בשבע 500: מורשת יצחק שמיר

נכונות ללכת עם האמת שלך גם כשאתה מיעוט נרדף, מסירות לעם ולמולדת ללא בקשת טובות הנאה, וראייה מפוכחת של הערבים שנשארו אותם ערבים

עמנואל שילה , ט"ו בתמוז תשע"ב

 

1.       יצחק שמיר הובא השבוע למנוחות בכבוד הממלכתי השמור לראשי ממשלות בישראל. שמיר נפטר בגיל מופלג, 96. הוא עוד חי כאן במשך כעשרים שנה לאחר שהליכוד בראשותו הובס בבחירות והוא נאלץ לפרוש בתום כהונה ארוכה למדיי כראש ממשלה, אבל בעשרים השנים הללו לא זכינו לשמוע את קולו ואת דעותיו. שלא כמו עמיתו ומי שהיה שר הביטחון בממשלתו, משה ארנס, שכוחו במתניו גם כשגילו מתקרב לתשעים והוא ממשיך לתרום תובנות ודברי טעם לשיח הציבורי, יצחק שמיר נעלם מעיני הציבור זמן קצר לאחר שפרש מהפוליטיקה. מצבו הבריאותי שהידרדר די מהר לא איפשר לשמיר להמשיך ולהיות נוכח במרחב הציבורי כראש ממשלה לשעבר, שמעמדו וניסיונו העשיר מעניקים תוקף מיוחד לדעותיו ולדבריו.

למעשה כבר עשרות שנים שאין לנו כאן איזה ראש ממשלה בדימוס שכבר נטש את הפוליטיקה, אבל עדיין משתתף בשיח הציבורי ומשמיע קול חף מאינטרס פוליטי ובעל משקל מוסרי ומקצועי. מנחם בגין הסתגר בביתו והתעטף בשתיקתו. יצחק רבין נרצח. אריאל שרון שקע בתרדמת, ואת אהוד אולמרט שהסתבך בפלילים מי בכלל מעוניין לשמוע. ראשי הממשלה לשעבר נתניהו וברק חזרו לפוליטיקה, ושמעון פרס מעולם לא עזב אותה.

חבל שאי אפשר היה לערוך מדי פעם ריאיון עם ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר ולשאול לדעתו בנושאים חשובים שעל סדר יומה של המדינה. איפה יש לנו היום איש ציבור אמיתי כמותו, שעוד מימיו בלח"י טרם קום המדינה היה מסור בכל נימי נפשו לעמו ומולדתו ומעולם לא ביקש לעצמו עושר וכבוד ופרסי נובל. מי ייתן לנו כמותו צוק סלע אידיאולוגי שעמד בלחצים כבדים, היחיד מראשי הממשלות בעשרות השנים האחרונות שלא העלה בדעתו לחתום הסכמי ויתורים על ארץ ישראל. מעניין מה היה שמיר אומר על הנסיגה מעזה, על עסקת גלעד שליט, על הגרעין האיראני. יש מי שמנסים לגזור גזירה שווה מהבלגתו של שמיר על מתקפת הטילים העיראקית בימי מלחמת המפרץ, ולייעץ לנתניהו לגלות הבלגה דומה כלפי איום הגרעין האיראני. מדובר כמובן בהשוואה מופרכת בין מקרים שונים לחלוטין, ומה באמת היה אומר שמיר בנושא האיראני לא יכולנו ולא נוכל לדעת.

 

2.      פטירתו של יצחק שמיר היא הזדמנות חוזרת לעשות צדק עם דמותו ולהעלות על נס משהו ממורשתו. כדאי היה, למשל, להדפיס על חולצות של בני נוער את אמרתו האלמותית והכה-צודקת "הערבים הם אותם ערבים והים הוא אותו ים". טוב היה אילו עמדה האימרה הזאת לנגד עיניהם של פרשנים ופוליטיקאים שכה התמוגגו מהאביב הערבי שהפך מהר מאוד לחורף אסלאמי קודר. כדאי שדמותו צנועת ההליכות תוצג כמופת לעיני הפוליטיקאים הנהנתנים של ימינו, חובבי דירות הפאר והסיגארים, שתאוות העושר וההנאות הגשמיות גורמת להם להסתבך שוב ושוב בקשרים פסולים של הון ושלטון.
איפה יש לנו היום איש ציבור אמיתי כמו שמיר, שעוד מימיו בלח"י היה מסור בכל נימי נפשו לעמו ומולדתו ומעולם לא ביקש לעצמו עושר וכבוד ופרסי נובל. מי ייתן לנו כמותו צוק סלע אידיאולוגי שעמד בלחצים כבדים ולא העלה בדעתו לחתום הסכמי ויתורים על ארץ ישראל

מימי פעילותו של שמיר כחבר צוות ההנהגה המשולש של הלח"י אפשר ללמוד הרבה על עוז הרוח ללכת באמונתך ולפעול בחירוף נפש למען העם והמולדת, גם כשאתה זוכה לקיתונות של שנאה מרוב הציבור שלמענו אתה פועל יומם וליל. מייסד הלח"י יאיר והאנשים שהלכו אחריו היו מתי מספר, שנואים ונרדפים. היישוב המאורגן ראה בהם אויב ומלשינים עקבו אחריהם והסגירו אותם לבולשת הבריטית. אבל הם דבקו בדרך בה האמינו, ולמרות שהיו ונותרו קבוצה קטנה הם תרמו תרומה מכרעת לסיום שלטון המנדט הבריטי והקמת מדינת ישראל. הם המשיכו לשרת את המדינה גם כשנשלטה בידי יריביהם האידיאולוגיים, אך לא נטשו את דרכם ואת אמונתם. לימים זכה מפקדם יצחק שמיר לקבל לידיו את הנהגת המדינה. ומכאן מקור השראה לציבור המתנחלים, שגם הוא פועל במסירות ומתוך אמונה יוקדת למען העם והמדינה, אך לעיתים חש את עצמו כמיעוט נרדף שהעם אשר למענו הוא פועל גומל לו בשנאה ובבוז.

3.      באשר להפלת ממשלת שמיר על ידי הימין שהביאה לעליית ממשלת אוסלו, בחוכמה שלאחר מעשה אכן נראה שזו היתה טעות, אבל צריך להיזהר שהלקח המופק מהטעות ינוסח בזהירות ובדייקנות. כאשר הפילו אנשי 'התחיה' את ממשלת שמיר בגלל שהלך לוועידת מדריד, הם לא חלמו שבעקבות זאת תקום ממשלת שמאל. הסקרים באותם ימים ניבאו עוד ניצחון למחנה הלאומי, ואנשי 'התחיה' קיוו להתחזק על חשבון הליכוד וכך לחזק את הקו הניצי בתוך ממשלת שמיר הבאה. התכנית נכשלה, השמאל עלה לשלטון והתחיה נמחקה מהמפה הפוליטית, ועל כך נאמר "אשרי אדם מפחד תמיד". אבל מי שטוען כיום שלעולם אסור לימין להפיל ממשלת ליכוד, שוכח שבגלל הקונספציה הזאת לא הופלה ממשלת שרון השנייה שביצעה את הנסיגה מעזה.

המצב בישראל בדרך כלל הוא שמזימותיה של ממשלת שמאל ביחס לארץ ישראל ולהתיישבות הן יותר מרחיקות לכת, אך לממשלת ליכוד יש יותר יכולת ביצוע. כשם שהשמאל יודע שאם יבחר לצאת למערכה צבאית הוא יזכה לגיבוי מלא מהימין, כך הליכוד יודע שאם ירצה למסור שטחים לא תהיה לו אופוזיציה פוליטית של ממש. על כן, כאשר הליכוד בוחר ללכת בדרך השמאל - עדיף לשלוח אותו לאופוזיציה. שם הוא יחזור לעצמו ולדרכו האידיאולוגית, ובהיעדר הסכמה לאומית יקשה מאוד על ממשלת השמאל לבצע את תוכניות הנסיגה שלה. לעומת זאת, כאשר ממשלת ליכוד משתדלת לשמור על ארץ ישראל אך מגלה חולשה מסוימת, אז אין להפיל את הממשלה אלא להיאבק ציבורית ופרלמנטרית על דרכה.

4.      היכן עומדת בעניין הזה ממשלת נתניהו? בימי נאום בר-אילן והקפאת הבנייה בהתיישבות זו היתה ממשלה רעה מאוד לארץ ישראל ומוטב היה להפיל אותה. כיום נראה שהמצב השתפר, למרות מגרון וגבעת האולפנה ולמרות שקצב אישור תכניות הבנייה רחוק מלהשביע רצון. נתניהו מתבטא היום אחרת, הוא כבר לא דיבר מזמן על חזון המדינה הפלשתינית, וכמה משריו הבכירים לא חששו לפקפק בו בגלוי. מצד שני, הוא גם לא עושה דבר כדי למנוע מהפלשתינים לכונן את המדינה שבדרך. הקמת ועדת השרים לענייני התיישבות והמלצות דו"ח השופט אדמונד לוי אמנם לא מבטיחות שיהיה שיפור דרמטי, אבל הן יוצרות תנאים שבהם ניתן לקיים מאבק אפקטיבי על שיפור שכזה. כרגע הפלת ממשלת נתניהו ממילא איננה מעשית, אך גם אם 'קדימה' תפרוש מהממשלה בגלל משבר גיוס בני הישיבות, מוטב יהיה להיאבק על דרכה של הממשלה ולא להפיל אותה.