חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

סומכים על ניסים

מתי לאחרונה פגשתם ראש עיר בוגר ישיבת הסדר, בעל סמיכה לרבנות, שנושא מדי בוקר תפילה שחיבר לעצמו "לזכות לקדש שם שמיים" בכל מעשיו?
07/06/12, 16:10
דודו כהן

 הרב ניסים מלכה, ראש עיריית קריית שמונה, גדל בעיר מגיל עשר בתוך החמולה המשפחתית, וכבחור החל לשאת דרשות בבית הכנסת המקומי | כראש עיר הוא מנתב בין גאוותו על אליפות המדינה בכדורגל ובין הבעייתיות של המשחקים בשבת, מצהיר כי העיר כבר ערוכה למלחמה הבאה ומסביר כיצד הוא מתכוון להפוך את העיירה הצפונית לבירת ההייטק והתיירות של הגליל

בעודו יושב בבית הכנסת הקטן בקריית שמונה, חש ניסים מלכה הצעיר בסוג של החמצה. הוא למד באותה תקופה בישיבת הכותל שבעיר העתיקה, וכאשר הגיע לשבתות בבית הוריו, התאכזב לראות שאף אחד בבית הכנסת לא מוסר דרשה או דברי הלכה, להוציא מקרים בהם הגיעו רבנים חשובים. הוא הרגיש צורך לעלות לבמה ולהעביר שיעור שבועי מחזק, אך מפאת גילו הצעיר, האומץ היה ממנו והלאה.

לפתע צץ בראשו רעיון מתוחכם. אחרי שחזר לישיבה בירושלים, הוציא בשם הישיבה מכתב לגבאי בית הכנסת בקריית שמונה, ובו המליץ לו לבקש מבן העיר, ניסים מלכה, להעביר דרשות מדי שבת, כיוון שהדבר יוכל לחזק רבים. הגבאי קיבל את המכתב, וכבר בשבת שלאחר מכן פנה בהתלהבות אל מלכה הצעיר בבקשה שידרוש לרבים. זו היתה, למעשה, תחילת הקריירה של ניסים מלכה בכל הנוגע לצורכי ציבור. אבל כמו כל התחלה, גם זו לא היתה קלה.

"האמת היא שבהתחלה, כשאתה בא מישיבה, בה שמעת סוג של שיעורים שיותר מתאימים לבחורי ישיבה - לא בדיוק ברור לך איך להתאים את עצמך לקהל אחר", מספר מלכה בחיוך. "בכל שבת כשהייתי מגיע הייתי עושה ניסוי אחר. בהתחלה דיברתי יותר עמוק, ואז הרגשתי שאף אחד לא איתי. תוך כדי הדברים עברתי יותר לאגדתא, לסיפורים ומשלים, ואז הבנתי שזה יותר הכיוון".

לא בכל יום נתקלים בראש עיר שמדי בוקר מקפיד לקרוא תפילה מיוחדת שחיבר. מלכה מספר על כך כבדרך אגב, ורק כשאני מבקש לקבל את נוסח התפילה במייל, הוא שולח אותה אלי. "ריבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שלא על דעתי עמדתי לשרת עם קדושיך ולהנהיגם", הוא אומר באותה תפילה, "לא ביקשתי נפלאות ממני, אך כך המליצו לי רבותיי, וכך רצו רוב הקהילה בקריית שמונה, וכך גלגלת כל הגלגולים וסבבת כל הסיבות, והקמותָ מעפר דל ותעש לי שם כשם הגדולים. אך רעדה אחזתני, יראה ורעד יבוא בי, על הסכנה הנוראה העומדת עלי, ופי תהום הפעור לנגדי. כי בער אני ולא אדע על כן זחלתי ואירא.

"אנא ה' אלוקי הרוחות, חוס ורחם על עבדך בן אמתך ניסים בן מרי מלכה. רחם עלי ותן לי לב שומע ודעת להבין להנהיג את תושבי העיר קריית שמונה. חונני חכמה, בינה, דעת והשכל שלא אומר על טהור טמא ועל טמא טהור, על מותר אסור ועל אסור מותר, על זכאי חייב ועל חייב זכאי, ותצילני מכל שגיאות וטעויות. ויהא ליבי חזק ואיתן להוכיח כל עושי עוול, להציל עשוק מיד עושקו. ואל ישיאני יצרני להעלים עין חס וחלילה, ותזכני לגדור פרצות ולהתקין תקנות ולהרביץ תורה, ויהא שם שמיים מתקדש על ידי... ותיתן בלב ראש הממשלה, שריה, חברי הכנסת ופקידיהם עצה נכונה ליישוב העיר קריית שמונה, לפתחה, לשגשגה ולהאדירה בגשמיות וברוחניות כדי שיתקדש שמך בה על ידי. ותהא אימתנו מוטלת על הבריות ואהבתנו חקוקה בליבם. ונתרחק מן הגאווה והכעס והקפדנות. ותאזרני חיל לסבול את עמך. גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך".

שיעורים על המזרן

ראש עיריית קריית שמונה, ניסים מלכה, 61, נשוי, אב לששה וסב ל-16 נכדים, נולד במרוקו. בגיל 10 הגיע לארץ, היישר לקריית שמונה. משפחת מלכה בת שמונה הנפשות השתכנה בדירה של 45 מטרים. את שיעורי הבית עשו הוא ואחיו בשכיבה על המזרנים שהיו משמשים אותם גם לשנת הלילה. היתה זו ילדות בתנאים קשים, לדבריו, אך כאן גם היה כור הברזל שהתיך וחישל אותם. "גילינו שאם יש רצון - אפשר ללמוד גם בלי תנאים, בלי שולחן כתיבה וכו'", הוא מספר. "כולנו למדנו וסיימנו תיכון. אבא שלי היה מפרנס יחיד. בהתחלה הוא עבד בקק"ל ואחר כך היה סבל בתנובה, כשעבודתו החלה מדי יום ב-2:00 לפנות בוקר. הוא עבד קשה, אבל עמד על כך שכולם ילמדו בחינוך דתי ובישיבות תיכוניות".
קרה פעם שהיו אמורים לקיים משחק אליפות בשבת, ויצאתי נגד ההתאחדות בשאלה למה לקיים משחק אליפות מכריע דווקא בשבת. הם נכנעו. קיבלתי תמיכה מהרדיו האזורי, מרשת ב', מערוץ הספורט. יכול להיות שאם היה פה ראש עיר לא דתי, לא היה משנה לו אם המשחק היה נערך בשבת או בראשון

יש בו, ברב ניסים מלכה, משהו עממי ואליטיסטי גם יחד. אפשר לתפוס אותו משוחח עם קשישים מרוקאים בשפת אמם, או מתערה בכל חתונה או ברית מילה, ויחד עם זאת הוא משדר גם משהו אליטיסטי, מרוחק מעט, לא מתחבר עד הסוף. אולי בגלל שהוא רב, אולי בגלל הגיל, ואולי בגלל שבקריית שמונה - עיר שמלאה באנשים קשי יום - המצליחנות שלו בולטת מעל פני השטח. כמעט בכל תחום אליו נכנס הוא בלט ואף הצטיין, ולכן עוד הרבה לפני שנבחר לכהן כראש עיר, השם 'הרב ניסים מלכה' היה סוג של מותג בקריית שמונה. הוא חיתן מאות ואולי אלפי זוגות והגיע כמעט לכל אזכרה ולוויה במסגרת תפקידו הקודם כראש המועצה הדתית.

אם נחזור למצליחנות שלו, גם תחנות חייו של מלכה מלמדות עליה: אחרי שלמד בישיבה התיכונית בצפת עבר לישיבת ההסדר שבעיר העתיקה ("למדנו בתנאים קשים - בתוך אורוות של סוסים בלי חלונות") וקיבל סמיכה לרבנות כבר בגיל 23. את שירותו הצבאי - הכולל השתתפות במלחמת יום הכיפורים - עשה בגדוד 50 של הצנחנים, ואחרי המלחמה יצא לקורס קצינים מקוצר במסגרת שירות המילואים.

הקריירה האזרחית של הרב מלכה כללה הוראה, ושנה לאחר מכן גם כהונה כסגן מנהל בית ספר רמב"ם - בזמנו בית הספר הממ"ד הגדול בעיר. ב-79' יצא לשליחות בקהילה היהודית בוונצואלה, שם שימש כרב וכמורה. לאחר שלוש שנים חזר לקריית שמונה, היישר לתפקיד סגן מנהל בית הספר התיכון 'המתמיד'. הקריירה החינוכית נקטעה כאשר ב-87', בעקבות תפקוד שנוי במחלוקת של שירותי הדת בקריית שמונה, נקרא מלכה לדגל על ידי שר הדתות דאז, זבולון המר ז"ל, בבקשה לכהן כיושב ראש המועצה הדתית בקריית שמונה. בהובלתו של מלכה הפכה זו בהמשך למועצה דתית אזורית שסיפקה שירותי דת לעשרות יישובים וקיבוצים באזור הגליל העליון. התפקיד הזה חיבר את מלכה עוד יותר לציבור, וכמעט שאין עוררין בעיר על הצטיינותו בתפקיד זה, כולל שדרוג ובניית מקוואות, חידוש העירוב בעיר, שיפור הכשרות ושיפוץ מאסיבי של בית העלמין. אגב, מלכה היה כל כך מזוהה עם בית העלמין שבקריית שמונה, עד שבבחירות האחרונות השתמשו בכך יריביו הפוליטיים במסגרת הקמפיינים שלהם. "לקבור הוא יודע היטב", הם אמרו, "אז אל תתנו לו לקבור את העיר".

בעבר אמרו עלינו 'הנה, הבכיינים הגיעו', אבל בקדנציה הזו אני עושה הכל כדי לשדר שאנחנו גאים בעצמנו".

נחיתה רכה בעירייה

אופוזיציה תמיד תהיה, אבל נראה שבכל הנוגע לקבלות בשטח, דו"חות ומאזנים - מלכה לא קבר את העיר, אלא בדיוק להפך. הקריירה הפוליטית שלו החלה כחבר מועצה ב-98', המשיכה בהתמודדות מול ראש עיר מכהן (חיים ברביבאי) וגרירתו לסיבוב שני ב-2003, וניצחון בבחירות שנערכו ב-2008, לאחר התמודדות מול לא פחות משמונה מועמדים, רובם צעירים, שטענו לכתר ראש העיר.

אחרי כל כך הרבה תפקידים ערכיים, שקשורים ליהדות, לחינוך וכו', איך היתה ההרגשה לנחות בביצה הפוליטית?
זה לא כמו פעם, שהמילה הנרדפת לקריית שמונה היתה קטיושות. האליפות שינתה תדמית לקריית שמונה. כלי התקשורת בכל העולם התעניינו מי זאת קריית שמונה בכלל. קבוצת הכדורגל עשתה את מה שלא עשו כולם. זו גאווה. כל ראש עיר מצפה לדבר כזה, שעירו תוצג מהצד החיובי שלה

"בגלל התפקידים השונים והקודמים שלי, גם כשעסקתי בחינוך ובמועצה הדתית הייתי בשל לפוליטיקה. אם היו אומרים לי להתמודד ב-87' למשל - לא הייתי עושה את זה. אבל עכשיו הרגשתי שאני מכיר מספיק טוב את המערכת, כך שאני יכול לנחות בנחיתה רכה ולהתחיל לעבוד. כחבר מועצה, המערכת היתה מוכרת לי, ולכן החלטתי ללכת להתמודד. הכניסה שלי היתה טובה יותר, וידעתי מן הסתם שיהיו קשיים. אחרי שקיבלתי את ברכת מוריי ורבותיי - ראש הישיבה שלי הרב ישעיהו הדרי, רבי דוד אבוחצירא, הרב איפרגן מקריית אתא והרב מרדכי שיינברגר מירושלים - החלטתי להיכנס לזה כשליח".

לא פשוט לכהן בתפקיד כזה כשמאחוריך יש משפחה גדולה - 'חמולה' בעגה המוניציפאלית. בטח כל אחד רוצה לקבל את שלו.

"קודם כל, אני גאה בכך שיש לי משפחה גדולה, משפחה ציונית, משפחה שהתחברה לקריית שמונה. גם במשברים הקשים ביותר, בני המשפחה לא עזבו את העיר. לעצם העניין, אני שמח שהם עומדים מאחוריי ודוחפים ללא אינטרסים. תמיד ידברו על קרבה משפחתית כזו או אחרת, אבל צריכים להבין שקריית שמונה היא עיר קטנה, ומה שלא תעשה - המעגלים כאן קטנים מאוד. אפשר לומר שבעיר הזו כולם משפחה אחת. איפה שלא תבדוק, תראה חיבורים משפחתיים. זה טבעה של עיר קטנה שבה כולם חיים עם כולם ומתחתנים עם כולם. בתוכם יש גם הרבה אנשים מוכשרים מאוד שיכולים למלא תפקידים שקשורים אל הרשות בדרך כזו או אחרת, וכך יכול להיות שבן משפחה זוכה לתפקיד כזה, ובדין. יהיו כאלה שידברו, אבל אין מה לעשות".

אנו נפגשים זמן לא רב אחרי מעצרו של ראש עיריית קריית מלאכי, כשבשנים האחרונות נחשפות לא מעט פרשיות שליליות נוספות שבמרכזן עומדים ראשי עיר. אני שואל את הרב מלכה האם העוצמה לא מפחידה אותו, לא מעוררת חשש שמא הוא ייפול שלא בטובתו בתוך סבך האשמות. מלכה מודה שהנקודה הזו מעוררת בו חשש. "היום, מבחינת הכוח והסמכויות, ראש עיר הוא יותר משר במדינת ישראל, ולכן נפילה יכולה להתבצע תוך שניות", הוא אומר ולוקח אוויר. "אפשר ליפול בשטויות בגלל חוסר שיקול דעת. כמו שהעלייה גבוהה מאוד, כך גם הנפילה עלולה להיות חזקה מאוד. הפער ביניהן דק כחוט השערה. אבל כאן זה מבחן היושר של האדם, היצר הטוב שלו. בגלל זה חיברתי תפילה שאני אומר כל בוקר - שלא אכשל במעשה ידיי, שתהיה ברכת השם איתי כל היום, ושלא אומר על אסור מותר ועל מותר אסור. אני מתפלל שיתקדש שם שמיים על ידי, ושלא יתחלל שם ה'. זה קשה מאוד. כשאתה שומע כל כך הרבה שנופלים ונכשלים, אתה מתחיל כל יום בדחילו ורחימו".

אוהדים מצטיינים

מסתבר שהשאיפה של הרב מלכה לקדש ולא לחלל שם שמיים במסגרת תפקידו היא מורכבת מאוד. קחו לדוגמה את ניצחונה של קבוצת הכדורגל איתוראן קריית שמונה באליפות המדינה: כראש עיר היה מתבקש שיתמוך בקבוצה שהסבה כבוד לקריית שמונה, אך מצד שני, לא לכולם מסתדרת היותה של הקבוצה מחללת שבת עם היותו רב.

מלכה מכיר היטב את הטענות הללו, ומסביר שהוא מעדיף לקחת את הטוב בלבד מכל הקומפלקס המורכב והבעייתי שנקרא כדורגל. "כל ניצחון שקשור לעיר וממתג את העיר בצד החיובי הוא בהחלט רצוי בעיניי", הוא אומר. "זה לא כמו פעם, שהמילה הנרדפת לקריית שמונה היתה קטיושות. האליפות שינתה תדמית לקריית שמונה. כלי התקשורת בכל העולם התעניינו מי זאת קריית שמונה בכלל. אליפות הפכה לשם הנרדף שלנו. סיימנו עכשיו פסטיבל סרטים קצרים בינלאומי בקריית שמונה, שארך שלושה ימים. זה לא הרים אותנו מבחינה תקשורתית. ומנגד, קבוצת הכדורגל עשתה את מה שלא עשו כולם. זו גאווה. כל ראש עיר מצפה לדבר כזה, שעירו תוצג מהצד החיובי שלה, בהצלחות שלה. בעקבות ההצלחה בכדורגל אנחנו יכולים למנף כל מיני דברים. עיתון 'מעריב' נתן לי ריאיון בן שלושה עמודים, 'ידיעות' גם סיקר וכן הלאה. בריאיון קיבלתי הזדמנות לספר על המכבייה, על פרס חינוך ארצי שזכתה בו האולפנית בקריית שמונה, הישגי הבגרויות אצלנו, פסטיבל הסרטים הקצרים וכן הלאה".

אני רוצה לרדת לפן קצת יותר אישי. כאדם דתי, ועוד כרב, אין בזה טעם לפגם בעיניך? בכל זאת, חילול שבת הוא דבר חמור להשקפתך.

"קודם כל, זה שדבר-מה מצליח ללכד ולאחד אלפי אנשים סביבו - אני רואה בכך ערך. זה לא דבר פשוט, אי אפשר לעשות זאת בקלות. אני גם שמח וגאה שהאוהדים שלנו מקבלים זו השנה השלישית את תואר האוהדים ההוגנים ביותר בארץ. ללא קללות וללא ניבולי פה. אני לא הייתי הולך למשל למשחקים שבהם מקללים, כי באמת שלא הייתי מרגיש נוח במקום כזה. אבל זכות נפלה בחלקנו שיש לנו תושבים נפלאים שהם הוגנים, לא מקללים קבוצות אחרות. זה פן אחד. נכון שלי אישית מפריע שלפעמים המשחקים נערכים בשבת. יותר מזה: בשעה שמפעילים את הרמקולים במשחק, יש שלושה בתי כנסת מסביב שבהם מתפללים מנחה באותו זמן. לכן ביקשתי שאם המשחק מתחיל בשבת - יש להוריד למינימום את ווליום הרמקולים, והם אכן כיבדו אותי. קרה פעם שהיו אמורים לקיים משחק אליפות בשבת, ויצאתי נגד ההתאחדות בשאלה למה לקיים משחק אליפות מכריע דווקא בשבת. שאלתי איך עושים דבר כזה לעיר מסורתית, עיר שבה התושבים רוצים לראות את הקבוצה שלהם מקבלת אליפות. הם נכנעו, ולשמחתי לא היה אחד בכלי התקשורת שלא היה איתי. קיבלתי תמיכה מהרדיו האזורי, מרשת ב', מערוץ הספורט. לא היה אדם שלא הסכים איתי, ולא חשב שאם יש משחק אליפות - צריכים לתת לתושבים לצפות בו. יכול להיות שאם היה פה ראש עיר לא דתי, לא היה משנה לו אם המשחק היה נערך בשבת או בראשון".
ברגע שאתה בתפקיד ממלכתי, אתה יודע שאי אפשר לגזור גזירות שהציבור לא יכול לעמוד בהן. ישנם דברים שבהם צריך לזרום עם רצון הציבור, אבל אני עצמי לא נמצא שם. כמובן שלא אלך למשחק כדורגל או לבריכה בשבת. אבל זה רצון הציבור, ויש לבצע את דינא דמלכותא

יש דברים נוספים שיוצרים סתירה בין ההלכה לבין החלטות עירוניות, כמו למשל שיפוץ והשקת הבריכה האולימפית המעורבת ברובה, פתיחת מועדונים בשבת ועוד. אני מכיר את הטענה שאתה חייב להיות ראש של כולם, אבל השאלה היא האם בכלל מתאים לרב לעמוד בפוזיציה הזו.

"השאלה הזו לא צריכה להיות מופנית רק לראש עיר אלא גם לשר דתי או חרדי. כולנו מתמודדים עם אותן בעיות. התשובה היא שברגע שאתה בתפקיד ממלכתי, ואתה יודע שאי אפשר לגזור גזירות שהציבור לא יכול לעמוד בהן, ישנם דברים שבהם צריך לזרום עם רצון הציבור - אבל כמובן שאני עצמי לא נמצא שם. כמובן שלא אלך למשחק כדורגל או לבריכה בשבת. אבל זה רצון הציבור, ויש לבצע את דינא דמלכותא. עם זאת, יש סטטוס קוו לגבי דברים מסוימים. לא אוסיף חילולי שבת לדברים שלא קיימים כיום, מן הסתם".

בבחירות האחרונות ניסו להפחיד את התושבים מפני ראש עיר דתי. אני זוכר שאפילו באחד המקומונים פורסמה מודעה אנונימית קבועה במדור ברוסית - "רב וראש עיר יסגור לנו את העיר".

"היו כמה מודעות כאלה שהבליטו את הכיפה, שהפחידו שאייבש את תחום הכדורגל ואת הבריכה ואת העיר וכו'. במערכת הבחירות אמרתי שאני בא להיות ראש העיר של כולם, ובכוונתי לכבד את הציבור לכל גווניו. מסע ההפחדה הזה בהחלט פגע. בסיבוב השני עבדו על הנושא הזה חזק מאוד. השתמשו בזה בחוגי בית ובכל המקומות, וייתכן שזה הפחיד כמה אנשים, או אפילו הרבה אנשים. אני מקווה שבבחירות הבאות זה לא יקרה. כבר מכירים אותי יותר טוב, יודעים מה אני מסוגל לעשות ואיך אני מתנהל מול הקהילה".

 "מלחמה היא עניין של שניות"

למרות שאת הקטיושות החליפה האליפות בכדורגל, מלכה לא שוכח את אותם ימים קשים, ואת הקטיושה שנחתה בסמוך אליו בתשס"ו, בעודו שוהה בבית העלמין, וניפצה את משקפיו. הוא גם לא שוכח את קבורת המתים תחת הפגזות ואת חלוקת המזון למקלטים, בה לקח חלק פעיל.

נשמע כמו זיכרונות נשכחים ורחוקים. אתה רואה את זה קורה שוב בקרוב?

"כן. אני חושב שכל זמן שאין שלום כאן באזור - ההתפתחות לקרבות ולירי היא עניין של שניות. הרי לא צריך הרבה בשביל שכל האזור יידלק ויבער. מספיק שאיזה חיזבאללה קטן אחד יידלק ויירה שתיים-שלוש קטיושות. גם מלחמת לבנון השנייה החלה כך. מספיק חטיפה או ירי או שאסד יחליט שתמות נפשו עם פלישתים. לכן אנחנו ערוכים ומוכנים. אנו עורכים תרגולי כניסה למקלטים, בודקים מקלטים, מקיימים היערכויות בתוך בתי הספר. לכן אני לא חושב שאנו יכולים להגיד שהגענו למצב של איש תחת גפנו ותחת תאנתו".

אתה יכול להגיד, עם יד על הלב, שהיום קריית שמונה ערוכה לחלוטין למלחמה הבאה?

"כן. היום אני יכול להגיד שאנו ערוכים טוב. בעלי התפקידים יודעים היטב מה כל אחד מהם אמור לעשות במצב מלחמה. נכון שעדיין לא סיימנו להכין את המנהלות השכונתיות כך שהכל יעבור דרך המנהלות ולא דרך החמ"ל העירוני. היום אנחנו ערוכים יותר לא לסכן אנשים, על ידי הצבת מצלמות במקום התצפיות שבהן יושבים חיילים כדי לדווח היכן נופלות הקטיושות. היום אני כראש עיר יכול לשבת בחמ"ל ולראות היכן נפל כל טיל. חיילים כבר לא ישבו בתצפיות ויסכנו את חייהם, היום הם ילכו ישירות למקומות שבהם נפלו הטילים".

מה מצב המקלטים? במלחמת לבנון השנייה היו טענות קשות על כך.

"יש לנו שניים-שלושה מקלטים בעייתיים שיש בהם הצפות שלא מצליחים להתגבר עליהן. עשינו את כל מה שאפשר לעשות, ואף משאבה לא הצליחה להתגבר. אנו שוקלים לבנות ממ"דים באותן שכונות, ולסגור את אותם מקלטים".

המחשבה לסגור מקלטים מאפיינת במידת מה את אופן התנהלותו של מלכה. אם הוא משוכנע בדבר מה, הוא יוכל לחתוך ללא סנטימנטים. כך היה גם כשפרש מהמפד"ל לפני מספר שנים, על אף שהיה האייקון שלה בצפון במשך עשורים ארוכים, עוד מעת שהיה חבר בדור הצעיר של המפלגה. "בבחירות הראשונות בהן התמודדתי לראשות העיר עשיתי זאת דרך המפד"ל", מגולל מלכה את הרקע שהוביל אותו לעזוב את ביתו הפוליטי. "לצערי הרב, חלק מהמנהיגות הארצית לא שיתפה איתי פעולה בבחירות האלה ואפילו תמכה ביריב שלי, חיים ברביבאי, מכל מיני סיבות שאיני מבין. ראיתי בזה כפיות טובה והתנהגות לא חברית, אף שראשי המפלגה טענו שזה לא מדויק. לא רק זה - השאירו אותי עם חוב לעיתונות המקומית בגין פרסומים ממערכת הבחירות, חוב שבסופו של דבר שילמתי מכיסי. בהמשך החלטתי שמפלגה כזאת, שלא יודעת לכבד את החברים שלה וללוות את החברים שהיו איתה שנים רבות, לא ראויה שאהיה חבר בה. לכן החלטתי לעזוב. התפקדתי לליכוד כי ראיתי שהקו המדיני של הליכוד מאוד מתאים לזה של המפד"ל".

ההנהגה במפד"ל השתנתה מאז כמעט לחלוטין. זה לא מאפשר חזרה?

"חלקה השתנה. אבל עדיין, זו לא המפד"ל שאהבתי. אהבתי את המפד"ל כי היא הניפה את הדגל החברתי והתורני. ברגע שהם הפקירו את הדגל החברתי והתחילו לעסוק בנושא ארץ ישראל בלבד - לא מצאתי את עצמי שם".

קשה לומר שהליכוד מניף היום את הדגל החברתי, שלא לדבר על התורני.

"נכון. לצערי לא. ציפיתי ואני מצפה מהליכוד שלפחות ישקיע בכך קצת יותר אחוזים. היום 90% מהפעילות והמדיניות מתרכזת בחוץ וביטחון, ורק 10% בתחום החברתי. אני מצפה שיעשו לפחות 50-50%. אולי אחרי המחאה החברתית ישתנה משהו, אם כי אני לא רואה שזה קורה. אולי אחרי עוד מחאה חברתית יבינו שכך אי אפשר להנהיג את מדינת ישראל. אני חש את זה גם באוכלוסייה שלי בתוך העיר. משפחות נופלות בגלל קשיים כלכליים, ואין להן מספיק תמיכה. לא רק זה - כל יום יש גזירות חדשות. להוסיף 8% לחשבון החשמל - יש אנשים שעבורם זה יפחית כמה ארוחות לחודש".

הגננים חוזרים לרחובות

במסע הבחירות שלו הבטיח מלכה לכולם שהוא כבר מכיר את המערכת, אך בפועל הקביעה הזו לא ממש התממשה. מלכה נכנס לתפקיד והוכה בהלם אחרי שגילה את עומק הגירעון והחובות של העירייה. "אנחנו עדיין נמצאים באותה בעיה", הוא מודה. "אמנם המצב השתפר מאוד, אבל עדיין. בישיבה הראשונה שלי עם הגזבר הוא הראה לי תמונה עגומה מאוד של חובות במיליוני שקלים שחלקם נמצאים לפני תביעות ודיונים בבתי משפט. הקופה היתה בגירעון של עשרה מיליון שקל, שלא לדבר על הגירעון המצטבר של 28 מיליון שקל. המתנ"ס שקע בגירעון של תשעה וחצי מיליון שקל. אתה תוהה מי יזרוק לך חבל הצלה, ופתאום באה הממשלה ומקצצת במענק האיזון שלנו מ-32 מיליון ל-19 מיליון שקל; אתה פותח את השנה עם תכנית הבראה לא מוצלחת לדעתי, שהוציאה עובדים צעירים בני 45 לפנסיה מוקדמת; אתה פותח שנה עם 17 מיליון שקל עבור פנסיה בלבד, ועשרה מיליון שקל החזר הלוואות. זו תמונה קשה ועגומה מאוד, ואתה שואל: מאיפה מתחילים? מה עושים? אז כן, נלך לממשלה ואולי היא תעזור קצת, אבל איך יוצאים מהדבר הזה לגמרי? לקחתי את הדברים האלה קשה מאוד בהתחלה. חשבתי 'נתנו לי סירה, אבל מראש אני יודע שגם אם אהיה הקברניט הכי טוב בעולם, לא אוכל להציל אותה מטביעה'.

"החלטתי שאני יושב על הדברים האלה לבד, ביני ובין עצמי. בסוף הגעתי למסקנה: 'ניסים, אל תישבר. אתה שליח של הקב"ה פה. באת בשליחות. תתחיל פשוט לעשות ולהתקדם, ובעזרת השם תבוא העזרה'. כך חיזקתי את עצמי. באתי, כינסתי פגישה של הגזבר והמנכ"ל, והחלטתי שצריך לעשות קיצוצים בכל דבר אפשרי. אמרו לי 'אבל כך תפגע בשירות לתושב'. אמרתי, 'יודעים מה, אני מוכן לפגוע מעט בשירות לתושב עד שנינצל מהסערה. הרי אם נטבע, גם התושבים יטבעו'. זה כמו קברניט שיושב באונייה ומורה לזרוק את כל מה שכבד. הלכתי עם משל האונייה, והבנתי שאם כבר היא עומדת לטבוע - צריכים לקצץ. קיצצנו בגינון, בקצב פינוי האשפה, בכל מיני תכניות שבהן נדרשה השקעת העירייה. הורדתי הוצאות. ואז יכולתי לבוא לממשלה ולומר: 'את שלי עשיתי, עכשיו תעשו את שלכם'. במקביל הגענו להסדרים עם בעלי החובות. היה אחד שתבע אותנו על חמישה מיליון שקל, והורדנו אותו למיליון שקל בעשרה תשלומים. הורדנו מעלינו את כל הגיבנות של החובות, במטרה לסיים עם הסטטוס הזה".

בדרך גם המתנ"סים נסגרו.

"הוריתי לסגור את המתנ"סים. היה רעש תקשורתי, אבל לא יכולתי לתת עשרה מיליון שקל לכיסוי החובות שלהם. בינתיים המצב התייצב, וב-2011 כבר החזרתי את קבלן הגינון, את פינוי האשפה כמו שהיה, קבלן ניקיון נוסף וכו'. התושבים מתחילים להרגיש שהכל חוזר. העירייה כבר מקימה מגרשי משחקים וספורט, מחדשת את מרכז העיר והופכת אותו למעין מדרחוב עם כיכרות בעלות של כ-30 מיליון שקל, מתכננת לבנות שתי שכונות חדשות בקצה העיר ועוד".

איפה עומדת מבחינתך קריית שמונה ברמה התדמיתית? קריית שמונה באמת תהיה בירת הגליל, או שהיא תמשיך לחלוק את התואר עם ערים אחרות בעלות תקציבי מיתוג לא פחות נמוכים, כמו צפת לדוגמה?

"השאיפה שלנו היא באמת להמשיך ולמתג את קריית שמונה כבירת הגליל. נכון שיש בעיה שאנו נאבקים בה עכשיו מול הממשלה - לכוון את תעשיית ההיי-טק לכיוון קריית שמונה ולא רק ליקנעם. ישנם סימנים טובים: מתחילים לדבר טוב על העיר. שומעים את זה במסדרונות משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד התמ"ת. בעבר אמרו עלינו 'הנה, הבכיינים הגיעו', אבל בקדנציה הזו אני עושה הכל כדי לשדר שאנחנו גאים בעצמנו ומוצלחים בפני עצמנו. הוכחנו שיש לנו תלמידים מצטיינים, אחוזי גיוס גבוהים ליחידות קרביות ועוד. התדמית במשרדי הממשלה השתנתה, ולכך עזרה גם קבוצת הכדורגל. אני מאמין שאנחנו בדרך הנכונה להחזיר לעיר את הצעירים שלה. אנחנו גם מנסים לפתח תיירות בקריית שמונה, ולכן הולכים להשקיע בפארק קק"ל בכניסה לעיר ארבעה מיליון שקל עם אגמים, מסלולי אופניים, אוהלים ללינה ועוד. אנו הולכים לעשות שם מהפכה תיירותית כדי שהמטיילים ילונו בעיר, ויכירו את הדברים הטובים שבה. שיבינו שקריית שמונה אלופה לא רק בכדורגל".