בשבע 500: שאלת השבוע

האם שר החינוך צריך להתחשב בעמדת ראשי האוניברסיטאות שמתנגדים להפיכת המרכז האקדמי באריאל לאוניברסיטה?

ירעם נתניהו , ט"ו בתמוז תשע"ב

התנגדות משיקולים זרים

הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ

שר המדע, לשעבר דיקן פקולטה בטכניון

אוניברסיטה היא מוסד להשכלה גבוהה שמבצע, נוסף על הוראה והכשרה, גם מחקרים אקדמיים ברמה גבוהה. ההחלטה אם להעניק למוסד מעמד של אוניברסיטה חייבת להיות מבוססת על שיקולים אקדמיים בלבד, כגון: רמת המחקר והיקפו, רמת ההוראה והיקפה, מגוון תחומי העניין וכו'.

באותה מידה שהדעת אינה סובלת שמוסד שאינו ראוי אקדמית להיקרא אוניברסיטה יקבל מעמד של אוניברסיטה משיקולים פוליטיים או משיקולים זרים אחרים, כך אי אפשר להשלים עם כך ששיקולים פוליטיים או שיקולים זרים אחרים ימנעו הכרה כאוניברסיטה ממוסד הראוי לכך.

עמידתו של המרכז האוניברסיטאי אריאל בתבחינים (קריטריונים) המחמירים המאפיינים את האקדמיה בישראל נקבעה על ידי ועדות מומחים. לכן עולה חשש שמאחורי התנגדותם של ראשי האוניברסיטאות עומדים שיקולים פוליטיים או שיקולים כספיים של חלוקת העוגה התקציבית.

הנימוקים הללו אינם רלוונטיים! שר החינוך עומד בראש המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) מתוקף תפקידו. המל"ג הוא זה שמוסמך להכיר במוסד אקדמי כאוניברסיטה, ולא שר החינוך לבדו. לכן השאלה במקרה זה אינה האם שר החינוך צריך להתחשב בעמדת ראשי האוניברסיטאות, אלא מהי סיבת התנגדותם של ראשי האוניברסיטאות.

נראה כי המכתב שהפנו ראשי האוניברסיטאות נועד להפעיל לחץ ולטרפד את ההכרה במרכז האקדמי אריאל כאוניברסיטה מהמניעים לעיל. ועל כן, עם כל הכבוד הראוי לנשיאי המוסדות האקדמיים, המל"ג צריך להיצמד לשיקולים המקצועיים גרידא, ולהכיר באוניברסיטת אריאל. 

 

 

ההכרה טובה לסטודנטים

שי שחף

יו"ר אגודת הסטודנטים באריאל

מובן שלא. העובדה שראשי האוניברסיטאות מתנגדים להפיכת המרכז האקדמי באריאל לאוניברסיטה עדיין אינה נותנת להם את הריבונות או את המנדט להחליט בנושא. בשביל זה יש ממשלה ויש ועדות מקצועיות כמו המל"ג. כך נהוג במדינת ישראל. כנראה הם נזעקים כי הם מבינים שהכיוון הוא חיובי ואו אז הם מוציאים את התותחים הכבדים כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות. אנו הסטודנטים רואים בחומרה את ההתערבות ואת החשיבה כאילו אנשי אקדמיה בישראל יכריעו בסוגיה ולא ועדות מקצועית.

ברור שזכותם של ראשי האוניברסיטאות להשמיע את מחאתם, אבל הניסיון להשפיע על מקבלי ההחלטות בכך שהם שולחים מכתב לראש הממשלה ולשר החינוך –  זה כבר צעד לא תקין.

חשוב לזכור שגם שר החינוך וגם שר האוצר אמרו שהמהלך הזה לא יפגע בתקציב האוניברסיטאות האחרות. אפילו שר האוצר בממשלת שרון, אהוד אולמרט, אמר שהמהלך לא יפגע בשאר האוניברסיטאות. ברור שלנו כסטודנטים אין כל כוונה או רצון לפגוע במוסדות האחרים, ואנו סבורים שיש להגדיל את תקציב ההשכלה הגבוהה בישראל. ואם גם מן הבחינה המקצועית-האקדמית המל"ג בדקה ומצאה כי המכללה עמדה בכל התבחינים (קריטריונים), ואם גם האחראים לדבר אומרים שאין פגיעה בתקציב – זה מוכיח שההתנגדות למהלך היא פוליטית או מונעת מחשש שהמונופול שיש היום לאוניברסיטאות ייפגע.

חבל שהמצב היום הוא שמונעים מסטודנטים לקבל את מה שמגיע להם. אין סיבה שלא להתחיל מהלך להוביל עוד אוניברסיטה בישראל אם הסטודנטים, שמקיימים אותה, זקוקים לזה.

 

החלטה פוליטית גרועה

יוסי שריד

לשעבר שר החינוך (מרצ)

מה הכוונה "להתחשב בעמדת ראשי האוניברסיטאות שמתנגדים להפיכת המרכז האקדמי באריאל לאוניברסיטה"? אין כאן רצון של מישהו לדיאלוג אמיתי. השר רוצה להקים אוניברסיטה ובשטחים, וזהו. אין כאן מה לשחק משחקים. הוא רוצה להקים אוניברסיטה באריאל דווקא, ולא בגליל ששם מחכים כבר 20 שנה לאוניברסיטת גג שתאגד את כל המכללות באזור. את השר מעניינים אריאל והשטחים.

ההחלטה על אוניברסיטה באריאל אינה מפתיעה. כל מה שהשר עושה במשרדו היום הוא להנציח את הכיבוש בשטחים באמצעים העומדים לרשותו. וגם זה לא בטוח שמעניין אותו. מה שמעניין אותו הוא לקבל את הקולות של המתפקדים בליכוד ולרצות את אנשי פייגלין. לכן לא מדובר בתהליך אמיתי-תרבותי של הידברות או התחשבות, ולכן השאלה לא רלוונטית.

אבל אם כן נענה נקודתית לניסוח שבשאלה – הרי שהשר צריך להתחשב בעמדתם. האם מישהו חושב שהגיוני להקים אוניברסיטה מבלי להיוועץ בראשי האוניברסיטאות? זה מנהג שבני תרבות נוהגים בו? בוודאי שלא. כרגע, רק המועצה להשכלה גבוהה – שגם בה ההרכב בעייתי כי ההרכב בא בצלמו ובדמותו של שר החינוך, כך שקשה לסמוך עליה – רק היא יכולה לעצור את התהליך הזה, ורק אם הם יפעלו על פי מה שהם מאמינים וימלאו את תפקידם.

באשר לטענה שראשי האוניברסיטאות דואגים לתקציב האוניברסיטאות שלהם – מה רע בכך? מדוע זה לא טעם ענייני? הרי הם לא דואגים למשרה הפרטית שלהם, אלא להשכלה הגבוהה. הם למודי ניסיון, וככאלה הם יודעים שהם בקושי הצליחו לקיים את המוסדות שלהם, והם מאמינים שזה יהיה קשה עוד יותר אם באותו התקציב הם יצטרכו לפרנס עוד אוניברסיטה. זה שיקול ענייני.

האם הם מונעים גם משיקולים פוליטיים? האם אני בוחן כליות ולב? אצלי העניין הפוליטי קשור, אבל איני יודע מה לגבי ראשי האוניברסיטאות. אני יודע במה אני מאמין, ועל פי מיטב הכרתי הכיבוש הישראלי הוא אסון, והאוניברסיטה הזו נועדת להיות גולת הכותרת של האסון הזה, ולכן אני מתנגד לה בתכלית ההתנגדות.

 

 

תשובות הגולשים

החלטה עניינית, לשם שינוי

אם המרכז האוניברסיטאי באריאל עומד בקריטריונים - צריך להפוך אותו לאוניברסיטה, גם אם השמאל, ראשי האוניברסיטאות והתקשורת לא אוהבים את זה. מצד שני, אם הוא לא עומד בקריטריונים - אי אפשר להפוך אותו לאוניברסיטה, גם אם זה מקדם את ההתיישבות באריאל ומוצא חן בעיני הימין.

ההחלטה היא החלטה עניינית אקדמית ולא אמורה להיות קשורה למיקום של המרכז. צריך באופן כללי ללמוד לדון בכל נושא לגופו ולא לערב פוליטיקה בכל תחום.

מאיר דנה-פיקאר, בית חג"י

 

 

נוסחה מנצחת באריאל

שני גורמים להפיכת מוסד חינוכי למוצלח: חניכים טובים ונמרצים, ומחנכים שמגיעים לדעתם של החניכים ומריצים אותם, מעין מעגל קסם שכזה. המכללה באריאל יודעת לעשות את העבודה נפלא. יש את המרצים שמתואמים בדיוק לנוסחה שממנה עשויים התלמידים, יש חדשנות על פני מוסדות אחרים, השיטה היא שונה משל פעם, ובכלל כל הלך הרוח שונה. לא פלא ש-12,000 סטודנטים מכל רחבי הארץ מצביעים ברגליים ובאים דווקא לשם ועוד היד נטויה. חבל שיש אנשים בעלי שם ותואר המונעים מתוך פחד ופוליטיקה, במקום מתוך רצון אידיאלי לפאר את החוכמה.

אורי, סטודנט באריאל