בשבע 500: הקרב על הוועדים

מי שחשב שוועד הרכבת מייצג את עובדיה, קיבל השבוע שיעור מפתיע במאזן הכוחות * העלאת יעד הגירעון הוא נדיר למרות התנגדותו של פישר

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , ט"ו בתמוז תשע"ב

מצילום: פלאש 90

העימות המתוקשר בין ועד עובדי הרכבת ובין הנהגת ההסתדרות, אשר הסתיים השבוע בהדחתה של יו"ר הוועד גילה אדרעי ושלושה מחבריה, חשף לעיני הציבור טפח ממערכת יחסי העבודה במדינה. בישראל, כך מתברר, העובדים מיוצגים על ידי ארגון העובדים שבו בחרו לייצג אותם ולא על ידי הוועד אשר נבחר במקום העבודה. הוועד, אשר נבחר על ידי העובדים, פועל כשלוחו של הארגון היציג, והארגון היציג רשאי להכתיב לו קווי פעולה, ובמקרים חריגים כמו זה שאירע השבוע אף להדיחו. על פי החוק בישראל, עובדים אינם יכולים להתארגן בלי לבחור להם ארגון יציג, אחרת לא ייחשבו כעובדים מאורגנים.

שורשיו של ההסדר הזה בימיה הטובים של ההסתדרות. באותם ימים רחוקים, בהם היתה המדינה זרוע של המפלגה, היתה ההסתדרות הזרוע השנייה של אותה המפלגה ממש. אחת הדרכים להבטיח שארגוני העובדים לא יחרגו מגבולות 'הטעם הטוב' בהגנה על העובדים ולא יפגעו באינטרסים הרחבים של המשק, היתה להכפיף את התארגנויות העובדים לגורם אחראי, חצי ממלכתי, אשר יתווה את גבולות הגזרה וידאג להיות המבוגר האחראי בשטח. אולם, להסדר זה היו גם יתרונות מבחינתם של העובדים. יכולתה של ההסתדרות לנהל משא ומתן בשם קבוצות גדולות מאוד של עובדים, בלי להתחשב באופן מלא בדעתו של כל ועד ספציפי, העניקה להסתדרות כוח מיקוח משמעותי מאוד מול המעסיקים, ציבוריים וגם פרטיים.

מי שכבר לפני שנים לא אהב את השיטה, בה בעל הבית הבלעדי הוא הארגון היציג, היו קבוצות של עובדים בעלות מאפיינים ייחודיים. כך הרופאים מיוצגים כבר שנים בידי ארגון עצמאי, ההסתדרות הרפואית; למורים יש אפילו שני ארגונים, אחד למורי היסודי והאחר למורי התיכונים, ויש עוד כמה קבוצות של עובדים שהתארגנו עצמאית. אולם לאחרונה גברה גם בקבוצות נוספות חוסר הנחת מהשיטה, על אף יתרונותיה, וקבוצת פעילים חברתיים, קצת מיליטנטיים, הקימו מול ההסתדרות את 'כוח לעובדים'. מדובר בארגון קטן יחסית, קומפקטי, המייצג נכון להיום כמה אלפי עובדים בלבד. אולם ההבדל בינו לבין ההסתדרות הוא שהוא חרת על דגלו להיות דמוקרטי. על פי עקרונותיו של הארגון, ראשיו אינם כופים את דעתם על ועד זה או אחר (כפי שעשה עופר עיני למשל לעובדים הסוציאליים), ואף הוועדים עצמם פועלים בשקיפות ובדמוקרטיות מול ציבור העובדים.

ועד העובדים שהודח ברכבת רחוק בשלב זה מלקבל עליו את הדין. ראשיו כבר פנו לבית הדין לעבודה בדרישה לבטל את הדחתם ובשלב זה הם מתמקדים בזירה המשפטית והציבורית, בדמות הפגנות מחאה מול בית ההסתדרות. אולם ראשי הוועד כבר משתעשעים, בשלב זה באופן תיאורטי, במחשבה לערוק יחד עם עובדיהם לארגון המתחרה ובכך לטרוף מחדש את הקלפים.

גילה אדרעי, משמאל: יו"ר ההסתדרות, עופר עיני

גירעון במחלוקת

הממשלה אישרה בראשית השבוע את הצעת שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, להגדלת יעד הגירעון ועדכון מתווה הפחתת הגירעון לשנים 2019-2013. המתווה ימשיך לחתור להפחתת יחס החוב-תוצר לשיעור של כ-60 אחוזים בשנת 2020. באוצר הדגישו כי מדובר רק בהעלאת יעד הגירעון, כלומר 'האוברדרפט' המקסימלי של הממשלה. ההעלאה נדרשה בעקבות ההערכה לפיה גביית המיסים תרד בשנה הבאה, עקב התמשכות ההאטה בצמיחה. אולם השינוי במתווה אינו משנה את כלל מגבלת הגידול בהוצאה התקציבית בהתאם לחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית. על פי המתווה החדש, בשנת 2013 הגירעון לא יעלה על 3 אחוזים, בשנת 2014 - על 2.75 אחוזים, בשנת 2015 - על 2.5 אחוזים ובשנת 2016 הגירעון לא יעלה על 2 אחוזים. הגירעון יגיע לרמה של 1.5 אחוז בשנת 2019 ואילך. עם אישור ההצעה, הביע שר האוצר ביטחון בנכונותו ובנחיצותו של המהלך. "מתווה הגירעון החדש, שאושר היום בממשלה, משמר את האחריות הפיסיקאלית בה נהגנו עד עתה. הוא מותאם לתנאים הכלכליים בעולם מחד ומאפשר להמשיך ולחתור ליחס חוב-תוצר של כ-60 אחוזים בסוף העשור", קבע שטייניץ.

אולם מאחורי הקלעים, והפעם גם לפניהם, התמונה שהצטיירה היתה מורכת הרבה יותר. למעשה מדובר באחת הפעמים הבודדות בהן החליטה הממשלה בשנים האחרונות לבצע צעד מאקרו-כלכלי מובהק מול התנגדות מוצהרת ולא מוסתרת של הפקידות הבכירה במשרד האוצר ונגיד בנק ישראל. בדברים חריפים שאמר הנגיד פישר בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה מבית המכון הישראלי לדמוקרטיה ('כנס קיסריה'), הבהיר פישר את דעתו השלילית על המהלך. "צריך להוריד את הגירעון לרמה של 2.5 אחוז, משום שאז יידעו שהמדינה הזאת מתכוונת להמשיך במדיניות פיסקלית חזקה, שיותר דומה לפינלנד מאשר למדינות היותר חלשות באירופה. אנחנו צריכים לגבש תקציב ריאליסטי, שישכנע את כולם שהממשלה עצמה, שהשווקים ובעיקר האזרחים הישראליים מאמינים שזו מדיניות של לשמור על היציבות של המשק... לשמור על הרצון שלנו להמשיך להיות מדינה עם משק איתן לשנים הבאות. כל עוד שלא נשכנע אותם, לא נצליח. אני רואה באיתנות של המשק גורם לא פחות חשוב בהישרדות של המדינה מהאיתנות הצבאית. אם לא נשמור על המשק, לא נוכל להתמודד עם האתגרים האחרים שיש לנו", אמר פישר.

מי שחיככו את ידיהם בהנאה היו אותם השרים אשר מזה תקופה מטיפים לשחרור הרסן והעלאת יעד הגירעון. שר הביטחון אהוד ברק, אשר ננזף בעבר על ידי שטייניץ בעקבות הצעותיו להעלאת הגירעון, היה אחד המביטים בהנאה. ברק אמנם לא יצא בהצהרות חגיגיות, אולם מקורביו שאלו להיכן נעלמו העקרונות הכלכליים עליהם הכריז באדיקות כה רבה שר האוצר. מנגד, ראשי המחאה החברתית לא התרשמו מהצעד ופטרו אותו כתיקון קוסמטי בלבד, והבהירו השבוע כי הפחתה בהעלאות המיסים הצפויות איננה התשובה שציפו לה מהממשלה.

 

 

 כלכלת בית

דידי רוזנברג

חופשה גדולה – הוצאה גדולה

זה מכבר יצאו מאות אלפי ילדים לחופשת הקיץ, ושוב כולנו בכוננות ספיגה לקראת ההוצאה הגדולה. מחקרים מראים כי משפחה ממוצעת בישראל מוציאה למעלה מ-8,000 שקלים בחודשים יולי-אוגוסט מעבר לחודש רגיל בשנה עקב חופשת הקיץ. אנחנו ב'פעמונים' גורסים שהכל מתחיל ונגמר בתכנון מדויק ומפורט. תכננו את ההוצאות שאתם מתכוונים לעשות במהלך הקיץ, סכמו את סכום עלות הפעילויות ובדקו מול סעיף ההכנסות. מומלץ להיערך לחודשים אלו מראש ולהקצות בכל חודש סכום כסף שיעזור לעבור אותו בשלום. אך גם אם לא הספקתם להיערך, כדאי בכל זאת שתאמצו מספר עקרונות חשובים:

תכננו את המשימות שאתם מעוניינים לבצע בחודשי הקיץ. על כל נושא (והוצאה) יש לשאול את השאלות הרלוונטיות ופשוט לחשב, לתכנן ולהיערך. לדוגמה: קייטנה לילדים - כמה זמן? עירוני או פרטי? כולל ארוחת צהריים? אולי שווה לבדוק קייטנת הורים? ים/בריכה - באיזו תדירות? מה ההוצאות הנלוות לבילוי כזה? חוגי העשרה, מורים פרטיים וקורסי קיץ – לכמה זמן? מה זה כולל? וכך בכל הוצאה צפויה.

תכננו את גובה ההוצאה שאתם מייעדים עבור כל פעילות. כן, ממש לשים תג מחיר עבור קייטנה, מופע או טיול. אם אינכם יודעים את העלות, בצעו בירור מהיר והכניסו לחישוב.

סכמו את כלל ההוצאות הנ"ל ובדקו את סך הכסף הפנוי (לאחר חישוב ההוצאות שוטפות). המטרה: ניהול תקציב וצריכה על פי יכולת אמיתית. זכרו: חיים ממה שיש ולא ממה שאין.

כך לדוגמה, אם החלטתם שאתם יוצאים לקניון, אפשר פשוט לצאת בספונטניות ולהגיע להוצאה בלתי מתוכננת של מאות שקלים, או שאפשר לעשות הכנה מקדימה לבילוי. כמה ילדים (האם מתאים לכולם?), מהי המטרה (מופע חינמי, קניית בגד או ארוחה), לכמה זמן באים. תשובות לשאלות אלו מונעות הוצאות מפתיעות. בדקנו ומצאנו במחקר פנימי בארגון שמשפחה שמתכננת נכון את התקציב השנתי חוסכת למעלה מ-2,000(!) שקלים בממוצע לחודש. הדבר נכון עשרת מונים כאשר מדובר בחודשי הקיץ.

זו היתה רק טעימה קלה בנוגע לעקרונות המנחים את הניהול הנכון של משק הבית. רוצים עוד עצות מועילות ומפורטות לחופש הגדול? היכנסו לדף הפייסבוק שלנו ותוכלו למצוא עוד עשרות טיפים שאנחנו מעלים אחת לשבוע. חופשה מהנה.

הכותב הוא דובר 'פעמונים'