בשבע 501: שערי שמיים

מילים מהתפילה ומכּתבי הרב קוק, נגינה במגוון סגנונות ושילובי קולות מיוחדים הופכים את 'שער' לאלבום עם הרבה הרמוניה ונשמה

אמציה האיתן , כ"ב בתמוז תשע"ב

'צולם ביום חול', מקפידים לכתוב על הסרטים הממחישים סיטואציות של שולחן שבת או תפילת חג. במקרה הזה נדמה לי שצריך לכתוב 'הושמע לפני שלושת השבועות'. מה לעשות, ותמיד ימי בין המצרים מפתיעים אותנו. אולי בגלל שבסתר ליבנו האמנו שעוד נזכה לגאולה השתא, ואולי בגלל הנטייה שלנו להדחיק את הדברים הפחות נעימים. אז אם אתם שייכים לאלה שמקפידים שלא לשמוע מוזיקה בימים אלה, אתם מוזמנים לגזור את העמוד ולשמור אותו לאחרי תשעה באב, או שמא לפני כן, אם עוד נזכה.

להקת 'עלמא' כבר מוכרת לרוב הקהל, גם בגלל ההופעות על הבמה וגם בזכות האלבום הקודם שהוציאו. האלבום השני כבר אינו מהווה הפתעה, אבל בהחלט מצליח למקם אותם במקום טוב מאוד אי שם בצד. רק שלא תבינו לא נכון, הצד שאני מדבר עליו אינו מוריד מרמתם המוזיקלית והתרבותית, אלא להיפך. תמיד תוכלו לראות במרכז את הדברים המוכרים והסטנדרטיים (אני לא אומר נדושים ובנאליים, מכיוון שגם במוזיקה הזו יש הרבה כיף) ולצידם את החומרים המקוריים, היותר מיוחדים, שמטבע הדברים גם פונים, לרוב, לקהל יעד יותר מצומצם.

'עלמא' מורכבת משלושה חברים מוכשרים – אליאב אובל-נאמן, אברהם מוסקל ורעיה מוסקל. אכן, רעיה ואברהם הם זוג גם בחיים שמחוץ ללהקה, אבל אם אינני טועה הם הכירו בזכות המוזיקה שחיברה ביניהם לנצח. היצירות שבאלבום 'שער' הובאו לעולם בשיתוף פעולה בין השלושה, כשחלקם כותבים את המילים, חלקם מלחינים את הלחנים וכולם יחד מבצעים את היצירות (לדעתי רעיה לא שרה, אלא רק מנגנת).

המילים שלא נכתבו על ידיהם לקוחות מתוך התפילה, מהתנ"ך, מספרי הרב קוק ואפילו מתוך הספר אורחות צדיקים. זה כבר מעיד על התוכן שמנסה לחבר בין האדם ובוראו, בין האדם ובן/בת זוגו ולא פחות מכך – בין האדם ובין ליבו ופנימיותו.

הנגינה, שמביאה סיגנונות אתניים שונים וגם קלאסיקה מקומית, מאוד נעימה לאוזן, כמו גם השירה העדינה והמלטפת. שילובי הקולות, ההרמוניות בין הכלים השונים ואפילו העיצוב המיוחד של החוברת (מועמדת לפרס החוברת המקורית) יוצרים מוזיקה עם ניחוח של גן עדן והמון לב ונשמה.

seret@etrog.tv