בשבע 500: חדשות

השר ארדן: ועדת השרים להתיישבות תדון בדו"ח ועדת לוי

שלמה פיוטרקובסקי , ט"ו בתמוז תשע"ב

 "ועדת המאחזים" בראשותו של שופט בית המשפט העליון בדימוס, אדמונד לוי, סיימה לפני כמעט שלושה שבועות את דיוניה ואת כתיבת הדו"ח המסכם. על הדו"ח אשר צפוי להתפרסם היום (חמישי), חתומים מלבד לוי גם שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב תחייה שפירא והיועץ המשפטי של משרד החוץ לשעבר ד"ר אלן בייקר, והוא הונח על שולחנם של ראש הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה. אולם, בניגוד לדו"חות של ועדות אחרות הוטל עליו איפול מלא ועד לפרסומו הצפוי היום דלפו ממנו פרטים מעטים יחסית.

אתמול (רביעי) עלתה במליאת הכנסת שאלת פרסומו של הדו"ח, לאחר שיו"ר האיחוד הלאומי, ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה), וח"כ עתניאל שנלר (קדימה) הגישו בנושא הצעה לסדר היום. השניים ציינו כי מדובר בוועדה מקצועית אשר בניגוד לצוות טליה ששון לא הונעה משיקולים פוליטיים. השר גלעד ארדן, השר המתאם בין הממשלה לכנסת, ציין בתשובתו לשניים כי בניגוד לדו"ח טליה ששון אכן מדובר בוועדה שאיננה פוליטית, דבר המחזק את ההערכה שמדובר בדו"ח חיובי, וכי לאחר פרסומו יעלה לדיון בוועדת השרים להתיישבות.

למרות האיפול, כמה חלקים מתוך הדו"ח דלפו לתקשורת, ומהם עולה כי הוועדה ממליצה לחזור ולדבוק בעמדתה המסורתית של ישראל לפיה שטחי יהודה ושומרון אינם בבחינת "שטח כבוש". מדובר בעמדה שהיתה מקובלת מאוד בשנים הראשונות שלאחר מלחמת ששת הימים, ומעולם לא השתנתה באופן רשמי. למרות זאת, במהלך העשורים האחרונים התעלם הממסד המשפטי הישראלי מעמדה זו. הנורמה שנוצרה גרסה, כי השלטון הישראלי בשטחי יהודה ושומרון מחויב בנורמות ההתנהגות המחייבות כוח כובש ואילו התושבים הפלשתינים נחשבים "אוכלוסייה מוגנת". בעקבות קביעה זו שללה הוועדה גם את הטענה שההתנחלויות אסורות על פי הדין הבינלאומי, וקבע כי יש לישראלים זכות מלאה להתיישבות ביו"ש.

חברי הוועדה התייחסו גם למציאות שנוצרה בשטח, במסגרתה קמו ברחבי יהודה ושומרון מספר רב של נקודות יישוב אשר אינן מוסדרות באופן חוקי, זאת למרות התמיכה הממשלתית בהקמתן. הוועדה קובעת כי לא ניתן להתעלם מהתמיכה הממשלתית בהקמת נקודות יישוב אלו, ועל כן יש להימנע מאכיפתם של צווי הריסה באותם המקומות. הוועדה מציעה לקיים הליך מזורז של בחינת שאלת הבעלות על הקרקע בכל אחד מהמקומות הבעייתיים, תוך חתירה לקביעת הסדר של פיצוי בעלי הקרקע במידה ויתברר כי מדובר היה בקרקע בבעלות של פלשתינים. על מנת לייעל את נושא בירור הבעלות מציעה הוועדה להקים בתי דין מיוחדים לנושא זה ביו"ש או לחילופין להרחיב את סמכותם של בתי המשפט בישראל לעסוק בנושא זה.

אולם, הוועדה קובעת כי מכאן ולהבא קיימת חובה לשנות את המדיניות ולאכוף באופן אקטיבי כללי התנהגות התואמים את שלטון החוק. כך מוצע להבהיר כי לא ניתן להקים יישוב חדש בשטחי יו"ש ללא החלטת ממשלה מפורשת בנושא וכי כל בנייה ביישובים מחוץ לגבולות המוניציפליים שנקבעו להם מחייבת את אישורו של שר הביטחון. חברי הוועדה מדגישים, כי אכיפת כללים אלו תסייע לא רק לשלטון החוק אלא גם להתיישבות עצמה.

עו"ד בצלאל סמוטריץ', מנהל הפעילות בתנועת 'רגבים', מצפה לדיון מעמיק בדו"ח. "אנו סמוכים ובטוחים כי ראש הממשלה והגורמים המשפטיים האמונים על כך בוחנים את הדו"ח ברצינות בימים אלו. מדובר בוועדה מקצועית שמינתה ממשלת ישראל בראשות שופט בית משפט עליון בדימוס, וככזו ודאי יהיה להמלצותיה משקל רב. לאחר פרסום הדו"ח נלמד אותו ונגיב בהתאם".

 

 

תושבי מגרון: רכשנו את הקרקע – אין שום סיבה לפינוי

שלמה פיוטרקובסקי

השבוע נחשף כי מתיישבי היישוב מגרון, אשר אמורים היו להתפנות לגבעת היקב הסמוכה, פנו לבג"ץ בבקשה לעכב את ביצוע הפינוי. הסיבה לבקשה היא קיומו של מהלך לרכישת הזכויות בחלק ניכר מאדמות היישוב. בעתירה מפורטת שהוגשה לבג"ץ טענו התושבים, כי חברה בבעלות יהודית העוסקת ברכישת קרקעות ביו"ש רכשה את הזכויות בחלק ניכר מהקרקעות שעליהן מוצבים בתי היישוב. התושבים מציינים כי עיסקת המכירה אמנם טרם נרשמה, אולם כחלק מהרכישה הם קיבלו אישור בלתי חוזר מהמוכרים לעשות שימוש בלתי מוגבל בקרקע גם בתקופת הזמן שעד לרישום הרכישה.

מסמכי הרכישה כבר הועברו לגורמים המתאימים ואף צורפו לעתירה שהוגשה בעניין לבג"ץ, אולם התושבים ביקשו להשאירם חסויים. הסיבה לבקשה היא פשוטה: חשש כבד לחייהם ולשלומם של המוכרים, אשר עלולים לעמוד בפני גזר דין מוות ברשות הפלשתינית. "חשיפת הנספחים הנ"ל, שכאמור יש בהם כדי ללמד על זהות המוכרים הפלסטינים של מקרקעין ביהודה ושומרון ל'ידיים יהודיות', עלולה לסכן בפועל ובאופן ממשי את חייהם של כל הגורמים אשר היו מעורבים בפעילות זו, ובראש ובראשונה את חייהם של אותם פלסטינים, בעליהם הרשומים של המקרקעין נשוא העתירה דנא, אשר העבירו והעניקו את הזכויות כאמור", נאמר בעתירה.

התושבים מציינים עוד, כי עצם רכישת הקרקע על ידי יהודים משנה לחלוטין את המצב בשטח, כך שלא ייתכן להפטיר כדאשתקד ולעמוד על קיום פסיקתו הקודמת של בג"ץ ככתבה וכלשונה. התושבים מציינים כי מדובר ברכישה שהתבצעה לאחרונה, אחרי פסיקתו של בג"ץ, ואשר משנה את המצב בשטח וממילא את העובדות שעליהן התבססה הפסיקה הקודמת. לדבריהם, "לא קיימת עוד מניעה להסדיר ולקדם את הבנייה והמגורים במקרקעין נשוא העתירה דנא וזאת גם לדידן של הרשויות המוסמכות ושל בית המשפט הנכבד. שכן, המקרקעין בהם עסקינן אינם בבעלות פרטית פלסטינית, ומכל מקום הבעלים הרשום נתן את הסכמתו המפורשת לכך שהעותרים יחזיקו וישתמשו במקרקעין".

העתירה המחודשת הוגשה על ידי התושבים השבוע, וביום שלישי קבע נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, כי תשובות המדינה, 'שלום עכשיו' והעותרים הפלשתינים יינתנו בתוך שבוע, עד ל-11 ביולי. הדיון בעתירת התושבים יתקיים ב-15 ביולי. בנוסף לכך נענה השופט גרוניס לבקשת החיסיון, וקבע כי מלבד נציגי המדינה ממשרד הביטחון ומהמינהל האזרחי לא יורשה איש לעיין במסמכי הרכישה, זאת עד לדיון שיתקיים.

כעת דורשים תושבי מגרון כי המדינה תציג לקראת הדיון עמדה ברורה התומכת בבקשתם. בהודעה שפרסמו הם מדגישים כי בשלב זה ברור שהחוק עומד לצידם. "כיום ניתן לאשר כי אנשי היישוב מגרון רכשו חלקים משמעותיים מאדמות מגרון מאת הבעלים הרשומים בטאבו. אמש פנינו לבג"ץ בבקשה לצמצם את ביצוע פסק הדין. בנושא העתירה הוטל חיסיון ולכן לא נתייחס לפרטי העיסקה. בית המשפט הוא הערכאה היחידה אשר תקבע את צדקת טענותינו ולא אנשי 'שלום עכשיו' אשר בחרו כפורעי חוק אידאולוגים להפר צו מפורש של בית המשפט".

בתנועת 'שלום עכשיו' הביעו מנגד זעם על ההתפתחויות ואף בחרו לפקפק בכנות ובחוקיות הרכישה של הקרקע. לדבריהם, "כפי שאסור היה להאמין לטענות אנשי מגרון על כך שאין בעלים לקרקע כך אסור להאמין לטענותיהם בדבר רכישה חוקית כביכול של חלקות אדמה במאחז. מאחורי עתירת הסרק של אנשי מגרון יש כוונה לאלץ את הפרקליטות לבקש דחייה נוספת של פינוי המאחז כפי שנעשה גם במאחזים נוספים כמו גבעת אסף, ולהיכנע לדרג הפוליטי על חשבון שלטון החוק".

 

מבזקים

השופט יוסף שפירא הושבע אתמול (רביעי) לתפקיד מבקר המדינה בטקס חגיגי במשכן הכנסת. בנאומו קבע המבקר החדש כי שיתוף הפעולה בין הכנסת לגוף מבקר המדינה חיוני והכרחי במאבק בשחיתות על צורותיה ופניה השונים, "תפקידה של הביקורת להצביע על כשלים וליקויים וגם להצביע על הדרכים לתיקון הליקויים".

פרקליט המדינה, משה לדור, נאלץ להתנצל בפני ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בעקבות תביעת דיבה שהגיש נגדו אולמרט. לדור הבהיר בהתנצלותו כי לא היה מודע לכך שאולמרט אכן השיב את ההלוואה שעליה דיבר לדור בראיון לעיתון 'הארץ'.

שירות בתי הסוהר אישר ליגאל עמיר, רוצח ראש הממשלה יצחק רבין, לעבור לראשונה מאז שהחל לרצות את עונשו מאגף הפרדה לאגף רגיל עם אסירים נוספים. כחלק מתנאיו החדשים יזכה עמיר לצפות בטלוויזיה, לדבר בטלפון בתדירות גבוהה יותר ואף לצאת לטיולים בחצר בית הסוהר.

רשת 'אל-ג'זירה' טוענת כי מתחקיר שערכה עולה שהסיבה למותו של יאסר ערפאת היא הרעלה. על פי הדיווח, סוהא ערפאת מסרה לידי הרשת חפצים אישיים של בעלה ששימשו אותו בימיו האחרונים, בהם מברשת השיניים שלו, בגדיו וכובעו. החפצים נשלחו לבדיקה במעבדה בשוויץ, ונמצאו בהם שאריות רבות של היסוד הרדיואקטיבי פולוניום המסוגל לפלוט קרינה קטלנית.

שופטי בג"ץ נענו לבקשת המדינה לדחות בארבעה חודשים וחצי את התאריך האחרון להסרת חמשת בתי שכונת האולפנה, זאת לאחר שפינוי התושבים הושלם. השופטים ציינו כי הוצגה בפניהם תוכנית ההסרה לשלביה, וכי הם סמוכים ובטוחים שהמדינה אכן תעמוד בהתחייבותה.

משה טור פז, לשעבר יו"ר תנועת נאמני תורה ועבודה הנתמכת על ידי הקרן החדשה לישראל, מונה למנהל מינהל החינוך בירושלים (מנח"י). בשש השנים האחרונות מנהל טור-פז את בית הספר העל יסודי הניסויי שק"ד בשדה אליהו, אשר דורג בשנתיים האחרונות במקום הראשון במדד הגיוס לשירות משמעותי בצה"ל.