בשבע 496: האיש מהעמק, האיש מההר


"אהוביה היה אישיות רב גונית שאסור שתרד ממפת ההיסטוריה ומהמסר החינוכי לדורות הבאים",

שמואל אדלמן , י"ז בסיון תשע"ב

אירוע שבו תושבי הגבעות של איתמר, רבנים וקיבוצניקים מעין חרוד שרים יחד את 'שיר העמק' של נתן אלתרמן יכול להתרחש ככל הנראה רק בערב לזכרו של אהוביה טבנקין ז"ל. במלאות שנה לפטירתו התאספה בקדומים חבורה אידיאליסטית ומגוונת מאוד, שהעלתה על נס את פועלו של האיש שנולד בעין חרוד בתאריך הסמלי כ"ט בנובמבר תרפ"ט.

גלעד שני ממדרשת 'חלקת השדה' בשבי שומרון שהנחה את הערב, הזכיר את אביו של אהוביה יצחק טבנקין, איש העלייה השנייה והשומר ואישיות חינוכית פוליטית במפלגת פועלי ציון, שהפכה לימים למפא"י, גלגולה הראשון של מפלגת העבודה. "מדהים כמה כל המפלגות האלה נראות מרוחקות כיום מההתיישבות הציונית המתחדשת", אומר שני. "אך כאשר אהוביה היה שומע מישהו מכנה פוליטיקאי 'מפא"יניק', הוא היה מזדעק: מפא"יניק? אנחנו מפא"יניקים!"

בני קצובר מוועד מתיישבי שומרון ציין כי יחד עם קבוצה מחבריו, תושבי עין חרוד ועמק יזרעאל, השתתף אהוביה בפעילות ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, ליווה את הקמת אלון מורה וקדומים ואף היה בין מקימי בית הכנסת בקדומים, שהיה בית הכנסת הראשון בהתיישבות החדשה בשומרון. לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים היה פעיל בתנועה לעצירת הנסיגה מסיני. כשנפטר אחיו, יוסף, מח"ט חטיבת הראל, הפציר בחבריו מהשומרון בני קצובר והרב מנחם פליקס לומר בטקס הקיבוצי קדיש על אחיו, דבר שהיה מאוד לא מקובל בקיבוץ באותה תקופה. 

"אהוביה היה אישיות רב גונית שאסור שתרד ממפת ההיסטוריה ומהמסר החינוכי לדורות הבאים", אומר קצובר. "הוא ידע לשים את האצבע על העיקר ולומר לנו שוב ושוב: 'מי שלא מחובר מתנתק', מי שלא מטפח את שייכותו היהודית סופו שישכח מה הוא עושה כאן, ותחושת הצדק לקיומו כאן בארצנו תאבד לו".

אהוביה החל להגיע למאחזים על מנת להשתתף בעשייה ולחזק את התושבים. אייר סגל מגבעה 777 באיתמר תיארה כיצד היה מרביץ בהם ציונות בכל פעם שהגיע ומראה להם כיצד לחפור שוחות למקרה שמישהו ירצה לפנותם. "מגבעה 777 אני מגן על עין חרוד", נהג לומר לכולם. בשנותיו האחרונות חילק את מגוריו בין קיבוץ עין חרוד לקדומים, שם עשה שעות רבות בלימוד בישיבה והעביר שיחות בקרב בני נוער.

פרופ' חוה טבנקין, אלמנתו, סבורה כי הדבקות במטרה שאפיינה אותו רלבנטית גם להיום. "שום דבר לא מובן מאליו", היא אומרת ל'בשבע', "לא המאחזים וגם לא יישובים ותיקים. צריך לחנך לעלייה והתיישבות, העיקרון הזה לא השתנה. חשוב ללמוד את ההיסטוריה של עם ישראל, ולא לשכוח שהצדק איתנו. זה לא יקרה מעצמו, אך כמובן שאי אפשר לבסס את הידע על אמצעי התקשורת שמשנים ומסלפים את העבר".

אצל משפחת טבנקין הרוח הזו ממשיכה להוכיח את עצמה. בתו הצעירה של אהוביה גרה כיום בגבעת הראל שבשומרון. אל מול רעש הדחפורים המחממים מנועים לא רחוק משם נשמעת רוח אנשי העמק חזקה מתמיד.