בשבע 499: עניין אישי

גלעד ארדן. 41. תושב גני יהודה. נשוי לשלומית ואב לשלושה. השר להגנת הסביבה

עפרה לקס , ח' בתמוז תשע"ב

התחלה: 1970, אשקלון. האם פסיכולוגית, האב מורה להיסטוריה ואזרחות ובהמשך גם סגן מנהל, שעשה הסבה לעריכת דין. בכור מבין ארבעה, ילד "עירוני כפרי".

עירוני כפרי: "הייתי הרבה אצל הסבתות שלי", ולמשפחה מצד האם היו שדה וגם רפת, "וסבתא היתה מייצרת בעצמה חלב וגבינות".

בית ספר: ביסודי, ממ"ד 'סיני' עד כיתה ח'. בהמשך - ישיבת 'נתיב מאיר'. "כשהתקבלתי אבא כל כך התרגש, עד שהגיע באמצע היום לבית הספר כדי לבשר לי".

כל ההתחלות קשות: בבית הספר היסודי ארדן היה מהמצטיינים, ובישיבה פגש את ילדי רחביה, שהיו להם מטענים אחרים. "מצד אחד זה היה קשה בטירוף, לצאת מהבית בגיל 14, להתחיל יום בשש וחצי ולהיות במסגרת עד שמונה בלילה. מצד שני זה נתן לי כלים מאוד משמעותיים לחיים והרבה חוויות", כולל טיולי סטף, אווירת ימים נוראים ש"אי אפשר לשחזר", וגם ביקור בטישים חסידיים שיתגלו בהמשך כנכס.

תנועת נוער: בני עקיבא, "אפילו הדרכתי קצת" אבל לא נרשמה קריירה משמעותית. הילדים בהחלט יכוונו לתנועות נוער.

צבא: "הלכתי בלי ישיבה לפני, בעוונותיי". ההתחלה היתה בחובלים, אבל אחרי פציעה היה מעבר לשלישות כולל קצונה ושיחרור בדרגת סרן. מאוחר יותר, כבר במילואים, הגיעה הבקשה להיות קצין אבטחה של רכזי שב"כ. "כל מילואים הייתי מסתובב המון בגוש קטיף".

קטמנדו - לא הסידרה: הטיול שאחרי השיחרור להודו, נפאל ותאילנד ארך כמעט חמישה חודשים ונחווה במלואו, כולל שוד וטראק שבוצע בחצי מהזמן כדי להגיע לקטמנדו לראש השנה. "אין הרבה חוויות מרוממות רוח כמו התקבצות של מאות תרמילאים ישראלים לתפילת ראש השנה. רואים שלא משנה מה, לכולם יש את הניצוץ היהודי".

הניצוץ היהודי: מעולם לא הוחלט רשמית על הסרת הכיפה מהראש. "אני מגדיר את עצמי כאדם מאמין ומסורתי", כולל הפרדה בין בשר לחלב ומנהגים שונים. "אני מקווה שפעם יהיה אולי כוח לקיים יותר".

משפטים: הוא נמשך יותר לכיוון לימודי היסטוריה יהודית, אבל הפרקטיקה הכריעה, "אבא הוא עורך דין, ותמיד אמרו לי שאני מתאים למקצוע". בפועל לא היה ביקור צפוף בקורסים, כי "מילצרתי בשני מקומות במקביל" ובאותם ימים התרחש גם משהו בזירה המדינית.

משהו: הסכמי אוסלו. "אירגנו חבר'ה להפגין, התחלנו לשקם את תא הליכוד בקמפוס וחבר קרא לי להתמודד איתו לאגודת הסטודנטים". כל העשייה הזאת עוררה חלום ילדות מריבצו.

החלום: להיות איש ציבור, לפעול ולתקן. העשייה עד אז כללה חברות מתמדת במועצת תלמידים, תפקידים מרכזיים בהצגות ובהכתרת רב פורים. כל זה - עד השיחה עם שכנו של האב לספסל בית הכנסת.

השכן: יואל קופרשטיין, איש מרכז ליכוד, ששמע על פועלו של ארדן הצעיר באוניברסיטה והציע לקיים פגישה עם אריאל שרון, ש"כדאי שיקיף את עצמו בצעירים".

הטלפון: אחרי שנקבעה פגישה היו נדודי שינה של שבוע. "בשבילי הוא היה סגנו של בורא עולם ומה יש לי להגיד לו בארבע עיניים?" ובכל זאת, הבחור הצעיר לא התבלבל והעביר ביקורת על התנהלות הליכוד המפולג. שרון דווקא שמח בדברים וביקש להיפגש בכל פעם עם קבוצת צעירים אחרת, כדי לשמוע את שעל ליבם.

סטאז' בפוליטיקה: בגיל 25, אחרי שהתקבל לסטאז' במשרד יוקרתי, הגיעה הצעה משרון: לשמש עוזרו במטה הבחירות של הליכוד, בהתנדבות. זה היה ליכוד מפורר של אחרי רצח רבין והחברים חשבו שזו טעות. "החלטתי שסטאז' תמיד אפשר לעשות, אבל לעבוד עם אחד ממייסדי המדינה – לא".

מקום שני (1): ארדן נזרק היישר למים הקרירים של הפוליטיקה. שרון נחת במקום השני בליכוד והיה ליו"ר מטה החרדים של המפלגה בבחירות. ארדן ליווה אותו גם כאן, כשההיכרות המוקדמת עם הציבור החרדי מימי נתיב מאיר מסייעת.

שרון: "אז ראיתי בו אדם מאוד חכם, בעל חוש הומור סרקסטי גם כלפי עצמו וגם כלפי אחרים. הוא הכיר כל סנטימטר ביו"ש וזה לא היה בר תחרות".

לישכת נתניהו: אחרי הניצחון ב-96' מונה ארדן ליועץ ראש הממשלה וראש האגף לפניות הציבור, מה שגרם לקרע ראשון עם שרון, והיכרות טובה יותר עם המפלגה.

המפלגה: אחרי שנתיים הגיעה ההחלטה 'ללכת על זה'. החלה ההתמסרות לסיום הסטאז' (בין השאר אצל דב וייסגלס) וכן ריצה לראשות צעירי הליכוד.

האישה שאיתו: שלומית, עורכת דין שהגיעה ב-99' לירושלים אחרי תואר בתקשורת כדי לעשות תואר ראשון נוסף במשפטים, והחלה לעבוד כיועצת תקשורת אצל סילבן שלום. ארדן היה אז יו"ר צעירי הליכוד וכשהורמו כוסיות ה'לחיים' באירוע מפלגתי, נפגשו המבטים. אחר כך נערכה גם היכרות רשמית באמצעות ג'ודי ניר מוזס שלום. "נשביתי בקסמיה".

חתונה: הרב לאו, תקופת טרום ההתנתקות. כחודש אחרי מישאל מתפקדי הליכוד, "זנחתי חלק מההכנות בגלל זה". לחתונה, למרות הקרע עם שרון על רקע תוכנית ההתנתקות, הגיעה ברכה מצולמת.

ברכה: שלושה ילדים - אוהד בן 7.5, עדי בת 6 ועמית בן 2.5. הגדולים למדו תקופה מסוימת בגנים של הגרעין התורני ברמת השרון. היום מתגוררת המשפחה בגני יהודה, שליד יהוד.

המרד: כיו"ר צעירי הליכוד אירגן ארדן הפגנות נגד הבוס הנערץ לשעבר. אחרי בחירות 2003, כשהיה לחבר כנסת, הוא קרא לאהוד יתום וליולי אדלשטיין. "אמרתי להם שצריך להיות ברור לאריק שאם הוא לא עוצר את מהלך ההתנתקות, הולכת לו כל המשמעת המפלגתית. 13 ח"כים הצטרפו ולנדאו התפטר מהממשלה והוכתר כמנהיג. אני גאה בכך".

אולפנה = התנתקות: "אין מה להשוות. ההתנתקות היתה מהלך יזום של ישראל, שכלל עקירת יישובים חוקיים והוצאת התושבים למקומות לא מוגדרים. כאן ראש הממשלה מאוד לא רוצה את זה, ומנסה למצוא פתרון וגם לא לשבור את הכלים מול בג"ץ".

צבע ירוק: עוד לפני זריקת פצצת הצבע על המכונית, היתה קריאת 'בוגד' שהיא "קצת מעליבה אבל אני כלום בסיפור הזה. צריך לשאול מה יחזק את ההתיישבות ומה ירחיב את מעגל התמיכה. זה לא משהו שלא קורה במשטרים דמוקרטיים, אבל זה עושה נזק".

מקום שני (3,2): בשתי מערכות הבחירות הבאות ארדן נבחר למקום השני בבחירות הפנימיות בליכוד, למרות שרוב 'המורדים' לא נכנסו. בשנים האלה הושלם גם תואר שני במדעי המדינה בתל אביב.

משרד ירוק: "זה תחום שלצערי המחנה הלאומי לא עושה בו מספיק ולא די לדבר על זכותנו על הארץ, אם הארץ מזוהמת. כתוב 'והיה מחניך קדוש'".

הישגים: בביצוע: למעלה ממיליארד וחצי שקלים מושקעים בשלושה פארקים מטרופוליניים, כולל פרויקט בינלאומי לניקוי הקישון, פארק באר שבע שיהיה גדול יותר מהסנטרל פארק, וחירייה ש"תוך שנתיים יהיו בו חתונות". ויש את "מהפכת המיחזור" המובלת על ידי חקיקה רבה בתחום, כולל החתמת רשויות על הפרדת פסולת והשקעה של 700 מיליון שקלים בנושא. לבסוף, המודעות והחינוך הסביבתי: "צריך לגדל דור מודע לניצול משאבי טבע בחסכנות, מתוך שמירה על הטבע ובעלי החיים".

יעדים: השלמת העברת החוק לטיפול בקרקעות מזוהמות, הסדרת הטיפול בפסולת בניין והעברת תוכנית לאומית לצמצום זיהום האוויר.

השאלטר של עזה: לאור הפסקות החשמל הצפויות בקיץ, עלתה הצעה שיש מאחוריה משנה סדורה. "זה מטורף שלמרות הנסיגה אנחנו מספקים להם חשמל. ואם צריך לכבות למישהו, זה יהיה להם, כי עניי עירך קודמים".

התיק הבא: חינוך, משפטים, אוצר וחוץ בהחלט מעניינים, בלי לבקר או לאיים על אף שר נוכחי.

נתניהו: "ראש ממשלה לאומי שמנווט במציאות מאוד מורכבת. הוא עושה זאת בכישרון רב. הממשלה מתייחסת למפעל ההתיישבות כמשהו נבנה ומתפתח ולא כמפעל לקראת פירוק".

אם לא היית שר: היה עורך דין, "מקווה שמצליח" ואולי בשירות הדיפלומטי של ישראל, "בגלל זה שקלתי ברצינות את הצעת ראש הממשלה להיות שגריר באו"ם. זה עוד חלום ילדות".

 

ובמגרש הביתי:

על הבוקר: קימה מוקדמת, ואחרי לגימת קפה קר ומעבר על עיתונים - יציאה לריצה וחדר כושר בזריזות, כדי להספיק לפגוש את הילדים ולקחת אותם לגנים.

דיסק ברכב: אין הרבה, אבל כשיש זה שולי רנד, מוזיקה ישראלית וגם חסידית, ו"בשנתיים האחרונות עמיר בניון. אשתי ואני חולים עליו".

שבת: ארוחה משפחתית, עם חברים, בבית או אצל ההורים. "זה היום המרכזי לגיבוש המשפחתי ואנחנו משתדלים לנצל אותו עד תום".

יום כיפור: צום ובית כנסת, והקפדה על כל ההלכות, עד נעילת הסנדל. "החרדה ביום הזה וצמרמורת ההתרגשות ב'השם הוא האלוקים' זה משהו שקשה לתאר".

יעלה גלעד מנשה: "לפעמים בחו"ל המארחים מכבדים אותי בעלייה לתורה ואני מזמין אותם לאתגר אותי לקרוא גם את ההפטרה". בעברו הכנת ילדים לבר מצווה, מה שמאפשר "התמודדות על כל פרשה והפטרה מהרגע להרגע".

אוכל: גלידה.

אחזקת הבית: בעבר היה יותר, "אבל מאז שאני שר, השעות שאני בבית הן בעייתיות". ובכל זאת יש תלייה והורדת כביסה, ואפילו קיפול מדי פעם.

מפחיד: פעם היה חשש מטיסות, היום פחות, "אני חרדתי בעניין הילדים והבטיחות שלהם".

דמות מופת: "מגיל צעיר אני עובד ליד אנשים גדולים ולמדתי שלכל אחד יש יתרונות וחסרונות. אני משתדל להסתכל על המנהיגים וללמוד מכל אחד את הטוב שבו".

פנאי: חסרונו קשור בגידול הילדים ולא רק באופי העבודה. "עכשיו כשטסתי לוועידה בברזיל עשיתי משהו שלא עשיתי הרבה זמן וקראתי ספר". צפייה זוגית בסרט, בבית או בחוץ כבר מזמן לא התרחשה, אבל יש הקפדה על ספורט פעמיים בשבוע "בשביל הבריאות".

כשתהיה גדול: אין כוונה להישאר בפוליטיקה עד גיל 80. "אם ימשיכו לבחור בי, אז אחרי גיל 60 אנסה לעשות קריירה נוספת", וגם לטייל בעולם עם הרעיה וללמוד. "לא תיכננתי להיות ח"כ בגיל 32. זה מלמעלה".

 

ofralax@gmail.com