גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

המימייה החסרה - סיפור לילדים

לטיול אימהות ובנות הגיעו שתי אימהות ושתי בנות. כל אחת הביאה איתה מימייה אחת. בסך הכל היו שלוש מימיות. איך זה יכול להיות?"
21/06/12, 18:27
עדי דוד

ישבתי לי על המרפסת. החום בחוץ הוציא ממני כל חשק לצאת לרחוב.

מצאתי את עצמי יושב עם ספר חידות ולימונדה קרה, נהנה מהמשקה הקריר והחמצמץ ומאמץ את מוחי בשאלות שהציג הספר.

הייתי שקוע בחידה שלפני, ונבהלתי כששמעתי פתאום שקוראים בשמי.

הנחתי את הספר והמשקה לרגע, והצצתי מבעד למעקה. חני עמדה בחוץ, נוטפת זיעה אך מחייכת מאוזן לאוזן. פתחתי בפניה את הדלת והיא נכנסה, מקבלת לידה בשמחה כוס לימונדה.

"אני יודעת את הפתרון! לא הפסקתי לחשוב על החידה שסיפרת, ופתרתי לגמרי לבד", היא אמרה מלאת אושר.

כשראתה את הבעת פני, והבינה שאני כבר לא זוכר מה היתה החידה, היא טרחה והזכירה: "סיפרת על המכונה שהורטבה באמבט עד שהתקלקלה, והיו שלושה חשודים בגרימת החבלה. נחמן - שטען שראה את המכונה שקועה במי האמבט, סגר את הברזים אך לא נגע במכונה; גדעון - שסיפר שרץ לקרוא לשרת וכלל לא נכנס לחדר; ופתחיה - שאמר שהוציא את המכונה מהמים ושם אותה ליד האמבט המלא", היא סיימה, בולעת אוויר.

"אז מי לדעתך הוא המחבל?" שאלתי, מחייך גם אני.

"פתחיה! אם הוא אכן הוציא את המכונה מהאמבט המלא, הרי שגובה המים באמבט היה צריך לרדת, בעיקר כשידוע לנו שנחמן סגר את הברזים. אך כשסיפרת, ציינת שהמכונה התגלתה לצד אמבט מלא עד גדותיו", היא סיימה בנימת גאווה בלתי מוסתרת, "כנראה שיש איזה שקר בגירסה שסיפר".

"כל הכבוד", אמרתי בהערכה אמיתית. יש לה שכל חד, לקטנטנה הזו.

רק אז היא שמה לב לספר שהחזקתי. "מה אתה קורא?" היא שאלה.

הראתי לה את ספר החידות. תמיד טוב להעסיק את המוח, שכמו כל האיברים, צריך גם הוא להתעמל מדי פעם בפעם.

ראיתי את זיק ההתלהבות בעיניה. רק עכשיו פתרה חידה, וכבר היא מחפשת אתגר חדש.

"אולי יש שם איזו חידה נחמדה?" חני שאלה-ביקשה.

"הנה אחת, קצרה וחמודה. נראה אם תדעי", אמרתי, וקראתי מהספר בהטעמה.

"לטיול של אימהות ובנות הגיעו שתי אימהות ושתי בנות. כל אחת מהמשתתפות הביאה איתה מימייה אחת. בסך הכל היו שם שלוש מימיות. איך זה יכול להיות?"

פניה של חני התכווצו בריכוז.

אולי עד שחני תפענח את החידה, ועד שמזג האוויר בחוץ יצטנן קצת, תוכלו אתם למצוא תשובה?