בשבע 496: מבצעים לחברות

חברות בינלאומיות גדולות שילמו עד כה שיעורי מס מגוחכים למדינה. האם זה עומד להשתנות?

ערוץ7 , י"ז בסיון תשע"ב

* קבלנים מאשימים: בנק ישראל דואג לרווחיות הבנקים על חשבון רוכשי הדירות משלמים מס של ארבעה אחוזים בלבד. 'טבע'

הסערה התורנית במסדרונות האוצר מתמקדת הפעם דווקא באחד האגפים האפרוריים ביותר במשרד, רשות המיסים. על הפרק שורה ארוכה של חברות בינלאומיות, חלקן ישראליות במקורן ואחרות חברות זרות הפועלות בישראל, אשר נהנות מהקלות ניכרות במיסים. מדובר בחברות שעיקר תוצרתן מיועדת ליצוא, שמשלמות שיעורי מס מגוחכים, וזאת מכוח הוראות 'חוק עידוד השקעות הון'. לשם השוואה, מס החברות הסטנדרטי במדינת ישראל עומד השנה על 24 אחוזים. זהו שיעור מס נמוך באופן משמעותי מזה הנהוג ברבות ממדינות המערב. למרות זאת, בדיון שנערך בוועדת הכספים של הכנסת חשף מנהל הכספים הראשי של טבע, אייל דשא, כי "המס שמשלמת טבע עומדת על 4 אחוזים". מדובר בשישית משיעור המס שבו מחויבת חברה ישראלית רגילה, וזאת בשעה שמדובר באחת החברות המרוויחות והמצליחות ביותר הפועלות בישראל.

שיעורי המס שמשלמות חברות אלו על הרווחים אמנם נמוכים מאוד, אולם התנאי להנחה העצומה במס היה מאז ומתמיד השארת הרווחים במדינת ישראל. חברות אלו, שיש להן פעילות ברחבי העולם, אינן רשאיות לעשות שימוש בכספים מחוץ לגבולות מדינת ישראל בלא להשלים את המיסים שהן חייבות בהם. כעת מתברר שכמה מהחברות הללו מעוניינות להוציא סכומי כסף גדולים לצורך מימון פעילות בחו"ל ונטל המס שהן חייבות בו גבוה במיוחד. מס החברות עומד כיום על 25 אחוזים, אולם בשנת 2005 הוא עמד על 34 אחוזים ומאז ירד בהדרגה עד שנת 2011 והגיע לשפל של 24 אחוזים. לכאורה חייבות החברות להשלים את שיעורי המס שהיו חייבות בהן בשנים אשר בהן נוצרו הרווחים. למרות זאת, חלק מפקידי האוצר סבורים כי צריך לתת לחוק פרשנות שונה ולהסתפק בהשלמות מס בשיעורים נמוכים יותר. שר האוצר טרם הכריע בסוגיה והשבוע דנה בנושא גם ועדת הכספים.

חברי הוועדה מתחו ביקורת חריפה על הכוונה לוותר לחברות שכספיהן 'כלואים' בארץ על חלק מהמיסים. מנגד סבורים בכירים באוצר שהפחתת נטל המס תעודד חלק מהחברות להוציא את הכסף כעת מתחומי המדינה, לשלם עליו מס ובכך לכסות את הגירעון שנפער בתקציב בשנת 2012. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, טען בדיון כי "לנוכח הגזירות הכלכלית הצפויות על הציבור, יש לגבות מקסימום מס מהחברות. מדובר בסכומים גדולים מאוד שיכולים לפתור את כל הבעיות התקציביות ואם הם היו משולמים, כל הגזירות הכלכליות היו הופכות למיותרות. אנחנו הולכים לתקופה קשה וכאן מדובר בסכומים אסטרונומיים ולכן על האוצר ללכת לפתרון של הוראת שעה ביחס לחוק לעידוד השקעות הון ולגבות את המס הגבוה ביותר שניתן מהחברות".

יוזמת הדיון, ח"כ זהבה גלאון (מר"צ), טענה כי "כפי הנראה, שר האוצר מקדם 'מבצע' של 15 מיליארד שקלים וכפי הנראה זה משתלם לו כי זה סוגר לו חור בתקציב. זוהי קומבינה של מיליארדים שהציבור משלם עבורה".

: משלמים מס של ארבעה אחוזים בלבד. 'טבע' רויטרוס

שומרים על הבנקים

לא מזמן, לפני שנה ושנתיים, הבטיחו לנו כי הרפורמות השונות שהובילה המדינה יביאו לירידה במחירי הדירות. רצף היוזמות התחיל ברפורמת הקרקעות, זו שנועדה להפוך את הישראלים מחוכרים לבעלים. אחריה הכריז נתניהו על 'רפורמת המרפסות', שתקועה עד עצם היום הזה בצינורות החקיקה השונים. במקביל הקימה המדינה את הוד"לים, ועדות דיור לאומיות שהוסמכו להאיץ את הליכי התכנון במצבים מסוימים וכבר החלו את פעילותן. בין רפורמה אחת לשנייה ביצע משרד האוצר צעדים שונים, רובם בתחום המיסוי, אשר שינו את מצבו של השוק. הצד השווה בכל הצעדים היה ניסיון להביא לירידה במחירי הדירות. אך כעת ניתן לומר בביטחון כמעט מוחלט כי הצעדים נכשלו. אמנם העלייה החדה במחירי הדירות אשר נרשמה בשנים 2011-2008 נבלמה בתשעת החודשים האחרונים, אולם ירידות של ממש עדיין אינן נראות באופק.

על הזכות לשאת באשמה למצב הנוכחי מתחרים גורמים שונים. בין השאר ניתן למנות את משרד הפנים ומדיניות ההגירה, אשר מונעים את כניסתם של עובדים נוספים לענף הבניין, שעשויים היו לזרז את קצב הבנייה בפרויקטים השונים ולהגדיל את היצע הדירות בשוק. גורם נוסף הוא מינהל מקרקעי ישראל, שהפך אמנם לרשות באיחור של כמעט שנה אך עד היום לא הצליח לעשות מהפכה בנושא שיווק הקרקעות. אמנם היצע הקרקעות המתוכננות גדל בשנה האחרונה, אך קצב הגידול עדיין איננו מספיק כדי להשפיע על המגמה הכללית בשוק.

אולם לאשמים האולטימטיביים הצטרף לאחרונה אשם נוסף, פחות צפוי, נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר. שני צעדים עיקריים שביצע בנק ישראל בשנה האחרונה ממקדים אליו את עיקר הזעם. צעד ראשון נוגע להגבלות המחמירות על נוטלי משכנתאות. כיום מוגבל אחוז המימון שרשאי הבנק להעניק לנוטל משכנתא לכדי עד 60 אחוזים ממחיר הנכס. מצב זה מחייב את הרוכשים, רבים מהם זוגות צעירים, "להביא מהבית" הון עצמי גבוה הרבה יותר מזה שהיה מקובל במשך שנים ארוכות. מהלך נוסף של בנק ישראל נוגע להיקף האשראי שרשאים הבנקים להעניק לענף הנדל"ן. במסגרת המגבלות שמטיל בנק ישראל על הבנקים קיימות מגבלות על היקף האשראי, גם על פי ענפים. במצב שנוצר כיום במדינת ישראל, מתקשים קבלנים לקבל אשראי לצורך מימון פרויקטים של בנייה והדבר משפיע לרעה על מצב השוק.

בכנס של התאחדות בוני הארץ תקף היו"ר, ניסים בובליל, את פישר וטען כי במסווה של דאגה ליציבות דואג פישר למעשה לרווחיות הבנקים. "נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, דואג לרווחיות הבנקים ולא ליציבות הבנקים - והמהלכים שביצע בתחום המשכנתאות פגעו בזוגות הצעירים", אמר בובליל והוסיף כי "יציבות הבנקים חשובה מאוד לכלכלה הישראלית ואין ספק בכך. אבל האם הציבור הישראלי צריך לשלם את המחיר של הרפתקאות המערכת הבנקאית?".

כלכלת בית

איך שומרים על התקציב המשפחתי

רחל קסנר

בטור הקודם כתבתי על חשיבותו של התקציב המשפחתי, בעיקר כשיתרת המינוס גדלה באופן קבוע, על הדרך לבנות אותו בעזרת טבלאות וטפסים שניתן להוריד מאתרים שונים ברשת האינטרנט, ועל החשיבות שבעמידה ביעדי התקציב כדי לשלוט בפועל בתקציב שנבנה.

הפעם אסביר כיצד ניתן לעקוב באופן שוטף אחרי ההוצאות, כך שלא חורגים מהיעדים שנקבעו בתקציב המאוזן. גם לנושא זה ישנם אתרים מצויינים המספקים טפסים וגיליונות אקסל למעקב, וכדאי להיעזר בהם.

הכל יודעים שכדי לעקוב אחרי ההוצאות, יש לערוך רישום מדוייק של כל הוצאה, קטנה וגדולה. אולם זה לא מספיק, משום שמדובר רק במידע רטרואקטיבי. כדי לדעת כמה ניתן להוציא בפועל ומתי צריך לעצור, יש לרשום את היתרה העדכנית לכל סעיף.

התקציב הוא תקציב שנתי, שאותו יש לחלק ל-12 וכך מתקבל היעד החודשי הממוצע. סכום זה נכנס כל חודש כ'הכנסה' לסעיף המדובר. גם כל הוצאה נרשמת באותו סעיף, בצירוף חישוב היתרה החדשה. כך יודעים בכל רגע נתון כמה ניתן להוציא על מתנות, חופשות, מזון, תספורת או כל סעיף הוצאה אחר. כשיתרת הסעיף מגיעה לאפס - מפסיקים לקנות. לא יוצרים מאגרים בבית, לא נותנים מתנות גדולות כשלא יכולים ולא יוצאים לבילויים מעבר למה שהוחלט בשעת בניית התקציב. לגבי הוצאות שמוציאים רק אחת לכמה חודשים, רושמים בכל חודש את סכום ההכנסה ורק בשעת ההוצאה את סכום ההוצאה. הסכומים מצטברים לאט ברישום, והמינוס בבנק מצטמצם.

גם את סעיפי ההכנסות יש לרשום באופן מסודר. לשכירים הרישום קל. לעצמאים הרישום ייעשה באופן שוטף והממוצע חייב להגיע להכנסה שהוערכה מראש, אחרת התקציב לא יהיה מאוזן.

היתרון הגדול בהתנהלות זו הוא בכך שניתן לקנות, לבלות ולהוציא אבל במסגרת מוגבלת, בלי רגשי אשם ועם ידיעה שמנהל הבנק לא יתקשר בסוף החודש.

 

הכותבת היא יועצת לכלכלת משפחה