בשבע 500: ארוכה הדרך לבקו"ם

ועדת פלסנר התפרקה השבוע בקול רעש גדול, אולם ראש הממשלה התחייב למציאת פתרון עד ל-1 באוגוסט, היום בו יפוג תוקפו של חוק טל תל

עפרה לקס , ט"ו בתמוז תשע"ב

 בצד החרדי אומרים כי המלצותיו של פלסנר דרקוניות ולא ישימות, וטוענים כי הרצון לגייס חרדים נובע מכפייה חילונית | הישיבות הגבוהות הציוניות ניצבות גם הן במציאות של חוסר ודאות עם תפוגת החוק, ומצפות מנציגי הציבור למצוא בעבורן פתרון מוסכם

הכתבה הזאת היתה צריכה להיות כתבה נינוחה על ועדת פלסנר, או קש"ב בשמה הרשמי. הקורא המתעניין היה אמור לעלעל במסקנות ההולכות ומתגבשות לעומת עמדותיו של הציבור החרדי וההכנות שלו ליום שאחרי החוק, יהיו תוצאותיו אשר יהיו.

אבל בפוליטיקה הישראלית, ועוד יותר בסוגיה הנפיצה של גיוס החרדים לצה"ל - הכל פריק. מיום חמישי שעבר, עת נשמעו קולות פרישה ראשונים, ועד לפירוק הסופי של הוועדה בידי נתניהו, לא עברו אפילו שבעה ימים. ובכל זאת, חרב בג"ץ שביטלה את חוק טל והכריזה כי תאריך התפוגה שלו הוא 1 באוגוסט, עדיין מונפת על צוואר המדינה. הדד ליין האמיתי חל אפילו כמה ימים קודם לכן, כי הכנסת יוצאת לפגרת הקיץ. לכן, ועדה או לא, ההצגה חייבת להימשך ולייצר פיתרון כלשהו עבור 60 אלף איש שעלולים למצוא את עצמם מחוץ לחוק בעוד כמה שבועות, גם אם בדרך יהיו כמה משברים קואליציוניים.

 "שוויון גם על הערבים"

בכ"ח בשבט השנה החליטו שישה שופטי בג"ץ לקבל את העתירות נגד חוק טל. השופטים, ובראשם הנשיאה הפורשת דורית בייניש, קבעו כי הוא לא חוקתי וכי הוא לא מיושם ככתבו משום שיש בו כשלים פנימיים. בג"ץ קבע כי תוקפו של חוק טל יפוג ב-1 לאוגוסט ועד אז על הכנסת למצוא חלופות. בחודשים הבאים נכנסה המערכת הפוליטית לכוננות בחירות מוקדמות, ולכן לא נרשמה פעולה משמעותית למציאת אלטרנטיבה מוסכמת לחוק. לפני חודשיים, ערב פירוקה הצפוי הממשלה, הצטרפה במפתיע 'קדימה' לקואליציה והצילה את נתניהו מבחירות. מופז ביקש להגיע לבחירות הבאות כשבאמתחתו הישג כלשהו. הוא הפך את 'השוויון בנטל' לפרויקט הדגל שלו ומינה את ח"כ יוחנן פלסנר, קצין מילואים בסיירת מטכ"ל ומי שכבר החל לעסוק בנושא, לאיש שלו בתחום. בוועדה ישבו חמישה נציגי הקואליציה (ליכוד, קדימה, עבודה, ישראל ביתנו והבית היהודי) וגם חמישה נציגי ציבור, בהם ראש אכ"א לשעבר, נציג ה'פראיירים' ושני פרופסורים מבר אילן. החרדים החרימו את דיוני הוועדה באופן רשמי, אבל שלחו את עו"ד ויינרוט אל גוב האריות במקומם. במקביל, בעיקר נציגי ש"ס, ניהלו מגעים שקטים עם יו"ר הוועדה, והסכימו לדרישות מרחיקות לכת של פלסנר.

חוץ מהמגזר החרדי, כמעט שכחנו, קיים מגזר גדול בחברה הישראלית שאיננו נושא בנטל לא באופן שוויוני ולא קרוב לכך. אז נכון שחוק טל לא כלל מעולם את המגזר הערבי, "אבל אמרנו שאם כבר יושבים ודנים בשוויון בנטל, אין סיבה שלא נשית על המגזר הערבי את מה שאנחנו מתכוונים להשית על המגזר החרדי", אומר השר הרשקוביץ. היועץ המשפטי לממשלה אמנם הופיע בוועדה ואמר כי מבחינה חוקית היא לא מחויבת להכליל את הערבים בחוק החדש, אבל חלק מחברי הוועדה לא הסכימו לוותר. ביום חמישי שעבר התקיימה הצבעה בשאלת גיוס הערבים לשירות לאומי או צבאי. משראה יו"ר ישראל ביתנו שהתוצאות נוגדות את עמדתו, הוא הורה לח"כ דודו רותם, נציג מפלגתו, לפרוש. רבים פירשו את הצעד הזה כמהלך שנובע ממניעים פוליטיים טהורים, המתבססים על הצורך של ליברמן להראות שמה שהוא הבטיח לבוחריו, שהערבים יחויבו בחובות אזרחיות ככל אזרחי ישראל, הוא קו אדום מבחינתו.

באותו יום החליט גם השר הרשקוביץ שמפלגתו פורשת מהוועדה, והוא הורה לגיל ברינגר, יועץ משפטי של 'הבית היהודי' שישב מטעמה בוועדה, לקחת את הדברים וללכת.
משה גרילק, עורך 'משפחה': לומדי התורה, גם מבחינה אמונית וגם מבחינות אחרות לא יילכו לצבא. עד שהצלחנו לטעת מחדש את עולם התורה אחרי השואה - הוא לא יימחק שוב. מקסימום נלך לעשות שנור טוב יותר בארצות הברית, ובתסריט הכי גרוע נרד מהארץ. אנחנו נתגעגע אליה, אבל התורה חשובה יותר

אבל אם פלסנר היה מרגיז רק את ישראל ביתנו והבית היהודי - יש להניח שעולם היה עדיין נוהג כמנהגו. הוועדה התפוצצה אחרי שעו"ד ויינרוט החליט גם הוא לפנות את הכיסא שלו בוועדה, וזאת בגלל שפלסנר הלך רחוק מדי.

כבר הוסכם שחלק מן הציבור החרדי יתגייס לעשייה לאומית וכבר הוסכם שישיבות שלא יגייסו את תלמידיהן יעמדו מול סנקציות כלכליות של המדינה, אבל פלסנר ביקש שתוך ארבע שנים 75 אחוזים מן החרדים יהיו מגויסים. הוא רצה להטיל סנקציות כלכליות על האברכים עצמם, הוא ביקש להוריד את גיל הגיוס ל-18 עד 22 ועוד. ש"ס כנראה הסכימה מאחורי הקלעים לכמה מהצעדים האלה, אבל מבחינת יהדות התורה הסנקציות האישיות היוו סדין אדום. ויינרוט כאמור פרש.

ביום שני בערב, כמה דקות אחרי שנתניהו אמר למופז כי בכוונתו לפרק את הוועדה וששניהם יובילו מעתה את המהלכים, אבל שישמור לעת עתה על שתיקה, החלה ישיבת סיעת 'קדימה'. נתניהו לא באמת המתין, והכריז על פירוקה של הוועדה. מופז, שדיבר באותה עת על חשיבותה של הוועדה, נדהם ויצא מהסיפור מובס ומושפל באופן אישי. הוא יצא בהודעה נחרצת שהוא עם נתניהו לא יושב. מצד שני, בתור מי שמוביל מפלגה של 28 מנדטים למסלול התרסקות די בטוח, מופז לא יכול להרשות לעצמו ללכת למהלך של בחירות מוקדמות, ולכן ההודעות שיצאו אחר כך מלשכתו היו מרוככות יותר. עם זאת, הן התנו הידברות עם נתניהו בפרסום מסקנות ועדת פלסנר, כדי שאזרחי ישראל (הלא חרדים, כמובן) יידעו מה הם הפסידו בפירוק הוועדה.

נתניהו יצא מהסיפור הזה, לפחות אצל אנשי התקשורת והאופוזיציה, כמי שמעדיף את המפלגות החרדיות ונכנע להן. מה שהם שכחו בדרך הוא שהמסקנות הלכו רחוק מאוד ממה שגם החרדי הכי לייט יכול להסכים לו.

בשני בערב, קצת אחרי פירוק הוועדה ובשלהי הלווייתו של ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר, התקשר ראש הממשלה נתניהו לשר הרשקוביץ, כמו לכל ראשי סיעות הקואליציה, והודיע שהוא מתכוון לקחת את המושכות לידיו ולהגיע לפיתרון מוסכם. "לא שוכנעתי שראש הממשלה ימרח את העניין כמו שמציגים את זה בתקשורת. אני מאמין שהוא יצליח להזיז דברים גם בלו"ז הצפוף שנותר לו. הוא יודע לעשות דברים כאלה", אומר הרשקוביץ, "וכן, יש להניח שהחוק החדש יתבסס על חלק מהמסקנות של פלסנר".

"מי ששקוע בתורה, סנקציה כלכלית לא תשפיע עליו". צילום אילוסטרציה

 "שהצבא יאתר את הבטלנים"

קשה היה לדבר השבוע עם ח"כ חרדי. הם עבדו קשה מאוד מאחורי הקלעים ולא רצו שהתבטאות פומבית תהרוס את מה שעמלו עליו מול נתניהו. מי שניאותו לדבר הם עיתונאי המגזר החרדי. אבי מימרן מרדיו 'קול ברמה' הוא חרדי וסרן במילואים, שלמד בישיבה עד שנישא. "אין היום ראש ישיבה שיכול להוציא את מי שלא לומד החוצה", הוא מסביר, "מי שבטלן ולא לומד ממילא לא נמצא בישיבה, וזה התפקיד של הצבא לאתר אותו".

לדברי מימרן, גם ראשי הישיבות רוצים את החבר'ה האלה בחוץ והם מדווחים על אי הימצאותם בישיבה. "הבחורים האלה מקולקלים ומקלקלים את החברה. הצבא שמגייס אותם הופך אותם לבני אדם".

קיים ויכוח על גודלו של מחזור הגיוס החרדי. ככל הנראה מדובר על 8,000-7,000 איש. לדברי מימרן מספר הנושרים המתגייסים עומד על 1,500 בשנה. לפי נתוני אכ"א, אגב, נכון ללפני ארבעה חודשים שירתו בצה"ל רק כ-2,000 חרדים. השיעור הולך וגדל, אבל לא בקצב של 1,500 מתגייסים בשנה.

מימרן אומר שכל יתר 6,500 התלמידים בכל מחזור צריכים לקבל פטור של 'תורתו אומנותו'. לדבריו, הצבא במתכונתו הנוכחית לא יכול לקבל חרדים והחרדים לא יכולים לקבל אותו. "הצבא היום הוא כל כך חילוני והזהות שלו כל כך מנותקת, שבלי הציונות הדתית שמשרתת בו הוא גם היה בכלל בלי אידיאולוגיה".

פלסנר ביקש להטיל על האברכים סנקציות כלכליות בדמות שלילת מענקי מקום, מחיר למשתכן והנחה על ריביות במשכנתאות. היתה אפילו מחשבה לדרוש מהאברכים את הכסף שנתנה להם המדינה במשך השנים, אבל אפילו פלסנר ירד מן העץ הזה, בעזרתו האדיבה של השר אריאל אטיאס, שהסביר שזה ממש לא המגזר שמתהלך עם מזומנים בכיסים.

נראה שלטווח ארוך סנקציות אישיות יניעו תהליך חברתי כזה או אחר, בדרך אל הצבא.

"מי שלומד באמת ושקוע רובו ככולו בתורה ובמצוות, הקטע הכלכלי לא ישפיע עליו. אלה אנשים שמוכנים ללמוד בכל תנאי של מזג האוויר. מי שפחות משקיע, הסנקציה הכלכלית באמת עלולה לשנות אצלו את הלך המחשבה".

משה גרילק, העורך הראשי של 'משפחה', אפילו נחרץ יותר: "לומדי התורה, גם מבחינה אמונית וגם מבחינות אחרות לא יילכו לצבא. מה ואיך יקרה, אני לא יודע. עד שהצלחנו לטעת מחדש את עולם התורה אחרי השואה - הוא לא יימחק שוב. מקסימום נלך לעשות שנור טוב יותר בארצות הברית, ובתסריט הכי גרוע נרד מהארץ. אנחנו נתגעגע אליה, אבל התורה חשובה יותר".

גרילק מדבר על כך שהישראלים לא רוצים לגייס את החרדים אלא לחלן אותם. "ראיתי תמונה של בחור מהנח"ל החרדי מציץ דרך הכוונת של הרובה שלו, ופיאותיו מסתלסלות מתחת לקסדתו. הכיתוב מתחת לתמונה היה 'איפה הישראליות'. אתם לא רוצים אותנו בצבא, אתם רוצים אותנו חילונים".

גרילק, גם הוא בוגר צה"ל, אומר שבחורי הישיבות לומדים מתוך ערבות הדדית הדוקה עם לוחמי צה"ל וכי הם באמת מאמינים שזוהי תרומתם לחברה הישראלית. "במלחמת לבנון רוב הישיבות ביטלו את חופשת הקיץ, ואברכים למדו בשישי אחר הצהריים. לימוד התורה נעשה מתוך מחויבות עמוקה לעם ישראל".

 "פלסנר קפץ גבוה מדי"

"עם כל הכבוד, מי יקבל את חברת הלומדים הזאת בחוץ לארץ?" תמה פרופ' אשר כהן על הקביעה של גרילק. "בארצות הברית יש אנשים שיושבים ולומדים, אבל הם אליטה שעוברת תהליך סינון ורק המתאימים נשארים בה. היתר יוצאים לעבוד".

כהן מסיט את האצבע מבעיית הגיוס אל בעיית מיצוי כושר העבודה. המדינות המפותחות, הוא מסביר, אמורות להגיע ל-70 אחוזים של מיצוי כוח העבודה שלהן. בישראל לא מגיעים ל-60 אחוזים, בין השאר בגלל שכרטיס הכניסה לעולם העבודה הרשמי בארץ עובר דרך תעודת שחרור מצה"ל או, לחילופין, תעודת פטור.

כהן סובר שבכל מקרה אי אפשר לגייס את כל החרדים בבת אחת. לדבריו, גם החרדים יודעים שהם הגיעו לקצה מסוים ביכולת שלהם להכיל את העוני הגדול, אבל "הכל שאלה של מינון, ולו בהסכמה שבשתיקה".

לדבריך, אם היינו ממתינים בלי לעשות דבר, תוך 20 שנה החברה החרדית היתה משתתפת בשיעור גבוה בצה"ל ובשוק העבודה בישראל?

"נכון, יש היום לחץ אדיר על האוניברסיטאות לפתוח מסלולי לימוד לחרדים, וילדים הפסיקו להיות מקור פרנסה והפכו לעול כלכלי. התהליך שמתרחש עכשיו בחברה החרדית קרה בלי שום ועדה או חוק. מצד שני, לחברה בישראל אין זמן לחכות. החברה החרדית גדלה מבחינה דמוגרפית, מה ששוחק בקצב מהיר את מיצוי כוח העבודה".

בשאלת המינון, פלסנר לא היה מוכן לבוא עם הצעות מתקבלות על הדעת מבחינת החרדים. אחת ההצעות שלו היתה, למשל, להותיר בכל שנה רק 1,000 'מתמידים'. "זו קפיצה גדולה מדי", אומר כהן. גם אם בכל מחזור יתגייסו כמה אלפים לצבא וכמה לשירות לאומי, הרי שיש להיערך עם תקנים וגם הצבא צריך להתארגן.

כהן מאמין שיהיה חוק, אך הוא לא יכיל בסופו של דבר סנקציות אישיות. לדבריו, גם סנקציות כלכליות על מוסד יכולות להביא לניפוי אלו שלומדים פחות ברצינות. והוא ממש לא מסכים עם גרילק שאפשר לעשות את השנור בחו"ל בלחץ יותר גדול, "מספר התורמים ירד בעקבות המצב הכלכלי וכעת מדברים על משבר כלכלי נוסף. ישיבה שרשומים בה 500 תלמידים אבל יכולה להחזיק רק 300 תצטרך לבצע תהליך סינון".

יש חרדים שמאיימים במרי אזרחי, אם תתקבלנה הצעות דרסטיות.  

"כבר היו הפגנות גדולות בעבר. אמירות על מרי אזרחי הן מרחיקות לכת וגם הציבור החרדי יודע שלא כדאי לו לצאת יותר מדי לרחובות כי אז תהיה נכונות גדולה מאוד מצד הציבור להכות אותם בתקציבים שלהם, והתוצאה תהיה מפלגת שינוי בשם אחר".

הישיבות הציוניות מחכות

הביטול הגורף של חוק טל נוגע לא רק לישיבות החרדיות. הישיבות הגבוהות הציוניות נכללו בתוך הגדרת 'תורתו אומנותו' והחוק התייחס לכלל דחיית השירות. החל מ-1 באוגוסט אף אחד לא יוכל לדחות את השירות הצבאי שלו אפילו שעה אחת, והישיבות האלה נמצאות במצב של חוסר ודאות.

תחילה נתונים: הישיבות הגבוהות הציוניות מאגדות היום 2,500 תלמידים, 1,000 מתוכם אחרי גיוס. בסופו של דבר, למעלה מ-90 אחוזים מתלמידי הישיבות האלה לובשים מדים בשלב זה או אחר.

עוד ראוי להיאמר, כי אם בחברה החרדית הלומד המתמיד זוכה למעמד חברתי ולפרגון, חברת הלומדים הציונית-דתית צריכה להצדיק את עצמה בפני כלל הציבור. כשבחור ממשיך מעבר לשיעור ו' ועוד לא חזר עם כומתה הביתה, סביבתו מתחילה לאבד סבלנות והוא צריך להסביר את עצמו ואת רצונו לגדול ולהיות תלמיד חכם ולעסוק בתורה ברצף מתוך התמדה.

עם פרוץ פסיקת בג"ץ והקמת ועדת פלסנר, ראשי הישיבות האלה ופרנסי הציבור הפשילו שרוולים, והחלו לעבוד באינטנסיביות מול חברי הוועדה בכדי שאלה יבינו את התמונה במלואה וייאותו לשמר את מעמד הישיבות. העבודה נשאה פרי, חברי הוועדה הטו אוזן והכוונה היתה, כך נראה, להמשיך את המצב הקיים. אבל עכשיו, משהוועדה פורקה, הישיבות האלה שוב עומדות מול חוסר ודאות, והן קוראות להיחלצות מחודשת של כל הנוגעים בדבר לפעול מול מקבלי ההחלטות החדשים.

בישיבות ההסדר אומרים שאמנם הגיבוי החוקי לפעילותן של ישיבות ההסדר היה מצוי בחוק טל והוא בוטל עם החוק, אבל "בא' באלול יתחיל מחזור חדש של תלמידי הסדר, עולם כמנהגו נוהג ואנחנו סמוכים ובטוחים שהכנסת והממשלה יחקקו חוק חדש. ההסדר", מזכירים שם, "היה קיים הרבה לפני חוק טל". 

ofralax@gmail.com