בשבע 495:שאלת השבוע

כיצד יש לפתור את בעיית המסתננים הבלתי חוקיים?

ירעם נתניהו , י' בסיון תשע"ב

סכנה אסטרטגית

מאיר יצחק הלוי

ראש עיריית אילת

עמדתנו היתה, עודנה ומתחזקת ככל שנוקף הזמן, שהעיר אילת אינה מסוגלת ואינה רוצה לקלוט את המסתננים הבלתי חוקיים, מטעמים שנדונו כבר.

מזה תקופה ארוכה אני פועל מול ממשלת ישראל, בדרישה להוציא את המסתננים הבלתי חוקיים השוהים בעיר ולמגר את תופעת ההסתננות, תופעה שהשלכותיה על העיר הרסניות. הדרישה מממשלת ישראל, כאמור, היא להאיץ את יישום ההחלטות, ביניהן: בניית הגדר, הקמת המתקן והאכיפה כנגד מי שמעסיקים את המסתננים הבלתי חוקיים. 

הזהרתי לא פעם כי תופעת המסתננים היא סכנה אסטרטגית ודמוגרפית למדינה, ואני פונה לממשלה ליישם את החלטותיה בעניינם. הקמת הגדר בגבול מצרים אמנם תושלם בתוך זמן קצר, אך על הממשלה להחיש את בנייתו של מתקן השהייה למסתננים ולקנוס את מעסיקיהם. 

מאות מעסיקים כבר גילו את השיטה: לוקחים מסתננים מאפריקה. בכל חודש, נכנסים לישראל דרך הגבול המצרי למעלה מ-1,000 מסתננים חדשים, למעלה מ-1,000 ידיים עובדות חדשות. אין קנסות, אין צורך ברישיון עבודה, והכל באישור משרד המשפטים. נוצר מצב אבסורדי שכל משרדי הממשלה שאמונים על טיפול בבעיה מתעלמים ממנה או שלא מבינים את שורשה. מדובר במהגרי עבודה ולא בפליטים, ולכן המניע הוא תעסוקה. מאחר שהמדינה הפכה את אילת למוקד התעסוקה המרכזי שלהם, היא מתעלמת מאילת ומתושביה ופוגעת משמעותית באיכות חייהם.

 

קרן אפריקה

ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה)

לשעבר יו"ר הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים, יו"ר סיעת האיחוד הלאומי

 

לפני שלוש שנים וחצי, מיד אחרי הבחירות, נפל בחלקנו לעמוד בראשות הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים. מיד עם כניסתנו לעבודה התבשרנו על תופעה חדשה בלתי מוכרת לציבור: הסתננות עשרות אלפים מאפריקה. התקשינו לעכל את המספרים. התברר לנו שבכל יום מגיע דרך גבול מצרים מספר גדול יותר של מסתננים מאשר עולים חדשים.

החלטנו לרדת לשטח. הבטנו בגבול הפרוץ וסירבנו להאמין. המסתננים נקלטים על ידי חיילינו, נכנסים למתקן סהרונים בנגב לשבועיים הכשרה ומפוזרים בתל אביב באוטובוסים של צה"ל. חשבון מהיר הראה שבתוך שנים ספורות יהיו רוב תושבי תל אביב מסתננים וזרים!

יידענו מיד את ראש הממשלה, את השרים יעלון וישי והוצאנו הודעות לתקשורת, קיימנו אין-ספור ישיבות וסיורים ושלחנו מכתבים פומביים לתושבי תל אביב. השדרנים תמיד ערכו את ההודעות שלנו והגדירו את המסתננים "פליטים", או "עובדים זרים". היה מאוד קשה לגרום למילה "מסתננים" לחלחל.

הכנו תוכנית עבודה לראש הממשלה: 1. בניית גדר ומכשול בדרום לעצירה מיידית של הבאים. 2. בניית מתקן שהייה - עיר פתוחה בדרום שבה יתגוררו המסתננים שכבר נמצאים. העסקה שלהם תגרור קנסות של מאות אלפי שקלים לכל מעסיק. אחרי מאבק של שנה וחצי בממשלה, אמר לי נתניהו: "כצל'ה, התחלנו לעבוד על הגדר שלך". הממשלה גם אימצה את תוכנית הקמת מתקן השהייה, אבל לא החלה בבנייתו עד עצם היום הזה.

המספרים אכן תפחו כבסדרה הנדסית, וכיום שוהים בארץ כ-75,000 מסתננים.

דעתנו לא השתנתה: רק איסור העסקה ימנע את בואם ואת הישארותם של אלו שכבר הסתננו. אדם לעמל יולד. הם באו לכאן כדי להתפרנס ומרגע שדבר זה יימנע מהם, הם פשוט לא יהיו פה!

אבל על המדינה להבין כי ישנה קרן גדולה שכולם מכירים את שמה הניזונה משונאי ישראל בעולם. הקרן מממנת ארגונים שמטפחים את הטרור הדמוגרפי - צונאמי המסתננים; היא תומכת בבנייה הבלתי חוקית בנגב; נלחמת בשכונת האולפנה ובבנייה ביו"ש; נאבקת נגד צביונה היהודי של העיר תל אביב ופועלת להיעלמותה של ישראל מהמפה כמדינה יהודית. עד שהממשלה לא תכיר במציאות זו, ישראל נמצאת בסכנה קיומית שתופעת המסתננים היא רק חלקה הגלוי.

 

 

לטפל בלי דמגוגיה

ח"כ ניצן הורוביץ

יו"ר הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים (מרצ)

קודם כל ולפני הכל צריך באמת לרצות לפתור את הבעיה, ולא לשפוך עוד שמן למדורה. כי הסתה וגזענות ואלימות כפי שראינו בימים האחרונים לא יפתרו דבר, אלא רק יחריפו את המצב.

לגופו של עניין, יש לנקוט בצעדים הבאים:

גידור הגבול - לאחר מריחה של שנים יש להשלים את גידור הגבול עם מצרים. הדבר חשוב גם נגד סחר בנשים, טרור, הברחת אמל"ח, סמים, וגורמים פליליים. יש להקים גדר גם בגבול ירדן, כדי שלא נימצא באותו מצב בעוד מספר שנים באזור הערבה.

מאבק במבריחים - פעולה נחושה של זרועות הביטחון נגד כנופיות המבריחים בסיני ומשתפי הפעולה עימם בישראל. אלה גורמי פשע לכל דבר המעורבים גם בענפי פשיעה אחרים. יש להעמיק את שיתוף הפעולה בעניין זה עם מצרים שהיא הכתובת מבחינת הדין הבינלאומי.

מאמץ מדיני באפריקה - פעילות דיפלומטית אינטנסיבית מול מדינות המוצא, ובעיקר אריתריאה, אשר ממנה מגיעים רוב מבקשי המקלט ועימה יש לישראל יחסים דיפלומטיים מלאים.

בירור המעמד – יש לבצע בדיקה רצינית של כל מבקשי המקלט. עד כה לא מתקיימת בדיקה כזו. מי שזכאי למעמד של פליט, יש להעניק לו אשרת פליט, ולאפשר לו קיום בצורה מסודרת. יש לקדם שיתוף בנטל מצד מדינות נוספות, על פי המלצות נציב האו"ם לפליטים – לקליטה של מבקשי המקלט בארה"ב, בקנדה, באוסטרליה וכו'.

החזרה לארץ המוצא - מי שאינו זכאי למעמד פליט ומוגדר "מהגר עבודה", יש לבחון את אפשרויות החזרתו לארץ מוצאו.

קיום - אלה שאינם בני גירוש, ונמצאים תחת הגנה זמנית, צריכים להיות מופנים לתעסוקה ברחבי הארץ, בין היתר על חשבון עובדים זרים שממשיכים להיות מובאים לארץ מכל רחבי תבל - מתאילנד ועד סרילנקה. כך יירד הלחץ מהשכונות בתל אביב ובמקומות נוספים, והפליטים יוכלו להתקיים מעבודה מסודרת תחת פיקוח, ולא יצטרכו לגנוב כדי להתקיים.

שירותים ושיפוי הרשויות - המדינה מתעלמת לחלוטין מקיומה של אוכלוסייה זו, מה שגורם לנטל בלתי נסבל על התושבים המקומיים, כגון בדרום תל אביב, בערד ובאילת, ולנטל בלתי מוצדק על הרשויות המקומיות שנושאות בכך לבדן. יש לתת את הדעת לצרכים - חינוך, בריאות, רווחה, שיכון - ולשפות את הרשויות השונות.

 

 

תשובות הגולשים

נוח להם פה

שורש הבעיה מתחיל בזה שבאמת נוח למסתננים בארצנו הנחמדה. ולכן זרם המסתננים הולך וגדל. צריך לגרום למסתננים שלא יהיה להם נוח כאן ושהם ירצו מרצונם לשוב לארצות מוצאם. לכלוא אותם, לא לתת להם שירותים מעבר ל'דיני נפשות' ולא לאפשר להם ילודה. אך לצערנו זה חלום רחוק.

דבר ראשון עם ישראל צריך להבין את גודל הבעיה. כמו שעושים לאישה בהריון סיור בבית חולים - לעשות סיורים בדרום תל אביב. להעביר את מרכזי הסיוע למסתננים לשכונות של העשירים שגרים במגדלי השן וטוענים "לנו זה לא יקרה, אלינו זה לא יגיע".

סוזי, שכונת התקווה

 

 

לפגוע במבריחים

מבריח בדואי מקבל על כל אדם כמה אלפי דולרים. את זה חובה להפסיק בצורה אלימה, כלומר לחסל את המבריחים, כי אנו מאוד סובלים מהמסתננים וזה עלול להיות סכנה לעתידנו! הם דוברי ערבית והשתתפו במלחמת לבנון השנייה נגדנו!

כמו כן יש לחזור לנוהל החזרה חמה (להחזיר אותם לגבול באותו יום), מהסיבה הפשוטה - חייהם של המסתננים אינם בסכנת חיים במצרים, ועל כן אינם זכאים למעמד פליט.

ולבסוף, יש למרר את חייהם של המסתננים שכבר נמצאים כאן על ידי הרשויות. להקים כאן מחנות עבודה בכפייה, וממילא יימאס להם להיות כאן. כמו כן יש לשנות את נוהל הפתיחה באש בגבול.

משה כהן, בת ים