בשבע 500: חיות והליכות

'מה פתאום' מלמד פעוטות על שיטות התנועה של חיות * 'מה הייתם חושבים במקומם' הוא שיעור בלימוד זכות

עפרה לקס , ט"ו בתמוז תשע"ב

 מה פתאום/ נעמי שיאון, איורים מרגלית שטרנברג, פלדהיים, כריכה קשה, 48 עמודים.

'ילד אחד ושמו יעקב \ ביום רביעי צעד ברחוב \ הלך ושר לעצמו מנגינה \ ופתאום, מה הוא רואה בגינה?'

יעקב החמוד הולך לטייל ופוגש בזו אחר זו חיות נחמדות וצבעוניות, כל אחת מהן מלמדת אותו איך היא מתקדמת על פני האדמה: בזחילה, דהירה או קפיצה. יעקב מנסה להשליך מהתנועה של חיה אחת על תנועתה של האחרת, אך בכל פעם מופתע לגלות שלכל חיה הייחודיות שלה. לבסוף הוא פוגש 'חיה' דומה לו – אהרן, חברו. הספר, המאויר בטוב טעם ובצבעים נעימים, מתאים לפעוטות (2-5), ובמעט מילים מצליח לחדד מושגים של הליכה, זחילה, קפיצה ועוד, וגם להשוות בין בעלי חיים, כל זאת תוך חריזה קלה, כזאת שלא מעיקה אבל מכניסה את הספר למקצב. מומלץ!

 

 

 'מה הייתם חושבים במקומם' - אימון אינטראקטיבי כיצד לדון לכף זכות/ אהובה גניש, איורים תרצה פלג, פלדהיים, כריכה קשה, 41 עמ'

יש ספרי ילדים שכשהם מתגלגלים לידך אתה חושב 'חבל שהם לא היו כאן כשאני הייתי ילד'. כזה הוא 'מה הייתם חושבים במקומם', ספר ובו תשעה סיפורים על בני משפחה אחת, המציג סיטואציות מחיי היומיום של ילדים במשפחה חרדית. פעם זוהי עקיפה של אחד הילדים בתור ארוך מאוד לדוכן כיפי בבית הספר, בפעם אחרת נהג האוטובוס לא עצר והילדים מפספסים את שיעור השחייה הראשון שלהם, ופעם זו אורחת לשבת שלא מגיעה וגם לא מתקשרת. גניש מביאה את הסיפורים לשיא, ובדיוק כשגיבור הסיפור אמור 'לתפוס עצבים' היא כותבת שהילד החליט לחשוב שוב ושוב על הסיטואציה ולחשוב מה יכול היה להביא את הגורם ה'מרגיז' לעשות את מה שעשה, מתוך כוונה ללמד עליו זכות. גניש איננה 'מגלה' לילדים מה קרה, את זה היא עושה רק בסיפור הראשון. בכל הפעמים האחרות מוזמנים הילדים לנחש ולהציע הסברים, מה שמביא לאימון שריר לימוד הזכות - מטרתו של הספר.

הספר חשוב וגם כיפי. מומלץ לקרוא לכמה ילדים ביחד, להביא לסיעור מוחות ואולי להשראת אווירה במשפחה. מישהו אמר 'אהבת חינם'?

 

 

 

עשן ואמיץ - אמרות ופתגמים מתרבות יהודי אתיופיה/ דניאל בלטה, איורים שלומי צ'רקה, הוצאה עצמית.

 

'אדם בארצו עץ זית הוא' - זה אחד הפתגמים היותר משמעותיים עבור דניאל בלטה, איש חינוך והיסטוריון חוקר העדה האתיופית, שהחליט יום אחד לאסוף את פתגמי השפה, כדי להראות לציבור בישראל, וגם לדור השני והשלישי של עולי אתיופיה, שיש מה ללמוד מבני העדה.

כשאדם נמצא בארצו, מכיר את השפה, המנטליות והתרבות - הוא מרגיש חזק, יכול לתת שפע של שמן (כלומר מצבו טוב מבחינה כלכלית), ונותן גם צל. כשהוא לא מכיר את השפה והמנהגים הוא מרגיש חלוש ותלוש. ספר הפתגמים של בלטה, שמביא עשרות אמרות חכמה, מבקש, אולי, לנטוע את העולים מחדש בישראל, אבל בלי לפגוע באדמה המקיפה אותם, שם נטועים שורשיהם.

פתגמי הספר כתובים באמהרית, וכל אחד מהם כתוב גם בכתיבה פונטית בעברית, כך שניתן לבטא אותם כמו בשפת המקור. כל עמוד מכיל כמובן גם את התרגום של הפתגם ואף הסבר קצר, שמביא הרבה יופי פשוט וחכמה עמוקה. בשל עולם הדימויים והמושגים, הקריאה מביאה את הקורא לסביבה כפרית, לקצב אחר ולחיבור לטבע. מצד שני, פתגם כמו 'שמחה ועצב הולכים יד ביד' או 'רק קוף אוכל את מה שלא זרע' מזכירים פתגמים בשפה העברית. חכמת חיים, גם אם המנטליות שונה, היא חכמת חיים בכל מקום.

את הספר מלווים איורים נחמדים של שלומי צ'רקה שלוקחים לפעמים את הפתגם צעד אחד קדימה.

מומלץ גם לבתי ספר ולמחנכים, כדי שתלמידיהם יוכלו להיחשף לתרבות שלהם עצמם או לתרבות בני העדה, וגם סתם, בכל בית. פרטים על רכישה - באתר הספר.