בשבע 499: תם הפסטיבל בשדרה

מארגני המחאה נתקלו השנה במדיניות כלכלית ומשטרתית קשוחה בהרבה, וגם התקשורת כבר לא מפרגנת * ביטוח נסיעות לחו"ל:מסובך ממה שחושבים

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , ח' בתמוז תשע"ב

 המחאה החברתית המתיפייפת של השנה שעברה חזרה אלינו בשבוע האחרון עם פנים שונות לחלוטין. קשה בשלב זה להצביע במדויק על הסיבות לשינוי פרצופה של המחאה, אבל בהחלט ניתן לציין כמה גורמים שייתכן ויש להם חלק במטמורפוזה שעברו דיירי האוהלים ברוטשילד. גורם ראשון הוא החרפת המתח מול מקבלי ההחלטות. אם בשנה שעברה נקטו ראש הממשלה ושריו הבכירים בטקטיקה של חיבוק המחאה, וסיפרו למוחים פעם אחר פעם כמה הם צודקים, בשבועות האחרונים ניתן היה לשמוע מקובעי המדיניות זמירות אחרות לחלוטין. מי שנתן את הביטוי החריף ביותר לשינוי הטון היה, כמו תמיד, שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ. בדברים שנשא שטייניץ בוועידת ECONOMIX.IL לחיזוק המגזר העסקי בישראל, התריע שר האוצר כי "שם המשחק הוא במקרו. מי משנכשל במקרו נכשל גם במיקרו. הדבר הראשון בסדר העדיפויות בתקציב החדש הוא צמיחה גבוהה ככל האפשר, יחד עם אבטלה נמוכה ככל האפשר. מי שנכשל מבחינה מאקרו כלכלית ובצמיחה, כל השאר לא יעזור. במיוחד בשנות המשבר הגלובלי, הדגש על המאקרו הוא קריטי במיוחד. אסור ששום פופוליזם זול ומחאה חברתית יזיקו".

ביטוי נוסף לכתף הקרה מהממסד נמצא בדמות החלטתו של ראש העיר תל אביב, רון חולדאי, לא לאפשר את חזרת האוהלים לשדרות רוטשילד. פעמיים ניסתה קבוצת הפעילים בראשות דפני ליף לשחזר את הצלחת הקיץ שעבר ופעמיים נתקלה בסירוב נחרץ, פיזי מאוד, מצידם של פקחי עיריית תל אביב המגובים בשוטרי המחוז.

מי שעוד הפנה עורף לפעילי המחאה, לפחות במה שנוגע לטונים השולטים, הוא התקשורת הישראלית. דפני ליף, סתיו שפיר וחבריהן נתקלו לראשונה בשאלות קשות באמת מהעיתונות. העברת ביקורת על המחאה כבר איננה נחשבת לחילול הקודש והשמעת הרהורי כפירה בנוגע לצדקת המאבק כבר לא גוררת מתקפה אוטומטית של קובעי הטעם. הסיבה לכך היא פרוזאית מאוד: עולם הפרסום. בשיאה של מחאת הקיץ הקודם נוכחו המוציאים לאור של העיתונים הגדולים ובעליהם של יתר כלי התקשורת כי המחאה טובה אולי לרייטינג, אך טובה הרבה פחות לעסקים. לא ברור עד כמה יש גיבוי עובדתי לטענה על נזק כלכלי לענף הפרסום בעקבות מחאת הקיץ שעבר, אולם לעולם העיתונות מספיקות גם שמועות והערכות.

התוצאה של הפניית העורף של הממסד לסוגיו השונים היא תחושה של פעילי המחאה שדוחקים אותם לפינה. מי שתכננו קאמבק מפואר בשדרה גילו שהחיים מורכבים הרבה יותר ומחנה הקיץ לא יתקיים במתכונת דומה לזו של השנה שעברה. כמו כל מי שנדחק לפינה, גם כאן הגיע תורם של צעדי הייאוש, דוגמת ניפוץ חלונות של סניפי בנקים ועימותים אלימים עם שוטרים. בשלב זה קשה מאוד להעריך לאן מועדים פניה של המחאה, אך כבר כעת ברור כי אווירת הבומבמלה מהשנה שעברה כבר לא תשוב לשדרות ולרחובות.

צעדי ייאוש. פינוי מפגינים השבוע

ביטוח בטוח

ביטוח נסיעות לחו"ל הוא אחד מסוגי הביטוח הנפוצים ביותר. טיול, נסיעת עבודה, או ביקור קרובים מביאים רבים וטובים לרכוש לעצמם חבילת ביטוח שתבטח אותם מחוץ לגבולות הארץ הקדושה. אולם דווקא משום שמדובר בשוק שמוצף חבילות בסיסיות וסטנדרטיות, תשומת הלב חייבת להיות כפולה ומכופלת. חנוך הירשוביץ מ'הירשוביץ פתרונות' מסביר כי באופן בסיסי ביטוח נסיעות לחו"ל מתחלק לשני חלקים עיקריים. הראשון הוא ביטוח בריאות אשר בא להחליף את קופת החולים שלנו שאיננה נותנת מענה מחוץ לגבולות ישראל. השני הוא ביטוח לכבודה הבסיסית שלוקח עימו הנוסע לחו"ל.

לכאורה מדובר בפוליסה פשוטה מאוד, אולם מתברר כי דווקא ריבוי הפוליסות הסטנדרטיות לכאורה הופך את העניין למורכב הרבה יותר. לדברי הירשוביץ, "כאשר אנחנו רוכשים פוליסה חשוב מאוד לשים לב להגבלות ולהחרגות הקיימות בכל פוליסה. דוגמה להחרגה היא רעידת אדמה. רבים אינם שמים לב לכך שחלק מהפוליסות הסטנדרטיות אינן מכסות נזקים הנובעים מרעידת אדמה. הוספת הכיסוי כרוכה כמובן בתוספת עלות. נושא ההגבלות הוא מורכב עוד יותר. כל פוליסה כוללת בתוכה סעיף הגבלה כללי, הקובע את תקרת התשלומים על פי הכיסויים בפוליסה הספציפית, אולם ישנן פוליסות הקובעות הגבלה גם על סעיפי הוצאה ספציפיים. כך ניתן למצוא בפוליסות מסוימות הגבלה על עלות יום אשפוז, וזאת גם אם באזור שאתם נוסעים אליו כלל לא ניתן להתאשפז בעלות שכזו. לעיתים מדובר בהגבלת שכר מנתח לסכום מסוים, שעלולה להיות בעייתית מאוד אם הבעיה הרפואית שנתקלתם בה בנסיעה היא חמורה ודורשת ניתוח מורכב".

הירשוביץ מסביר כי לעיתים הבעייתיות נובעת מכך שהנוסעים לחו"ל אינם מבינים שגם פוליסה פשוטה כזו חייבת לעבור התאמה לצרכים הספציפיים של המבוטח. "הגבלה שקיימת בפוליסות רבות נוגעת להחמרת מצב רפואי קיים. כך לדוגמה, מי שהוא חולה במחלה כרונית וזו תחמיר באורח ניכר בזמן שהותו בחו"ל לא יזכה לשום כיסוי להוצאותיו. עוד הגבלה נוגעת לסוג הפעילויות שמבצע המבוטח בחו"ל. לא כל פוליסה תכסה מי שנפצע בתאונת סקי, למשל. לכן יש להתאים את הפוליסה גם לתוכנית הנסיעה". דוגמה אחרונה להבדלים בין הפוליסות היא נושא ההטסה הרפואית. "מטבע הדברים, הביטוח הרפואי בחו"ל מוגבל למינימום מתוך הנחה שהטיפול בחו"ל הוא טיפול חירום שנועד לייצוב המצב. במקרים מסוימים, על מנת לחזור לארץ יש צורך במכשור מתאים על המטוס ולעיתים אף בפיקוח רפואי, שעלותם גבוהה, אך לא כל פוליסה מכסה הטסה רפואית במידת הצורך". לסיכום מדגיש הירשוביץ כי חשוב להקפיד על התייעצות עם מומחים לפני רכישת ביטוח נסיעות לחו"ל: "רבים חושבים שקופות חולים או סוכנויות נסיעות שמוכרות ביטוחים שכאלו מתמחות באיתור הצרכים, אך זו טעות, כפי שציין המפקח על הביטוח. חשוב להתייעץ עם מי שמבין בביטוח ולוודא שהביטוח אכן יכלול את כל שנדרש".

 

 

 כלכלת בית

מיצוי זכויות

 רחל קסנר

מעבר לזכויות הכוללות שיש לכל אזרח במדינה, ישנן זכויות המתייחסות למצב חיים מסוים. לפעמים זה תלוי בשלב במחזור החיים: תינוקות, ילדים, פנסיונרים, קשישים וכדומה, לפעמים בתהליכים שעובר האדם: מחלות, נכויות, צרכים מיוחדים, טראומות (כמו משפחות שכולות או ניצולי שואה), ולעיתים זה תלוי מצב משפחתי כמו גרושים, אלמנות, משפחות חד-הוריות ודומיהם, או סטטוס כלכלי.

לכל מצב מיוחד ישנן זכויות מיוחדות שהחברה מעניקה לאזרח, ולא תמיד האזרח מודע להן. לפעמים ישנן עובדות סוציאליות המסבות את תשומת הלב של האזרח לזכויותיו, אך לעיתים לא.

נזכיר תחילה את הביטוחים השונים שאנחנו משלמים. מעבר לכך שהתלבטנו קשות באיזה ביטוח לבחור ועשינו הוראת קבע לתשלום, רצוי וצריך לזכור לנצל אותו בשעת הצורך. לדוגמה: הביטוח הסיעודי של קופת חולים מסייע לאנשים שצריכים עזרה קבועה עקב שינוי במצבם הגופני או הנפשי. זה כולל קשישים שאינם לגמרי סיעודיים אך זקוקים לסיוע בתשלום.

באתר של ביטוח לאומי ניתן לקבל מידע על כל המצבים בהם אזרח זכאי לגמלת בטל"א. לפעמים צריך עזרה בקבלת הגמלה, אך יש לפנות ולהתעקש על הזכויות.

האתר 'כל-זכות', שכתובתו היא www.kolzchut.org.il, מסייע לתושבי ישראל למצות את זכויותיהם בכל התחומים. האתר הינו פרויקט שיתופי ללא כוונת רווח, הנבנה ומתוחזק על ידי שיתוף פעולה נרחב בין ארגונים ומומחים מובילים בתחום הזכויות בישראל. האתר בנוי לפי נושאים ותת-נושאים, מביא את הזכויות הרלוונטיות בכל שלב, את המקומות בהם ניתן להיעזר וגם את הדרכים להגיע אל מיצוי הזכויות. האתר מתחדש כל הזמן, ומופיעים בו גם חידושי תחיקה, עדכונים רלוונטיים מהאינטרנט כמו הקמת פורטלים ייעודיים או פורומים חדשים התומכים בקבוצות מוגדרות.

שנזכה למצות את זכויותינו בעקבות עלייה לארץ, הגברת הילודה ובבריאות שלמה.

 

הכותבת היא יועצת לכלכלת משפחה

 

מבזקים

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט להקטין את העלאות המיסים הצפויות בשנה הבאה, באמצעות העלאת יעד הגירעון בשנה הבאה ל-3 אחוזים. מדובר במהלך שנתקל בהתנגדות הדרג המקצועי באוצר. שם חוששים כי במקרה של הידרדרות נוספת בכלכלה העולמית הגירעון עלול לצאת משליטה.

ריבית בנק ישראל לחודש יוני תרד ברבע אחוז ותעמוד על רמה של 2.25 אחוזים. כך הודיע השבוע בנק ישראל. במקביל לכך פרסם בנק ישראל את תחזיתו לגבי הצמיחה השנה ובשנה הבאה. הבנק הותיר את תחזית הצמיחה ל-2012 על 3.1 אחוזים, והפחית את התחזית ל-2013 מ-3.5 ל-3.4 אחוזים.

ועדת הכספים אישרה הטבות מס ל-36 עמותות הפועלות ללא מטרות רווח. ההטבות ניתנו על פי המלצת ועדה מקצועית במשרד האוצר, לאחר שהגופים המוטבים עמדו בקריטריונים של סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. מדובר במוסדות ציבור מתחומי החינוך, הבריאות, ההשכלה הגבוהה, הרווחה, התרבות והדת.

בדיון משותף לוועדת הכספים וועדת החוקה על כוונת האוצר לקבע את מנגנון התקציב הדו-שנתי, ציינו יושבי ראש הוועדות, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) וח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), כי הם מתנגדים למהלך, שפוגע במידת הפיקוח של הכנסת על הממשלה.

בסיס תל השומר, השלישות ברמת גן, חלק מבסיס צריפין, בסיס סירקין שליד פתח תקווה ובסיס הרודצקי שליד תל אביב יועברו בתוך כמה שנים מגוש דן. הפינוי יוצא לדרך לאחר שנחתם ההסכם בין משרד הביטחון ומשרד האוצר, אשר הסדיר את מימון המעבר.

בשורה למשרתי הקבע בצה"ל: בקרוב יזכו להעלאת שכר בגובה 1.75% רטרואקטיבית מחודש ינואר 2012. זאת בהתאם להסכם השכר שנחתם בין המדינה לבין הסתדרות העובדים הכללית בחודש ינואר 2011. בנוסף לכך, במשכורת חודש יוני יקבלו החיילים תוספת תשלום של 2,000 שקלים ברוטו.