גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

מייבשים את הים - תכל'ס

פרויקט האייים המלאכותיים, שהממשלה דנה בו השבוע, נשמע אמנם מפתה, אבל עלול להיתקל בהתנגדות דווקא מצד הירוקים
21/06/12, 18:27
שלמה פיטרקובסקי

כך הצליח שימוש נכון בתורת המשחקים להוריד בבד אחת את מחירי הסלולר בישראל

פרויקטים גרנדיוזיים תמיד שבו את ליבו של האדם. בעבר היו אלו הפירמידות הפרעוניות, ובעידן המודרני - סכרי ענק או גשרים ארוכים במיוחד דוגמת גשר הזהב בסן פרנסיסקו. על כן לא פלא שגם הישראלים אוהבים מדי פעם להשתעשע ברעיון של הקמת פרויקטים גדולים, אשר היתכנותם הטכנולוגית מוטלת בספק, וכך גם ערכם הסביבתי. הוותיק מבין המיזמים הללו הוא אולי תעלת הימים, פרויקט שפושט צורה, לובש צורה וחוזר חלילה, אך מימושו עדיין לא נראה באופק. אולם בשנים האחרונות קם לו מתחרה, פרויקט האיים המלאכותיים. כמו במקרה של תעלת הימים, גם כאן לא מדובר בהמצאה ישראלית, ובאופן דומה למדי, גם נושא האיים המלאכותיים נבדק כבר שנים, אך התוצאות בשטח לא נראות קרובות.

אבל התפתחות מסוימת בנושא זה חלה דווקא השבוע. הממשלה אישרה ביום ראשון השבוע את הקמתה של ועדת היגוי בינמשרדית לבחינת היתכנות טכנולוגית להקמת איים מלאכותיים בישראל לצורכי תשתיות. בין המיזמים שהקמתם על גבי האיים תיבחן נמצאים בין השאר הקמת שדה תעופה, מפעלי התפלת מים, תחנות כוח ועוד. ועדת ההיגוי נצטוותה להגיש בתוך שנה את המלצותיה לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובראשה יעמוד מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה. הוועדה תכלול נציגים של ראש הממשלה, נציגי משרד האנרגיה והמים, משרדי האוצר, הגנת הסביבה, הפנים, התחבורה ומערכת הביטחון. בישיבה בה נדון הנושא, הדגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "המדינה שלנו קטנה וצפופה. לכן ברעיון האיים המלאכותיים עבורנו יש היגיון מרחבי, כלכלי וביטחוני. יש לכך גם תועלות עבור הגנת הסביבה. אין ספק שמדובר בהזדמנויות רבות למדינת ישראל".

הנה כי כן, המוטיבציות להקמתם של האיים הן מגוונות, אולם אחת הבולטות היא המוטיבציה הסביבתית. הסיטואציה היא פשוטה. ישראל היא מדינה קטנה, אזור המרכז צפוף וגם הנגב והגליל לא גדולים במיוחד. כל פרויקט תשתית משמעותי שמבקשים להקים בישראל פוגע במשהו: באיכות חייהם של אנשים, בערכי טבע, ולעיתים לא רחוקות הפגיעה היא כפולה. הדברים מתחדדים עוד יותר כשמדובר במיזמים שנדרשת בהם קרבה לחוף, כמו לדוגמה מתקני התפלה ותחנות כוח. ישראל אמנם התברכה בחוף לים התיכון, אולם אורכו קטן למדי – 190 ק"מ. כל מיזם תשתית חדש מצמצם עוד יותר את השטחים המעטים שעוד נותרו לציבור הרחב. אז הארגונים הסביבתיים תומכים? לא. הסיבה, כך מתברר, מעט מורכבת. בתנועת 'אדם, טבע ודין', אשר בדקה את הסוגיה בראשית העשור הקודם, מציינים כי הקמת איים כאלו עלולה לפגוע בחופים, עקב היותו של הים התיכון ים סגור. פגיעה בזרימת החולות לחופי ישראל עלולה להפוך את החופים לבלתי ניתנים לרחצה ולהאיץ במידה ניכרת את קריסת מצוק הכורכר לחוף הים. בממשלה מבטיחים לבדוק ואנחנו מבטיחים לחכות ולעקוב.

 יתרונות כלכליים וביטחוניים. אי מלאכותי בדובאי

 תורת המשחקים בשירות האזרח

מה הקשר בין תורת המשחקים והטלפוניה הסלולרית? מתברר שיש קשר כזה, אותו מרגיש כל מי שניסה במהלך החודש האחרון 'לשפר עמדות' מול החברה הסלולרית שלו. לירידת המחירים הדרסטית בענף התקשורת הסלולרית כולם שמו לב, אולם הסיבה לירידה הזו לא ברורה לכולם. מי שחושב שעצם כניסתן של שתי מתחרות חדשות לשוק, הוט מובייל וגולן טלקום, היא הסיבה, טועה ובגדול. הסיבה לצניחת המחירים היא לא עצם הכנסתן של שתי שחקניות חדשות לשוק, אלא הדרך בה הן הוכנסו, וכאן נכנסת לתמונה תורת המשחקים. מונח זה, אשר עד לשנת 2005 היה מוכר בישראל רק למתמטיקאים, לכלכלנים, ולעוד קבוצה קטנה של יודעי ח"ן, הפך למטבע לשון שגור מאז זכה הפרופ' ישראל אומן בפרס נובל על הישגיו בתחום. אך עדיין רק מעטים מבינים את המושג לעומקו ומכירים את שימושיו השונים.

אחד השימושים הנפוצים ביותר בתורת המשחקים בתחום הכלכלי הוא המכרזים. מכרז הוא למעשה הזמנה להגיש הצעות בתחום מסוים, תוך ניסיון ליצור תחרות בין המציעים. למכרז יכולות להיות מטרות שונות. הנפוצה שבהן היא מחיר מינימלי (אם המכרז הוא מצידו של הקונה) או תמורה מקסימלית (אם המכרז הוא מצידו של המוכר). מכרז תדרים, כמו זה שפורסם על ידי משרד התקשורת אשר במסגרתו נכנסו לשוק הסלולר שתי המתחרות החדשות, הוא מכרז מוכר קלאסי. במכרזים דומים שנערכו במדינות אחרות, פעלו מומחי תורת המשחקים על מנת להביא למדינה את הרווח המקסימלי מהקצאת המשאב הציבורי של תדרים. לאחר שבמדינות מסוימות נכשלו המכרזים הקלאסיים, נבנה בבריטניה מודל של מכרז פתוח, הבנוי בצורה דומה למכירה פומבית. שיטה זו הביאה למקסימום את התמורה שקיבלה המדינה, אולם לא בהכרח הביאה לירידה במחירי התקשורת הסלולרית.

ייחודו של המכרז הישראלי היה בכך שמטרתו העיקרית היתה הורדת מחירים. לצורך כך נבנה מודל ייחודי, אשר מתבסס על שיטת המכרז הפתוח, בדומה למכירה פומבית, אך ההצעות בו הן הצעות על תנאי. על פי תנאי המכרז הישראלי, המחיר שהציעו החברות הוא מחיר וירטואלי, משום שהוא יורד ככל שנתח השוק של החברה בתום תקופת הזמן שנקבעה עולה. אם החברה תגיע בתוך תקופת הזמן לנתח השוק שהוצב כיעד, 7 אחוזים, היא תשלם רק את מחיר המינימום, 10 מיליון שקלים, ולכך יתווספו עלויות הפקדת הערבות הבנקאית על מלוא הסכום בידי משרד התקשורת. המחירים הווירטואליים אליהם הגיע בפועל המכרז היו מדהימים, למעלה מ-700 מיליון שקלים. אולם אז התברר כי חלק מהזוכים אינם מסוגלים להעמיד ערבות שכזו. לבסוף זכתה הוט מובייל שהעמידה ערבות בסכום שכזה וגולן טלקום שהציעה במכרז ערבות קטנה במחצית. אולם, מתברר כי גם 'שוט' של למעלה מ-300 מיליון שקלים מספיק על מנת לגרום לחברה לרוץ אחרי הלקוחות על מנת להשיג את נתח השוק הרצוי ולהיפטר מהחובה לשלם את מלוא הסכום.

 

 

 כלכלה כהלכה

 הבטחה כהלכה

תוקפה של התחייבות לביצוע עסקאות

הרב שלמה אישון

על פי דין תורה, אין תוקף משפטי להתחייבותו של אדם להתנהגות מסוימת. אמנם ההלכה קובעת כי אדם צריך לעמוד בדיבורו, וכל החוזר בו "הרי זה ממחוסרי אמונה ואין רוח חכמים נוחה הימנו", אך במקרים רבים בית הדין לא יכפה את קיום ההסכם. כך למשל, התחייבות של שותפים לחלוק ביניהם קרקע משותפת אינה בת אכיפה בבית הדין, ואף אם עשו על כך קניין, הרי זה "קניין דברים" שאין לו תוקף.

מאידך, יש תוקף משפטי להתחייבות כספית. ההבדל בין התחייבות להתנהגות לבין התחייבות כספית נעוץ בכך שהתחייבות להתנהגות היא הבטחה לפעולה עתידית, ואילו התחייבות כספית יוצרת כבר באותו הרגע חוב כספי הרובץ על המתחייב.

נחלקים הפוסקים בשאלה האם יש תוקף משפטי להתחייבות למכור חפץ. יש הסוברים שהתחייבות כזו כמוה כהתחייבות להתנהגות ועל כן אין לה תוקף משפטי, ויש הסוברים שדינה כדין התחייבות כספית ולכן יש לה תוקף. במצב כזה, בו קיימת מחלוקת הפוסקים, עלול הצד המעוניין לחזור בו ולטעון "קים לי", דהיינו שהוא מסתמך על השיטות הסוברים שאין תוקף משפטי להתחייבותו ועל כן לא ניתן לאכוף עליו את קיומה.

הדרך הטובה ביותר למנוע מצבים כאלו היא להפוך את העיסקה מהתחייבות עתידית לעיסקת מכירה. למשל, כאשר מדובר במכירה מכונית משומשת, במקום לסכם כי המוכר מתחייב למכור את המכונית, כדאי לסכם כי המכונית מכורה לקונה. הבעיה היא שלעיתים ניסוח זה לא תואם את רצונם של הצדדים.

דרך נוספת היא להשתמש בהתחייבות כספית: כל צד יתחייב לשלם סכום כסף לצד השני, כעין קנס, ורק אם יעמוד בהסכם – יהיה פטור מלשלם. כל זה בלא להתחשב בחוק. אולם מסתבר שבמקום שבו החוק נותן תוקף משפטי להתחייבות למכור – יהיה לכך גם תוקף הלכתי מכוח המנהג, או תקנות הקהל או 'דינא דמלכותא'.

 

הכותב הוא ראש מכון כת"ר