בשבע 501: המילה האחרונה?

פסיקת בית המשפט בקלן שבגרמניה מעוררת חששות כבדים בקרב יהודי גרמניה ואירופה בכלל לגבי הגבלת קיום מצוות המילה בשטח היבשת

ניצן קידר , כ"ב בתמוז תשע"ב

 גופים יהודיים דתיים בגרמניה מבטיחים להמשיך למול גם אם החוק יאסור, ובמקביל נמשכים לחצים פוליטיים וציבוריים מול בית המחוקקים הגרמני בדרישה לעגן את חופש הדת

יהודי גרמניה לא ממש הבינו מהיכן נחתה עליהם הצרה החדשה רק לפני שבועות ספורים. כן, הם סובלים מגילויי אנטישמיות, אבל אף אחד מהם לא דמיין את הפסיקה שפירסם בית המשפט המחוזי בעיר קלן, שקבע כי ברית מילה היא התערבות בלתי ראויה בגופו ובבריאותו של ילד, וכי שלומו של ילד גובר על חופש הדת של ההורים. השורה התחתונה: ברית מילה היא הליך לא חוקי, על פי בית המשפט הזה.

הפסיקה, שניתנה לאור מקרה דימום לאחר ברית שנעשתה לילד מוסלמי כבן ארבע על ידי רופא מוסלמי, הסעירה מיד את העולם היהודי. רק בחודשים האחרונים הצליחו ארגוני הרבנים השונים באירופה לעצור את הניסיונות לחוקק חוקים נגד שחיטה כשרה בחלק מהמדינות, בעיקר בהולנד.

תוך זמן קצר החליט בית החולים היהודי של ברלין להפסיק לקיים בין כתליו בריתות, בשל מה שהוגדר על ידי ראשי המוסד "אי הבהירות המשפטית". הדבר היווה מפנה של ממש, שכן בבית החולים מתבצעת בממוצע לפחות ברית מילה אחת ביום, ולמעלה משליש מהבריתות נערכות ממניעים דתיים, הן לתינוקות יהודיים והן לתינוקות מוסלמים.

חוסר הסבלונות ליהדות מתפשט באירופה. טקס ברית מילה בפריז

"ניאבק על הזכות למול"

איגוד הארגונים היהודיים באיחוד האירופי הרים את הכפפה באופן כמעט מיידי. נציגים מהפרלמנט האירופי הוזמנו באופן בהול לפגישה עם נציגי ארגונים יהודיים ונציגים מוסלמים בניסיון לעצור את המהלכים שעלולים להפוך את ברית המילה לבלתי חוקית באופן רשמי. מנכ"ל האיגוד, הרב מנחם מרגולין, סבור כי "אנטישמים משתמשים במערכת החוקה בכדי לרמוז ליהודים כי הם אינם רצויים באירופה". לשאלה מדוע הוא מודאג מהחלטה שכלל לא נחקקה באופן רשמי במדינה, עונה הרב מרגולין כי חוסר הסובלנות כלפי היהדות מדאיג אותו. "אני קורא לממשלות אירופה לוודא שאזרחיהן הדואגים לזכויות החיות והצמחים יפגינו יותר סובלנות כלפי עשרות מיליוני אנשים דתיים באירופה שמבקשים לחיות בחופש דת מלא", הוא אומר. לדבריו, "על גרמניה והאיחוד האירופי לתקן את החוקות העליונות שלהן, לאפשר לאזרחיהן לקיים טקסי ברית מילה, ולהתיר את חופש הדת ללא הערמת קשיים או פסיקה מזדמנת של שופט כזה או אחר".

מרגולין כבר הצליח להשיג הישג אחד: נציגי האיחוד האירופי הבטיחו להעביר הלאה את הדברים, ולנסות לפעול לחקיקת חוקים שיאפשרו את חופש הדת ללא בעיות מיוחדות.

שליח חב"ד בגרמניה המתגורר במינכן, הרב ישראל דיסקין, מבהיר כי אין סיכוי שהפסיקה תצליח להניא יהודי מלערוך ברית מילה. "אני אשכנע כל משפחה יהודית להמשיך למול את בניה, למרות פסק הדין כפי שנהגו יהודים במשך מאות שנים של רדיפות". הוא גם מספר כי הגיעו אליו שאלות רבות מיהודים בעירו, ששאלו על האפשרות לקיים ברית מילה במדינות סמוכות לגרמניה, בכדי שלא להסתבך עם החוק במדינה, ומציין כי הוא שולל את האפשרות מכל וכל.

הרב יהודה טייכטל, מראשי בית-הדין 'מחזיקי הדת' שהוקם לפני כמה חודשים בברלין, אומר כי היהודים בגרמניה חוששים מאוד, אבל נרתמים למאבק בנושא. "נמשיך להיאבק על זכותנו למול את ילדינו. פסק הדין נגד ברית מילה הוא לא בעיה משפטית, אלא בעיה של הממשלה הגרמנית. זה לא סתם איזה מנהג יהודי, זה הבסיס שלנו. יש חשיבות עצומה שממשלת גרמניה תצא בהצהרה נגד החוק".

ממשלת גרמניה לא יצאה בהצהרה רשמית בסופו של דבר, אבל השמיעה לא מעט קולות של אי שביעות רצון. שר החוץ הגרמני גידו וסטרוולה מתח ביקורת מרומזת על ההחלטה וציין כי "בגרמניה אנחנו מכבדים את כל הדתות ואת כל המנהגים השונים". אבל מי שדרש הצהרה משמעותית יותר היה יו"ר הכנסת ראובן ריבלין, שפסק הדין ניתן במהלך ביקור שקיים בגרמניה. ריבלין דרש מיו"ר הפרלמנט הגרמני, ד"ר נורבט למרט, שתהיה חקיקה מצידו ומצד עמיתיו שתתיר עריכת ברית מילה במדינה. "בסמכות בית המחוקקים שלכם לפתור סוגיה זו. אתם קובעים את החוק ובתי המשפט פועלים לפי קביעתכם. הפרלמנט הגרמני מבין את ההשלכות הרבות של עניין זה. כרגע מדובר בהחלטה של בית משפט כזה או אחר, ובלי כל ספק הפרלמנט הגרמני ייאלץ להידרש לנושא זה שיש לו השלכה גם כלפי האסלאם וגם כלפי היהדות. יש כאן התערבות של ממש בעניינים הנוגעים לחופש דת וחופש פולחן". המארח אמר לריבלין כי אין סיבה לדאגה. "מדובר בהתנגשות בין החוק לחופש הדת, ולמרות זאת אינני מודאג, משום שבית המשפט הגרמני טרם אמר את המילה האחרונה בנושא".

"פסיקה מעודדת אנטישמיות"

הרב פנחס גולדשמיט, נשיא ועידת רבני אירופה, חושב שהחלטת בית המשפט היא חלק מתהליך מתמשך ובעייתי ביותר. "כבר שלוש שנים נרשמת מגמת הגבלת חופש הדת באירופה כולה, והפסיקה הזו היא חלק מהתמונה הכוללת של תגובת-הנגד האירופאית כלפי תרבויות לא-אירופאיות החודרות ליבשת".
הרב פנחס גולדשמידט: יש פחות ופחות סובלנות באירופה כלפי מנהגי ישראל, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, גם לאלו של האסלאם. הפסיקה בקלן עלולה לגרום לאנטישמיות כי היא רואה את התרבות הלא-אירופאית כתת תרבות

החשש של יהדות גרמניה מורגש גם במדינות האחרות?

"ודאי שיש חשש בכל רחבי אירופה. בגרמניה עצמה אנחנו מקבלים מדי יום דיווחים על מוהלים שחוששים לעשות בריתות. החשש הגדול בקרב היהודים באירופה הוא מחזרה על עניין השחיטה הכשרה, שהפולמוס סביבו התקיים במשך תקופה ארוכה והעלה חשש לגורל השחיטה באירופה כולה".

אתה חושב שהמניע לפסיקה מסוג זה הוא אנטישמי?

"יש פחות ופחות סובלנות באירופה כלפי מנהגי ישראל, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, גם לאלו של האסלאם. יש קבוצות בגרמניה ומחוצה לה שמשתמשות הן בדרכים פוליטיות אבל גם בהפגנות אנטישמיות מכל מיני סוגים כדי לפגוע ביהודים. הפסיקה בקלן עלולה לגרום לאנטישמיות כי היא רואה את התרבות הלא-אירופאית כתת תרבות".

האם אירועים מסוג זה גורמים ליהודים באירופה לחשוב באופן רציני על עזיבה ועלייה לישראל?

"אי אפשר לומר שיש תופעה כזו, אבל בהחלט ניתן לציין שהחלטות מסוג זה מדרבנות את הדיבורים על עלייה לישראל, ואני מניח שיש גם מי ששוקלים ברצינות לעשות זאת, בשל התגברות האנטישמיות בשנים האחרונות".

מי שנרתם לטיפול בנושא בישראל הוא יו"ר ועדת העלייה והקליטה, ח"כ דני דנון. "פסק הדין הוא חלוט, ולכן רק חוק בבונדסטאג יבהיר את החופש בעניין. הקהילות היהודיות בכל העולם עוקבות אחרי תגובת הבונדסטאג, כי יש לפסיקה אפקט מצנן על החלטות הורים יהודיים בגרמניה כולה לערוך ברית לילדיהם", אמר דנון בישיבה מיוחדת שקיים בנושא בתחילת השבוע.

את הממשל הגרמני ייצג בדיון השגריר בישראל אנדריאס מיכאליס. לדבריו, גם בגרמניה עצמה לא מסכימים עם פסיקת בית המשפט. "ההחלטה היתה פיטוריו של רופא שעשה מילה כושלת לילד מוסלמי בן ארבע. הנתבע זוכה בערכאה הראשונה, אך בבית המשפט המחוזי של מדינת קלן נטען שהמילה לא שירתה את טובת הילד. על פי החוקה הגרמנית, יש זכות הילד לאי-פגיעה גופנית בו, ובית המשפט החליט שהזכות הזו גוברת על חופש הדת, כיוון שמדובר בפגיעה בלתי-הפיכה", טען השגריר מיכאליס וציין כי הפסיקה עשויה לפגוע ביהודים אך ורק בעיר קלן, אך לא במקומות אחרים. "יש להפריד משפטית בין פגיעה גופנית לנזק גופני חמור, אך אני יודע שאין דקדוק זה מרגיע", הוא אמר, ועל כן ציין כי "יש כבר היום בבונדסטאג שלוש מפלגות שמקדמות חקיקה כדי לעגן את הזכות לברית מילה, אך היוזמה תשוב ותעלה אם נגלה שהפסיקה הזו ממשיכה לעורר בעיות".

אילן בן דב, מנהל מחלקת מרכז אירופה במשרד החוץ טען בדיון כי "הדבר האחרון שממשלת גרמניה רוצה הוא לפגוע בחייהם או בזכויותיהם של היהודים במדינה זו", אך ד"ר מנפרד גרסטנפלד, לשעבר יו"ר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, הזהיר כי "לא רק המילה אלא גם השחיטה, בתי הקברות ובתי הספר היהודיים תחת התקפות כיום. בהולנד ארגון הרופאים מתנגד למילה, בנורבגיה הנציב לזכויות הילד מתנגד למילה, ובבריטניה בית המשפט ולא הקהילה היהודית קובעים מי ייכנס לבית הספר היהודי".

המציאות הזו ייצרה כאמור, פעילות משותפת של ארגונים יהודיים ומוסלמים, ושל רבנים ואנשי דת אסלאמיים שמשתפים פעולה הן בהפעלת לחץ מהצד הדתי במדינות אירופה בכלל ובגרמניה בפרט, והן מהצד הפוליטי.

 המיליארדר יטיס מוהלים מישראל

ויש גם יהודי אחד שהחליט לקחת את המאבק בחוסר הסובלנות באירופה צעד אחד קדימה. בישראל השם אברהם (אדי) גאסט לא מוכר לרבים, אבל בשוויץ אין כמעט אדם שאינו מכיר את איש העסקים והמיליארדר החרדי, שתורם בצורה רציפה למוסדות יהודיים ברחבי היבשת, ובאחרונה אף מימן פעילות משפטית הקשורה להגברת הביטחון האזרחי של היהודים. גאסט הודיע לפני כמה ימים כי החליט להקים קרן ייחודית למאבק משפטי ופוליטי בהחלטת בית המשפט בגרמניה לאסור עריכת ברית מילה, ולהקצות לשם כך 10 מיליון אירו, בשלב ראשון. "הגרמנים ממשיכים מסורת ארוכה של גויים שגזרו על המילה. הם לא הראשונים, היוונים הקדימו אותם וזה נגמר בנס חנוכה", הוא אומר ומוסיף: "מדובר במצווה שיש עליה קונצנזוס, סמל לאומי המאחד את כל העם. אני קורא לאנשי עסקים נוספים לתמוך במאבק החשוב הזה".

הקרן של גאסט מבטיחה, לאחר בדיקה מדוקדקת, לממן עורכי דין שיפעילו לובי בקרב מחוקקים בגרמניה ובאיחוד האירופי במטרה למנוע אפשרות שההחלטה מקלן תאומץ בכל רחבי גרמניה. במקביל, בשל החשש של מוהלים לבצע בריתות בגרמניה, החליט גאסט לממן באופן זמני טיסות של מוהלים המגיעים מישראל וממדינות אחרות באירופה ובאים אך ורק לשם ביצוע בריתות בשטח המדינה.

יהודי גרמניה עדיין לא רגועים. הרב יהודה טייכטל אומר כי הוא מאמין שבסופו של דבר כוחה של היהדות יגבר כפי שהיה בכל הדורות, וגם הפרשה הזו תוסר מסדר היום הציבורי.