בשבע 500: גל חדש

"מסקרן אותי, במה עבדה דפני ליף מאז הקיץ שעבר? האם בכל פעם שתתקשה למצוא דירה במרכז תל אביב ייצאו כולם לגור באוהל?"

עדי גרסיאל , ט"ו בתמוז תשע"ב

העיתונאי שרון גל, מגיש 'לילה כלכלי' בערוץ 10, מיצב את עצמו כבר בשנה שעברה כאחד מהעיתונאים המתנגדים ל'מחאה החברתית'. לפני כמה ימים כתב גל בדף הפייסבוק שלו: "מסקרן אותי, במה עבדה דפני ליף מאז הקיץ שעבר? האם בכל פעם שתתקשה למצוא דירה במרכז תל אביב ייצאו כולם לגור באוהל?"

בשבוע שעבר הבטיח גל בתוכניתו גילויים חדשים ש"יחשפו את הפרצוף מאחורי המחאה". תחת הכותרת המוצלחת "עידן חד"ש" הוא ראיין את אלון לי גרין, אחד מפעילי המחאה הבולטים. בתוכנית הציג גל סרטון של אתר 'הטלוויזיה החברתית' שבו התבטא לי גרין כי המחאה גם מכוונת נגד 'הכיבוש'. האתר, חשפו בתוכנית, שממומן גם על ידי הקרן החדשה, מכיל גם סרטונים של פעילות נגד ה'כיבוש'. גם סטטוס בפייסבוק של לי גרין הובא ב'לילה כלכלי': "בכל מקרה רצינו להשיב לכל חברי הכנסת שטוענים שאנחנו רוצים להפוך את כיכר רבין לכיכר תחריר: אינשאללה". "אז כן לדיור או די לכיבוש?", שאל גל את לי גרין בתחילת הראיון עימו.

צפייה ראשונית בתוכנית מסיבה קורת רוח: סוף סוף מישהו 'מכניס' להם, לשמאלנים האלה שרגילים כל כך לרוח גבית תשקורתית. אחר כך התחלפה התחושה הנעימה בחמיצות מסוימת. כדי לבדוק מדוע, החלטתי לצפות שוב ולבחון בעין מקצועית את 13 דקות השידור בנושא (חפשו ביוטיוב: "שרון גל הפרצוף שמאחורי המחאה"). ואז הבנתי את מקור התחושה הלא נעימה: גל פשוט הפך את היוצרות - הוא משתמש בטכניקות עיתונאיות שנהוג בישראל ליישם רק על אנשי ימין. הוא מחבר בין התבטאויות שלא תמיד קשורות אחת לשנייה; הוא מציג דעות פרטיות של מוחה, אמנם בולט, כמשקפות את כלל המוחים; הוא מתעמת עם המרואיין ומקשה עליו להשלים את טיעוניו.

בעולם אוטופי אפשר היה לשלוח את גל לעשות שיעורי בית ולמצוא הוכחות משכנעות יותר לקשר בין השמאל הקיצוני למחאה. במציאות, כשהוא משמש בתקשורת הכללית כנציג כמעט בודד של הביקורת על המחאה, מותר לעשות לו כמה הנחות. 

עדי גרסיאל

 

 

מי מפקח על המפקחים

בשבועות האחרונים הגיעו לשולחני במרכז תדמי"ת שתי תשובות מגורמים רשמיים בתקשורת, שגרמו לי להרגיש שיש מקום לשיפור בפיקוח על התקשורת הציבורית.

השבוע קיבלנו תשובה מקצין חינוך ראשי, שגלי צה"ל עומד תחת פיקודו, למכתב שנשלח לפני ארבעה חודשים. תלונתנו נסובה על שני עניינים הקשורים לממונה על קבילות הציבור בגלי צה"ל. עורכת הדין אביטל צחור מהפורום המשפטי כתבה כך: "תפקיד הממונה על תלונות הציבור צריך להיות מאויש על ידי אדם שאין לו תלות במערכת אשר אמורה להיות מבוקרת על ידו, וזאת על מנת לאפשר יכולת בירור אובייקטיבית ובלתי תלויה של התלונות". היא התייחסה גם לטיפול או יותר נכון לאי הטיפול בתלונותינו. תגובת עוזרת קצין החינוך הראשי גרמה לנו לתהות האם צה"ל מצפין את מסריו, או שמא האינטליגנציה במשרדי נמוכה מדי להבנת התשובה: "מבקשת להביא לידיעתכם כי הממונה על קבילות הציבור בגלי צה"ל, פועל בכל ימות השנה וממלא דו"ח אחת לשנה. הדו"ח מובא לידיעת הגורמים הנוגעים בדבר וזאת על מנת לתקן את הליקויים הדורשים תיקון." מוצאי התשובה לפנייתנו מתבקשים לפנות לפייסבוק או לאימייל שלנו בהקדם.

תלונה שנייה, מטרידה קצת יותר, נסובה על צילומים ושיחות בעלות הקשר לא מוסרי בתחום שהצניעות יפה לו, בשעת צפייה של ילדים, שבע בערב, בערוץ 10. תשובת סמנכ"לית הטלוויזיה ברשות השנייה היתה כי התוכנית סומנה לצפייה מגיל 8 ומעלה. כלומר: מגיל 8 כבר ראוי שילדים במדינת ישראל יצפו בתכנים כאלה. נשמע לכם ראוי? גם לנו לא, ומכתב בעניין יועבר גם לגורמים העוסקים בחינוך בישראל. האם הרייטינג חשוב יותר מחינוך בסיסי וסביר?

חני לוז

 

 

מהפה של רזי

ביום חמישי לפני שבועיים הופיע רזי ברקאי ב'תיק תקשורת' והיה גלוי-פה: "חלק מהתקשורת קשרה קשר נגד נתניהו ואינה סובלת אותו". רזי המשיך: "בואו נודה על האמת... אפשר להגיד את זה היום אחרי שלוש שנות קדנציה של ראש הממשלה. חלק בגלל היעלבויות אישיות, חלק בכלל השקפת עולם. בנימין יכול בצדק להרגיש על ידי חלק מהתקשורת הישראלית רדוף".

ברקאי גם פרסם במוסף 'הארץ' לפני שבועיים מכתב ובו ביקר אותם קשות על שבאחד המדורים הופיע עיבוד מחשב לגרפיטי על הגבס שעל רגלו של נתניהו עם הכתובת "ליוני זה לא היה קורה". ברקאי כינה זאת מעשה "נאלח" והוסיף: "אני מנסה לחשוב איזו מהומה היתה פורצת אילו מישהו מזבי-העט בתקשורת היה מעז לרמוז שדוד גרוסמן מייחצן את השכול האישי שלו דרך 'אישה בורחת מבשורה'. אבל את ביבי מותר לשפד עד – ובכלל – יוני". ולבסוף, הוא מטיח ב'הארץ', "אתם מבינים... למה בזמן האחרון נעשיתם קצת יותר מדי בלתי נסבלים?"

ביום א' השבוע פתחה גאולה אבן את משדר התוכנית 'מוסף' בסדרה ארוכה של שאלות נוקבות על התנהלותו של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, בעקבות הדחתה של גילה אדרעי מראשות ועד עובדי הרכבת. השאלות היו במקומן, אמיתיות ודורשות התייחסות. אלא מאי? לא היו תשובות. וזאת כי עיני, שהושב על ספסל הנאשמים והוטחו בו רמזים המחשידים אותו במעשים שאולי שלטונות החוק צריכים להתעניין בהם, לא היה באולפן. לשאול שאלות כאלה הוא דבר נכון, ורצוי עימות בין מראיינת ומרואיין, אבל אם ה'אשם' איננו נוכח ולא מקבל את זכות התגובה, איזו עיתונאות מקצועית זו? למעשה, אבן ניצלה את הבמה שלה בשידור הציבורי לשחק עם גורלו של איש ציבור בלא מתן אפשרות של תגובה ובלא שיוכל להגן על עצמו. לא יפה ולא יאה שכך תתנהג עובדת רשות השידור, מן המניין או מחוץ למניין, בחוזה רגיל או בחוזה אישי.

ישראל מידד

 

חדשות בחדשות

פרשת 'יתד נאמן': ערוץ 7 דיווח כי השבוע העניק העיתון לרב שטיינמן לראשונה את התואר "מרן" - תואר שהוענק במשך שנים רק לרב אלישיב. יתד נאמן נשלט על ידי מקורבי הרב שטיינמן בשבועות האחרונים, לאחר 'הפיכת חצר'. על פי דיווחים שונים, החלו אנשי ההנהלה הישנה של 'יתד', נאמני הרב אלישיב, לגייס כספים במטרה להקים עיתון מתחרה.

 

במהלך הפגנת 'המחאה החברתית' במוצאי שבת שעברה, התייצבה קבוצת מפגינים מול בית 'ידיעות אחרונות'. הם מחו על הסיקור השלילי, לטענתם, שמעניק השנה עיתונו של נוני מוזס למחאה.

 

זכיינית ערוץ 2 מבקשת מהרשות השנייה להכיר בפרקי ההופעות של התוכנית 'כוכב נולד' כסוגה עילית. כך דיווח אתר וואלה!. הסיבה: "היקף צילומי החוץ ובפריפריה".

 

אגודת העיתונאים בתל אביב דורשת מרשות השידור לשלם לה 100 אלף שקל בגין הוצאת לשון הרע. זאת בשל כתבה ששודרה לפני שבוע על הבחירות לנשיאות מועצת העיתונות ושהציגה, לטענת האגודה, באופן שקרי ומטעה את אגודת העיתונאים ואת מנכ"לה, יוסי בר-מוחא.

 

 

ביקורת הנקרא

רוצים לחסוך? עזבו את המרכז (Ynet)

בשבוע הבא טיפ עסקי: רוצים להרוויח? קנו בזול ותמכרו ביוקר

 

"אתם פליטי ריאליטי, אנשים, וכמו כל פליטי ריאליטי אתם סחורה שזמנה עבר" (חנוך דאום בפנייה ל"חבורת רוטשילד", 'ידיעות אחרונות')

אמר האיש שמככב ב'מחוברים 2'

 

נתניהו הוא שמיר בלי שפם (עקיבא אלדר, 'הארץ')

מעניין את מי מהשניים ההשוואה הזו אמורה להעליב יותר