למש"קי דת של הפוליטיקה. כך גם מתייחסים אלינו בציבור, במפלגות השונות וגם ראש הממשלה. הוא לוקח אותנו כמובן מאליו.

כשנתניהו מכריז על מדינה פלשתינית ומקפיא את חייהם של 350 אלף ישראלים, הוא לא סופר אותנו. כאשר הוא בולם ניסיון לשינוי הצביון החד-גוני של בג"ץ הוא לא שואל אותנו בכלל. כאשר הוא ממנה שר ביטחון העוין את ההתיישבות, הוא לא מעלה על דעתו להתחשב בנו. בדיוק כמו שמג"ד לא מתייעץ עם מש"ק הדת שלו לקראת יציאה למבצע. שמש"ק הדת יעסוק בענייניו.

הציבור שלנו אינו רק דתי. הוא כלל-ישראלי. ישראלי דתי, ישראלי ציוני, ישראלי שלוקח אחריות על המדינה - בנושאים המדיניים, החברתיים, הכלכליים והחינוכיים. הציבור שלנו רוצה לצאת החוצה. ובמקום דלת יש קיר גדול, מיושן ומתקלף.

אבל הציבור הדתי יוצא בסוף. לאן הוא יוצא? הוא יוצא לליכוד. הוא יוצא לליברמן. הוא יוצא ולא חוזר כבר שנים רבות מדי. ואנחנו לא מבינים, לא מקשיבים, לא רואים.

את המצב הזה אנחנו חייבים לשנות. היום.

כחבר ליכוד החלטתי לעזוב את הליכוד. התנהלות נתניהו בנאום בר-אילן, בהקפאה, במינוי אהוד ברק, בחבירה לקדימה ובבלימת חוק העמותות וחוק בחירת שופטים מסמנת את נטישת הליכוד את המחנה הלאומי. צריך לשקם ולהפיח רוח-חיים במחנה הלאומי. הליכוד, קדימה ואהוד ברק הופכים לגוש אחד גדול, חלול וחסר כיוון.

הקמנו את תנועת 'ישראלים' שמכילה דתיים וחילונים והחלטנו להתאחד, להצטרף אל הבית היהודי ולהשפיע מבפנים על הגדלת המחנה הציוני. אנו נחושים ליצור כוח חדש, משותף - באמת משותף – לכל הציבור היהודי-ציוני. אמיתי. מקום שייצור סחף לציבור צעיר, לציבור צמא, לציבור כדוגמת 86,000 החברים ב'ישראל שלי' שהקמנו, שרובם אינם שומרי מצוות. הנוער הדתי מחכה לזה, הנוער היהודי-ציוני מחכה לזה.

אחרי שהציבור הדתי השתלב בצבא, בתקשורת, בעסקים ובעולם הרוח - הגיע התור של העולם הציבורי והפוליטי. בואו 'נצא בחוץ' ונשפיע שם.

הצעד הראשון הוא להתפקד במיפקד הציונות הדתית, כדי לחולל את המהפכה. אסור לעמוד מן הצד ולקטר. בואו להיות שותפים לשינוי.

הכותב מתמודד לראשות 'הבית היהודי'