בשבע 495:סחיטה באיומים משפטיים

החשש מהעמדה למשפט בינלאומי בהאג, זהו הנשק החדש שבאמצעותו מבקשים חסידי בג"צ לחסום את חוק ההסדרה

דברים שרואים מכאן , י' בסיון תשע"ב

 * למרות ניסיונות השידול התקשורתיים, לנתניהו אין מה להרוויח מחזרה על תרגיל המפץ הפוליטי של שרון * בניגוד להבטחות ערב הבחירות, אזרחי ישראל לא מרגישים שיפור בעקבות הפקדת תיקי המשטרה והמשפטים בידי ישראל ביתנו

 עד לתקופת שלטונו של מיכאיל גורבצ'וב בברית המועצות היתה לשליטים הקומוניסטים במדינות מזרח אירופה תשובה ניצחת למי שביקש לסלק את המשטר הקומוניסטי ולהחליפו במשטר דמוקרטי: אם תעזו להתקומם נגד המשטר הקומוניסטי - הסובייטים ישלחו לכאן את הטנקים שלהם, כפי ששיגרו אותם להונגריה ב-1956 ולצ'כיה בשנת 1968. אנחנו לכל הפחות בני עמכם ושלטוננו הוא הרע במיעוטו. הגדיל לעשות הגנרל וויטק ירוזלסקי בפולין, כאשר ביצע ב-1981 הפיכה צבאית על מנת לדכא את תנועת הפועלים 'סולידריות', בטיעון שבכך הוא מונע התערבות סובייטית בארצו.

ההיגיון של ירוזלסקי חוזר אצלנו כאשר אנו דנים בחקיקת חוק ההסדרה כדי למנוע את העוול הכרוך בהריסת חמשת הבתים בשכונת האולפנה - פיגוע מתגלגל שצפוי להגיע לשכונות נוספות. דן מרגלית, הפובליציסט המוביל של העיתון המכונה ביביתון, טוען שהריסת הבתים היא אמנם דבר רע, אבל המרת פי בג"ץ גרועה הרבה יותר. מרגלית עצמו ידוע כמי שעובר לדום בכל פעם שמזכירים את בית המשפט העליון, אבל כיוון שהוא יודע את נפש קוראיו הוא מוסיף נימוק פרקטי. בג"ץ לדידו הוא השכפ"ץ של המדינה נגד התערבות משפטית חיצונית. אם הממשלה תיתן אור ירוק לחוק ההסדרה, קברניטי המדינה עלולים למצוא את עצמם על ספסל הנאשמים בבית המשפט הבינלאומי לעניינים פליליים בהאג.

מגיעה אם כן טפיחה על השכם לשר התחבורה ישראל כץ, שיחד עם תמיכתו הפומבית בחוק ההסדרה התנדב גם לעמוד למשפט בהאג אם חלילה נגיע לכך. בכך הוא צפצף על הסחטנות שמפעילים עלינו "מקורות משפטיים בכירים" ושליחיהם בתקשורת. אם בית המשפט הבינלאומי לעניינים פליליים יגזור גזירה שווה בין מבצעי רצח עם ברואנדה או טיהור אתני ביוגוסלביה לבין ממשלה שמוכנה לפצות את הערבים הטוענים לבעלות בהרבה מעבר לשווי הקרקעות, אז באמת אין לדבר סוף ולעולם יוסיפו לחפש אותנו.

מול האיום להעמיד לדין בכירים ישראלים באשמת פשעי מלחמה יש להתמודד במישור המדיני ולא במישור המשפטי. הרי גם לאחר שוועדת טירקל וועדת פאלמר הבינלאומית הצדיקו את פעולת ההשתלטות הישראלית על הספינה מרמרה, טורקיה ממשיכה בשלה ומגישה כתבי אישום נגד בכירים ישראלים.

ואם כבר במערכת המשפטית עסקינן, היה ראוי למשפטנים שלנו לנסות ליזום פעולות נגד הצביעות המשפטית הבינלאומית, במקום לנצל אותה כאמצעי סחיטה כלפי פנים. בסנאט האמריקני הגיש הסנטור הרפובליקני מארק קירק תיקון להגדרת הפליטים הפלשתינים, באופן שבמושג הזה ייכללו רק מי שנעקרו מביתם במלחמת תש"ח. זאת בשונה מהמצב הנוכחי שבו - בניגוד לכל מקום אחר בעולם - גם ניני מלחמת תש"ח זכאים לתואר פליט ולסיוע. כל הכבוד לקירק, אבל זו היתה אמורה להיות עמדתה הרשמית של מדינת ישראל, ובמיוחד של משפטני ישראל.

 

קדימה מתה, תחי קדימה
מגיעה טפיחה על השכם לשר התחבורה ישראל כץ, שיחד עם תמיכתו הפומבית בחוק ההסדרה התנדב גם לעמוד למשפט בהאג אם חלילה נגיע לכך. בכך הוא צפצף על הסחטנות שמפעילים עלינו "מקורות משפטיים בכירים" ושליחיהם בתקשורת

לפני מספר חודשים הודה בנימין בן אליעזר שתוכנית ההתנתקות היתה מעשה איוולת, אבל תוך כדי דיבור המליץ על ביצוע נסיגות חד צדדיות נוספות ביהודה ושומרון. פתרון שתי המדינות נחל כישלון אחר כישלון, מימי המנדט הבריטי ועד ימי אולמרט, אולם רעיון שתי המדינות חי וקיים. לכן אפשר להבין כאשר גורמים בתקשורת מריעים "קדימה מתה - תחי קדימה".

מזל מועלם, הכתבת הפוליטית של מעריב (ד' סיוון), ממליצה לבנימין נתניהו ללכת בדרכיו של אריאל שרון ולהקים מפלגה עצמאית נוסח קדימה, שתשחרר אותו מהתלות באגף הימני בליכוד. בנוסח יותר מעודן, דן מרגלית מציע לנתניהו לנצל את הצטרפות קדימה לקואליציה כדי למנות את דן מרידור לשר החוץ אם וכאשר יוגש כתב אישום נגד אביגדור ליברמן.

מעבר לכך שניתן לכנות את ההצעות הללו שידול לזנות פוליטית, קשה לראות מה ייצא לנתניהו מאימוץ ההצעות. האם דווקא כאשר נתניהו וחבריו רואים בניצחונם ההיסטורי על קדימה, הנמצאת על סף קריסה טוטאלית, הם יעדיפו לחזור על מעשה הקמת קדימה, ובתמורה לרווח פוליטי קטן בהרבה?

כאשר שרון הקים את קדימה הוא הצליח לקבץ סביבו מספר שמות נוצצים מהליכוד והעבודה שערקו בעקבותיו לקדימה. אם נתניהו ינסה לבצע מהלך דומה, מי אמורים להיות שותפיו לדרך? במה שנותר מקדימה הוא ימצא חבורה שעל פי סקר ערוץ הכנסת שווה שלושה מנדטים. מי יבוא אחריו מהליכוד, מלבד אולי דן מרידור - שעל פי דירוגו במקום ה-17 בבחירות הפנימיות האחרונות בליכוד חייב את הכללתו בשביעייה אך ורק לבנימין נתניהו? אפילו מיקי איתן, שכמו מרידור הלך שמאלה ותומך בתוכנית הגושים, ספק אם מצפונו יאפשר לו להצטרף למהלך שכזה. גם בשמאל יש היצע שחקנים דל ביותר לסרט ההמשך מפץ פוליטי 2. אין לנתניהו סיכוי לצוד דמויות כמו אמנון ליפקין-שחק ודליה רבין, שהצטרפו מהשמאל למפלגת המרכז ב-1999, או שמעון פרס, דליה איציק וחיים רמון שערקו מהעבודה לקדימה ב-2006. לכל היותר נותר לו אהוד ברק, שהוא ומפלגתו עצמאות שווים פחות מקדימה. אם יבקש נתניהו להתמקם עם מפלגה חדשה במרכז המפה הפוליטית, הוא ימצא שם את יאיר לפיד, שבנאומו בקיבוץ שפיים הצהיר: "כל מי שאמר שאנחנו אלה שהפסדנו מדחיית הבחירות, לא שם לב שאנחנו הפכנו השבוע למפלגת המרכז היחידה בישראל".

למרות כישלונו הצורב בבחירות 1999, בנימין נתניהו הצליח לשמור על בסיס תמיכה רחב הודות לתחושה שהאליטות הוציאו עליו חוזה, ולכן הוא ראוי למועד ב'. אם יעשה מעשה שרון הוא כבר לא ייהנה מדין נרדף, ומאידך תומכיו החדשים ינהגו בו בשיטת השתמש וזרוק. למרות האכזבות שנחלנו מנתניהו, אני נוטה להאמין לו כאשר הוא מבטיח "לא אמכור את מצפוני". אבל אם לא המצפון יבלום סטייה שמאלה, גם שיקול פוליטי קר אמור להרתיע אותו מהליכה בדרכי שרון.

 

מילה זו (רק) מילה

כיו"ר סיעה גדולה בקואליציה וכמי שלמעשה הכתיר את נתניהו לראש הממשלה במקום את ציפי לבני, אביגדור ליברמן זכה בצדק בחמישה תיקים בממשלה. כשבחר את תיק החוץ פעל ליברמן על פי ההיגיון שהנחה את דוד לוי, כלומר ההוכחה שאתה ראוי לראשות הממשלה עוברת דרך משרד החוץ או משרד הביטחון. בתפקיד שר החוץ עושה ליברמן עבודה טובה בטיפוח היחסים עם אזורים שהוזנחו בעבר ובבחירת מועמדים ראויים לתפקידי מפתח. על פי מספרי השיא בתיירות הנכנסת, נראה שגם איש מפלגתו סטס מסז'ניקוב עושה עבודה משובחת בתיק התיירות. עוזי לנדאו מתמודד כמיטב יכולתו עם ההחלטה לבסס את משק האנרגיה על משענת הקנה הרצוץ המצרי.

אך אם משרדי החוץ והתיירות מניבים לישראל ביתנו קבלות לקראת הבחירות הבאות, אי אפשר להעניק ציונים דומים למשרדי המשפטים והמשטרה. הבחירה במשרדים הללו היתה בעייתית מלכתחילה. עינוי הדין המתמשך כלפי ליברמן מציב אותו בניגוד עניינים שלא מאפשר לו להטיל את מרותו ולהתערב בעבודת השרים מטעמו, יעקב נאמן ויצחק אהרונוביץ. מאידך, המסר המרכזי של ישראל ביתנו במערכת הבחירות הקודמת היה שאם אזרחי ישראל ייתנו למפלגה את הכוח הם יראו תוצאות מוחשיות בתחום אכיפת החוק בקרב גורמים חתרניים ופליליים.

מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו הציע לאחרונה להתמודד עם בעיית המסתננים באמצעות מתן היתרי עבודה, מה שבוודאי יזמין מסתננים נוספים לבוא בהמוניהם. בהצעתו זו הוא לא רק גורם לאכזבה ותסכול אלא גם פוגע באמינותה של ישראל ביתנו, המפלגה שביקשה להציג את עצמה כמי שבניגוד לליכוד ולתדמית שדבקה בו יודעת לא רק לדבר אלא גם לשלוט ולהזיז דברים.