בשבע 500: העיר בשחור

לא רק דרום תל אביב: תושביה החרדיים של שכונת פרדס כץ בבני ברק טוענים כי הם סובלים מהתנכלויות ועלייה ברמת הפשיעה בשכונתם,

דבורה גינזבורג , ט"ו בתמוז תשע"ב

נשים חוששות ללכת למקווה בלילות, ילדים אינם מורשים להסתובב בשעות הערב וערך הנדל"ן ירד פלאים |בעיריית בני ברק אומרים כי הם צמצמו את מספר עובדי הקבלן הזרים המועסקים על ידם, ובשיטור העירוני מבטיחים בקרוב מבצע גדול לסילוק המסתננים

זה קרה לפני מספר שבועות בבני ברק. אישה חרדית שהגיעה למקווה בשכונת פרדס כץ הותקפה על ידי שני זרים כהי עור. הבלניות ששמעו את זעקותיה מיהרו החוצה והבריחו את הזרים, ואלה נמלטו מהמקום.

בעלה של אותה אישה לא התלונן במשטרה. הוא פנה לרב מנשה זליכה, רבה של פרדס כץ, שהיה מזועזע אבל לא מופתע. בשנים האחרונות, מספר הרב, הגיעו תלונות רבות של אברכים בשכונה על מצוקת המגורים לצד המסתננים. הרב ועסקני הקהילה בפרדס כץ חשבו בתחילה להורות לגברים ללוות את הנשים למקווה, אבל ויתרו על הרעיון מטעמי צניעות. "יש לנו שני מקוואות באזור, ומאז המקרה כמות הנשים שהולכות לשם ירדה במחצית".

"החיים איתם בלתי נסבלים". מסתננים בשכונת פרדס כץ

הרבנים גויסו למאבק

כבר שנתיים שתושבי פרדס כץ סובלים, לטענתם, מהמסתננים מאפריקה  שהשתקעו בשכונה שלהם. מאז הגיעו הזרים, הם מספרים, חלה עלייה חדה באירועי הפריצה לבתים, הגניבות וההתנכלויות לילדים ולנשים. התושבים מייחסים לאפריקנים גם אירועים של השחתות רכוש, קטטות שיכורים באישון לילה ובעיקר הפחדת הציבור.

הרשויות, אגב, מפקפקות בטענות התושבים באשר לעלייה בפשיעה המיוחסת למסתננים, וטוענות כי מדובר בפחדים וחששות ולאו דווקא בעובדות. בשל העובדה שמהגרי העבודה אינם רשומים באף רשות, לאיש מהגורמים הרשמיים אין אומדן מדויק כמה מהם מתגוררים בשכונה. במשטרה מסרבים לתת נתונים, ברשות האוכלוסין וההגירה אומרים שאין ברשותם מספרים ובעירייה מתעקשים שמדובר רק בכמה מאות. גדליהו בן שמעון, תושב השכונה וחבר מועצת העירייה, מדבר על כשלושת אלפים זרים החיים בשכונה, שבשנים האחרונות מתחרדת יותר ויותר, כאשר את מקומה של אוכלוסיית המצוקה שהיוותה סימן ההיכר של פרדס כץ תופסים זוגות צעירים חרדים.

"אנחנו חלק מבני ברק והצביון שלנו הוא צביון חרדי", אומר הרב זליכה, "כשמגיעים אנשים שלא מבינים ביהדות, הם הופכים את האווירה לאחרת ממה שאנחנו רוצים. הם משועממים, לחלקם אין מה לעשות, הם מתחברים עם עבריינים והמשטרה לא עושה להם שום דבר. הם מתנהגים כמו חיות ואפילו ישמחו ללכת לכלא, שם יקבלו אוכל בחינם. נשים מספרות לי שמשעה שמונה בערב הן משתדלות לא ללכת ברחוב ולא נותנות לילדים לרדת לשחק. אחרות סיפרו שהן נותנות לילדים טלפונים שיתקשרו לספר היכן הם נמצאים. למסתננים אין נשים אז הם מטרידים את הנשים שלנו ונטפלים לילדות. החיים איתם בלתי נסבלים, זה ממש קשה".
חבר מועצת העיר בני ברק, גדליהו בן שמעון: אני מכיר משפחה שהילדה שלהם הותקפה על ידי סודני אבל האבא לא רוצה ללכת למשטרה. החשש שלהם הוא שזה ייצא מחוג המשפחה והילדה תהיה "מעוכבת בשידוכים" בגלל זה. אנשים מעדיפים לא להתלונן

"לפני כחודש הייתי ערב נסיעה לחו"ל וקיבלתי טלפון, סיפרו על מקרה של משפחה דתית שהבת שלהם הסתובבה עם סודני. כנראה מתוך שעמום. ההורים באו לבכות לי אז ביטלתי את הנסיעה. נכנסתי לעובי הקורה, דיברתי עם הילדה ועם הוריה וניסינו להרחיק את האנשים מהאזור בדרכים שונות עד שהעניין הצליח. אלה בעיות שלכאורה אינן אלימות, אבל זה רק מראה איך כל האווירה בשכונה משתנה לנו".

למה אתה חושב שהמסתננים הגיעו דווקא לפרדס כץ?

"אולי בגלל הקירבה לציר ז'בוטינסקי, משם אפשר להגיע לכל מקום. בהתחלה, לפני שהבנו את המשמעות של זה ולפני שהם הגיעו בהמוניהם לשכונה, אנשים התייחסו אליהם בנחמדות כמו שנוהג כל אדם שומר מצוות. אני חושב שהם אהבו את זה שלא צועקים עליהם כמו בדרום תל אביב וככה זה עבר מפה לאוזן, חבר מביא חבר".

בעקבות המצב התכנסו רב השכונה ורבני הקהילות ובתי הכנסת מספר פעמים כדי לשבת על המדוכה ולדון בעניין. באחת האסיפות הם קיבלו החלטה לקרוא לתושבים שלא להשכיר דירות לסודנים. בתקשורת קמה זעקה על "הגזענות החרדית", אבל לתושבי פרדס כץ פשוט לא היתה ברירה. קריאת הרבנים השפיעה כצפוי בעיקר על החרדים מבין משכירי הדירות, וחלקם השאירו דירות ריקות במשך חודשים.

משכירי הדירות החילונים לא ממש התרשמו מקריאת הרבנים. "אנשים לא שעו לקריאה כי בצע כסף סינוור אותם", מסביר הרב זליכה, שהחליט לאחרונה להחמיר את האזהרה ולהקים בית דין מיוחד שיטפל בבעיה במישור הארצי. "הרעיון הוא שיהיה ניתן לתבוע את אותם אנשים שמשכירים דירות למסתננים. על פי ההלכה הם נקראים מזיקים".

 "מאבק על זהות השכונה"

משרדו של חבר מועצת עיריית בני ברק גדליהו בן שמעון שוכן במיקום אסטרטגי בעיר, על קו התפר שבין בני ברק לפרדס כץ: ז'בוטינסקי פינת סוקולוב. משם אפשר לראות בבירור את הזרים שחומי העור החולפים ברחוב בינות לאברכים ולנערות החרדיות.

בן שמעון: "אני מנהל מאבק על הזהות האמיתית של השכונה הזו. המאבק הוא לא מולם. לא כולם שם אלימים", הוא מודה. "אבל כרגע אנחנו פשוט במצב שאי אפשר לחיות איתם ביחד. התמהיל הזה של חילונים, סודנים וחרדים לא עובד".

במקביל לצירופם של הרבנים למאבק, ניסה בן שמעון להפעיל גם את מחלקת הרווחה בעירייה ולהביא קציני נוער לשכונה, אבל לא זכה לשיתוף פעולה מצד התושבים החרדים. "אני מכיר משפחה שהילדה שלהם הותקפה על ידי סודני אבל האבא לא רוצה ללכת למשטרה. החשש שלהם הוא שזה ייצא מחוג המשפחה והילדה תהיה 'מעוכבת בשידוכים' בגלל זה. אנשים מעדיפים לא להתלונן".

סוגיה נוספת ולא פחות משמעותית היא העובדה שעיריית בני ברק עצמה מעסיקה את הסודנים והאריתראים באמצעות קבלן לטובת עבודות ניקיון, ובכך בעצם מעניקה לגיטימיות לשהותם בתחומה. בן שמעון: "קראנו לראש העירייה יעקב אשר להפסיק להעסיק אותם ושהעירייה תיקח חלק במאבק הזה, זה מאבק לאומי. שאלתי את ראש העירייה אם העובדה שבעל הבית משלם להם גרושים ליום בלי תנאים סוציאליים ובלי ביטוח לאומי התבטאה גם במכרז. אמרתי לו שאני מעדיף ערבים מהשטחים מאשר אותם. לפחות הערבים לא ישנים פה בלילה. רון חולדאי הפסיק להעסיק אותם ואני מקווה שגם יעקב אשר יקיים את הבטחתו ויפסיק להעסיק אותם".

כמה מהם לדעתך גרים בפרדס כץ?

"יש פה לפחות שלושת אלפים סודנים ואריתראים", הוא מתעקש. בן שמעון לא חושב שמדובר בהגזמה, ולא מתקפל כשמעמתים אותו עם הנתונים שמוסר דובר העירייה. "אם היו פה רק מאתיים, הרבנים היו מתכנסים לאסיפות חירום?! אם היו פה כל כך מעט, היו נפתחות ארבע חנויות של אפריקנים למוצרים ותבלינים שלהם?! העירייה מנסה לגמד את התופעה כי זה נוח לה".

מאיר פנחס, איש נדל"ן שפעיל בעיקר בפרדס כץ, ממורמר על ירידת ערך הנדל"ן שבבעלותו מאז הגיעו האפריקנים לשכונה. "התחושה היא שכל האזרחים הטובים והתמימים שקנו פה דירות בכלל לא מעניינים אותם. הייתי בדירה של אברך חרדי, אב לילדים קטנים. יש לו דירה שהוא השקיע בה חצי מיליון שקלים, הוא שיפץ אותה ברמה של סביון. היום הוא מנסה למכור את הדירה ששווה לפחות שני מיליון לאחר ההשקעה, אבל אף אחד לא רוצה לקנות. לדעתי הוא היה מוכן גם עבור הרבה פחות לעזוב את הדירה ולעקור מפה. שאלתי אותו איך הוא לא מצליח למכור אבל הוא לא ענה, רק פתח את החלון של הסלון. משם ראינו מבנה שבו גרים עשרות אם לא יותר מסתננים, זה הנוף שהילדים שלו רואים כל היום: אנשים פוחזים, לא תמיד לבושים, שותים בירות, מטרידים את העוברים והשבים. הוא לא יכול לגור שם יותר".

 

ביניים: 'השומר' במודל החרדי

חיים רוטר, צעיר חרדי שהקים את ארגון 'השומרים', ייבא את המודל ואת השם מארגונים דומים שקיימים בקהילה החרדית בלונדון ובקהילות חרדיות בארצות הברית כבר ארבעים שנה. הרקע להקמת ארגונים כאלה הוא העובדה שהתושבים החרדים פחות סומכים על הרשויות במקומות מגוריהם ויותר על אנשי הקהילה.

רוטר, חסיד סאטמר, נוהג לסייר במכוניתו ברחובות פרדס כץ על מנת לשמור על הסדר. תוך כדי הסיור בשכונה הוא מאזין לרשת הקשר של הארגון, בה חברים כמאה מתנדבים שמדווחים בזמן אמת על המתרחש ברחובות בני ברק. "לאחרונה אנחנו מקבלים עשרות פניות מתושבי פרדס כץ ורבים גם רוצים להתנדב", הוא מספר, "כשקורה משהו בשכונה אנשים מעדיפים להתקשר אלינו ולא למשטרה. אנחנו מכירים טוב יותר את האזורים הבעייתיים".

בעיריית בני ברק טוענים כי לאחרונה יש ירידה משמעותית במספר העובדים הזרים המועסקים אצלה באמצעות קבלן. "אין הרבה יהודים שיבואו לעבוד באשפה, כל העיריות בכל הארץ מעסיקות סודנים", מתגונן אברהם טננבוים, דובר עיריית בני ברק. "חוקית אי אפשר לומר לחברה הקבלנית מה לעשות, אבל בגלל הלחץ של התושבים ביקשנו לצמצם ככל האפשר את מספר העובדים הזרים הלא חוקיים".

בעניין השכרת הדירות לזרים טוען הדובר כי אחת הבעיות העיקריות בשכונה היא פיצול הדירות והשכרתן לסודנים תוך גבייה עבור כל ראש. "תבענו המון משכירים כאלה בבית משפט לעניינים מקומיים ופתרנו את הבעיה. כולם קיבלו תביעה וכולם נקנסו בקנסות גבוהים".

לאסף צדוק, מנהל השיטור העירוני בעיריית בני ברק, יש דווקא בשורה טובה לתושבי פרדס כץ. בקרוב מאוד, הוא מבטיח, מתוכנן מבצע גירוש המוני של הזרים מהשכונה אבל הוא לא יכול לנקוב בתאריך. "נבוא במכה אחת ונאסוף את כולם לאוטובוסים. אני מאמין שנצליח. יחידת עוז יבואו איתנו ויגידו לנו את מי לקחת ואת מי לא".

לדבריו, פקחי השיטור העירוני מודעים לתלונות התושבים, אבל עד שהממשלה לא הכריזה רשמית על מדיניות הגירושים לא היה בסמכותם לעשות דבר. "עד היום לא יכולנו לגרש ולגעת בהם. אבל לאחרונה היינו בפגישה עם יחידת עוז של רשות האוכלוסין וההגירה וקבענו תאריך לעשות פעילות ממוקדת בשכונה. אנחנו מתכוונים לבוא עם כוח אדיר, חמישים יס"מניקים,  עוד שלושים שוטרי מג"ב, וכן כוחות שיטור ופיקוח עירוני. אנחנו הולכים למצוא את כל מי שאין לו אישורים וויזה ולגרש אותו".

כמה לדעתך מתגוררים בשכונה?

"בבני ברק יש אולי 250 זרים, חוקיים ולא חוקיים".

חבר מועצה טוען שמדובר ב-3,000.

"אין מצב. הבעיה של הסודנים היא שהם יושבים במקום אחד ולא מתפזרים, הם נראים המון אבל במציאות הם לא הרבה".

איך השיטור העירוני מתמודד עם הפשיעה שם?

"אנחנו עובדים 24 שעות, הגברנו את הסיורים בפרדס כץ אבל  הסודנים בכלל לא מעורבים בפריצות ובגניבות. אני עובד כבר שנה בשיטור העירוני ורק פעם אחת נתקלתי במעורבות של אפריקני באירוע של גניבת אופניים".

מה עם תלונות על הטרדות נשים וילדים?

"לא התקבלה אצלנו שום תלונה כזו. הדבר היחיד שביקשו היה להגביר את הסיורים כי אנשים מפחדים. הוצאנו גם צווי סגירה לעסקים לא חוקיים שהסודנים פתחו, קפה אינטרנט, חנות לתבלינים, סגרנו אותם. אנחנו עובדים, לא ישנים בעמידה".

דוברת מחוז תל אביב במשטרה הביעה הסתייגות בלתי מוסתרת כשהתבקשה למסור את תגובת המשטרה לטענות שהועלו בכתבה. "אני לא חושבת שיש בפרדס כץ כמות כל כך גדולה של זרים ולא נכון לצבוע אותם כאזור שיש בו אחוז גבוה של פשיעה. אין פה מקום לשיתוף פעולה בעניין הזה. לגבי הנתונים - אנחנו באופן עקרוני לא מספקים נתונים שמפולחים לפי שכונות".