בשבע 501: כשרות בטעם החיים

במרכז המבקרים של קוקה-קולה ב"ב ניתן ללמוד על תולדות המשקה שהומצא בשנת 1886 בג'ורג'יה שבארה"ב על ידי רוקח בשם ג'ון פמברטון,

שמואל אדלמן , כ"ב בתמוז תשע"ב

 באחת מפינות המרכז מוצג אוסף פחיות מרשים השייך לרונן ליבסקי שאסף אותן בשקדנות מאז היותו ילד בן 11. הפחיות השונות פותחות צוהר לתרבויות שונות ולאירועים שונים, כמו אולימפיאדות ועוד.

ואולם, מתברר שלעיתים פחית משקה עשויה גם לשקף שאלות הלכתיות כבדות משקל. בטיול בצפון נתקלנו בפחית קוקה קולה שכמעט כל הכיתוב עליה היה בשפה הערבית. עיון בשורות הבודדות הכתובות אנגלית לימד אותנו שהפחית מיוצרת ברשות הפלשתינית באזור התעשייה של העיירה ביתוניה, ומשם ככל הנראה הגיעה לכפרים בצפון. בצידה של הפחית התנוסס עיגול עם כתובת בערבית המזכירה קצת חותמות כשרות. ביקשנו מאורי, חייל מודיעין לשעבר, לתרגם את הכיתוב. תשובתו המפתיעה לא איחרה לבוא: לא מדובר בחותמת כשרות או תקן של איכות ייצור, אלא בכתובת פטריוטית המכריזה "נוצר בכבוד רב בידיים פלשתיניות".

בשיחה עם שירות הלקוחות של קוקה קולה בבני ברק הוסבר לנו כי יש להבדיל באופן חד בין בקבוקים המיוצרים בבני ברק שמיועדים למגזר הערבי ועליהם יש כיתוב חלקי בערבית בנוסף לחותמות הכשרות של המפעל לבין בקבוקים המגיעים ממפעל קוקה קולה בביתוניה, עליהם אין אף מילה בעברית והם אינם עומדים תחת אחריותם בנושא הייצור והשגחת כשרות. "מי שמקפיד על כשרות כדאי שישים לב שהמוצר שבידיו אכן נושא חותמת כשרות", ציינו.

מכיוון שקוקה קולה מיוצר על פי נוסחה סודית באופן זהה בכל העולם ונותני הכשרות לקוקה קולה נחשבים בין הבודדים בעולם שנחשפו למרכיבי הנוסחה, סבורים יהודים רבים כי משמעות הדבר היא שקוקה קולה כשרה בכל העולם, ומשום כך אין צורך בחותמת כשרות. בלשכת הרב לנדא בבני ברק ממהרים לדחות הנחה זו. "גם אם מדובר באותם מרכיבים הרי שיש צורך בהכשר", אומר ל'בשבע' גורם בלשכת הרב שעוסק בכשרות המשקה. "כשם שאותו לחם עשוי להיות כשר במפעל אחד ולא כשר במפעל אחר כך גם במרכיבים של קוקה קולה, שיכולים להיות מופקים מחומרים שונים. היכן שיש הכשר ניתן לשתות והיכן שאין הכשר - לא". נציין רק שמדור זה איננו פוסק הלכה ומי שמעוניין יוכל לשאול את רבותיו או לפחות להעלות את הנושא לדיון באחד הקידושים הקרובים בבית הכנסת.