גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

שאלת השבוע - שאלת השבוע

בעקבות הזעזועים השלטוניים במצרים וירי הרקטות מסיני לנגב, האם צריכה ישראל לשנות את יחסה למצרים?
21/06/12, 18:27
ירעם נתניהו

 

לא לפעול בסיני

פרופ' אפרים ענבר

ראש מכון בס"א, אוניברסיטת בר אילן

עלינו להמשיך באותה מדיניות כלפי מצרים, לפחות בטווח הקצר, כדי לא להקשות על המצרים לדבוק בחוזה השלום. בל נשכח שדעת הקהל במצרים אינה אוהדת את ישראל ויהיו לחצים להפנות עורף לחוזה השלום. יש להשתדל שלא לאפשר שום תירוץ לממשל החדש במצרים לזנוח את חוזה השלום.

אין ספק שמצרים של היום מתקשה למנוע פעולות טרור כלפי ישראל מתוך סיני, והיא מתקשה למנוע העברת נשק לחמאס. הסיבה לכך היא הפגיעה הניכרת ביכולת הממשלה לדאוג לחוק ובסדר בתחום המדינה. על אף המצב הזה, אל לנו להתפתות לפעולות צבאיות בתוך סיני, אף על פי שייתכן שאלו פעולות מוצדקות. זאת מפני שהפעולות הללו יהיו בגדר פגיעה בריבונותה של מצרים והן יחייבו את המצרים לתגובות שעלולות לערער את המחויבות שלהם להסכם השלום. ייתכן שאפשר לפעול בקרב הבדואים בסיני בשיתוף פעולה עם מצרים, כדי לצמצם את הפעילות העוינת נגד ישראל.

בטווח הקצר אין ברירה אלא לחרוק שיניים ולנסות לצמצם את הפגיעות בישראל, ולא באמצעות פעילות צבאית בסיני, אלא בעזרת בניית הגדר ופעילות צבאית בים או מחוץ לשטח סיני. ייתכן מאוד שבעתיד נראה שלטון מצרי חלש עוד יותר וייתכן שסיני תהפוך לאזור כמו סומליה, כלומר למקום שאין בו שליטה מרכזית ויש חופש פעולה גדול לטרוריסטים ולפיראטים, ואז ניאלץ לשקול את צעדינו מחדש.

 

תוצאות הבחירות יכריעו

צבי מזאל

לשעבר שגריר ישראל במצרים

השאלה היא מהי המדיניות של ישראל. האם היא בנויה רק על ביטחון או גם על היבטים אחרים בעלי חשיבות, כמו דיאלוג מדיני, גיוון היחסים ומאמץ להגיע להידברות בין העמים.

האינטרס העיקרי והאסטרטגי של ישראל הוא לחיות כמובן בשלום עם מצרים. זו המדינה הערבית הגדולה ביותר המונה כ-85 מיליון בני אדם והיא בעלת הצבא הערבי הגדול ביותר באזור. שטחה משתרע על פני מיליון קילומטרים מרובעים והיא מתגאה, ובצדק, בהיסטוריה ארוכה ומפוארת. ישראל חולקת עם מצרים גבול משותף לאורך 250 ק"מ, וכורח הגיאוגרפיה מחייב אותה לעשות כל מאמץ להגיע ליחסי שכנות טובה שיקבלו ביטוי בדיאלוג יציב בדרג עליון, שיתוף פעולה ביטחוני, אבל גם שיתוף פעולה כלכלי-מסחרי, קשרי מדע, ספורט וכו'. כך נעמיק את הדיאלוג בין העמים וזה הבסיס לשלום יציב בטווח הרחוק. השאלה היא אם שאיפות אלה אכן מעשיות בטווח הקרוב.

התוצאות למרוץ לנשיאות הן שיקבעו. אם אחמד שפיק ייבחר יימשכו יחסי השלום, בתחילה אולי במתכונתם הקודמת, אך עם פוטנציאל לשיפור. ואם ינצח מוחמד מורסי, מועמד האחים המוסלמים, יש לצפות להרעה ביחסים. האחים יפעלו לניסוח חוקה איסלאמית, ישליטו את חוקי השריעה בצורה הדרגתית ויעמידו את ישראל במצב קשה. וכאן יש לפחות שני תרחישים: הראשון, וזוהי אפשרות רחוקה – שהאחים המוסלמים יכניסו צבא לסיני ויפרו את הסכם השלום. התרחיש השני, הסביר יותר: האחים המוסלמים יגיעו לידי הסכמה עם חמאס, יפתחו את רצועת עזה לסחורות ולאנשים, ויאפשרו הכנסת נשק לשם בצורה חוקית. לחמאס תהיה רוח גבית להתעצם ולהגביר את תקיפותיו נגד ישראל. סיני ועזה יהפכו לבסיסים עוינים.

בתרחיש הראשון ישראל עשויה לשקול להיכנס למלחמה. בתרחיש השני יש להניח שברגע מסוים לא תהיה לישראל ברירה אלא להשתמש בסיכולים ממוקדים, לתקוף בצורה נקודתית ולעקוב מקרוב על מה שקורה בסיני, אפילו במחיר הרעת היחסים.

 

 

תושבי הנגב תחילה

פלורה שושן

ראש מועצת מצפה רמון

בימים אלה כולנו עוקבים בדאגה אחרי ההתרחשויות במצרים ובגבול הדרומי של ישראל. אך מי שצריך לתת את הפתרונות המדיניים והביטחוניים הוא ממשלת ישראל, כי היא מצוידת בכל המידע, הניסיון והיועצים הדרושים כדי לקבל החלטות מדיניות מורכבות כל כך, שישפיעו על חיי האזרחים במשך דורות קדימה.

דבר אחד ברור לחלוטין לי ולחבריי בנגב: ממשלת ישראל צריכה, בראש ובראשונה, לשנות את יחסה לאזור. לתושבי הנגב, לא פחות מלכל אזרח אחר במדינה, מגיע לקבל ביטחון אישי, שוויון בהזדמנויות תעסוקה ושירותי בריאות, חינוך, תרבות ורווחה – כמו במרכז הארץ.

במשך שנים רבות נאלצים תושבי הנגב הצפוני להתמודד עם איום הרקטות. עתה, ייתכן שגם תושבי הנגב הדרומי יצטרפו למעגל האיומים. היום יותר מתמיד על ממשלת ישראל להשקיע בחוסן האזרחי של תושבי הנגב כדי להגן על ההתיישבות. אך במקום לשמוע תוכניות המביאות לנגב בשורה של מקומות עבודה ושל פיתוח כלכלי, הממשלה ממשיכה להעביר אל הנגב את כל מה שבמרכז איש לא רוצה בו – תשתיות בעייתיות, חומרים מסוכנים, מחנות מעצר למסתננים וערי אוהלים.

ממשלת ישראל תצטרך לענות על השאלה שבכותרת, אם לשנות את היחסים עם מצרים - רק לאחר חשיבה מוקפדת וזהירה ולאחר שמיעה של כל הדעות. אך בדבר אחד אין לאיש ספק: ממשלת ישראל חייבת לשנות את יחסיה לתושבי הנגב, גם אם השקט יחזור לגבול המצרי וגם אם לא.

 

תשובות הגולשים

להמתין להתייצבות השלטון

מצרים, ששנים רבות היתה המדינה המובילה בעולם הערבי, שרויה בתקופה האחרונה במצב לא פשוט. יש כנראה התרופפות כלשהי, בקרב הממונים הזוטרים בין אנשי הצבא, שאולי מפרשים לא נכון את השינויים בצמרת המצרית.

לדעתי, יש להמתין ולתת לעניינים להתייצב, לראות לאן נושבת הרוח, ליזום מפגשים בין גורמי הביטחון של ישראל לעמיתיהם בצד המצרי, ולנסות לבחון את כוונותיהם. שכן לעיתים ההצהרות מופנות להמון העם, בעוד שהמעשים שונים בתכלית.

אם ניווכח שאכן פני המצרים לשינוי שאינו לרוחנו מבחינת הביטחון, יש לשקול את צעדינו שוב.

אברהם כהן, עפולה 

 

מכת מצרים

ביום שבו הגיע נשיא מצרים לארץ - רבים חגגו וצהלו, אך אני הייתי עצוב ומודאג. אמרתי: כעת הוא תפס אותנו בגרון!

במשך השנים טענו רבים שאכן יש בינינו 'הסכם שלום'. אבל אנשים שכחו כמה פעמים היו פיגועים בסיני, וכמה התראות מצד גורמי הביטחון שלא לשהות בסיני. גם אמצעי לחימה רבים הוברחו מסיני לרצועת עזה בתמיכתם ובסיועם של המצרים.

דוד המלך היטיב להגדיר את בני ישמעאל: "אני שלום וכי אדבר - המה למלחמה".

ראובן האס, בית אל