בשבע 500: תוכנית הגוש

גוש האירו הולך דווקא לקראת איחוד כלכלי, מעריכים ב'מיטב' * הייצוא הישראלי מרוויח משער הדולר המטפס * שלוש סיבות לדשדוש בבורסה

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , ט"ו בתמוז תשע"ב

הנתונים הכלכליים המגיעים מגוש האירו ממשיכים להיות פסימיים גם בימים האחרונים, ונראה כי האור בקצה החושך הכלכלי האירופי עוד רחוק. רון אייכל, כלכלן ואסטרטג ראשי במיטב בית השקעות, סבור כי בשלב זה בעייתה של אירופה נמצאת במידה רבה במישור המנהיגותי. "אני מאוד מודאג ממה שקורה היום באירופה. נראה שמדינות אירופה אינן מפנימות את חומרת המצב ועל כן אינן פועלות בנחרצות הנדרשת על מנת להתמודד איתו. הן חייבות לקצץ באופן עמוק בתקציביהן, קיצוץ רחב ועמוק הרבה יותר מזה שראינו עד עתה. המנהיגים באירופה לא מסתכלים למציאות בפנים ורק דוחים את הקץ עוד ועוד".

אולם, להערכתו של אייכל, התוצאה של המשבר העמוק הפוקד את אירופה לא תהיה פירוק של האיחוד האירופי וגוש האירו אלא להיפך. "אני לא רואה מצב שבו בעקבות המשבר הגוש האירופי מתפרק, ההפך הוא הנכון. ככל שיהיה יותר רע, וכרגע בהחלט נראה שהולך להיות יותר רע, המגמה של הידוק הקשר בין המדינות השונות והידוק הפיקוח על הנעשה בכלכלות המדינות השונות רק תתגבר. זה הכיוון שכרגע אירופה הולכת אליו, ואת תחילתו אנחנו כבר רואים. הצעד הראשון כבר נעשה, הקמת פיקוח מאוחד על הבנקים באיחוד האירופי. הצעד הבא, שנראה שלא יהיה מנוס ממנו, הוא האחדה פיסקאלית. האיחוד האירופי יצטרך למנות שר אוצר אשר יחזיק בידיו את השליטה על התקציבים. כיום זה נראה רחוק מאוד, אבל זה הכיוון שאליו אירופה הולכת".

את ההשלכות של המצב באירופה על המשק הישראלי רואה אייכל ברמות הצמיחה המתונות יחסית שנרשמות בשנה האחרונה בישראל ואשר צפויות גם בשנה הבאה. "המשק הישראלי צומח בסביבות השלושה אחוזים וההערכה שזה ימשיך להיות קצב הצמיחה היא הערכה סבירה מאוד. אין ספק שככל שהמשבר באירופה יעמיק, גובר הסיכון שהצמיחה בישראל תרד עוד יותר. אולם חשוב לזכור שישנם גורמים המקזזים את ההשפעות השליליות של המתרחש באירופה על היצוא הישראלי. הפיחות שעובר השקל, אשר התחזק לאחרונה, מעלה מאוד את רווחיות היצוא הישראלי. הפיחות הזה בהחלט עשוי להימשך, אולם גם המקום שהשקל נמצא בו היום טוב בהרבה ליצואנים מזה שהיה אך לפני שנה וחצי. מדובר בפיחות של השקל מרמות של 3.4 שקלים לדולר לסביבה של 3.9 שקלים לדולר כיום ואף יותר. פער של חמישים אגורות הוא משמעותי מאוד עבור היצואנים ומגדיל באופן ניכר את רווחיות היצוא. נתון זה חשוב במיוחד לאור העובדה שהתשומות לתעשייה לא עלו וחלקן - כמו הנפט - אף ירדו, כך שפיחות השקל לא קוזז על ידי מחירי התשומות. עכשיו, כשרמות הרווחיות למוצר עלו, המשימה העומדת בפני היצואנים היא להצליח למכור. אירופה אמנם נחלשה מאוד כשוק, אולם ארצות הברית והשווקים המתעוררים ממשיכים להיות יעדים אפשריים עבור היצוא הישראלי".

המגמה לטווח הארוך: שר אוצר לכל אירופה. קנצלרית גרמניה מרקל ונשיא הבנק האירופי בוועידת פסגה של האיחוד בבריסל

הערפל הכלכלי לא מתפוגג

כל מי שעוקב אחרי הבורסה הישראלית בחודשים האחרונים נחשף לדשדוש המתמשך שלה, אשר לכאורה איננו תואם אפילו את רמות הצמיחה המתונות שישנן כיום במשק. את הסיבה לכך רואה אייכל בשילוב של שלושה גורמים עיקריים, שהתוצאה הסופית שלהם היא אי ודאות גדולה שפוגעת באפשרות להשקיע באופן מושכל. "הגורם הראשון שמפריע מאוד הוא חוסר היכולת לחזות את תזרים המזומנים של הפירמות השונות, זאת בעקבות שילוב של גל שינויי רגולציה, יחד עם המחאה החברתית. דוגמה אחת שבולטת מאוד בתקופה האחרונה היא חברות הסלולר. הוותיקות שבהן מתמודדות בעיצומם של הימים הללו עם תחרות משתוללת בעקבות שינויי רגולציה. בשלב זה אף אחד לא יכול להעריך מה יהיה תזרים המזומנים של החברות הללו, וממילא לא ניתן לדעת כמה הן באמת שוות. במצב כזה אי אפשר לדעת האם כדאי לקנות מניה של חברה כזו או לא. אלא ששוק הסלולר איננו היחיד שבו הרגולציה מביאה שינויים. בימים אלו סיימה את עבודתה ועדת קדמי, אשר מסקנותיה עשויות להשפיע על שוק המזון. גם מסקנות ועדת הריכוזיות שפורסמו לפני כמה חודשים יכולות להשפיע על פירמות רבות ומגבירות את אי הוודאות. המחאה, אשר סימנה כמטרה כמה מהחברות הגדולות במשק, גם היא מגדילה את מרכיב אי הוודאות ושני אלו יחדיו מקשים מאוד על שוק ההון".

הגורם השני המקשה על שוק ההון הוא לדברי אייכל הערפל סביב הנושא התקציבי וממילא בנושא המיסים. ההנחה היא שהממשלה תהיה חייבת להעלות מיסים, וכל העלאה כזו, בין אם תושת ישירות על החברות ובין אם תופנה לאזרחים, תשפיע בסופו של דבר על רווחיות החברות. הגורם השלישי שמציין אייכל הוא אי הוודאות במישור הגיאופוליטי. "האיום האיראני והדיבורים עליו בהחלט לא עושים חשק למשקיעים מבחוץ לבוא ולהשקיע בישראל. החשש ממלחמה אזורית שעלולה לפרוץ במקרה שהסנקציות על איראן לא יועילו ותתבצע פעולה צבאית, לא מגביר גם הוא את תחושת הוודאות. במצב עניינים שכזה הבורסה מתקשה להתרומם".

בשלב זה אייכל מתקשה להיות אופטימי, ומציין כי הערפל לא יתבהר לפני אישור תקציב 2013. "אחרי שהתקציב הבא יאושר, הסביבה תהיה קצת יותר ברורה. אז גם נדע מי נבחר בארה"ב ומה הכיוון המסתמן בנושא האיראני. עד אז קשה לראות אפילו את שוק איגרות החוב מתאושש, כך ששוק המניות עוד רחוק מאוד מיציאה מדשדוש".

 

 

 תורמים ומזוכים

 איך לקבל זיכוי ממס על תרומות

רו"ח סיון לקס

כדי לעודד את האזרחים לתרום, מאפשרת המדינה לקבל זיכוי ממס בגין אותן תרומות. כלומר, אזרח שתורם למוסד ציבורי המוכר על ידי מס הכנסה יכול לקבל החזר על חלק מסכום התרומה. לשם כך צריכים להתקיים שני תנאים בסיסיים: הראשון הוא שהתורם הגיע למדרגת המס ושילם מס, שכן לא ניתן לקבל החזר בגין תרומות אם לא שולם מס. והשני הוא שהתרומה ניתנה למוסד ציבורי שמוכר על ידי מס הכנסה לפי סעיף 46. את רשימת המוסדות המלאה שיש להם אישור ניתן למצוא על פי מספר החברה בכתובת הבאה: www.misim.gov.il/gmmalkar. מוסד ציבורי שאינו נכלל ברשימה, לא יזכה את התורם לו בהחזר מס. כמו כן, ניתן לראות על גבי קבלות של מוסדות מסוג זה את המשפט הבא: "למוסד אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 א' לפקודה", אך מה שקובע יהיה המידע הניתן באתר.

סכום הזיכוי (ההחזר) שניתן לקבל הוא 35 אחוזים מסכום התרומה העולה על 420 שקלים (סכום מצטבר של התרומות, מעודכן לשנת 2011) ועד לתקרה של סכום כולל של תרומות בסך 4,351,000 שקלים או 30 אחוזים מההכנסה החייבת, לפי הנמוך מביניהם. הסכום העולה על התקרה יועבר לשלוש שנות המס הבאות ובכל שנה ייערך החיוב לסכום הזיכוי.

קיימות שלוש דרכים לקבלת ההחזר:

1. הגשת דוח שנתי למס הכנסה. שכירים שאינם חייבים בהגשת דוח יכולים להגיש דוח מצומצם (0135) ולצרף לו את הקבלות המקוריות בגין התרומות.

2. תיאום מס לאורך השנה. שכירים יכולים לגשת למס הכנסה עם תלושי השכר ובצירוף הקבלות על התרומות ולערוך תיאום כבר במשך השנה השוטפת.

3. זיכוי ממס ישירות על ידי המעסיק. אם המעסיק עומד בתנאים מסוימים (מספר העובדים, התנהלות המעסיק וכדומה) ניתן לקבל את הזיכוי ישירות בתלוש המשכורת. לשם כך יש לפנות לחשב/ת השכר עם הקבלות המקוריות של התרומות.