חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 495ראשיהפצה

בא בחשבון - בגליון השבוע

מה הקשר בין קו ירוק, גמלים, צורות תלת מימדיות ובית כנסת עתיק בפראג? למתמטיקאי חובב החידות, פרופ' עמוס אלטשולר, הפתרונים
31/05/12, 12:02
עדי גרסיאל

כיו"ר ועדת המקצוע לשעבר הוא רוצה לראות את הניצוץ אצל מורים למתמטיקה, וכיו"ר מל"ג יו"ש הוא צופה בקרוב את הכרזתה של אוניברסיטה רשמית באריאל | אלטשולר נזכר בימים החלוציים של באר שבע והאוניברסיטה הבראשיתית שאליה הצטרף, וגאה בקהילה הדתית המשגשגת בעיר הדרומית

 

ביום רביעי בשבוע שעבר, ולא מעט ימים לפניו, עלה מפלס החרדה בקרב רבבות תלמידי תיכון בארץ. הם ניצבו בפני מה שנדמה כאחד האתגרים המפחידים ביותר לבני נוער שלפני הגיוס: בחינת הבגרות במתמטיקה.

בעוד מספר שבועות אמורה להתקבל החלטה אם להפוך את המרכז האוניברסיטאי באריאל לאוניברסיטה לכל דבר.

פרופ' עמוס אלטשולר, שמחקריו מוכרים למעטים בלבד ושמו לא מגיע כמעט לכותרות, מכיר היטב את ההתרחשויות מאחורי הקלעים של שני האירועים. אלטשולר, פרופ' (אמריטוס) למתמטיקה באוניברסיטת בן גוריון, היה חבר ויו"ר ועדת המקצוע למתמטיקה והוא מכהן מזה כ-14 שנה כיושב ראש מל"ג יהודה ושומרון, שבסמכותו להכריז על אריאל כאוניברסיטה.

לחיי תורת המספרים

מחקריו של אלטשולר הם במתמטיקה עיונית, טהורה. אין להם שימושים מיידיים, והם עוסקים בגיאומטריה רב מימדית. "זה לא נושא שמעניין את האיש ברחוב", הוא מודה.

אם אין לתחום כל שימוש מעשי, אז בשביל מה לחקור אותו?

"מתמטיקה טהורה לא עושים בשביל משהו. עושים בשביל הכיף. אחר כך גם מוצאים לזה שימושים. תורת המספרים, למשל, היתה הענף הכי פחות פרקטי במתמטיקה. גודפרי הארדי, מתמטיקאי אנגלי מפורסם, היה נוהג להרים כוסית כל שנה במסיבה של החברה המתמטית לחיי תורת המספרים, 'שלא היה לה ואין לה ולא יהיה לה שום שימוש', והיום יש לה השלכות רבות. למשל בתחום ההצפנה".
תלמידים בארץ לא תמיד מבינים מה הם קוראים. וכשלא מבינים את השאלה, קשה להשיב עליה. לפעמים אני רואה בחינה של תלמיד שראה שאלה עם מספרים, ובלי לשים לב לתוכן של השאלה התחיל לחבר או לכפול אותם

כמה אנשים בארץ מסוגלים בכלל לקרוא ולהבין את מה שאתה מפרסם?

"כנראה פחות מ-20. כל שנה יש כנס מתמטיקה בגרמניה ובתחום שלי מגיעים לשם 60-50 איש מכל העולם. כנראה שיש כמה מאות אנשים ברחבי העולם שעוסקים בזה. לכן, כשפנו אליי תלמידים בבקשה שאדריך אותם לדוקטורט, ייעצתי להם למצוא נושא אחר, כזה שיש להם יותר סיכוי למצוא בו עבודה. לא רציתי לתת לתלמיד 'כרטיס ירידה מהארץ', אחרי שיתברר לו שהוא לא יוכל להתפרנס מהתחום כאן. לכן היו לי רק שני דוקטורנטים, שבאמת אחד מהם עובד היום בארה"ב".

לאלטשולר, שכיהן כאמור כיו"ר ועדת המקצוע, יש גישה מפתיעה לביקורת שנמתחה בשנים האחרונות על שיטות ההוראה במתמטיקה: "השיטה חשובה, אבל היא לא לב העניין. העיקר זה המורה. אם היינו יכולים להכשיר מורים טובים למקצוע, תוכנית הלימודים היתה משנית. היא חשובה בעיקר למורים בינוניים. בתוכניות הישנות היו פגמים שכמה מומחים הצביעו עליהם והן אכן שופרו. אבל חלק גדול מהבעיות במתמטיקה לא נובע משיטות הלימוד של המקצוע, אלא דווקא מקשיים בהבנת הנקרא. תלמידים בארץ לא תמיד מבינים מה הם קוראים. וכשלא מבינים את השאלה, קשה להשיב עליה. לפעמים אני רואה בחינה של תלמיד שראה שאלה עם מספרים, ובלי לשים לב לתוכן של השאלה התחיל לחבר או לכפול אותם. לפני שניגשים לטפל בהוראת המתמטיקה, יש לתקן את הבנת הנקרא".

ומה אתה חושב על רמת המורים?

"חסרים מורים טובים. אמנם ראיתי מורים מצוינים, חלקם יוצאי ברה"מ לשעבר. אבל נפגשתי גם עם לא מעט מורים שחסר להם הניצוץ. אם אין לך אותו, אין מה לשפר".

אז מה עושים?

"נותנים תמריצים. זה בעיקר עניין של שכר. במדינות שמתגמלות מורים - רואים תוצאות".

במבחנים הבינלאומיים, כמו פיז"א, אנחנו נמצאים במקום לא כל כך טוב. אפילו האיראנים עוברים אותנו.

"כבר הרבה שנים הם משקיעים בתחום ולוקחים אותו ברצינות, ולכן הם מגיעים להישגים יפים".

כשהוא נשאל על הקשר בין מתמטיקה ויהדות, מזכיר אלטשולר שהגאון מווילנא אמר שחובה על כל אחד ללמוד מתמטיקה, ואף כתב בעצמו ספר בתחום הגיאומטריה האוקלידית שנקרא 'איל משולש'. "כמובן שיש גם הרבה סוגיות מתמטיות בגמרא. הרב רבינוביץ', ראש ישיבת מעלה אדומים, למשל, כתב דוקטורט על הסטטיסטיקה בתלמוד, ויש הרבה חישובים בגמרא שכדי להבין אותם צריך להיות מתמטיקאי". כדוגמה לבקיאותם של חכמי ישראל ברזי המתמטיקה, מביא אלטשולר ציטטה מהרמב"ם בפירושו למשנה במסכת עירובין, שמסביר את ערכו של המספר פאי: "צריך אתה לדעת שיחס קוטר העיגול להיקפו בלתי ידוע, ואי אפשר לדבר עליו לעולם בדיוק, ואין זה חסרון ידיעה מצדנו כמו שחושבים הסכלים, אלא שדבר זה מצד טבעו בלתי נודע ואין במציאותו שייוודע. אבל אפשר לשערו בקירוב". מהדברים עולה שהרמב"ם ידע כי פאי הוא מספר אי-רציונלי (מספר שלא ניתן לכותבו כמנה של שני מספרים שלמים).


ממליץ לדוקטורנטים לא לעסוק בתחום שלי, כדי שימצאו פרנסה. פרופ' עמוס אלטשולר

התחזית של המר

עמוס אלטשולר נולד בתל אביב בשנת תרצ"ז (1937) ומשפחתו התגוררה בצפון העיר. מקורו של שם משפחתו הוא בפראג. אלטשולר: "הספר 'צמח דוד' של ר' דוד גנץ מפראג, מספר שאחרי הגירוש מפורטוגל, בסוף המאה ה-15, יצאו עשר משפחות שלקחו איתן כמה אבנים מבית הכנסת שלהן והגיעו לאמסטרדם. מכיוון שהאשכנזים בעיר לא קיבלו אותם יפה, הם המשיכו לפראג, בנו שם בית כנסת ושיקעו בו את האבנים. בהמשך, כנראה שכמו בכל קהילה 'טובה', נוצר פיצול ורק חמש מהמשפחות נשארו בבית הכנסת, והקהילה כונתה האלטשולרס. האחרות הקימו בית כנסת חדש ונקראו נוישולרס".
המוסד באריאל הוא עובדה קיימת ופועל כאוניברסיטה מכל הבחינות. יש לו הרבה תלמידים, אז כנראה שיש בו צורך. אנחנו רק נשאלנו האם מבחינה מקצועית יש היתכנות להפוך אותו לאוניברסיטה ומצאנו שהם כבר מתפקדים כך וראויים לכך

בביקור שערך לאחרונה בפראג, מספר אלטשולר, הוא חיפש בית כנסת שמתאים לסיפור הזה. אין מדובר באלטנוישול המפורסם (בית הכנסת הישן-חדש של המהר"ל), שהוא בית כנסת ותיק יותר מהמאה ה-13. "ואכן, מצאתי בית כנסת שנקרא בית הכנסת הספרדי, או האלטה-שול, שהיום משמש מוזיאון ליודאיקה. אני כהן, וכשאני פוגש אלטשולר אחר, למשל מבית ההשקעות אלטשולר-שחם, אני מברר איתו אם גם הוא כהן. אם לא, כנראה שאנחנו לא מאותו שורש".

הוא למד בבית הספר בזל שהפך אחר כך ל'בר אילן'. בהמשך עבר בצייטלין. דוד קליין, נגיד בנק ישראל לשעבר, למד מחזור אחד מעליו. אחר כך, יחד עם כל שבט 'איתנים' של בני עקיבא, הלך לשנת ישיבה בישיבת הדרום. חברים אחרים בגרעין למדו ב'מרכז הרב' ו"בעצם חידשו את הישיבה והפיחו בה רוח חדשה", אומר אלטשולר. בין חברי המחזור: הרב צפניה דרורי, זבולון המר ז"ל והרב יעקב פילבר.

באותה שנת ישיבה הוא הספיק לשמש קומונר בסניף בני עקיבא ברחובות. אלטשולר: "כשהייתי קומונר שוחחתי עם זבולון המר על העתיד. הוא אמר שהוא רואה את עצמו בפוליטיקה. הוא העריך שתוך 12 שנה הוא יהיה חבר כנסת ותוך מקסימום 20 שנה – שר. אני אמרתי לו שהכיוון שלי הוא מתמטיקה. ואכן, כך בדיוק היה. שנינו הצלחנו לחזות את הקריירה".

בצבא שירת ליד יוטבתה: "תפקידנו היה לשמור על קו צינור הנפט אילת-אשקלון ולעצור מבריחים שעברו ממצרים לירדן. לקח אז יום שלם לרדת דרומה כי לא היה אפילו כביש. רק התחילו לסלול אותו". בהמשך יחזור אלטשולר לנגב המתפתח כדי להתיישב בו לצמיתות.

אחרי השחרור עבר לירושלים כדי ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה העברית, ובמקביל לימד את המקצוע בנתיב מאיר. בין תלמידיו: הרב יעקב מדן, פרופ' דוד הראל חתן פרס ישראל, ופרופ' צבי מזא"ה מאוניברסיטת תל אביב. "אחת ההנאות הגדולות שלי היא לפגוש תלמידים לשעבר. עם הטובים זו לא חוכמה, אבל הכי נחמד לשמוע תלמיד שאומר: 'לא הייתי טוב במתמטיקה, ובכל זאת נשארו לי זיכרונות טובים מהמקצוע'. אם הצלחתי לא להשניא את המקצוע, זה כבר נותן סיפוק גדול".

יחד עם לימודיו במסלול ישיר לתואר שני, המשיך אלטשולר ללמד בנתיב מאיר ולמשך זמן מה לימד גם בלְיָדָ"ה (התיכון ליד האוניברסיטה). "בשני המקומות מאוד נהניתי. התלמידים לקחו את הלימודים ברצינות". אחרי הדוקטורט נסע לשנתיים של פוסט-דוקטורט בארה"ב. כשחזר, בשנת תשל"ב, קיבל הצעות משתי אוניברסיטאות: מבר אילן ומבן גוריון – אוניברסיטה שהוקמה רק שלוש שנים קודם לכן. "העדפנו את באר שבע כי זה היה מוסד חדש והיתה התלהבות. אמנם לא הכרנו את העיר והיו לנו כבר ארבעה ילדים, אז רצינו לברר מה מצב החינוך בעיר. התשובה שקיבלנו מכמה חברים היתה: 'אם יש חלוציות בארץ, בבאר שבע אפשר למצוא אותה'. זה היה נימוק כבד משקל לבחירה בעיר ואנחנו לא מצטערים. זו היתה לא רק אוניברסיטה חדשה אלא גם קהילה חדשה. זו היתה חוויה לבנות אותה ולשפר את בית הספר הקיים. היתה שם גם ישיבה שהוקמה על ידי הרב אברהם סילברט ז"ל, שאליה שלחנו את שני הבנים הגדולים".

איך התרשמת מהאוניברסיטה אז?

"הכל היה קטן וראשוני והיתה אווירה של חלוציות".

גמלים הסתובבו בעיר?

"כן, מחלון הדירה שלנו ראינו גמלים וכבשים ורועים. אני זוכר שאחד הילדים, שהיה אז בכיתה ב', ביקש לאפיקומן כבש. שאלתי: למה לא גמל? אז הוא אמר: 'טוב, שיהיה גמל'. הלכנו לשוק הבדואי, הסתכלנו על הגמלים ובסופו של דבר הוא השתכנע שזה לא בדיוק מתאים".

אלטשולר נשוי לרחל, מרפאה בעיסוק בגימלאות שמתנדבת כיום במוסדות בבאר שבע. לזוג חמישה בנים ובת שעיסוקיהם נגזרים כנראה ממה שראו בבית: שני רבנים, שלושה מרצים ושני מורים. ואם החשבון לא מסתדר לכם, זה בגלל שאחד מהם הוא רב-ד"ר. כל הילדים נשואים. נכדים? "אנחנו כבר בעשור הרביעי", משיב אלטשולר בסיפוק.

תוך כדי לימודיו לדוקטורט ועד היום, מלמד פרופ' אלטשולר מתמטיקה במכללה בבית וגן.

איך אתה מתרשם מרמת הלימוד של בנות המכללה?

"רמת המתמטיקה והרגלי החשיבה הולכים ויורדים, ויחד איתם הספקי ההוראה שלנו, כי צריך להקדיש יותר זמן למילוי פערים. זה לא באשמת הבנות, הן מצוינות, אבל מערכת החינוך לא מציידת אותן בידע מספיק. ובכל זאת, בכל שנה יש לנו תלמידות מצטיינות שחלקן ממשיכות לדוקטורט".

 מתמטיקאים לא מחרימים

אלטשולר הוא יו"ר מל"ג יו"ש מזה 14 שנה. הגוף הזה הוקם לפני כשני עשורים, כשהתחילו לקום מכללות ביו"ש. מכללת אורות ומכללת אריאל פנו אז למועצה להשכלה גבוהה כדי לבקש הכרה אקדמית. אלא שאז התברר שיש בעיה חוקית, מפני שכל תחומי החיים ביו"ש מטופלים על ידי המשרד הממשלתי הרלוונטי, אבל ההשכלה הגבוהה לא שייכת לשום משרד ממשלתי. אמנם שר החינוך הוא יו"ר המועצה להשכלה גבוהה, אבל שאר החברים, 24 במספר, מקבלים את המינוי מנשיא המדינה. זבולון המר, שהיה אז שר החינוך, ביקש בראשית שנות ה-90 מחברי המל"ג לטפל בהתנדבות גם במוסדות ביו"ש. "רובם סירבו, מטעמים פוליטיים", מספר אלטשולר. המר החליט לבנות גוף חדש. שמונה מחברי המל"ג שהסכימו להצטרף נפגשו באוניברסיטת בר אילן, ביניהם גם אלטשולר. "התחלנו לעבוד בלי תקציב. בא אלינו אריה שומר, שעבד אז עם רה"מ רבין ז"ל, וביקש בשמו שנמשיך בכל זאת והבטיח להסדיר את נושא התקצוב. וכך היה. כיום מל"ג יו"ש הוא מוסד שעובד על פי חוק ועושה בדיוק את אותה העבודה שעושה המועצה להשכלה גבוהה. ות"ת, הוועדה לתכנון ולתקצוב, לעומת זאת, משותפת לכל המוסדות – אלה שביו"ש ואלה שבתוך הקו הירוק".

כיום עומד המרכז האוניברסיטאי באריאל על סף הכרה כאוניברסיטה לכל דבר. "לפני כשבע שנים, שרת החינוך דאז, לימור לבנת, ביקשה להקים ועדה שתבדוק אפשרות להפיכת אריאל לאוניברסיטה וביקשה שאעמוד בראש הוועדה. הגשנו דו"ח שבו הוחלט לתת לאריאל הכרה זמנית כאוניברסיטה, שתהפוך להיות לקבועה אם יתמלאו מספר דרישות בתוך חמש שנים. פרק הזמן הזה עומד להסתיים בעוד כחודש וחצי ואנחנו מחכים לשמוע את חוות דעתה של ות"ת. לאחר מכן, אם נאשר, אריאל תהפוך לאוניברסיטה לכל דבר".
אחת ההנאות הגדולות שלי היא לפגוש תלמידים לשעבר. עם הטובים זו לא חוכמה, אבל הכי נחמד לשמוע תלמיד שאומר: 'לא הייתי טוב במתמטיקה, ובכל זאת נשארו לי זיכרונות טובים מהמקצוע'. אם הצלחתי לא להשניא את המקצוע, זה כבר נותן סיפוק גדול

יש טוענים שמכיוון שיש יותר מ-50 מכללות בארץ וגם האוניברסיטאות לא משופעות בתקציבים, הסיבה להפיכת אריאל לאוניברסיטה היא פוליטית.

"זו לא החלטה שלנו. המוסד הוא עובדה קיימת ופועל כאוניברסיטה מכל הבחינות. יש לו הרבה תלמידים, אז כנראה שיש בו צורך. אנחנו רק נשאלנו האם מבחינה מקצועית יש היתכנות להפוך אותו לאוניברסיטה ומצאנו שהם כבר מתפקדים כך וראויים לכך".

יש כאלה שמחרימים את אריאל בגלל הימצאותה מחוץ לקו הירוק. מה דעתך?

"כל המוסד של אוניברסיטה והחופש האקדמי אמור להיות מחוץ לשיקולים פוליטיים שאינם ענייניים. ולכן חרם הוא האנטי-תזה הגמורה למושג אקדמיה. ואגב, יש מקומות בעולם שבהם מחרימים את כל האוניברסיטאות בארץ".

אתה מרגיש את זה גם בתחום שלך?

"במתמטיקה זה כמעט לא קיים. אני לא מכיר מתמטיקאי שעושה שיקולים כאלה. כנראה שבמדעי הרוח יותר מתעסקים בזה".

ד"ר ניב גורדון, איש אוניברסיטת בן גוריון, האוניברסיטה שלך, הוא מגדולי המקטרגים נגד האקדמיה הישראלית.

"אכן, יש בבן גוריון כמה מרכזים של אנטי ציונות במחלקות מסוימות, וגם המל"ג יצאה עם דו"ח שמתריע על כך".

אז איך אפשר להתמודד עם זה?

"בראש ובראשונה האוניברסיטה צריכה להפעיל את הכלים שיש ברשותה. אם גורדון פוגע במוסד שבו הוא מלמד - יש מקום להעמיד אותו לדין משמעתי. אבל כנראה שראשי האוניברסיטה אולי קצת מסכימים איתו או שהם חוששים ממנו או מביקורת חיצונית. יש כלים. צריך רק להפעיל אותם".

כיהנת כדיקן מדעי הטבע בבן גוריון בשנות ה-90. אתה מרגיש שהאקדמיה בארץ בשקיעה?

"בתור דיקן עסקתי בטיפול בשתי בעיות עיקריות: מחסור בתקנים לאנשי סגל ותקציבים לציוד, כמו מעבדות. אבל בשנים האחרונות נעשו מאמצים לשיפור העניין, כך שאני לא שותף לפסימיות".

יותר צעירים מ'אוהל נחמה'

בירת הנגב עולה לכותרות לא פעם בהקשרים שליליים, אבל בכל מה שנוגע לקהילה הדתית בעיר, נרשמו בשנים האחרונות לא מעט הישגים חיוביים.

לפני 19 שנה חזר אבי וורצמן, יליד באר שבע, מישיבת ההסדר אור עציון לעיר והחליט לחזק בה את האווירה התורנית. הוא אסף כמה מהדתיים המוכרים בבאר שבע, כמו פרופ' גליק, אריה בודנהיימר ופרופ' אלטשולר. "הוא ביקש מאיתנו גיבוי להקמת כולל, כצעד ראשון", נזכר אלטשולר. "ומכיוון שהכרנו אותו מגיל צעיר והערכנו את כושר המנהיגות והארגון שלו - נתנו יד, איש כפי יכולתו. ואכן, הוא הקים אימפריה. אני חבר הנהלה, גם אם לא פעיל במיוחד, ואני מופתע בכל ישיבת הנהלה לראות כמה שהעסק מתפתח". כיום מפעיל גרעין בית מוריה בעיר כ-20 גני ילדים, בתי ספר, מועדוניות לילדים, שיעורי תורה ברחבי העיר, מדרשה לטיולים, מערכת תזונה למוסדות ולנזקקים ומתנ"ס. וזו רשימה חלקית בלבד. בנוסף לכך, העמותה מספקת פרנסה למאות משפחות. "אנשים תורמים לעמותה ברצון", מספר אלטשולר, "כי הם רואים שהכסף הולך לדברים טובים. זה בעצם גרעין תורני מורחב מורחב מורחב". וורצמן מכהן כיום כסגן ראש העיר, ובמקומו מנהל את העמותה שמעיה ברקוביץ.

אתה מרגיש שבאר שבע הפכה תורנית יותר עם השנים?

"יש התפתחות. בבית הכנסת שלנו בלבד יש כיום חמישה-שישה מניינים בכל בוקר, ובערב כל שעה. יותר מזה. בבתי כנסת במקומות אחרים אני נתקל בתופעה של הזדקנות המניין: אין נוער. אפילו באוהל נחמה המפורסם בירושלים, שבו אני מתפלל כשאני נמצא בעיר, אין כל כך נוער. אמנם יש את מתפללי 'הביצה', אבל זה רק בליל שבת... בתל אביב ובגבעתיים המצב עוד יותר גרוע. ואילו בבאר שבע אפשר לראות בבתי הכנסת מתינוקות בעגלות ועד ישישים. רואים איך שרשרת הדורות נמשכת ואחד הגורמים החשובים לכך הוא בית מוריה, שמושך לעיר אנשים חדשים וצעירים".

אספקטים גיאומטריים מעניינים. ציור של אשר

חידות בטעם של פעם

אלטשולר עוסק לא רק במתמטיקה. הוא גם אספן בולים, חובב מוזיקה, ספרות ומתעניין גם בחידות. אחת מההרצאות שהוא מעביר עוסקת בחידות של משוררי ימי הביניים. ב'אולפניאדה' הקרובה (תחרות בפתרון בעיות מתמטיות לתלמידות אולפנות ולבנות שירות) הוא ירצה עליהן. הנה שתי דוגמאות: "אחר ביתי שני דגים, סביבות ים הם חונים. הראשונה כדג יונה וכקיקיון האחרונה".

הפתרון: אחרי ביתי - האות בי"ת, יש שני דגים (נו"ן בארמית). סביבות ים הם חונים: כלומר אחד משמאל למילה 'ים' והשני לימינה. הנו"ן הראשונה היא כמו במילה 'יונה', כלומר נו"ן 'רגילה'. ואילו הנו"ן השנייה היא נו"ן סופית, כמו במילה 'קיקיון'. התוצאה הסופית היא השם 'בנימִן'.

חידה נוספת: "בראש שמי כף על כף. באמצע שמי כף-על-כף. ואחרית שמי רביעית הכף". גם כאן הפתרון הוא שֵם.

הפתרון: כף על כף הוא צירוף הגימטריה של כ' ועוד כ'. התוצאה היא 40, מ"ם בגימטריה. ואילו 'כף-על-כף' הוא הגימטריה של כל האותיות הנ"ל שמסתכמת ב-300, כלומר האות שי"ן. והאות האחרונה היא רבע מכ"ף, כלומר רבע מ-20 - 5 שמרמז על האות ה"א. צירוף שלוש האותיות נותן את השם 'משה'.

בנוסף מרצה אלטשולר על הצייר אֶשֶר, שלציוריו יש אספקטים מתמטיים מעניינים (הספר 'גדל אשר באך' שתורגם לאחרונה לעברית מנתח אותם, בין השאר - ע"ג). הרצאה אחרת של אלטשולר עוסקת בלוח העברי.