בשבע 501: תוכנית החלוקה

כיוון שאנחנו לא רואים סרטים, שומעים מוזיקה או הולכים לבריכה בימים אלו, החופש הפך להיות מעיק וארוך. .

עדי דוד , כ"ב בתמוז תשע"ב

ישבתי משועמם, כשלפתע נשמעה נקישה הססנית על הדלת.

בדרכי לפתוח אותה, שיחקתי עם עצמי משחק ניחושים: מי יכול היה להגיע בשעת צהריים שכזו?

כיוון שאנחנו לא רואים סרטים, שומעים מוזיקה או הולכים לבריכה בימים אלו, החופש הפך להיות מעיק וארוך. משחקי הבלשות שלי ממלאים לי שעות ריקות, אבל היה נחמד יותר לשחק עם חבר.

בפתח עמדה חני.

מצחיק שדווקא קיוויתי שזו תהיה היא. יש לה מוח מצוין והנאה מפתרון חידות.

"טולי, אולי תוכל להשאיל לי את ספר החידות ההוא שלך?" שאלה-ביקשה חני, "כל כך חם בחוץ ומשעמם בבית".

"היכנסי ובואי", שמחתי לקראתה, "שותפה כמוך למשחקי חידות תהפוך את היום להרבה יותר מעניין."

נראה היה שחני שמחה כמוני לשחק בבלשים יחד. אבל חני לא נתנה לי להמשיך - דחוף היה לה לספר את פתרון החידה הקודמת:

"אם שתי אמהות ושתי בנות הגיעו לטיול, אך סך הכל היו שם שלוש מטיילות - הרי שהיו שם סבתא, אמא ובת.

שתי אמהות - הן הסבתא (שהיא אמא של אמא) והאמא (שהיא אמא לבת). ושתי בנות - האמא (שהיא בתה של הסבתא) והבת (שהיא בתה של האם)", סיכמה חני בארשת ניצחון.

"נפלא", קראתי כשאני מדפדף בו זמנית בכמה ספרי חידות. רציתי למצוא חידה ראויה שתעסיק אותנו, ותפעיל היטב את המוח, שהחום גרם לו להיות מנומנם. "מצאתי!" אמרתי, וחני נדרכה.

רכנו שנינו מעל הספר וקראנו: "בקייטנה הוחלט על יום יצירה. הילדים עמדו ליצור בעזרת פלסטלינה בשלושה צבעים: כחול, צהוב ואדום.

שני ילדים ניגשו לשולחן, שעליו הוכנו מראש שישה גושי פלסטלינה זהים בגודל ובצורה: שני גושים כחולים, שני גושים צהובים ושניים אדומים.

דני ניגש לשולחן ואמר שהוא יודע כיצד לחלק לשני הילדים את הפלסטלינה כך שכל אחד יקבל את שלושת הצבעים - וכל זאת כשמטפחת קשורה לעיניו והוא לא מסוגל לראות.

כיצד מתכוון דני לחלק לשני ילדים את הפלסטלינה כך שלכל אחד יהיו שלושת הצבעים, וכל זה מבלי להציץ בגושים שעל השולחן?"