גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

אחריות בכאילו - בגליון השבוע

למרות הדוחות החמורים של המבקר, ממשיכים הממשלה והעומד בראשה להתחמק מאחריות * הכדור עובר לציבור
21/06/12, 18:27
אורי אריאל

פרשת עגלה ערופה מלמדת אותנו על מידת לקיחת האחריות הציבורית, כאשר מתרחש אירוע אשר האחראים לגביו לוטים בערפל. גם במצב הזה, ישנה אחריות כוללת על מנהיגי העדה וגם אם אינם אחראים במישרין לאסון שהתרחש - "ידינו לא שפכה את הדם הזה ועינינו לא ראו", בכל זאת מביאים קורבן, לוקחים אחריות ומבקשים מהקב"ה כפרה לעם ישראל. מדובר למעשה בערבות ההדדית ובאחריות הנדרשת מכלל הציבור ובעיקר מהעומדים בראשו.

אם תפתחו מילון בערך 'אחריות', תגלו כי היא יכולה להתבטא בשני אופנים: כלפי עצמי או כלפי מעשים ואנשים אחרים. אם נרחיב לערך 'לקיחת אחריות' פירושו בעצם להודות שידינו היתה במעשים אלו ואחרים לטוב ולרע. במקרה השלילי חשוב גם לצרף בקשת סליחה. לקיחת אחריות פירושה גם לא להאשים אף אחד אלא רק את עצמי. את האחריות אי אפשר להביא בכוח. אבל אם שמים לב באמת, היא באה לבד, ויש פה אומץ גדול להודות בה. לרוב אנו נוטים להעביר את האחריות הלאה, לאדם אחר. כך קל לנו יותר להתמודד עם מצבים שונים, לא להתעמת מולם ולהאשים את האחר.

תרבות האחריות במדינת ישראל בשנים האחרונות מידרדרת, כאשר השיא היה לאחר מלחמת לבנון השנייה. אז, למרות המסקנות הקשות של ועדת החקירה והדרישה הציבורית הרחבה, נשארו בתפקידם ראש הממשלה ושר הביטחון. מי זוכר שפעם התפטר כאן ראש ממשלה בגלל חשבון דולרים של אשתו. קבלת אחריות היום בישראל משמעה העברת האחריות הלאה לאחרים.

הדוחות האחרונות של מבקר המדינה, הן בעניין הכשלים בנושא המשט הטורקי והן בעניין אסון השריפה בכרמל, מעלים נקודות קשות בעניין התנהלות שרים בכירים בממשלה והעומד בראשה, בנימין נתניהו. מדובר בכשלים חמורים ביותר, כגון התנהלות של חוסר יכולת לשתף, כפי שעלה מדו"ח הפעולה במשט הטורקי, של שר הביטחון וראש הממשלה. יכולת קבלת ההחלטות כאן לוקה בחוסר גדול, כאשר מסתמכים לא מעט על הניסיון והביטחון המופרז מאחר ומדובר בפעולה ש'ניתן לעמוד בה', עד כדי כך שראש הממשלה אף לא ראה לנכון לשהות בארץ במהלך האירוע. גם באסון הכרמל עולה תמונה לא פשוטה של חוסר יכולת לקבל החלטות בזמן אמת, וחוסר יכולת בין שרים בכירים בממשלה להגיע להסכמות, תוך ידיעה ברורה שעל הפרק מונח מערך חירום חשוב שאחראי להצלת חייהם של כל תושבי ישראל. גם כאן עולה תמונה לא פשוטה של ראש ממשלה שלא נוקט עמדה, לא מגלה מנהיגות ולא פועל על מנת לחתוך עניינים ולהכריע בזמן אמת. הכרעה זו יכלה למנוע או לפחות להקטין משמעותית את האסון הכבד.

נכון, מצד אחד כולם טוענים הן באירועי המשט והן באסון הכרמל כי נכון לאותו הזמן, בנתונים שהיו בידיהם ובמגבלות בהן פעלו, הם עשו את המיטב והמירב ואין להטיל עליהם אחריות ישירה. עם זאת, לפי דוחות המבקר התגלו כשלים חמורים בדרך ההתנהלות בשני המקרים, אבל כפי שכבר למדנו בישראל, מושג האחריות קיבל משמעות רחבה יותר ובעצם אף אחד לא לוקח אחריות אמיתית.

נשארה לנו האפשרות לנהוג כמו זקני העדה בפרשת העגלה הערופה: לקחת אחריות ציבורית ומנהיגותית, ולפעול על מנת שהאחראים לכשלים החמורים ייקחו אחריות ויסיקו מסקנות. אם לא כעת על דעת עצמם ומתוך תחושת אחריות אישית, אז על ידינו כציבור במבחן הבוחר.

 

ח"כ אריאל הוא יו"ר הוועדה לביקורת המדינה