בשבע 495:בסוף הם קראו את הספר

ככל הנראה ההחלטה שלא להגיש כתב אישום בפרשת הספר 'תורת המלך' נפלה לאחר שבמשרד המשפטים החליטו שאין ברירה אלא לקרוא את הספר

יאיר שפירא , י' בסיון תשע"ב

 * האגודה לזכויות האזרח דורשת שלא תתבצע בדיקה דקדקנית יותר לנוסעים ערבים בשדה התעופה. מפריע לכם? תתפוצצו * השוטרים האלימים מעמונה ממשיכים לקבל סיוע ותמיכה מהמדינה

השבוע התבשרנו כי בתום מהומה ציבורית שנמשכה שלוש שנים החליט היועץ המשפטי לממשלה שלא להגיש כתבי אישום בעקבות פרסום הספר 'תורת המלך' מאת הרבנים יצחק שפירא ויוסף אליצור. היה זה רועי שרון, אז כתב 'מעריב', שזיהה את הפוטנציאל הנפיץ בספר שפרסמו הרבנים מיצהר ופרסם ידיעה כללית על תוכנו. התקשורת נזקקת להרבה פחות מ'הלכות הריגת גוי' כדי לצאת בקמפיין. כך גם ארגוני שמאל דתי וסניפים ישראליים של תנועות דתיות מאמריקה, שאמנם מתקשים בדרך כלל בגיוס חברים ישראלים לשורותיהם, אך בזכייה בדקות מסך יקרות הם מוצלחים הרבה יותר. בזכות כל אלו זכה ספר נידח לפרסום שלא זכה לו שום ספר תורני זה שנים רבות. עתה, רגע לפני שהמסך עומד לרדת על 'תורת המלך' ולפני שתבוא הפרובוקציה הבאה, כמה הערות על הפרשה העגומה הזאת.
הפסיקה בבתי המשפט בישראל קבעה כי בעבירת הסתה לאלימות אפשר להאשים רק מי שדבריו עשויים לגרום בסבירות גבוהה לאלימות בפועל. במשרד המשפטים מטפחים מזה עשור וחצי את התיזה לפיה בישראל אנשים עשויים להישמע בסבירות גבוהה בעיקר לאנשי דת. לפיכך מזדרזים לפטור קריאות של אקדמאים לאלימות כלא מסוכנות, בעוד שעם רבנים מדקדקים כחוט השערה

1. כבר בראשית החקירה היה ברור לחוקרי המשטרה כי קשה יהיה לבסס כתב אישום על מה שנכתב בגוף הטקסט שבספר. אחרי הכל הספר, כפי שמעיד שמו, עוסק בהלכות מלכים, כלומר בחובת הממלכה להגן על אזרחיה ובמגבלות שחלות ושאינן חלות עליה בהפעלת כוח בעת מלחמה או עימות מתמשך. הפסיקה בבתי המשפט בישראל קבעה כי בעבירת הסתה לאלימות אפשר להאשים רק מי שדבריו עשויים לגרום בסבירות גבוהה לאלימות בפועל. אמנם במשרד המשפטים מטפחים מזה עשור וחצי את התיזה לפיה בישראל אנשים עשויים להישמע בסבירות גבוהה בעיקר לאנשי דת. לפיכך מזדרזים לפטור קריאות של אקדמאים לאלימות כלא מסוכנות, בעוד שעם רבנים מדקדקים כחוט השערה. אך איש לא יוכל לטעון כי ממשלת ישראל עלולה להפעיל אלימות בלתי חוקית רק בשל קריאתו של הרב יוסף אליצור. לפיכך התמקדה חקירת המשטרה בהערת שוליים בספר, ממנה ניתן להסיק כי במקרים מסוימים יכולים גם יחידים לפעול נגד עם עוין.

2. אילו היועץ המשפטי לממשלה היה יכול להוציא השבוע הודעה כנה של ממש, כך בוודאי היה נכתב בה: "האמת היא שלא ממש התעמקנו בספר 'תורת המלך' בטרם הורינו על פתיחת החקירה. שהרי אם היינו עושים כך מלכתחילה, היינו מגלים כבר אז את מה שלמדנו בדיעבד, כשנאלצנו ממש לקרוא את הספר בטרם הגשת כתב אישום". ההודעה הכנה כמובן לא באה בחשבון, ובמשרד המשפטים נאלצו לתת הסבר אלטרנטיבי לעובדה שהם גררו רבנים חשובים לחקירה, חלקם בפעולות נועזות של חטיפת רכבים בידי בלשי משטרה, רק על סמך דיווחים בתקשורת.

חומר הראיות היה ונשאר הספר עצמו, שלא נתחדש בו ולא נגרע ממנו דבר מאז יצאה ההוראה לפתוח בחקירה. אי אפשר היה להיתלות, כהסבר לסגירת התיק, בממצאים שעלו מחקירתם של הרבנים מחברי הספר, שכן שניהם שתקו בחקירתם. הפתרון היצירתי שמצאו אנשיו של וינשטיין לעניין היה מכתב ששלחו שני הרבנים המחברים למנכ"ל משרד החינוך, שבעקבות הפרסום שהספר זכה לו איים לסגור ישיבה לצעירים ביצהר בה מלמדים שניהם. במכתבם מסבירים הרבנים אליצור ושפירא למנכ"ל מדוע הספר אינו מסית לאלימות. את כתב ההגנה שנשלח למשרד החינוך מיהרו לאמץ במשרד המשפטים, ובמידה רבה להיתלות בו כדבר שהאיר את הספר באור שונה ומנע את הגשת כתב האישום. אמנם זו לא הדרך המקובלת לגבות מחשוד את גרסתו. מאידך, גם פתיחה בחקירה על סמך דיווחים בתקשורת אינה דבר רציני הרבה יותר.

3. כאמור, עם פרסום דבר הספר ודתו היתה עדנה לא רק לרבנים המקובלים מאוד בקרב חלק מאוכלוסיית יצהר, אלא גם לארגונים ואישים הזוכים לפופולריות עצומה בקרב עורכים באתרי אינטרנט ולפרגון מסוים במוסף 'הארץ'. כך הזדרז 'פורום י"ב בחשוון', גוף משותף לכמה ארגוני שמאל דתיים שקם לאחר רצח רבין, להמציא את עצמו מחדש בשם 'פורום חושך לגרש', שמיהר לעתור לבג"ץ ולדרוש את העמדתם של מחברי הספר לדין. היועץ המשפטי טרם החליט אז האם לפתוח בחקירה נגד המחברים, והעתירה נדחתה על הסף. 'פורום חושך לגרש' עוד הספיק לגנות את מכתב הרבנים שקראו שלא להשכיר בתים לערבים בשכונות יהודיות, ומאז, לפחות על פי פרסומיו באינטרנט, הוא הידרדר לכדי ארגון קיקיוני התומך בפעילות של השמאל קיצוני. בין מגרשי החושך ניתן למצוא את מרכז יעקב הרצוג של הקיבוץ הדתי, ארגון קולך, ציונות דתית ריאלית ונתיבות שלום.

4. לא מעט מבין מקבלי ההחלטות במשרד המשפטים יודעים היטב איך לקרוא חיבור הלכתי, בוודאי טוב יותר מאנשי המשטרה שעליהם הוטלה המשימה לבדוק האם יש בספר משום הסתה. צמרת העוסקים בפלילים במשרד המשפטים מורכבת היום כולה מאנשים דתיים, חלקם בעלי רקע תורני של ממש. המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים הוא שוקי למברגר. מתחתיו משרת מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, ג'ואי אש. על הנושאים הפליליים במשרד היועץ המשפטי לממשלה מופקד המשנה ליועץ רז נזרי.

למברגר נושא בתפקידו שנים רבות. נזרי ואש נכנסו לתפקידם לאחר קבלת ההחלטה על פתיחת החקירה בפרשת 'תורת המלך'. אם סדר הזמנים היה שונה, ייתכן שפרשת תורת המלך היתה מסתיימת כבר לפני שנה וחצי. עוד היה מעורב בסגירת התיק המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים הנכנס, אלי אברבנאל. למשנה היוצא, שי ניצן, היה כמובן חלק גדול בהחלטה לפתוח בחקירה. ניצן, כמו גם קודמתו בתפקיד טליה ששון, הואשם פעמים רבות ברדיפת פעילי הימין וכלל היהודים תושבי יו"ש. ששון, לימים מועמדת לכנסת ברשימת מרצ, פעלה מתוך שנאה של ממש למפעל ההתיישבות הדתי-לאומי. ניצן, בעל האוריינטציה הביטחונית, הכביד את ידו בעיקר בהתאם לדרישות השב"כ והמינהל האזרחי העוין. אברבנאל מגיע לתפקיד בהרגשה שהעוינות בין המתיישבים ובין משרד המשפטים אינה יכולה להימשך עוד. האם ההחלטה שהתקבלה השבוע היא סנונית המבשרת דף חדש בין ההתיישבות לפרקליטות? ימים יגידו.

5. בהודעת הפרקליטות על סגירת התיק נכתב כי למרות שמצא כי אין בספר עניין פלילי, הרי שהדברים המופיעים בו "ראויים בעיני היועץ המשפטי לכל גינוי והוקעה". עוד הוזכר שם כי על התורה נאמר "דרכיה דרכי נעם" וכי "ההתייחסות הפוגענית לציבור אחר, אך ורק משום שאינו יהודי, אינה מתיישבת עם דרך זו". בסוף ההודעה אף מצוטט באריכות מאמר נפלא של הראי"ה קוק, שכותב כי "צרות העין הגורמת לראות בכל מה שהוא חוץ לגבול ישראל רק כיעור וטומאה, הוא מהמחשכים הנוראיים". אנחנו רק רצינו להזכיר כי הפרקליטות מופקדת על הדין הפלילי ולא על חינוך הציבור. אשר על כן, אם מוצאים בפרקליטות שיש להגיש כתב אישום - שיגישו. אם הם מוצאים שיש לגנוז את התיק, שיגנזו. את הדרשות מוטב להשאיר לבית הכנסת.

הפרקליטות אחראית על הדין הפלילי ולא על חינוך הציבורי הרב יצחק שפירא בבית המשפט

 סיכון מחושב

מדוע ערבים אזרחי ישראל נבדקים ביתר קפדנות לפני שהם מורשים לעלות על מטוס בנמל התעופה בן גוריון? השאלה המרתקת והמסובכת הזו נידונה בבג"ץ כבר חמש שנים ותשובה אין. את השאלה העלתה האגודה לזכויות האזרח, שבעתירה לבג"ץ דרשה כי הבידוק הביטחוני של כל אזרחי המדינה ייערך ברמה שווה. האגודה אמנם לא טענה לזכויותיהם של אלו שעל פי מידע מודיעיני הם בעלי פוטנציאל לנשיאת פצצות בכליהם, אבל טענה כי אפיון אזרחים מקבוצות אוכלוסייה שונות כמסוכנים ברמות שונות הוא אפליה פסולה. בדיונים נראה שהתזה של האגודה מקובלת באופן עקרוני על שופטי בג"ץ, ולמדינה נותרו שתי אופציות: או להפוך את המזוודות של כל העוברים בנתב"ג ולהפוך את נמל התעופה הישראלי לסוג של סיוט, או להסתפק בתשאול קל של כל מי שעובר בשדה ולקחת סיכון מחושב של מטוסים מתפוצצים באוויר.

המדינה בחרה באופציה השלישית - משיכת זמן. אך השופטים הוציאו צו על תנאי, ונדרש פתרון יצירתי יותר. לפני מספר חודשים הודיעה המדינה לשופטים כי לאחר עבודת מטה מאומצת בשיתוף השב"כ הוחלט על מתווה בידוק שונה בסיוע טכנולוגיה מתקדמת, שיחל את פעילותו באמצע השנה הבאה. על פי המתווה החדש, לאחר תשאול קצר יועבר תיק הכבודה העיקרי המאוכסן בבטן המטוס, ושם ייבדק הרחק מעיני הנוסעים - בין השאר באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. או במילים אחרות, את תיקי הערבים ימשיכו לבדוק בקפידה, אך מבלי שהם או הקהל באולם הטיסה יראה זאת.

דעתה של האגודה לזכויות האזרח לא נחה מהפתרון המוצע, ונציגיה דרשו מהשופטים לבטל לגמרי את האפשרות לסיווג מפלה של אזרחים ישראלים מבחינת האיום ההסתברותי שלהם על ביטחון המטוס. השבוע קבעו השופטים כי הם מסרבים להכריע לעת עתה בדרישתה של האגודה, וממתינים לראות איך יעבוד מערך הבדיקה בנמל התעופה בשנה הבאה. אם בכל זאת ייאלצו השופטים בשלב כלשהו להכריע בסוגיה העקרונית, היה יפה לו היו מעיינים בהחלטת בג"ץ שהתקבלה כמעט לפני עשור בעתירה שהגיד עו"ד ד"ר שמואל סעדיה. הוא דרש אז כי ייפסל החוק המפלה המאפשר לערביי ישראל לא להתגייס לצבא, והביא בפני השופטים נימוקים יפים על אפליה ושוויון. בפסק דינם כתבו השופטים שהכל טוב ויפה, אך כל עוד אנו נמצאים בעימות עם האומה הערבית הרי ששאיפותיו של ד"ר סעדיה ייאלצו להמתין עד שיבוא שלום. הייתכן שהשופטים ישלחו את ערביי ישראל להמתין גם הם עד אותו יום נכסף?

 השוטר היכה, אתם תשלמו

יותר משש שנים עברו מאז הפינוי האלים בעמונה. הרבה דברים התרחשו מאז. גלעד שליט נחטף. נחטפו שני חיילים בלבנון. מלחמת לבנון השנייה פרצה. מלחמת לבנון השנייה הסתיימה. נפתחו חקירות נגד ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט. גופות החיילים החטופים הוחזרו בעסקה עם החיזבאללה. אולמרט הועמד לדין וממשלתו נפלה. ביבי עלה לשלטון בפעם השנייה. גלעד שליט שוחרר בעסקה מול החמאס. ביבי כמעט עלה לשלטון בפעם השלישית. רשת הפייסבוק נפתחה. חברת פייסבוק הונפקה. שליטים הודחו. כלכלות התרסקו. רק מוטי מהגר, קצין המשטרה מפצח הגולגלות מעמונה, עדיין משרת במשטרה.

יותר משש שנים חלפו, ומח"ש ופרקליטות המדינה טרם הצליחו לסיים את הרשעתו של השוטר הסדיסט, למרות שסרט וידאו מתעד אותו בעמונה כשהוא נכנס לחדר ובו צעירים, ובלי לומר מילה מכה בראשיהם עם האלה שבידו.

מכל מקום, ארגון זכויות האדם ביש"ע פועל מהר יותר. הוא סייע לאחד מהצעירים שנפצעו ממכותיו של מהגר. השבוע נפסק לו בבית משפט השלום בירושלים פיצוי של כ-200 אלף שקלים. את הפיצוי נשלם כולנו, לאחר שהמדינה נשאה בכל הוצאות המשפט של השוטר מהגר, והתחייבה אף לשלם את הפיצוי במקומו.