בשבע 496: המשבר ואנחנו

שלוש אופציות עומדות בפני גוש האירו: משיכת זמן, פירוק או צעדי צנע חריפים * לכל החלטה תהיה השפעה משמעותית גם על כלכלת ישראל מוטת היצוא

שלמה פיוטרקובסקי , י"ז בסיון תשע"ב

במהלך השנה האחרונה הופכת אירופה יותר ויותר ל'מקום לדאגה' עבור העולם כולו ובתוכו גם מדינת ישראל. תסריט האימים של התפרקות גוש האירו מדיר שינה מעיניהם של ראשי כל הכלכלות המשמעותיות בעולם. החשש הוא שיוון עלולה להיות רק הפתית הראשון בכדור שלג שילך ויתעצם ויסחוף איתו את כל היבשת. אם לפני מספר חודשים נדמה היה שעוד ניתן לייצב את מצבה של יוון ולהשאיר אותה איכשהו בחיים מבחינה כלכלית, בא המשבר הפוליטי במדינה וטרף את כל הקלפים. כעת נאלצות מדינות אירופה להתמודד עם המשבר במלוא עוזו, תוך כדי זעזועים לא פשוטים מחוץ וגם מבית. לא לחינם ציין שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, כי אחת הסיבות להחלטתו להגיש את תקציב 2013 כחד שנתי היא "אי הוודאות הקיצונית" בנוגע למתרחש באירופה והשפעתו על ישראל.

בשלב זה מתמודדת אירופה עם המשבר הכלכלי תוך ניסיון לגשר על הפערים האידיאולוגיים בין ראשי גוש האירו. עד לפני חודשים מספר שלטו בכל מדינות אירופה המשמעותיות מנהיגים שמרנים שהעדיפו מיתון על חובות. אך כעת נותרה קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, מעוז כמעט אחרון של שמרנות פיסקלית.

רון אייכל, כלכלן ואסטרטג ראשי של 'מיטב בית השקעות', מציין כי המערבולת בשווקים מביאה לפתחה של מנהיגת גרמניה לחצים מכיוונים שונים, אפילו מאובמה. "הלחצים רובם ככולם מכוונים למטרה אחת, והיא להוריד את הרגל מדוושת הבלמים הפיסקלית ולהתחיל ללחוץ על דוושת הגז המוניטרית. כך בשבוע שחלף ראש ממשלת איטליה, מריו מונטי, וראש הבנק המרכזי האיטלקי הזהירו כי אם לא ייעשו צעדים אגרסיביים במישור המוניטרי אשר ייצבו את 17 המדינות שבגוש האירו, יש סכנה מוחשית לאיחוד האירופי הרחב ולהסכמים בני 60 שנה (האיחוד האירופי הוקם במתכונת מצומצמת לאחר מלחמת העולם השנייה, במהלך שאליו הצטרפו שש המדינות המייסדות – ש"פ)".

אייכל מסביר כי "לדעתו של מונטי, יש להגביר את המאמצים כדי למנוע הידבקות של מדינות נוספות (כמו איטליה) במשבר ובהאטה. אין ספק כי גם איטליה משלמת מחיר כבד כתוצאה מעלייה בחוסר האמון של המשקיעים ביחס ליוון ולספרד. לראיה, איגרות החוב של המדינה נסחרות בתשואה לפדיון של 5.7 אחוזים עד 5.9 אחוזים בימים האחרונים, לעומת 5.0 אחוזים לפני כחודשיים".

לדעתם של אייכל וכלכלני 'מיטב', "הבעיה המרכזית והבוערת היא מערכת הבנקאות המסחרית הכושלת. עדות אחת ומרכזית לחולשתה של מערכת הבנקאות המסחרית היא דרך הדימום המתמשך במערכת. לשם המחשה, מרמת השיא בהיקף הפיקדונות ביוון שהיתה בראשית 2010 נרשמה צניחה של כשליש עד לאחרונה. בספרד יש גם דימום, אך הוא לא דומה לזה שמתרחש ביוון. מתברר כי חוק הכלים השלובים עובד גם כאן, והירידה בפיקדונות ביוון ובספרד ממלאת את מאזניהם של הבנקים הגרמניים, הנהנים מעלייה חדש במקורות לאורך השנים האחרונות. היקף הפיקדונות בבנקים הגרמניים היה לאחרונה גבוה בכ-30 אחוזים מאשר היה בראשית 2007. קשה מאוד לדעת מה יקרה בימים או בשבועות הקרובים, שהרי ההחלטות נתונות בידיהם של פוליטיקאים, ובעיקר של מרקל. כפי הנראה אלו יפעלו, כמו תמיד, רק לאחר סערה משמעותית בשווקים".

חשש מפגיעה ביצוא לאירופה. מרקל ונתניהו

אופציית הדשדוש

אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של 'כלל פיננסים', מציין כי נכון להיום עומדות בפני מדינות אירופה שלוש מסילות שהן יכולות לנוע בהן. הראשונה היא המשך המצב הנוכחי, בו ישנם משברי חובות בתוך גוש האירו בלי הסכמות, משיכת זמן והעדר ערבות הדדית. בתרחיש הגרוע של מסלול זה המדינות החזקות עוזבות. המסילה השנייה היא פירוק הגוש. מדינות הפריפריה יוצאות, עוברות משברי חובות, שינויי מטבע ואסון כלכלי שעלול להצית בתרחיש הגרוע רצף התמוטטויות ובריחת כספים ממדינות אחרות בגוש, מחשש שייפגעו או יעזבו גם הן. המסילה השלישית היא קונסלידציה של הגוש. הסכמה של חלק מהמדינות לוותר על הריבונות התקציבית שלהן, מעבר של רפורמות ותוכניות צנע, קבלת סיוע תקציבי והלוואות גישור.

לדבריו, "בינתיים, עד להחלטה, אירופה נעה על מסילה מספר אחת חסרת התכלית, שרק גורמת למדינות להתחפר יותר ומייצרת אי ודאות שמעכבת את הכלכלה. רוב הכלכלנים שאני עוקב אחריהם, כדוגמת קנט רוגוף מאוניברסיטת הרווארד, מאמינים שבסופו של דבר אירופה תפנה למסילה השלישית, כלומר לקונסלידציה פיסקלית ולא לפירוק. ההתפתחויות האחרונות מסוף השבוע באירופה מחזקות את ההערכות האלה, אלא שהזמן שידרש עד לקבלת ההחלטות משאיר אותה בינתיים, כאמור, במסילה מספר אחת".

"ראש ממשלת ספרד, מריאנו ראחוי, קרא ביום שבת להקמת רשות מרכזית שתפקח ותתאם מדיניות פיסקלית בגוש האירו. לטענתו מדובר יהיה במסר למשקיעים שהמטבע האחיד הוא בלתי הפיך. ראחוי הודה כי מדינות מסוימות יצטרכו לוותר על חלק מהעצמאות הפיסקלית שלהן. גרמניה, שבעבר כבר פתחה את הארנק, סירבה אומנם לאירובונדס, אבל זה כדי להאיץ להערכתנו במדינות אירופה לעבור כבר ממסילה מספר אחת למסילה מספר שלוש. תוסיפו לזה שסקרים אחרונים לקראת הבחירות ביוון ב-17 לחודש מראים שהיוונים רוצים להישאר בגוש, גם במחיר צנע קשה. לפעמים נראה לנו שהחלקים של הפאזל מתאימים. אבל בפאזל עם המון שמיים, שני חלקים כחולים עדיין לא מבשרים שהגענו לפתרון", הוסיף כהנוביץ'.

עד שאירופה תעלה על מסלול ברור, כל נתון חיובי או שלילי במדינה מוטת יצוא כמו ישראל רשום למעשה 'על הקרח' ולקברניטי המשק לא נותר לעשות הרבה מעבר להמתנה ותקווה. עד אז מנסה האוצר להילחם במגמת הגירעונות שגברה בשנה האחרונה, בין השאר בקיצוצים ובמיסים שיורגשו כבר בראשית השנה הבאה.

 

פרשנות

כן לתקציב דו שנתי

 התמיכה בתקציב חד שנתי נובעת בעקיר ממניעים פוליטיים. במיוחד לקראת בחירות עדיף לקבוע תקציב לשנתיים

קרדיט: פרופ' בן-ציון זילברפרב

בשנתיים האחרונות הונהג בישראל תקציב דו שנתי. זאת בניגוד לנוהג בעבר שבו נקבע התקציב לשנה אחת בלבד. הנהגת התקציב הדו שנתי לוותה בוויכוחים קשים. מצדדי השיטה ראו יתרון גדול בכך שהיא אפשרה למשרדי הממשלה השונים לתכנן את צעדיהם שנתיים קדימה, מתוך ידיעת התקציב שיעמוד לרשותם. מתנגדיה טענו כי קשה לחזות את הסביבה הכלכלית כמו גם את צורכי הביטחון לאופק שמעבר לשנה, ועל כן יידרשו בתקציב דו שנתי התאמות רבות שיהפכו אותו לפחות רלבנטי. לטעמי, ההתנגדות העיקרית לתקציב דו שנתי נבעה מתופעת 'דמי המעבר'. הצורך באישור התקציב נותן אפשרות לשותפות הקואליציוניות להציג דרישות תקציביות שונות למען קהל בוחריהן, כתנאי לתמיכתן בהעברת התקציב. מובן איפוא כי העברת תקציב לשנתיים מונעת את הצורך במשא ומתן על דמי המעבר בשנה הבאה. ירידת כוח המיקוח התקציבי-פוליטי היא להערכתי הסיבה האמיתית להתנגדות לתקציב הדו שנתי.

לקראת דיוני תקציב 2013 הועלתה טענה נוספת בזכות תקציב חד שנתי. בשנה האזרחית הבאה אמורות להתקיים הבחירות לכנסת. אי לזאת, ראוי שהממשלה הנוכחית לא תקבע את סדרי העדיפויות לממשלה הבאה על ידי קביעת תקציב גם לשנת 2014. אלא שנראה כי היותה של השנה הבאה שנת בחירות דווקא תומכת בהעברת תקציב דו שנתי. בעוד כשנה יחלו הדיונים על תקציב 2014. סביר להניח כי מול בחירות מתקרבות תתקשה הממשלה להעביר את התקציב. הסיעות השונות ירצו להצטייר לקראת הבחירות כמי שדואגות לצרכים שונים, שכולם מחייבים כמובן תקצוב נוסף. ריסון תקציבי וגזירות כלכליות, אם תידרשנה, בוודאי שלא יקבלו תמיכה. בתנאים אלו בהחלט ייתכן שניכנס לשנת 2014 בלי תקציב מאושר. הממשלה החדשה שתקום בתחילת 2014 תזדקק לזמן כדי לגבש תקציב משלה. עד שזה יקרה, תיפגע קשות יכולת הפעולה של משרדי הממשלה. אדרבה, מול מצב שכזה עדיף שכבר היום ייקבע התקציב גם לשנת 2014 ובכך יתאפשר למשרדי הממשלה רצף של פעילות. ממשלה חדשה, אם תרצה לשנות סדרי עדיפויות, תוכל לעשות זאת במהלך 2014.

ההצדקה היחידה בעיניי לחזרה לתקציב חד שנתי כיום היא חוסר הוודאות השורר בשווקי העולם ובמיוחד באירופה, אשר עשוי להצריך צעדים חריפים שקשה לחזותם כרגע. למרות זאת עדיף היה לו היינו ממשיכים בתקציב דו שנתי גם לעת הזאת.

 

הכותב עומד בראש בית הספר לבנקאות ושוק ההון במכללה האקדמית נתניה ושימש בעבר מנכ"ל משרד האוצר

 

 

מבזקים

רשות המיסים חייבה את איש העסקים שלמה אליהו לשלם קנס של 2.8 מיליון שקלים. זאת בשל כ-40 מקרים של אי דיווח על הוצאת המחאות בנקאיות מישראל והכנסתן אליה, בסכום של יותר מ-92 מיליון שקלים. אליהו הודה ב-30 מהמקרים. לדבריו, הכספים נועדו לשימושו האישי.

 

שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, החליט למנות את ד"ר מיכאל שראל לממונה כלכלה והכנסות המדינה במשרד האוצר. ד"ר שראל, בכיר בקבוצת 'הראל', יעמוד בראש אגף מטה חדש במשרד האוצר, שיעסוק בפיתוח וניהול שירותי מידע ומחקר מאקרו כלכליים ויוביל את מדיניות המיסוי והחקיקה.

 

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), בירך בישיבת הוועדה על הכוונה להעביר תקציב חד שנתי. "אני מברך את שר האוצר על ההחלטה להגיש תקציב חד-שנתי. אין סיבה בעולם לתקציב דו-שנתי".

 

דירקטוריון בנק לאומי אישר את בקשתה של מנכ"ל הבנק היוצאת, גליה מאור, לוותר על דרישתו כי תאריך את תקופת הצינון שלה ל-24 חודשים, בתמורה לוויתור שלה על הגמול הכספי בעבור התחייבות זו, שעמד על 3.25 מיליון שקלים. הוויתור בא בעקבות הביקורת הציבורית שהוטחה במאור.

 

ועדת קדמי לבחינת מחירי המזון הגישה השבוע את המלצותיה, אשר מהן עולה כי מחירי המזון בישראל אכן יקרים משמעותית לעומת מדינות דומות. הוועדה המליצה על שורת צעדים להגברת התחרות בענף, אולם ארגוני צרכנים וארגונים חברתיים הביעו אכזבה מההמלצות.

 

יותר מ–100 אלף לקוחות הצטרפו לחברות הסלולר החדשות 'הוט מובייל' (מירס) ו'גולן טלקום' בשלושת השבועות האחרונים. החברות מתקשות בימים אלו להעניק ללקוחות שירות באיכות הנדרשת, אך מתחייבות לטפל במהירות בפערים שנוצרו.