בשבע 500: פורש כנפיים

יצחק רווה, האיש והגיטרה, לא מפחד לצאת מהשגרה ולשיר ברסלבית בסגנונות מגוונים

אמציה האיתן , ט"ו בתמוז תשע"ב

 יש לו אומץ, בכך אין ספק. אפשר לשמוע את זה במוזיקה שלו, במילים, ואפילו במספר החזרות על אותם משפטים בכל שיר. אבל בשביל להוציא אלבום לא מספיק אומץ בלבד; צריך גם כישרון מוזיקלי, וכשמדברים על יצחק רווה, ברור לחלוטין שיש לו הרבה מזה. רווה התחבר לגיטרה כבר בגיל הנערות, ומאז, בעצם, לא עזב אותה. את השימוש המקצועי שפורץ החוצה הוא התחיל רק לאחר שחזר בתשובה, וקיבל המלצות רבות להתקרב ולקרב לקב"ה דרך עולם הניגונים. ברסלב, כבר אמרנו?

האלבום הראשון שלו יצא לפני יותר מארבע שנים ונקרא 'אשירה' - מושג מאוד משמעותי לגבי מי שמצוי בנבכי החסידות בכלל, והברסלביות בפרט. מאז התקדם יצחק רווה, והרגיש שהגיע הזמן להוציא אלבום שני, מה שמעיד על בשלות נפשית ומקצועית.

שם האלבום היה אמור להיות 'בצל כנפיך', אבל כשהרב מיכי יוספי שמע על הכוונה, ועל האלבום, הוא המליץ לקרוא לו 'כנפיך' בלבד, ללא צל. באלבום הזה יש רק אור, הוא הגדיר, ואם הרב מיכי אומר כך, מי אנחנו שנחלוק על דבריו?

יצחק רווה שר פסוקים וקטעים מתוך התפילה, כשהוא מנסה להעביר למאזין את ההרגשה הפנימית והתוכן העמוק של המילים. ואם עדיין לא היה ברור שהוא מחובר לרבי נחמן, אתם מוזמנים להאזין לשיר 'ההתבודדות' שהוא ציטוט מדויק מתוך דבריו של רבי נחמן בליקוטים, הנוגעים בנושא ההתבודדות. ואם זה לא מספיק אז הרצועה השלישית עוסקת כולה בכיסופים לנסוע לאומן, לטבול בנהר ולהיטהר מכל הכתמים.

רווה לא חושש לחזור על משפטים כמה פעמים בתוך אותו שיר, גם אם זה נשמע לעיתים כאילו כבר מיצינו את המשפט. זה מגיע לשיא בשיר 'לב העולם אתה'. נדמה לי שמאז "שמחם בבניין שלם" לא היה שיר שלם שמבוסס על שלוש מילים בלבד.

גם בסגנונות השירה והמוזיקה רווה מרשה לעצמו לצאת מהקובייה – דבר מבורך כשלעצמו. בחלק מהשירים הוא הזכיר לי את יהודה פוליקר בשיריו הנשמתיים, ובשירים אחרים בכלל הזכיר את שלום חנוך, או הכל עובר חביבי ב"אני ארקוד על מדרגות הרבנות" עם הרוק העוצמתי.

לסיכום, באלבום 'כנפיך' פורש יצחק רווה כנפיים מוזיקליות ותרבותיות, ומגיע למחוזות מרתקים ובלתי סטנדרטיים בעליל, ואין לנו אלא לאחל לו המשך הצלחה.

 

'כנפיך', יצחק רווה

seret@etrog.tv