גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

מורד בשלטון הפקידים - בגליון השבוע

ח"כ ישראל אייכלר היה היחיד ממפלגתו שהצביע בעד חוק ההסדרה, ואת החלטתו נימק בשותפות גורל בין שני המגזרים הנרדפים על ידי הממשלה
14/06/12, 19:06
ניצן קידר

הח"כ והמסבירן החרדי יוצא נגד פקידים דתיים שלדבריו מתנכלים לחרדים ביתר שאת, ומדבר באופטימיות על איחוד עם הזרם התורני בציבור הדתי-לאומי | במפלגתו נערכות בימים אלו התייעצויות קדחתניות לקראת פרסום מסקנות ועדת קש"ב, ואת ביקורתו החריפה בעניין הוא משלח באופורטוניזם של שאול מופז

קרדיט: כיתוב תמונה: ח"כ אייכלר בסיור בבית אל

ימים לא פשוטים עוברים על הציבור החרדי בישראל, שמרגיש נרדף על רקע התנכלות של דרג הפקידות במדינה. חבר הכנסת ישראל אייכלר, יו"ר סיעת יהדות התורה בכנסת, מרגיש שבעצם היחס אל הציבור החרדי דומה מאוד ליחס ממנו סובלים המתיישבים. בשבוע שעבר היה אייכלר היחיד מבין חברי סיעתו שהצביע בעד חוק ההסדרה, והנימוק שלו לכך מעניין ביותר. "ההצבעה שלי נבעה מתוך רגש של חמלה ורחמים מצד אחד כלפי המתיישבים והילדים שלהם, ומצד שני מתוך רגש של סלידה וזעם על אכזריות השלטון. האם בגלל שבג"ץ אמר על בסיס דעה של פקיד בפרקליטות שצריך לזרוק אותם מהבית, אז יש להחמיר בדין ולעקור אותם מבתיהם?".

אבל בסופו של דבר היית היחיד מבין חמשת חברי הסיעה שהצביע בעד ההצעה.

"האמת היא שחברי אגודת ישראל רצו להצביע כולם בעד. הרב ליצמן והרב מוזס התכוננו, כפי שהורו לנו רבותינו להצביע בעד, אבל היתה קשה עליהם יד השלטון, והם היו מפוטרים באותו יום אם היו מצביעים בעד. בגלל שהדבר לא ממש שינה את יחסי הכוחות, הם נותרו בחוץ. חברי דגל התורה קיבלו הוראה מרבותיהם להצביע נגד החוק, וכך עשו".

כצל'ה יכול לאחד

ההצבעה של אייכלר באה בתקופה שבה יש טענות קשות בציבור החרדי על כך שחובשי הכיפות הסרוגות נוטשים אותם ברגעי האמת, ולעיתים נראה להם שדווקא הציונות הדתית פוגעת בציבור החרדי יותר מאשר גלויי הראש. "אי אפשר להכליל ציבור שלם של כיפות סרוגות כמו שאי אפשר להכליל ציבורים שלמים של כיפות שחורות", אומר אייכלר, "אבל מניסיוננו, פקידי שלטון חובשי כיפות סרוגות או מחוקקים מהציבור הזה לעיתים יותר עוינים בפועל את הציבור החרדי, מאשר אלו שאינם חובשי כיפות".

זו ממש תופעה שאתה יכול להניח עליה אצבע ולומר שהיא קיימת?
ההצבעה שלי נבעה מתוך רגש של חמלה ורחמים מצד אחד כלפי המתיישבים והילדים שלהם, ומצד שני מתוך רגש של סלידה וזעם על אכזריות השלטון. האם בגלל שבג"ץ אמר על בסיס דעה של פקיד בפרקליטות שצריך לזרוק אותם מהבית, אז יש להחמיר בדין ולעקור אותם מבתיהם?

"בדרך כלל כן. אתן דוגמה מהתקופה האחרונה: ישנו אחד, זבולון אורלב, שרץ למאהל הפראיירים כדי להסית נגד הציבור החרדי ולהראות כמה הוא מתיפייף. אותו אורלב, כשהיה שר הרווחה גזל 40 מיליון שקלים מפנימיות חרדיות, ולא לטובת הציבור שלו דווקא. מה שלפיד לא עשה במשרד המשפטים נגד חרדים הוא עשה במשרד הרווחה. והוא לא לבד. אנחנו רואים משפטנים דתיים מופיעים בוועדות הכנסת, שהם יותר עוינים מאלו שאינם חובשי כיפות. בסוף תמיד יוצא שבמאבק בין הציונות לחרדים – הציונות הדתית מתייצבת נגד החרדים".

וזה לדעתך משהו שנתון לשינוי? יש רצון בשינוי כזה?

"אני מאמין שיש ציבור הולך וגדל של חרדים לאומיים, מה שמכונה חרד"לים, שמבינים הרבה יותר את שותפות הגורל בין המתנחלים לחרדים, ואני מקווה מאוד שהם יהיו הרוב שיגבר על המיעוט שיושב כיום בצמתים של מקבלי ההחלטות וגורם לנזקים. כמובן שגם בציבור החרדי יש רצון בשינוי, אבל זה דורש בניית אמון, בבחינת 'כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם'".

בעבר עלו יוזמות לגוש משותף של כלל המפלגות הדתיות שיפעל ביחד. אתה מאמין שיש לכך סיכוי?

"לפני שאנחנו מדברים על מפלגה משותפת, צריך לדבר על פעילות משותפת. יש בעיניי שני מייצגים לאסכולות בציונות הדתית: אם כולם יהיו יותר כמו כצל'ה, שמדבר הרבה על איחוד כוחות, יש סיכוי גדול מאוד לחיבור ולעבודה משותפת. מנגד אם מישהו כמו אורלב מוביל את הציונות הדתית, אין סיכוי לחיבור כזה".

"דיקטטורה רבגונית"

הרבה דברים אפשר לספר על ח"כ ישראל אייכלר. הוא נחשב לאחד מהמסבירנים המובילים של הציבור החרדי, ואף הקים בעבר גוף בשם "המרכז להסברה חרדית". הוא ערך את עיתון 'המחנה החרדי', כתב מאמרים, הגיש תוכניות ברדיו והשתתף כמייצג מגזרי בתוכניות אחרות. גם עם הציונות יש לו היכרות: אביו, מנשה אייכלר, היה פעיל בלח"י ולאחר קום המדינה שירת בצנחנים. לאחר כל השנים כמבקר מהצד העיתונאי, ואחר כך מהצד הפרלמנטרי, מספר אייכלר על התופעה החמורה שזיהה: פקידים ששולטים בשלטון. "זה מצב בלתי מתקבל על הדעת. זה ההבדל בין דמוקרטיה לדיקטטורה, שם כל דאלים גבר. אבל בדרך כלל, בדיקטטורה יש שליט אחד, כמו קדאפי או אסד, וכולם סרים למרותו. פה יש דיקטטורה רבגונית. כל פקיד הוא דיקטטור בפני עצמו ובלבד שיהיה לו נימוק משפטי שיכסה את מעשיו".

איך הגענו למצב הזה?

"הכל נובע מחולשתן של הממשלה והכנסת. המערכת הפוליטית מוכה שוק על ירך על ידי התקשורת, והדבר נותן לכל הפקידים מ'פקידוסטן' לפעול בביורוקרטיה חסרת לב, נגד כל המגזרים. כשיש חולשה של ההנהגה הפוליטית, משתלטים על העניינים כל מיני פקידים שיושבים מאחורי המכתבה ומקבלים החלטות, או שופטים שלא נבחרו לשליטים על עם ישראל אבל מתנהגים כך".

והדבר לא מפריע לשרי הממשלה, או לראש הממשלה?

"כל חלל מתמלא, זה חוק פיזי. לכן כשהשרים הופכים לסמרטוטים בידי פקיד או משפטן כך נראית המדינה. שרים אומרים בגלוי שהם לא מוסמכים להעביר עיפרון במשרד שלהם משולחן אחד לשני".

ומה בכוחנו כאזרחי המדינה לעשות?

"צריך לעשות מרד למען הדמוקרטיה. אם יקום איש או אנשים נבחרים או אנשים שיש להם תודעה דמוקרטית ויגידו לכל הפקידים, התקשורתנים והשופטים 'עד כאן', יכול לבוא תיקון למצב הנוכחי, אלא שנכון להיום זה לא נראה לי ריאלי. יכול להיות שיהיה גם אביב דמוקרטי במדינת ישראל, אני מקווה שזה יהיה כמו במדינות דמוקרטיות בעולם, וזה לא יסתיים כמו במצרים".

מדוע אף אחד לא קם כנגד התופעה? ראינו את המחאה החברתית בקיץ שעבר. כשמשהו מפריע באמת, יש מי שיוביל מאבק תקיף נגד.

"האזרחים לא יכולים לצאת לרחובות בנושא הזה, כי השלטון מעסיק אותם בלחם ושעשועים. מצד אחד שיהיו עסוקים בלהשיג לחם: מרוששים אותם ומעבירים את כספיהם לעשירים ולמקורבים למלכות. מצד שני נותנים להם שעשועים, סיפורים על חרדים בעייתיים ומתנחלים אלימים, משסים ציבורים זה בזה וכך מעסיקים את הציבור בבחינת 'תכבד העבודה ואל ישעו בדברי שקר'".

"עדיף לעזוב את הקואליציה"

קצפו של אייכלר יוצא על שורה של דברים: גזירות כלכליות שהושתו על הציבור החרדי, מסע הסתה שהתנהל נגדו, כך על פי דבריו, וגם על הבעיה המרכזית שעימה מתמודדים המחוקקים החרדיים: החלופה לחוק טל עליה שוקדת בימים אלה ועדת קש"ב. הציבור החרדי באופן מוצהר אינו משתף פעולה עם הוועדה. כל סיעות הקואליציה שלחו אליה נציגים, אבל יהדות התורה וש"ס נמנעו מלעשות זאת. מאחורי הקלעים הוא פועל יחד עם חבריו לנסות לשנות את החוק, וגם משם נובע הזעם על הפקידות בכלל ועל פקידי משרד המשפטים בפרט. השבוע חרגה סיעת יהדות התורה ממנהגה וערכה את ישיבתה השבועית בביתו של אייכלר, כדי להיפגש עם עורך הדין יעקב ויינרוט, היושב בעצמו בוועדת קש"ב. "לקחנו מומחה גדול למשפטים, במיוחד שמשרד המשפטים הוציא חוות דעת שערורייתית שקובעת שעל ערבים אסור לכפות גיוס בשם ערך השוויון ואין בכך פגם משפטי, וצריך להתמקד רק בתלמידי הישיבה, ממש סדום ועמורה", הסביר אייכלר, אבל זה המקסימום שהוא מוכן לומר בנושא הזה. האיש שמלהטט במילים נוצר את לשונו בכל הקשור לפתרונות מבית היוצר של הסיעה למצב שנוצר, לא משום שאין כאלה אלא בשל העובדה ש"אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין".

בראיון עיתונאי, כאמור, מסרב אייכלר, כמו שאר חבריו להתייחס לנושא, אבל מעל בימת הכנסת זה נראה אחרת, ובנאום שנשא אחרי שנערך הראיון עימו, הוא הבהיר מי היריב, מה התוצאה, וגם קרא לחבריו לשבור את הכלים: "אדון מופז מפחד שיהיה בלגן בתוך הסיעה בגלל שלא יוכל לרצות את כולם, ולכן הוא אומר 'הבה נחוקק חוק דרקוני כזה שיחייב את ש"ס ויהדות התורה לצאת מהקואליציה, ואז יהיו לנו את תיקי הפנים, השיכון, ועדת כספים, דתות ובריאות... עם ישראל הולך למלחמה בין אזרחים, מסיתים שבטים בשבטים, כדי שמופז יוכל להצדיק את כניסתו לממשלה. אני הייתי אומר לאדון מופז: תהיה הגון ותגיד 'לא היה לנו סיכוי בקדימה להשיג יותר מעשרה מנדטים, אז נכנסנו לממשלה להציל את קדימה'. למה צריך לחולל מלחמה בין אזרחים בשביל לתת תיקים לכמה חברים שלך?... אני קורא לש"ס וליהדות התורה - בואו נצא מהקואליציה, ניתן להם את כל התיקים והם ייתנו לבחורים לשבת וללמוד תורה".

אבל גם ח"כ אייכלר יודע שהפיתרון לא פשוט כל כך. הפגישה שלו ושל חבריו עם עורך הדין ויינרוט תניב עוד שורה של התייעצויות בתקופה הקרובה. גם הפעם הוא צופה בעיניים כלות במחוקקים חובשי הכיפה הסרוגה שמשמיעים את קולם בעד גיוס בני הישיבות, אבל גם בו מקנן שביב של אופטימיות שהפעם כן יינתן גיבוי מצד חובשי הכיפה הסרוגה לאחיהם בעלי הכיפה השחורה.

 

תגובת ח"כ זבולון אורלב: "עולם התורה והחינוך של המגזר החרדי חייב לי הרבה הכרת הטוב על הסיוע שסייעתי להם להאדרת התורה ולומדיה, בלי כל חשבון פוליטי בכל תפקידיי הממלכתיים. יעידו על כך הנהלת החינוך העצמאי וראשי ועד הישיבות. במשרד הרווחה התגלה שהחרדים קיפחו באופן בוטה את הפנימיות הציוניות-דתיות, מה שאנחנו לא עשינו במשרד החינוך או הדתות, ולכן הוריתי לחלק את התקציב לפנימיות הדתיות-הציוניות והחרדיות באופן שוויוני. המאבק לשירות בצה"ל הוא מבחינתי קיום מצווה מובחרת כדי להבטיח את קיומה של מדינת ישראל והישיבות הציוניות מוכיחות כי ניתן לשלב לימוד תורה וגידול תלמידי חכמים ברמה הגבוהה ביותר יחד עם שירות בצה"ל. התקפתו של ח"כ אייכלר היא פוליטית ומנותקת לחלוטין מן העובדות".