גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

סוף עידן הספרות הזולה - תכל'ס

הצעת החוק להגנת הספרות תבטיח את שכר הסופרים, אך עלולה לפגוע דווקא בכותבים החדשים
14/06/12, 19:06
שלמה פיוטרקובסקי

חבילת סיוע ענקית הוענקה לספרד שהבנקים שלה עמדו להתמוטט, אך המשבר באירופה רחוק מסיום


סוף למבצעי ה"ארבעה במאה"? לא בטוח. ועדת השרים לחקיקה אישרה בראשית השבוע את הצעת החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל. על פי החוק, על כל ספר שיוצא לאור תחול תקופת הגנה של 18 חודשים, אשר במהלכה לא ישתנה מחירו הנקוב לצרכן. בנוסף לכך כוללת ההצעה הסדרים אשר יבטיחו את השכר שמקבלים הסופרים על כל ספר שנמכר. ההצעה אושרה בוועדה למרות התנגדות הדרג המקצועי במשרד האוצר והממונה על ההגבלים במשרד התמ"ת. זאת לאחר שהשרים הממונים השתכנעו לתמוך בה.

מאחורי ההצעה עומד מאבק ארוך שנים של הסופרים הוותיקים יחסית ושל המוציאים לאור, מאבק שהחריף בשנתיים האחרונות ואשר במרכזו עומדת האסטרטגיה השיווקית של שתי רשתות הספרים הגדולות בישראל. במצב הקיים, חלק ניכר ממכירותיהן של הרשתות מתנהל במבצעי שיווק אגרסיביים, בהם נמכרים הספרים בקבוצות של שניים עד ארבעה ספרים, במחיר ממוצע של 45-25 שקלים לספר. עבור ספר שנמכר במבצע כזה מקבלת ההוצאה סכום נמוך משמעותית וממילא הסכום שנשאר לסופר נמוך גם הוא. גורמים בשוק הספרים מדברים על שכר סופרים של שקל עד שניים לספר אצל כמה מהמוציאים לאור המרכזיים בשוק הספרים של היום.

לטענת אותם גורמים, בשוק הספרים של היום נוצר כתוצאה מהמבצעים התכופים עיוות מהותי. תופעת המבצעים יצרה מצב שבו מחירו הנקוב של הספר, זה שמופיע בגב הכריכה, כלל איננו משקף את מחיר השוק שלו. להוצאות יש אינטרס 'לנפח' את המחיר הנקוב, משום שהספר כמעט לעולם לא ימכר במחיר זה. כך נוצר מצב שבו הלקוח איננו יכול להיכנס לחנות הספרים ולקנות ספר בודד, משום שבמקרה כזה הוא ייאלץ לשלם 90-80 שקלים, סכום שאיש איננו חושב שהוא המחיר הנכון לספר. אם הלקוח מעוניין בספר במחיר שפוי, הוא ייאלץ לרכוש שלושה או ארבעה ספרים ולשלם כמאה שקלים. כך מוצא את עצמו הלקוח יוצא מהחנות לעיתים עם ספר שקנה בחופזה בלי מחשבה יתרה, רק כי היה חייב להשלים את מכסת הספרים למבצע.

אולם גם הממונה על ההגבלים, המתנגד למהלך, מציג נימוקים כבדי משקל. לדבריו, אם חד הורית, קשיש, או סתם אדם קשה יום, יתקשו לצרוך תרבות באופן משמעותי אם החוק ייחקק. קבוצה נוספת של מתנגדים להצעה הם הסופרים הצעירים וסופרי האוונגרד, אשר נהנו מאוד מהמצב שנוצר בשנים האחרונות. אחד מהם, אשר איננו מעוניין להיחשף בשמו, טען בשיחה עם 'בשבע' כי חקיקת החוק תשים קץ לעדנה שהוא וחבריו זכו לה. "לקוח שנכנס לחנות ופתאום הרשה לעצמו שלושה או ארבעה ספרים, לקח את הסיכון וצירף לשקית גם ספר של סופר לא מוכר. הגבלת המבצעים לספרים שכבר עברה שנה וחצי מאז צאתם לאור תהפוך אותם ללא רלוונטיים עבורנו. מי ישאיר על המדף 18 חודשים ספר שיימכר בעותקים בודדים?".

 החילוץ הספרדי

בסוף השבוע האחרון אישר האיחוד האירופי חבילת חילוץ לכלכלת ספרד, שאמורה לקדם את פני הרעה ולמנוע מהמדינה להיקלע למשבר חדלות פירעון. היקפה של חבילת החילוץ שאושרה לספרד הוא עצום, 100 מיליארד אירו, ובקרב הכלכלנים בעולם קיימת מחלוקת באשר לשאלה האם חבילה גרנדיוזית כזו אכן נדרשת.

הסיבה לפרוץ המשבר בספרד, בניגוד לזה היווני, איננה חוב ממשלתי גדול והתנהלות תקציבית מופקרת. מי שגרר את כלכלת ספרד לתוך המשבר הנוכחי הוא דווקא המגזר הפיננסי, קצת בדומה למה שהתרחש בארצות הברית. הבנקים הגדולים בספרד נכנסו להרפתקאות פיננסיות והגיעו לכמות גדולה מדי של אשראי מסוכן. הממשלה הספרדית ביקשה לבנות תוכנית חילוץ למגזר הבנקאי שלה, אולם אז התברר כי למרות שלא מדובר בכלכלה קטנה כמו זו היוונית, ממשלת ספרד איננה מסוגלת לעמוד לבדה במימון חילוץ הבנקים.

אולם, למרות האישור הזריז באופן יחסי של תוכנית החילוץ, שנגזר במידה רבה מהעובדה שממשלת ספרד עומדת בקריטריונים האירופיים לקבלת סיוע, אישור חבילת החילוץ לא ממש הרגיע את שוקי העולם. בצוות מחקר ATRADE ציינו כי "על פי הפתיחה של השבוע החדש, נדמה היה כי הרע מכל כבר מאחורינו. אלא שאז עצרו המשקיעים לרגע והבינו כי חבילת החילוץ לספרד מהווה 'פלסטר' בלבד, היות והיא לא יכולה להוות תחליף לפתרון משמעותי של הבעיות הכלכליות הרבות של ספרד, אשר נאלצת להתמודד עם חוב לאומי של מעל 800 מיליארד אירו ושיעור אבטלה מהגבוהים באירופה (מתקרב ל-25%). אנליסטים בעולם מעריכים כי ספרד תזדקק לסיוע הרבה יותר גדול על מנת לחלץ את עצמה, דבר אשר עלול להעמיד בסכנה את עתידו של גוש האירו".

בצוות המחקר מוסיפים כי "החשש הגדול הוא שמדינות נוספות ירצו כעת לבקש סיוע מהאיחוד האירופי. אחת המועמדות הפוטנציאליות היא איטליה - המחזיקה בגירעון שיא של 2 טריליון אירו, סובלת מיחס חוב-תוצר הקרוב לרמה של 120% והתשואות על האג"ח ארוכות הטווח שלה מתקרבות לרמה של 6%. כל אלו מקשים מאוד על האיטלקים לעמוד בהתחייבויותיהם. נושא נוסף המעיב על השווקים הוא הבחירות הקרובות ביוון, המתוכננות להתקיים ביום ראשון הקרוב, ה-17 ביוני. המשקיעים חוששים כי הממשל החדש שייבחר ביוון לא יהיה מעוניין לכבד את ההסכמים שנחתמו בין ה'טרויקה' לבין הממשל הקודם, ויעדיף לפרוש מגוש האירו. תרחיש זה עלול בהחלט להנחית מכה אנושה לשווקים העולמיים בכלל ולאירו בפרט".

ובלי הזווית הישראלית אי אפשר. מתברר ששר האוצר קצת מקנא בספרד, ומזהיר בעקבות סוף השבוע את הישראלים. "אני שומע קולות מהאופוזיציה ואף מהקואליציה של אנשים מסוימים שאינם מבינים את החשיבות הרבה בשמירה על משמעת תקציבית. אם חס וחלילה תיקלע ישראל למצבה של ספרד, אף ארגון או מדינה לא יזרימו לה 100 מיליארד אירו כסיוע", אמר שטייניץ.

 המדריך למהפכה הסלולרית

 דידי רוזנברג

אם ראיתם את המהפכה בשוק הסלולרי ובחרתם לשבת על הגדר עוד קצת, כדי לראות איך מתפתחים הדברים – המדריך הזה הוא בשבילכם:

1. ראשית, לאלו שנמצאים עדיין בתוכנית עם התחייבות, כדאי לבדוק את גובה קנס היציאה ולקחת אותו בחשבון. לפני כשנה נכנס חוק המגביל את קנס היציאה. על כן יש להניח שברוב המקרים יהיה כדאי לשלם את הקנס ולעבור למסלול או לחברה אחרים. על פי החוק, גובה הקנס הוא לכל היותר סכום המורכב מהכפלת מספר החודשים שנותרו להתחייבות שנטל על עצמו הלקוח ב-8% מהיקף החשבון החודשי הממוצע שלו בחודשים שחלפו מאז החל את התחייבותו.

2. בדקו את התאמת המכשיר שבבעלותכם למסלולים המוזלים והאלטרנטיביים שנפתחו כעת. ייתכן שכרגע המכשיר אינו תואם את המסלול האטרקטיבי שתמצאו ויש לקחת זאת בחשבון.

3. אם בכל זאת ברצונכם לשדרג את המכשיר ולרכוש חדש, מומלץ לבדוק היטב איפה זול יותר לעשות זאת: ברשת הסלולרית או דרך המשווקים וחנויות המכירה הרגילות. כדאי לזכור שמכשיר סלולרי צריך להיות דומה לשאר המוצרים האלקטרוניים שבבעלותכם, אז למה לשלם למתווכים בדרך אם אפשר לקנות בצורה ישירה?

4. נסו לפשט את המסלולים המוצעים לכם כך שתבינו אותם בצורה בהירה ונהירה. לאחר המפץ הגדול בשוק הסלולר החברות הפכו להיות נגישות יותר למידע וקהל הלקוחות יכול ליהנות מהסברים פשוטים וברורים מה כל חבילה ומסלול מציעים וכמה זה עולה לנו.

5. היום אין התחייבויות שכובלות אתכם לתקופות ארוכות כמו בעבר. דעו זאת לפני שאתם משתכנעים להצעה שקיבלתם לחברה או למסלול.

לסיכום: בין אם בחרתם להישאר עם החברה שאתם שייכים אליה היום, ובין אם החלטתם לעבור לאחת החברות החדשות (או המתחרות) – אין ספק כי הכוח של הלקוח חזק יותר וידכם תהיה על העליונה בכל משא ומתן שתבחרו לפתוח בו. נצלו זאת. ידע זה לא רק כוח – זה גם הרבה מאוד כסף.  

 

הכותב הוא דובר 'פעמונים'